צפון כרמיאל 19.04.24

"לא נותנים לנו רישיון נשק למרות שאנחנו היישוב הכי קרוב לגבול" תושבי הכפר עראמשה: תושבים בכפר צמוד הגדר שביקשו לקבל רישיון נשק סורבו, ובעלי רישיון נלקח מהם נשקם ‰ במשטרה מסרו שהישוב לא עומד בקריטריונים, אבל רמזו שישנם עוד קריטריונים לקבלת נשק שמטעמי בטחון לא ניתן לפרט

אדי גל

ראל אשר נקבעת בהערכת מצב מקצועית, בה נבחנים בין היתר רמת האיומים הביטצ חוניים על תושבי המקום, המענה הבטחוני הניתן במקום על ידי גורמי הבטחון. הערכת המצב משטרתית מצאה כי הישוב אינו עומד בקריטריונים הקבועים להגדרתו כישוב זכאי ולכן אינו נמצא ברשימת היישובים הזכאים לרישיון כלי יריה. "יש לציין, כי ישנם מספר תבחינים בהם אנשי היישוב יוכלו לבקש בגינם רישיון פרטני לכלי יריה. נדגיש כי מטעמי ביטחון ברורים, איננו מפרטים מעבר לאמור, ומן הראוי שהעיסוק התקשורתי בכך יהא זהיר ולא יחשוף פרטים העלולים לסכן את ביטצ חון הציבור ושלומו". ששירתו בקבע ופשוט לא נותנים להם רישיון לנשק. מדוע?" מזעל: "יש ביישוב אנשים ששירתו בצבא, אנשים

תושבי הכפר ערב אל עראמשה, מהמועצה האזורית מטה אשר, טוענים כי למרות מדיניות המשצ

רד לביטחון פנים להעניק כמה שיותר כלי נשק לתושבים המתגוררים ביישובי סמוכים לגבול, תושבי הכפר לא מקבלים רישיונות נשק ומכמה מהם אך נלקחו הנשקים שהחצ זיקו כדין. כזכור החליט השר לביטחון פנים, איתצ מר בן גביר, להגביר משמעותית את מתן רישיונות הנשק, כאשר אחת הפרמטרים להענקת הרישיון הוא קירבה לגבול בהתאם לקביעת המשטרה. למרות שהיישוב ערב אל עראמשה הוא צמוד גדר, התושבים טוצ ענים כי להם לא נותנים נשק. מנהל הקהילה אדיב מזעל ציין בשיחה ל"ידיעות הצפון" כי תושבי הכפר מסורבים לקבל רישיון נשק: "אנחנו צמודי גדר ומה יקרה כשהצבא ייצא מפה? צריך לשקם את כיתת הכוננות וצריך לתת רישיונות נשק לתושבים שאין להם עבר פלילי. יש ביישוב אנשים ששירתו בצבא, אנשים ששירתו בקבע ופשוט לא נותנים להם רישיון לנשק.

צילום: גדי קבלו | ) חלוקת נשק (למצולמים אין קשר לכתבה

טחון פנים לקבל תגובה בעניין אך משם נמסר כי מי שצריך להגיב זו המשטרה. בדוברות מחוז חוף של המשטרה, שערב אל צ � עראמשה נמצא בתחומו, השיבו כי מי ש ריך להגיב זו דוברות המטה הארצי. ממשטרת ישראל נמסר: "הגדרת ישוב כזצ כאי מתבצעת בהתאם לעמדת משטרת ישצ

מדוע? יתרה מזה, יש ביישוב קצין בדרגת סרן שלקחו לו את רישיון הנשק. המשטרה המליצה לא לתת לו וביטלו לו את הרישיון, אין לנו מושג למה. מה שמפריד בינינו לחיצ זבאללה זה קיר אבל כנראה זה לא מספיק עבור אלו שמחליטים". ידיעות הצפון פנה לדוברות המשרד לביצ

נקיטת גישה אקטיבית נטולת שיפוטיות כערובה להפגת מתחים. כך נתמודד עם לחצי היום-יום לטובת שלווה אמיתית תוך שיפור איכות החיים. - תוכן ממומן ע"י כללית מחוז חיפה וגליל מערבי - צעד אחר צעד: המדריך המלא בדרך לחירות גופנית ונפשית

אם אתם מוצאם את עצמכם יושבים שעות ארוכות למעשה המיקוד שלכם הוא לפנים – היציבה שלנו שפופה, הגב כפוף ואולי הראש שלנו נוטה לפנים. פנו לעצמכם זמן ומקום ותוכלו לבצע מתיחות שיעזרו לכם לשמור על ערנות ולהמשיך בסדר היום. .1 בישיבה הגב שלנו קמור לפנים- עברו לעמידה, ידיים על המותניים או בחלק התחתון של הגב וקערו את הגב. הזרועות שלנו לפנים רוב הזמן ואיתן הכתפיים עגולות- מיתחו את הזרועות מעל הראש או לאחור בגובה הכתפיים. זו גם הזדמנות מצוינת לשלב נשימה עמוקה. אם יש לי שיחת טלפון חשובה שאני צריך לקיים, למה שלא אעשה אותה במהלך הליכה באוויר הפתוח? אנחנו יודעים שישיבה ממושכת מהווה גורם סיכון לתחלואה, שילוב תנועה כחלק משגרת היום שלנו עלולה להיות מאתגרת בהתחלה, אבל אם נצליח להתמיד נגלה הרגל חדש". .4 חירות יכולה להתבטא גם בנקיטת יוזמה והתנדבות. לזכור להקשיב ולהעניק אך באותה נשימה לא להתבייש לבקש שיקשיבו גם לנו". זכרו, חירות היא לא רק זכות, היא גם אחריות וחג החירות הוא הזדמנות מצוינת להתחיל את המסע הזה. לצאת אל הטבע, לנשום עמוק, לבצע פעילות גופנית, ולפנות זמן לעצמנו ולשמור על גופנו ונפשנו. .2 .3

הסוד לטענתו בדרך לחיים טובים יותר, טמון בנקיטת גישה אקטיבית אשר תציב את 'האני העצמי' שלנו במרכז. "אחד הדברים שאני חוזר עליהם עם מטופלים, הוא שאנחנו עוברים יחד מסע. הם מגיעים עם כאב או קושי כזה או אחר, ומעוניינים לחזור לשגרה ולמצב שקדם אליו. מכאן שהדבר החשוב ביותר, לפני ביצוע כל תרגיל, הוא קודם כל 'הרשות להיות בן אדם'. זה אומר גם לעשות טעויות, לקום 'ולנקות את האבק' ולהתחיל מחדש. זה תקף כמעט בכל דבר בחיים, וכך גם בהתמודדות עם סטרס. הכוונה היא שגם אם המטופל ביצע תרגיל באופן חלקי או לא מושלם, הדבר החשוב הוא עצם העשייה. צריך פשוט להמשיך בדרך, להתמיד והכי חשוב לא להתייאש". אז איך משתחררים מכאבים, מסירים עומסים ומשפרים אחת ולתמיד את איכות החיים שלנו? טוביאס מספק מספר עצות פרקטיות, שכאמור מתכתבות עם החירות שכולנו כמהים אליה. "אחד הדברים שקרו סידור מרחב העבודה – בשנים האחרונות לאור שילוב עבודה ההיברידית או עבודה מרחוק, היא חשיבות הארגונומיה, כלומר ארגון סביבת העבודה. אם במשרד הייתה לנו עמדת עבודה מסודרת עם כיסא ושולחן שמתאימים למידות שלנו, פתאום אנחנו מוציאים את עצמנו יושבים עם הלפטופ על הספה במשך שעות ארוכות, עם שולחן שאינו מותאם אלינו בגובה ובמנח שאינו נוח לצוואר או לגב התחתון. כל אלו מוסיפים עומס ומקשים על הריכוז שלנו לכן, חשוב לסדר לעצמנו את המרחב הארגונומי,

אלו אינם ימים רגילים. ימים בהם סף החרדה של כולנו גבוה מהרגיל, בהם ניכר כי המעמסה הנפשית הולכת וסוגרת עלינו. היא משליכה באופן ישיר על חיי היום-יום, על תחושת המסוגלות וכן על התפקוד השוטף שלנו על כל צעד ושעל. על רקע חג החירות הממשמש בפתח, זה הזמן לדבר גם על חירות מסוג אחר- חירות גופנית, כזו שתאפשר לנו לצאת ולו לזמן קצוב מתוך המציאות המורכבת, ולהעניק לעצמנו כמה רגעים של שקט ושלווה, בתוך הקלחת הסוערת בה אנו חיים. הדרך לחירות אמיתית מתחילה ... בנו ! שאלת מיליון הדולר הייתה ונותרה כיצד להגיע לרווחה גופנית, כזו שיש בה בכדי להשפיע גם על הנפש שלנו. גיא מי שמנסה להשיב לאותה שאלה מורכבת הוא , פיזיותרפיסט מוסמך ומרכז תחום קידום טוביאס הבריאות והחינוך לסוכרת במחוז חיפה וגליל מערבי.

גיא טוביאס

כך שיתאים למידות הגופניות שלנו, ובהתאמה יאפשר לנו להיות בריאים ופרודוקטיביים יותר". "כשם בצעו מתיחות והתמידו בפעילות גופנית: המשפט המפורסם 'נפש בריאה בגוף בריא', כך במידה ונרצה לזכות לשלוות נפש כדאי להתמיד בקיום של פעילות גופנית ומתיחות על בסיס קבוע. כשאנחנו סומכים על הגוף שלנו ומרגישים בנוח איתו, זה מהדהד הרבה פעמים גם לתחומים אחרים. כשאנחנו חופשיים ממגבלות של טווח תנועה וזזים בביטחון, כך אנחנו גם עסוקים פחות בכאבים שלנו פנימה".

14

19.4.2024 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל