צפון כרמיאל 22.12.23

את שעות הלימודים כדי שגם אצליח לנוח קצת, יש התחשבות במערכת, בלי לפגוע בילדים. לפעמים אני מעבירה שיעור אחרי משמרת לילה בבסיס, אבל אני מצליחה לנווט בין המילואים לבין האהבה שלי לתלמידים ולמקצוע. אני מרגישה אחריות לתלמידים, גם כמו חנכת, גם כמורה לחשמל וגם כמרכזת מגמה". עד כמה זה קשה? "זה לא קל, אבל אני במשך השירות למדתי שאין דבר כזה קשה. האהבה שלי לתפקיד שלי, גם בצבא וגם בבית הספר, מגמדת את כל הקושי. יש תחושת של שליחות ומצליחה להתגבר. מבחינתי, אין דבר קשה, יש תקופה לא נעימה, מאתגרת ומורכבת. ביחד ננצח, זה המוו טו שלי. לעשות את המקסימום, הכי טוב שאפשר. לדעתי, במדינת ישראל החיו נוך והביטחון הם הנושאים הכי חשובים, בעיני הם מעל הכל ועל כל קושי מתו גברים". רגעים מרגשים? "היו שניים: קבלת הדרגה ששתי הבו נות שלי הגיעו להעניק לי את הדרגות. יום 60 זו הייתה גם פעם הראשונה מזה שעשינו שבת ביחד והרגשתי זכות לקבל דרגות בעת מלחמה. היה גם רגע מרגש בעת שיעור חינוך, עם התלמידים שלי, פתאום הבנתי עד כמה תחושת השליו חות והמוטיבציה בקרבם גבוהה. זה היה מרגש". אנחנו פה יש לך הערכה עוד כמה זמן תשרתי במילואים? "אין לי מושג, כל מה שנדרש וכמה שנדרש אני פה. מבחינתי אני עושה את המקסימום כל עוד יצטרכו אותי. הזמן לא פקטור. אני וגם כל הקצינים והחיילים שאיתי בפיקוד צפון מוכנים לכל תרחיש, נהיה פה כל זמן שיידרש. אני יודעת שזו התחושה גם בקרב אנשי המילואים גם בקרב תושבי הצפון, שאני אחת מהם, שמוכנים לכל זמן שיידרש להתמודד עם המצב". המלחמה הזו היא נקודת מפנה מב־ חינת הדרך בה המערכת רואה חיילות וקצינות? ו � אני מרגישה שינוי ביחס למה שהן ע " שות וחשיפה שמקבלות. מבחינתי ברור שנשים מסוגלות לעשות כל דבר, ראויות להיות בתפקידי מפתח. הבנות הוכיחו שיש על מי לסמוך והעושות את העבודה שלהם בצורה הבי טובה. תקרות הזכוכית לתפקידים מסוימים נפרצה וזה הוכח כנכון. כיף שיש הכרה, שהבינו שנשים מסוגלות, יש חשיפה שהדבר הוכח: שיו לוב נשים נכון ויעיל לצבא, הן מסוגלות. זה השינוי. הנשים תמיד יכלו אבל היום יש הכרה והבנה. מקווה שזה לא ידעך ולא יירד אחרי מלחמה". מה תהיה תמונת הניצחון בעינייך? "קודם אני כל רוצה להשתתף בצער המשפחות השכולות ולאחל בריאות לפו צועים. תמונת הניצחון שלי תהיה כאשר כל השבויים והחטופים יחזרו הביתה וחו מאס לא יהיה קיים יותר".

צילום: דו"צ | רס"ל אוריה באייר ז"ל

ממעלות תרשיחא, לוחם 20 רס"ל אוריה באייר, בן ביחידת מגלן, מת השבוע מפצעיו לאחר שנפצע קשה בקרב באזור חאן יונס בחמישי האחרון. הוא פונה במצב קשה לבית החולים סורוקה בבאר שבע והרופאים נלחמו על חייו במשך שלושה ימים, וביום שני השבוע נאלצו לקבוע את מותו. הוא הותיר אחו ריו הורים, גדעון ונלי. באייר שאינו אזרח ישראלי נטמן בבית העלמין הצבאי במעלות תרשיחא. באייר הוא בן למשפחה נוצרית אוונגליסטית מגו את "בית 80 רמניה, שהקימה במעלות בשנות ה אליעזר", מוסד סיעודי לשורדי שואה, כדי לכפר על פשעי הנאצים. על אף שאינם יהודים, בני המשו פחה מתגייסים לצה"ל ורבים מהם משרתים כלוחו מים וקצינים ביחידות מובחרות, אחיו צוראיל ושתי אחיותיו רחלי ואודליה גם הם משרתים או שעירתו בצבא. מגרמניה מטעם 1972 סבו וסבתו הגיעו לארץ ב־ ארגון "צדקה" והשתקעו בשבי ציון. הארגון נשען על ידי זוג גרמנים שהיו 1960 על תרומות ונוסד ב־ עדים לזוועות הנאצים ביהודים במחנות ההשמדה והריכוז. המשפחה מפעילה את בית האבות כל השנים ללא מטרות רווח ובהתנדבות מלאה. עיריית מעלות תרשיחא פרסמה הודעת השתתפות בצער ושלחה תנחומים למשפחה. מכריו של אוריה מספרים על צעיר צנוע ושקט, אבל מאוד חזק גופנית ומנטלית ולעיתים מצחיק עם נתינה אין סופית על פי מסורת המשפחה שבאה לארץ לעזור לעם היהודי. מירית קושניר סטרומצה בית אבות לניצולי שואה נפצע קשה לפני שבוע ומת מפצעיו הגיע לסייע לשורדי שואה ונהרג בעזה הקרבה עד הסוף רס"ל אוריה באייר, ממעלות תרשיחא, בן למשפחה נוצרית שהגיע לארץ לפני שנים כדי לנהל

מנווטת בין המילואים לתלמידים

לות לעשות מעל ומעבר למה שחשבו פעם". תפקיד בכיר באוקטובר הייתה סא"ל 7 בבוקר ה אישח בביתה: "כבר בבוקר קיבלתי התראה שהולכים לגייס אותי והבנתי, לאחר שראיתי את התמונות מהשבת השחורה בטלוויזיה, שזה לא הולך להיות קל או קצר. גם תלמידים החלו להתקשר ולשאול האם אני מגויסת ואמרתי להם שאני בדרך לשם. בצבא שאלו אותי אם אני זמינה, אמרתי ברור, ובצהריים כבר הייתי בפיקוד. מאז אני משרתת בתפקיד מפקדת תחמושת במילואים. אני למעשה הבנות בתפקידים משמעותיים בצה"ל

אחראית לכך שכל יחידה בגזרה תקבל את מלאי התחמושת שהיא צריכה. אנחנו עובדים מאז תחילת המלחמה במשמרות, מנוחה". 12 שעות תפקיד ו- 12 מהרגע הראשון קבעה לעצמה אישח כלל: גם בתקופה של מלחמה, היא לא שוכחת את התלמידים שלה: "הם עוברים תקופה קשה, חלקם פונו מבתיהם. מהיום הראשון שהחלו לימודים בזום, התחלתי גם להעביר שיעורים. תיאמתי בין המו שמרות שלי, זה לא קל, זה לא נעים. אני תמיד מעדיפה מפגשים פרונטליים, אבל זה היה המקסימום שניתן לעשות. לפו עמים אני מגיעה הביתה, נחה קצת ואז מעבירה את השיעורים מהבית. צוות בית הספר והמנהלת יודעים לגבות ולהתאים

adyg@012.net.il אדי גל: miritst0201@gmail.com מירית סטרומצה: shahaf.dikla@gmail.com דיקלה שחף nadav.shaha@gmail.com נדב שהרבני: neta.mag1@gmail.com נטע פלג:

ידיעות תקשורת בע"מ מו"ל: גיא בן יהושע עורך ראשי: ליאת שרון מנכ"לית:

אין להעתיק, להפיץ, לשכפל, לצלם, לתרגם, לאחסן במאגרי מידע, לשדר בדרך כלשהי (בכתב, בדפוס או במדיה © אחרת)–ובכל אמצעי אלקטרוני, אופטי, מכני או אחר–חלק כלשהו של העיתון (לרבות טקסט, איורים, צילומים, תמונות, מפות, גרפיקה), הן בגירסה טקסטואלית והן בדפים מעוצבים, לרבות באמצעות הקלטה והקלדה, ללא אישור מפורש בכתב מהמוציאה לאור, ידיעות תקשורת בע"מ

יש לכם מידע מעניין? אל תהססו לכתוב לנו:

5

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 22.12.2023