ידיעות הנדל"ן 23.9.22

פתח דבר

נית ובכל מקום בעירן, כולל בקרקע פרטית, דיור בהישג יד (שכירות, חכירה, בעלות פ � לכל ה 50% חלקית ומלאה) עד לרמה של חות ממספר יחידות הדיור באותה תוכנית, וכן הסמכתן לקבוע את רמת הגימור של יחידות דיור אלה, רמת ההנחה בשכירות או חכירה או בעלות חלקית או מלאה של דירות אלה, ואת אופן ניהולן בשנים לבוא".

"המדינה צריכה להתמקד בשכירות קונצרנית ארוכת טווח כפתרון מגורים לדור הצעיר"

HIPPIE FILMS צילום: | בראשון לציון living אזורים

דניאלה פז ארז, מנכ"לית ובעלים של חברת פז כלכלה והנדסה: "הממשלה הבאה שתקום חייבת להקים מטה נדל"ן או מטה דיור א־פוליטי, שימונה על ידי גורמים מק ר צועיים. בדיוק כמו שיש לנו ודאות לגבי הצבא ששומר על בטחון המדינה, כך צריך להיות לגבי מטה הדיור, אחרת לא יהיה מי שיסיים את משבר הדיור. אי אפשר לחכות לרצף שלטוני. יש להקים מטה, שיפעל בר ר ציפות וייהנה מסמכויות נרחבות. כך, בין היתר, שתהיה לו סמכות להעביר החלטות שכבר התקבלו, כמו למשל חוק המטרו. באשר להתמודדות עם מחירי הדיור הג ר בוהים, נכון להיום נראה שאין גורם שיכול להרגיע אותם, שכן ההיצע מוגבל והביקוש קשיח. היכולת לגור כיום בדירה בבעלות יורדת לרמה כמעט בלתי מושגת. במציאות הזו המדינה צריכה להתמקד בשכירות קו ר נצרנית ארוכת טווח כפתרון מגורים לדור הצעיר. אין ספק שבמצב הריבית היום, המ ר דינה צריכה להכניס יד לכיס, ולסייע לגו ר פים הפועלים בתחום במימון העסקאות דרך ערבות מדינה, או במתן רשת ביטחון למימון חוץ־בנקאי. כך יתאפשר לייצר מלאי גדול של דירות לשכירות קונצרנית". לממשלה החדשה שתכהן, היא שבכל ועדה ובכל דיון מקצועי הקשור בענף הנדל"ן או בהתחדשות עירונית יצורפו נציגים מטעם הקבלנים והיזמים כדי לשמוע את דעתם, להיעזר בניסיון שלהם ולייעל את כל הד ר רכים שבהן ניתן להגיע לפתרונות של בנייה מהירה ואפקטיבית בכל האזורים בארץ. נוסף על כך יש ליצור מערכת מסודרת בכל הר ר שויות וגופי התכנון, שתייצר לוחות זמנים ברורים לצד ודאות תכנונית. כמו כן מי שלא יעמוד במתווה שייקבע, יישא בתוצאות, בין שהן כספיות או אישורי היתר בנייה או תב"עות, בחלוף הזמן באופן אוטומטי". "לא צריך הערים העצמאיות בישראל: 15 להמשיך עם הוותמ״ל, מכיוון שאין בעיית תכנון. יש כבר עכשיו עודף תכנוני נצבר של חצי מיליון דירות. יש להגדיל משמעו ר תית את ההשקעה הממשלתית בשיפור הת ר חבורה הציבורית ובהקמת תשתיות תומכות חיים עירוניים בערים (חינוך, רווחה, מבני ציבור, טבע והצללה, קידום מרחב ציבורי משוכלל ומגוון המתבסס על עירוב שימו ר שים) - הן בשכונות הוותיקות והן בחדשות, וזאת כתנאי מקדים ועוד לפני בניית בנייני מגורים חדשים או מחודשים. יש לפעול גם בתחום השכירות, לקדם חוק בכנסת להגנה ולהסדרה של השוק, בדומה לחוק הגרמני - שיגדיר את מחויבות המשכירים והשוכרים, יסדיר ויבלום את עליית המחירים התכופה, ויקים מערך אכיפה לאומי יעיל בעניין זה. נוסף על כך יש להסמיך באופן מפורש ומלא את הרשויות המקומיות להגדיר בכל תוכ ר יש לצרף נציגות קבלנים ויזמים בכל ועדה או דיון איל הנדלר, יו"ר ובעלים "ההמלצה שלי קבוצת כנען: "יש להגדיל משמעותית את ההשקעה הממשלתית בשיפור התחב"צ ובהקמת תשתיות עירוניות" איתן אטיה, מנכ"ל פורום

"להקיםשתי ערים חדשות בנגב ובגליל המזרחי" חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן וסגן נשיא

התאחדות בוני הארץ: "המדינה צריכה לאשר בהצעת מחליטים הקמת שתי ערים מטרופוליניות חדשות בנגב ובגליל המזרחי, מיליון 4.5־ שייתנו מענה לאוכלוסיה של כ מיליון 1.5־ מיליון בנגב ו 3 תושבים, מהם בגליל. ערים אלה אמורות להיות ערי ביקוש מודרניות ומבוקשות, ולהיבנות באיכות בנייה גבוהה מאוד, אף יותר מאשר בגוש דן, ובמחירי דירות ברי השגה. ערים אלה ייצרו צמיחה בת קיימא לעשרות שנים קדימה, מהביקוש הגולמי לדיור, 50% ייתנו מענה ל־ תעסוקה וצרכים אחרים של הדור הקרוב שגדל כאן, ויאפשרו את הגידול האורגני, הרגוע והנכון של כל מערך הערים האחרות בישראל. מרכז הארץ כיום חנוק ופקוק, ואי אפשר לזוז בו. לגבי הביקוש בנגב ובגליל – הוא כבר קיים היום. אנו בחברת צמח המרמן פוגשים אותו בנהריה, בכרמיאל ובערים אחרות. רק צריך להציע את האופק. הר ר עיון הזה מהווה מחשבה מחוץ לקופסה, היות שלתפיסתי, הקמת הערים לא צריכה להיות מתקציב המדינה, אלא רק במימון המג ר זר העסקי – היזמים, המערכת הפיננסית, המוסדיים ושאר שרשרת המימון והנדל"ן. במערכת הפיננסית מנוהלים כיום טריליוני שקלים, שמוסטים לחו"ל בעיקר בשל היע ר דר אפיקי השקעה. זו מציאות אבסורדית, בעיניי. הקמת הערים החדשות תהווה אפיק השקעה אטרקטיבי, שגם ישאיר את הכסף בישראל. מה שיידרש מהמדינה זה רק לקבל החלטה, להקצות את הקרקע, ולאפשר למ ר גזר העסקי להניע את כל התהליך". ס � ומנכ"ל אאורה "על המדינה להפסיק ל : פסר בקרקע ולפעול מתוך שיקולי רווח בהוצאת הקרקעות לשוק. הממשלה הבאה צריכה לפעול הפוך ולהגביל את מחירי המ ר גרשים, ובכך להקטין את מרכיב ההוצאה על הקרקע של היזמים, מהלך שבהכרח ייצב את המחירים. כמו כן הממשלה צריכה לתמרץ כמה שיותר התחדשות עירונית ורשויות שמקדמות אותה במרכזי ערים בכל הארץ. התמריצים הכלכליים, שיגיעו ישירות לר ר שות המקומית, אמורים לאפשר את זירוז הפקת היתרי הבנייה ולהביא להגדלת מלאי הדירות, ובאמצעות כך גם לייצוב המחירים. כמו כן, באמצעות רמ"י, על המדינה להוציא מקב"תים (מכרזי קרקע בלתי מתוכננים), שמשמעותם הפשרת קרקעות בהליכים מהירים, לאפשר ליזמיםלקדםתב"עותבאופן מהיר יותר ולהגדיל את היצע הדיור. הפעו ר לות הללו – אם יתבצעו במהירות - יאפשרו הגדלת היצע דירות והתנעת פרויקטים מש ר מעותיים וגדולים, שיובילו בסופו של דבר לייצוב המחירים בשוק". "לאפשר ליזמים לקדם תב"עות באופן מהיר יותר ולהגדיל את ההיצע" יעקב אטרקצ'י, בעלים

"המדינה צריכה להתמקד בשכירות ארוכת טווח"

אלו דורשים מנהיגות ויצירתיות של מקבלי ההחלטות".

מהטבות מס משמעותיות, היזם צריך להחזיק את הדירות לפרק זמן ארוך מאוד. מוטב היה לו היו מקצרים את פרקי הזמן כדי להפוך פרויקטים אלו לאטרקטיביים וכלכליים יותר עבור היזמים, ועל כן יש לקיים שיח פתוח עם היזמים כדי להביא להבנות משותפות. על אף כל האמור, התוצאות של המהלכים הללו, שנועדו להגדיל את היצע הקרקעות הזמינות לבנייה למגורים, ככל שיבוצעו, יבואו לידי ביטוי רק בעוד מספר שנים". יזום: "כדי BST דני מור, מנכ"ל חברת לטפל במשבר הדיור, שלדעתי, הוא המ ר שימה האזרחית החשובה ביותר של כל ממשלה ובטח של הממשלה הבאה, יש קודם כל לקבל החלטה. הממשלה צריכה להתכנס ולהחליט שעכשיו נכנסים בנושא בכל הכוח ולא מרפים. הצעד הראשון והפשוט יחסית הוא למנות פרויקטור לאומי, כפי שעשו במשבר הקורונה. כמו כן חייבים לייעל את הבירוקרטיה בתחום, למשל על ידי הקמת ועדה להסרת חסמים של תשתיות, הגד ר לת התקנים של בודקי התוכניות בוועדות ועוד. חייבים לקבוע – בחוק – מסגרת זמנים קשיחה לאישור תוכניות, ועל המדינה לשים דגש על ההתחדשות העירונית ולתמרץ וע ר דות ורשויות מקומיות שמקדמות פרויקטים בתחום. מהלך רצוי נוסף הוא לאפשר בערים מסוימות ובשכונות ספציפיות להגביה את מגדלי המגורים ולצופף יותר את הבנייה, תוך מתן מענה תשתיתי הולם. פתרונות "הממשלה צריכה להתכנס ולהחליטשעכשיו נכנסים בנושא בכל הכוח ולא מרפים"

"צורך ממשי לייצר ודאות תכנונית" תומר רייפמן, מנכ"ל יעז התחדשות עירונית מקבו ר

צת יעז: "אני סבור שעל הממשלה החדשה שתיבחר להתייחס לקידום תחום ההתחד ר שות העירונית כמשימה לאומית, לא פחות. כל מי שפעיל בענף הנדל"ן, מבין שכדי להגדיל את ההיצע, בעיקר באזורי הביקוש, התחדשות עירונית היא לא רק הכלי המרכ ר זי, אלא היא הכלי היחיד לעשות זאת. בגוש דן כבר אין קרקעות פנויות, וגם המדינה מבינה זאת. בשביל שזה יקרה, על המדי ר נה להקל ולזרז באופן משמעותי את הליכי הרישוי ומתן היתרי הבנייה. זאת באמצעות סנכרון בין הוועדות השונות והרשויות המקומיות, כדי למנוע מצב שכל משרד ממשלתי דורש משהו אחר, וכל ועדה מעלה דרישות אחרות. קיים צורך ממשי לייצר ודאות תכנונית, אבל כשמשנים תקנים ותוכניות בקצב כל כך מהיר, זה לא מתקיים. ר � הייתה תוכנית יציבה, כל הגו 38 תמ"א מים המעורבים התמקצעו בה. ברגע שמ ר שנים ועוברים לחלופת שקד, הדבר מצריך זמן למידה רב והתאקלמות, ויגרום להאטה בקצב התחלות הבנייה. באופן כללי, מוטב אם המדינה תצמצם למינימום את ההתע ר רבות בשוק הנדל"ן, ותיתן לכוחות השוק לעשות את שלהם. הוכח בעבר כי ההתער ר בות לא עובדת; במקרה הטוב האפקט שהיא מייצרת הוא זמני וקצר, ובמקרה הגרוע היא מכניסה את השוק לקיפאון".

- יום שישי, כ" ז באלול תשפ"ב 23.09.22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 22