צפון כרמיאל 31.12.21

סיפורחייםבוויטרינה בביתאבותבנהריה זיכרונות מברזיל אביההיה כתב ספורטמהולל בברזילשהצטלםעםפלההאגדי ‰ אמההיתה נשיאת ויצ"ו בברזיל ‰ וסיפור חייהשל אליהנהשרמן מרתק ומלאמזכרות יקרותערךששמורות בוויטרינה בדירתה בבית גיל הזהב בנהריה ‰ הפריטהכי מרגשעבורההוא כרטיסספרייה, עליו כתב אביהאתפרטיו לאמה לפני היכרותם

מתוך האוסף

צילום: נתיבי ישראל

פריטי יודאיקה

צומת אבליים

נתיב שלישי בצומת אבליים חברת נתיבי ישראל השלימה פרויקט בצומת אבליים (צומת , שיסייע 70 אעבלין) על כביש להפחתת עומסי התנועה בשני הכיוונים. כבר מספר שנים שהצומת נחשב לצוואר בקבוק, שלעיתים גורם לפקקים שנמשכים עד צומת סומך. משרד התחבורה השקיע מיליון שקלים בפרויקט. 10.85- כ השיפור בצומת יקל על המעבר לכיוון 70 של מכוניות מכביש קרית אתא, וגם יקל את העומסים עבור אלו שנוסעים לכיוון הגליל המערבי. נת"י הרחיבה את הכביש לכיוון צפון ולכיוון דרום לאורך מטר על ידי הוספת נתיב 400 שלישי. בכיכר במפגש של כביש חברת נתיבי 781 עם כביש 70 ישראל הוסיפה נתיב נוסף על מנת לאפשר יציאה וכניסה בטו ש . בנוסף חברת 70 חה מ/ואל כביש נתיבי ישראל הקימה מערכת רמ ש זורים בצומת וכן מערכת תאורה פ � מטר של ה 400 חדישה לאורך רויקט, בוצעו עבודות ריבוד וכן הוקמו מדרכות. המהנדס מחאג'נה מוחמד מנתיבי ישראל: "השלמנו פרויקט מש ש מעותי לתושבי הצפון שנוסעים מדי יום. 70 בציר זה על כביש צומת אבליים ידע גם לא מעט תאונות, והפרויקט שהגיע עתה לסיומו, מטרתו בראש ובראשונה הצלת חיים". עתודה ניהולית שתי מנהלות בכירות בכללית במחוז חיפה וגליל מערבי סיימו תוכנית הכשרה לעתודה ניהולית בכירה - ד"ר סילבי שילר, מנהלת מינהלת קריות ורימונדה ניקולא, מנהלת רוקחות במינהלת חיפה. מטרתה של תוכנית העתודה היא לפתח עובדים בעלי פוטנציאל למילוי תפקידים ניהוליים בכי ש רים שיהוו את דור העתיד של המנהלים בקבוצת כללית. ד"ר , נשואה ואם לשתי בנות, 51 , שילר בוגרת הטכניון ומומחית ברפואת משפחה, מובילה את מינהלת אלף 137 קריות, שמשרתת כ- , נשואה ואם 36 תושבים. ניקולא, , בעלת תואר ראשון ברוקחות 2 ל– מהאוניברסיטה העברית ותואר שני בניהול מערכות בריאות מאוניברסיטת חיפה, רוקחת אח ש ראית במינהלת חיפה.

חופן אדמה מירושלים ציור של גנרלים 3 דרום אמריקאים פרח מכסף כרטיס חבר בספרייה מודל

אדי גל

סיפור חייה של אליהנה שרמן מרוכז בוויטרינה צנועה, בס ש לון דירתה בבית גיל הזהב, בית

גלעד, בנהריה. סיפור חיים שיש בו רג ש עים סוערים של כדורגל ברזילאי, פריטי יודאיקה מברזיל וגם שקית עם חופן מאד ש מת ירושלים, שהביא לברזיל, ארץ מולד ש תה, סבא שלה. אליהנה, בתו של כתב ספורט נודע בברזיל, המתגוררת היום בנהריה, בדירה נטולת טלוויזיה, כפי שהיא מקפידה לציין, ושם היא אוגרת את זיכרונותיה המרתקים. אביה של אליהנה פגש את אמה כשהיה סטודנט למשפטים בברזיל. שני הצעירים, חברים בתנועת נוער יהודית, נפגשו בספ ש רייה ושם רשם הצעיר הנלהב את פרטיו על כרטיס הספרייה והשניים היו לזוג. לימים, בחתונת הכסף שלהם, העניק אביה של אליהנה לרעייתו פרח מכסף וכ ש רטיס מתכת שעליו כתוב או-מה- זאמו "אותה האהבה". "זה הפריט הכי מרגש בוויטרינה", היא אומרת בהתרגשות. 3 , כשהיא נשואה עם 22 בהיותה בת ילדים, עלתה אליהנה לישראל, לקיבוץ גבעת ברנר. כחניכה נלהבת בתנועות נוער ציוניות בברזיל, הייתה זו עבורה החלטה מתבקשת – תחנה חשובה במסלול חייה. "עלינו דרך הסוכנות היהודית. בגבעת ברנר הייתי חצי שנה באולפן ועברנו לקי ש בוץ יראון, בצפון. אני באתי מעיר גדולה, ריו דה-ז'נירו, והגענו למקום קטן ושונה לחלוטין", היא אומרת. "בגלל שכבר הייתי נשואה עם ילדים גם לא היו לי חברים וגם העברית שלי לא הייתה כל כך טובה. לכן ביקשנו לצאת מהקיבוץ, בסוכנות הציעו לנו יישובים בצפון, ככה הגענו לנצרת עי ש ש � ילדים. ובשנות ה 2 לית. נולדו לי עוד לושים לחיי התגרשנו". מי שליוותה אותה לאורך כל הדרך, מרי דה ז'נירו עד לנצרת ועד לבית גיל הזהב, בית גלעד, הייתה הוויטרינה. "כולה עשויה מראות", היא מחייכת. "אני זוכרת אותה מאז שהייתי ילדה קטנה. הפנים שלי היו משתקפות בה. ההורים נתנו לי להוציא ממנה דברים, לא לשבור, רק לשחק - ולהחזיר. כל הילדות שיחקתי עם הדברים ששמרנו שם. הוויטרינה היא חלק ממני, זו המשפחה שלי. זה הסמל של המשפחה שלי". "בבוא היום, אעביר את הוויטרינה לבתי הבכורה. אני נותנת לנכדות, כשבאות אליי, לפתוח את הוויטרינה, לאט לאט - לא נותנת להן לגעת בהכל"

לתפירה של נעלי אדידס

צילום: פרטי | "אוהדת נלהבת של הכדורגל הברזילאי". שרמן והוויטרינה

ני הקבוצה הברזילאית התקלחו אצל אבא, ביניהם פלה המפורסם". אז באירוח בפריז לא היה לה חלק, אבל כאוהדת נלהבת של הכדורגל הברזילאי היא גאה בתמונה עם פלה האגדי, תמונה המוצבת, כמובן, גם היא בוויטרינה: "פלה בא מקבוצת הכדורגל סאן פאולו לריו ד'ה ז'נירו והגיע אלינו לראיון אצל אבא, הם היו ידידים", היא מספרת בגאווה. אחד המוצגים המעניינים – והפעם לא מעולם הספורט – היא מנורה. "אבא סיפר גנרלים 3 שהיא מבוליביה, עם ציור של דרום אמריקאיים. עשו אותה אסירים בבית כלא בקולומביה". עד היום, אני פותחת את הוויטרינה, מריחה, והריח מביא אליי זיכ ש רונות רחוקים". אמה הייתה נשיאת ויצ"ו בברזיל ואספה תרומות לישראל. באותה התקופה בכל בית הייתה קופה של קרן קיימת לישראל – כולם תרמו לישראל. במלחמת יום כיפור , הייתה תחושה חזקה של מחשבה 1973 ב־ והזדהות עם ישראל ועם העם היהודי בכל העולם. "אני חושבת שהפריט הכי יקר בוויטרינה הוא מודל לתפירה של נעלי 6,000 אדידס. להערכתי הוא שווה אולי פז'ו. זה הדגם הראשוני שעל בסיסו התחילו לייצר נעלי אדידס. יש כמה בודדים כאלו בעולם". לדבריה, "בבוא היום, אעביר את הוויטרינה לבתי הבכורה. אני נותנת לנכ ש דות, כשבאות אליי, לפתוח את הוויטרינה, לאט לאט- לא נותנת להן לגעת בהכל. עשו אותה אסירים בבית כלא בקולומביה. עד היום, אני פותחת את הוויטרינה, מרי ש חה, והריח מביא אליי זיכרונות רחוקים".

צילום: פרטי

"הם היו ידידים". האב עם פלה

מקום של כבוד בווטרינה המשפחתית תופסות מזכרות מהקריירה המפוארת של אביה, שהיה כתב ספורט ידוע בברזיל. "אני מאוד גאה בו. אבא שלי היה עיתונאי, כתב ספורט ותרבות. אבא שלי קיבל במהלך שנות עבודתו הרבה מדליות. יש לי שקית מלאה מדליות שקיבל". אחד הסיפורים הזכורים והיקרים לה הוא סיפור המפגש המיוחד של אביה העיתונאי עם שחקני נבחרת הפלא של ברזיל בכ ש דורגל בפריז: "פעם כשהיה בצרפת, הגיע יום אחרי שחקני הכדורגל לסקר משחק בצרפת. אז במלונות היו שירותים ומקלחת לכל הקומה. אבא, שהגיע יום אחרי כולם, קיבל חדר עם מקלחת ושירותים. כל שחק ש

אדי גל

18

31.12.2021 ˆ ידיעות הצפון, כרמיאל