צפון כרמיאל 22.12.23

יעל לא מוכנה לעזוב של שלומי

מדינה במלחמה כוננות על

ביום: כוח עזר בביה"ח. בערב: נהגת אמבולנס וחובשת מד"א יעל קקון אמא וסבתא, עובדת במרכז הרפואי לגליל ובתום המשמרת היא עולה על האמבולנס למשמרת נוספת במד"א ‰ היא מתעקשת להישאר בשלומי שרוב תושביה עזבו ולאחרונה ניצלה בנס מפגז של חיזבאללה

טראומה אחרים. כחלק מההתנדבות, אני גם נהגת נט"ן (ניידת טיפול נמרץ), שם ר � נמצא איתי פראמדי בכיר ומיכשור ה ק פואי שונה". מחויבות ושליחות יעל מספרת, שבאחד מימי המלחמה, בעת שסיימה את המשמרת במרכז הרפואי ונה גה באמבולנס לכיוון שלומי, שמעה רעש מחריש אוזניים, לא הרחק ממנה, ולאחר מכן הבינה שכמעט פגע בה פצמ"ר (פצצת מרגמה), שהגיע מכיוון לבנון. "הייתי לבד באמבולנס, ומאחוריי נסע רכב עם אנשי מילואים, שאותתו לי לעצור. מיד לבשתי אפוד והתחבאנו מאחורי השיחים. עד עכשיו אני לא מבינה איך יצאתי מזה בחיים". לסיכום היא אומרת: "מה שמשותף לעבו דה בביה"ח ולהתנדבות במד"א הוא, שבשני המקרים מדובר באנשים מדהימים, שכל אחד עוזר ותומך האחד בשני. כמו משפחה שנייה. אני מרגישה כמי שפועלת מתוך שליחות, מחויבות ומסירות". דליה טדגי, המנהלת של קקון בסיעוד: "המרכז הרפואי חרט על דגלו את המילים 'אדם לאדם אדם', תוך מתן רפואה מקצועית ואנושית. יעל היא עובדת מסורה, שיחד עם חבריה למחלקה, עובדת מאז פרוץ המלחמה בתנאים מאתגרים במתחם התת-קרקעי, ובמקביל מתנדבת במד"א. כחלק מהקשר המיוחד בינינו למד"א, אנו מאפשרים לה לצאת להתנדבות במהלך העבודה עם האמ בולנס, כאשר יש קריאות דחופות, במסגרת הכוננות שלה שם". בת שבע גואז, סגנית מנהל מד"א מרחב אשר: "יעל היא אדם מיוחד עם יכולת נתי נה מדהימה. מאז תחילת המלחמה, היא לא עזבה אותנו ולו לרגע, וכך גם לגבי המרכז הרפואי והבית שלה בשלומי".

אדי גל

בתום משמרת הבוקר במרכז הר פואי לגליל בנהריה, בו היא משמ שת כוח עזר במחלקה האורולוגית, פושטת יעל קקון את המדים הלבנים של ביה"ח, מחליפה אותם במדים הלבנים של מד"א ועולה על האמבולנס, שממתין לה במקום עבודתה. באחד המקרים, בעת שנה גה באמבולנס בתום יום העבודה, מנהריה לכיוון שלומי, נחת סמוך אליה פצמ"ר שנו רה לכיוון הגליל המערבי והיא ניצלה בנס. "בבית הכנסת שבביה"ח לקחו אותי כדי לברך ברכת הגומל. עד עכשיו לא ברור לי איך ניצלתי", היא מספרת. בשעת לילה, כשהיא מסיימת את המ שמרת במד"א, אותה היא עושה בתדירות של ארבע פעמים בשבוע (שמונה שעות כל פעם), מגיעה יעל לביתה שביישוב שלומי, הסמוך לגבול הצפוני, שם היא מתגוררת עם בעלה גד, אף הוא עובד המרכז הרפואי. גם העובדה שרוב היישוב התפנה בעקבות המצב, לא גרמה להם לעזוב. ילדים 4 , נשואה ואם ל- 50 קקון, בת ילדי-אומנה, עובדת 4 ביולוגיים ו במרכז הרפואי ככוח עזר במחלקה האורולוגית. עם פרוץ המלחמה הורדה המחלקה למתחם התת

צילומים: רוני אלברט | קקון ליד האמבולנס

במחלקה אני מהווה חלק מהסקטור הסיעודי ועושה כמעט כל דבר שאחות עושה, חוץ מלתת תרופות". יעל מספרת, שבניגוד למחלקה המקורית, הנמצאת בימי שגרה באגף הכירורגי, כרגע המחלקה האורולוגית נמצאת במתחם קטן יותר, עם פחות מטופ לים, וזה יוצר סיטואציות מאתגרות ומורכבות. "לשמחתי, צוות העוב דים מגובש מאוד ואני מקבלת הכל באהבה", היא אומרת. 24/7

האמבולנס שלה ניצב במקום העבודה ובתום המשמרת במד"א, היא מגיעה איתו , וגם בעבודה 24/7 הביתה. "אני כוננית קיבלתי אישור שאם חלילה קורה משהו, אני עוזבת הכל ויוצאת", מסבירה יעל, שמדגישה כי זו הסיבה שאינה יכולה לע זוב את שלומי, בו נמצאים גם ביתה הפ רטי וגם תחנת מד"א שלה. "ילדיי ונכדיי פזורים בצפון (בטבריה, בחיפה ובקריות). הבן שלי, אור, הוא חייל מילואים שמשרת בעזה ואני מתפללת כל יום שיהיה בריא ויחזור הביתה בשלום". חודשים השתתפה בקורס 5 לפני כ חובשים, ולאחר מכן הוצע לה לעשות רישיון על אמבולנס. "אני מתנדבת בת חנת שלומי כנהגת וחובשת, אבל מרגישה הרבה מעבר לכך, כמו סוג של מנהלת משמרת. העבודה כרוכה בטיפול בהמון אנשים, אני מרגישה כמי שעוזרת להם ומרגיעה אותם. אני בעצם מנהלת את האירוע, אם זה תאונת דרכים או מקרי

"הייתי לבד באמבולנס, ומאחוריי נסע רכב עם אנשי מילואים, שאותתו לי לעצור. מיד לבשתי אפוד והתחבאנו מאחורי השיחים"

קרקעי, מה שהפך את העבודה למאתגרת וחווייתית במיוחד. יש לה בת בכורה נשואה (בת ), שהפכה אותה לסבתא 28 נכדות, ושלושה בנים 4 ל- . 10 ו- 22 , 24 נוספים, בני "בגלל המשמרות במד"א, אני עובדת בביה"ח רק מש מרות בוקר", היא מסבירה. "במ קביל אני לומדת לתואר במינהל מערכות בריאות במכללת ר"ג.

היא עובדת במרכז הר- עד 07:00 פואי בין השעות ע � , ואז - ארבע פ 15:00 מים בשבוע - היא עושה "סוויץ' בראש" ועוברת לנהגת אמבולנס וחובשת . 23:00 מד"א, עד

קקון בבית החולים

עמותה מספקת ציוד רפואי ותרופות ליישובי הגבול העמותה, שמסייעת בהעברת תרופות לחולים המתקשים להשיגן, מארגנת מבצע תרומות ליישובים בצפון לקראת תרחיש של חדירה

תרופות לפצועים ולתושבי הדרום והמ פונים במלונות. בימים אלו, נערך הארגון להמשך הלחי מה ומבצע רכש מתרומות על מנת לספק מענה לבקשות מיידיות לציוד חירום רפואי ותרופות בהיקף של כשלושה מי ליוני שקלים. ברוך ליברמן, מנכ"ל העמו תה: "ההבנה היא שיישובים בצפון מכינים את עצמם לתרחיש של חדירת חיזבאללה ליישובים ומבקשים שמיכות מילוט, חו סמי עורקים, משולשי קיבוע, גזות, ציוד

עם פרוץ אירועי השבת השחורה, פתחה העמותה מרלו"ג (מרכז לוגיסטי ענק במרכז הארץ), דרכו היא מרכזת את פעילותה באיתור, איסוף, מיון, ושינוע סיוע חירום, ציוד רפואי, ציוד מסייע ותרופות למפונים, לפצועים, לכוחות הביטחון, לכיתות הכוננות ועוד. עד כה, העבירה העמותה למפוני הדרום ולכו חות הביטחון ציוד ותרופות בשווי של טון 5 מעל מיליון שקלים, בכלל זה, כ- 250,000- ציוד חירום רפואי, למעלה מ פריטי סיוע שונים לעומדים בחזית המ לחמה, לכיתות הכוננות ולחיילים בעזה משלוחי 15,000- ובגבולות, למעלה מ

אדי גל

עמותת "חברים לרפואה" מעבירה בימים אלו ציוד רפואי לחירום ליישובי הצפון, וזאת לקראת אפ שרות של מלחמה בצפון. בימים של שגרה, מסייעת העמותה כבר שני עשורים להעביר תרופות בין חולים שנותרו עם תרופות שאינם זקוקים להן לבין אנשים שנזקקים לטיפול תרופתי ומתקשים לקבלו גם אם מדובר בתרופות נדירות, יקרות, תרופות שמחוץ לסל הבריאות או תרופות למחלות כרוניות הניתנות למטופל באופן רציף ומ תמשך.

המנכ"ל ליברמן

עזרה ראשונה וכיו"ב, בעוד שמ פונים מיישובי הדרום מבקשים ציוד לטיפול בפציעות שלהם".

צילומים: פרטי | הציוד הרפואי

7

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 22.12.2023