צפון כרמיאל 28.6.24

בית וברגע אחד אני שוב בעזה. כבר לא הייתי מסוגל לעבוד. פחדתי שה־ חיים שלי מתחילים להתפרק, לכן פניתי לפסיכיאטרית שמאבחנת פוסט טראומה ומשם התחיל מסע חדש". ההכרה כהלום קרב "בזכות איציק סעידיאן" שני הגיש תביעה למשרד הביטחון ונ־ תקל במסכת קשה של ייסורים. "בוועדה הראשונה הגעתי הכי אמיתי, סיפרתי הכל כמו שזה קרה ואחד הנציגים ענה לי 'מה גורם לך לחשוב שנאמין לך?'. הסתכלו עליי כמו על רמאי שבא לג־ זול כסף מקופת המדינה. קיבלתי דחייה אחרי דחייה. בסופו של דבר קיבלתי הכרה כפוסט טראומתי בעל פגיעה נפ־ שית כתוצאה מנכות גוף, אך לא כהלום קרב. "מה ששינה הכל זה המקרה של איציק סעידיאן, לוחם עם פוסט טראומה שה־ צית עצמו במחאה על יחס המדינה. ביום אחד פתאום קראו לי למלא ועדות ואב־ חונים, שלחו לבדיקות ופתאום התיק שלי היה בטיפול פעיל ואחרי שנים של דחיות קיבלתי את ההכרה כהלום קרב. זה נורא לומר את זה, אבל אם הוא לא היה עושה את מה שעשה אני ורבים אח־ רים היינו ממשיכים עם הביורוקרטיה הזאת. "אנשים לא מבינים מה זו פציעה שקו־ פה, אדם שחי לצידך ונראה לך רגיל לחלוטין אבל אגזוז של אופנוע מחזיר אותו ברגע לשדה הקרב. זו מלחמה יום יומית, אני לא אוכל אחרי שש בערב כדי לא להקיא אם יש לי סיוט. אני מק־ פיד על כדורים ואם יש טריגרים אני דואג לקחת עוד אחד, לשמור על עצמי". השליחות לעזור לקטועי הנפש רגע אחרי שהקורונה 2020 בשנת איפשרה חזרה לעבודה שני התמודד עם התקף חרדה שלא אפשר לו לשוב לעבו־ שעות 3 דה. "זה הגיע בלי שום טריגר, ישבתי במגרש ולא הייתי מסוגל לקום. הטראומה גורמת להמון נזקים, יש לי פסוריאזיס, כאבי בטן וכמובן השיניים שלי ממש תלויות על בלימה בגלל הח־ ריקות. אנשים מדברים על הלומי הקרב הצעירים ועל ההשפעות, הם עדיין לא שם, זה זמן קצר מדי, הם עדיין בהכח־ שה. אני רואה הלומי קרב ממלחמת יום הכיפורים שעדיין לא מסוגלים לטפל בעצמם". שני מנסה לעזור לפצועי המלחמה ולאנשים שחוו טראומות. "אני מציע את עצמי לעזרה, גם מניסיוני עם ועדות וגם מניסיוני עם שלב הקבלה וההתמו־ דדות. מנסה להסביר מה זה הלום קרב כי אנשים באמת לא יודעים. אני קורא למצב הזה 'קטועי נפש', זה הפרויקט שלי כרגע. עבורי זו שליחות. החיים נעצרו ונולדתי מחדש. 23 "בגיל אסור להשאיר את הפצע פתוח, חייבים לאפשר לו להחלים ועושים את זה כש־ מאווררים הכל". ¿

שני השבוע (משמאל בשירות הצבאי). "אנשים לא באמת מבינים מה זה הלום קרב"

"אני שומע שהרבה אנשים אומרים שעכשיו יהיו המון פוסט טראומתיים במדינה, זה לא עובד ככה, אין גלים. את יודעת מתי כל הפוסט טראומתיים יגיעו? עוד שנים" 8

שהוביל את שני ישירות חזרה לאותו בו־ נקר בו נפצע. "הכניסו אותנו לאגם עם צוללות והשתמשו בפרוג'קטור שהופנה דווקא אליי, פתאום הרגשתי קור בכל הגוף. קיבלתי פלאשבק שכנראה שכחתי לחלוטין, שמעתי את עצמי צורח לעז־ רה, למרות ששנים חשבתי שלא הצלחתי לדבר, בתת מודע שלי ידעתי שכן צעק־ תי. שמעתי את עצמי צורח באימה, ומד־ בר עם חבר שאיבדתי, מספר לו שבקרוב אצטרף אליו ושאיזה מזל שלא הספקתי להתחתן או להביא ילדים לעולם. "באטרקציה הם דפקו עם מקלות על הצוללות, כדי להכניס את הקהל לאווירה, ואני כבר לא יכולתי, הקא־ תי במקום. כשיצאנו משם אשתי מאוד דאגה, היא לא ידעה שום דבר על הפו־ סט טראומה שלי. כל חיי הייתה לי חזות של אדם שאפשר לסמוך עליו, היה לי חשוב להיות עוגן למשפחתי, לשדר לילדיי שאני שם עבורם. לכן גם כשחזרנו מאיטליה ניסיתי להתא־ פס, אמרתי לעצמי שאעשה הכל כדי שזה לא יפגע במשפחה שלי. אבל זה רדף אותי בחלומות, פתאום הכול צף. כל קול גבוה הקפיץ אותי. אני הולך לסופר, שני עובדים מתווכחים בער־

מוצא דרך החוצה, או שאני עף באוויר ועומד להתרסק. לא העזתי לפנות לטי־ פול, הרי פסיכיאטר זו מילה גסה לחיר־ ניק, עבור לוחם זה כמו להודות שאתה פסיכי. אז הפכתי לציני, והדחקתי. "אגב, אני שומע שהרבה אנשים אומ־ רים שעכשיו יהיו המון פוסט טראומתיים במדינה, זה לא עובד ככה, אין גלים. את יודעת מתי כל הפוסט טראומתיים יגי־ שנים, כשהם כבר לא יוכלו 8 עו? עוד לשמור הכל בפנים. חלק יצליחו לשקר לעצמם לנצח, אצל חלק זה יתפוצץ וחלק יאבדו הכל - משפחה, חברים ופרנסה, כי הם לא ידעו איך להתמודד".

ושעות ארוכות של חוסר אונים. "עברתי שיקום בתל השומר, ביטלתי את הלימו־ דים, נכנסתי לדיפרסיה, המון חלומות קשים, חוסר רצון לצאת מהבית. הייתי , לוחם עם מוניטין אצל 23 בסך הכל בן החבר'ה, של אדם שלא מפחד משום דבר, האמנתי ששום דבר לא יכול לפגוע בי, וברגע אחד השתניתי לחלוטין. הפכתי לאדם שחושש מכל דבר, בוכה המון, כל השירות הצבאי לא בכיתי, גם בזמנים הכי קשים, ואחרי הפציעה בכיתי כל הזמן. התחילו לי חריקות שיניים מלחץ, הרגשתי מאוד בודד, לא שיתפתי אף אחד. הגוף כל הזמן היה בטיפול אבל את הנפש הדחקתי. הייתי מוגדר כנכה צה"ל אבל לא רציתי את כל הסטיגמה שמגיעה עם זה". שני התחתן, הקים משפחה ובחר במק־ צועות אימון, הוא מדריך שחייה וכדור־ גל ובהמשך גם מדריך טיולים, הוא עוסק בריצה ועושה כל שביכולתו כדי להשיב את חייו למסלול. "אפילו לאשתי לא סיפרתי מה עובר עליי, עשיתי הכל כדי להתעלם. הרגשתי שככל שאני עובד ומשקיע במשפחה כך פחות עולות לי מחשבות. אבל החלומות תמיד היו שם, חלומות על זה שאני במקום חשוך ולא

ההתמודדות "זה רדף אותי בחלומות"

. הוא נסע 2017 אצל שני זה קרה בשנת עם משפחתו לטיול באיטליה לכבוד בר המצווה של בנו. באגם גארדה הם נכנסו לאטרקציה תיירותית בה מדמים תרחיש היסטורי של מלחמה. חתן בר המצווה בחר בתרחיש של מלחמת העולם השנייה, מה

19

ידיעות הצפון, כרמיאל ˆ 28.6.2024