ידיעות הנדל"ן 23.9.22

משבר הדיור

לעודד פרויקטים כאלה על ידי יצירת שיתו ־ פי פעולה עם רמ"י לעידוד תוכניות רלוונ ־ טיות. דוגמה לכך היא הפיכתן של קרקעות חומות לקרקעות שעליהן ייבנו פרויקטים לשכירות ארוכת טווח". חיים אביטן, יו"ר קבוצת הרציג נדל"ן ולש ־ עבר מנהל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, סבור שעל ראשי הערים לקדם מסלול מיוחד ומהיר לאישור תוכניות ובנייה: "עליהם ליצור מסלול ירוק ליזמים המקדמים פרויקטים בהיקפים של מאות יחידות דיור. אם קיימת שאיפה אמיתית לפתרון משבר הדיור, אזי המציאות, שבה היחס ליזמים זהה לכל אזרח המבקש היתר, אינה יכולה להימשך. יש להקצות ליזמים גורם מקצו ־ עי, שיסייע לקצר את תהליכי התכנון מול הוועדה המקומית, ולקבל עדיפות מול גורמי המקצוע בעירייה. כיום יזמים מחכים להיתר שנים ארוכות ונאלצים גם לחכות חודשים ארוכים נוספים בין זמן מתן ההיתר להוצאתו בפועל. כל אלה לא מאפשרים להיצע לגדול, ובעקבות כך המדינה כולה דורכת במקום". לשאלה מה המדינה יכולה לעשות כדי לחזק את השלטון המקומי, משיב אביטן: "יש לה ־ קצות תקנים רבים יותר בכל אגפי ההנדסה ברחבי הארץ, ובאופן התואם את גודל העיר. שכר גבוה ותנאים טובים ימשכו יותר בודקי תוכניות ואדריכלים טובים ומקצועיים, שי ־ סייעו ברבות הזמן לפתור את משבר הדיור". "אינטרסים מנוגדים בין השלטון המקומי לארצי" "אחת הבעיות הקשות בתכנון בישראל היא הנתק בין השלטון המקומי לוועדות התכ ־ נון המחוזיות או הארציות. תהליכי התכ ־ נון יהיו יעילים יותר ככל שישכילו לפעול לאיחוד של יותר רשויות, בעיקר במקומות שהם כבר מטרופולין, כמו גוש דן", כך סבור איתי הוז, מייסד וסמנכ"ל רגולציה בבית וגג. "ברמה העקרונית והפילוסופית, תכנון חייב להיות תמיד בחשיבה ארוכת טווח, והבעיה עם התכנון המקומי שהוא לא תמיד כזה. הוועדות המקומית מסתכלות על אינטרסים שונים מהתכנון הארצי, בחלק מהערים נבח ־ רי הציבור הם אלה שמובילים את האג'נדה במקום אנשי המקצוע בוועדות התכנון או באגף ההנדסה. לא מעט בעיות נובעות מהאינטרסים המנוגדים בין השלטון המקומי לארצי, ובעיה זו יכולה להצטמצם, אם גוש דן יהיה מטרופולין אחד, כאשר כל החלטה תכנונית בו מסתכלת תחילה על האינטרס הכללי ולא רק על האינטרס של בת ים או גבעתיים למשל. איחוד כזה יקצר משמעותית את תהליכי התכנון והבנייה ובעקבות כך גם ישפיע על מחירי הדיור". גד גרשון, סמנכ"ל התחדשות עירונית בש ־ פיר מגורים, מסביר גם הוא כיצד ראשי הע ־ רים יכולים לקדם פתרונות דיור: "לראשי הערים חלק מרכזי בפתרון המשבר. שחרור חסמים בקידום תב"ע, הגדלת זכויות הבנייה, הקלה והפחתה במטלות ציבוריות, אישור לקבלת הכרזה מקדמית, מתן פטור מהיטל השבחה, אישור להגדלת הארנונה למגורים, פתרונות תחבורתיים ותשתיתיים ועוד. רוב ראשי הערים נמנעים מפעולות אלו, לאור העובדה שהשלטון המרכזי אינו מסיע להם אחר כך בתמיכה כספית". עו"ד שיר הספרי, ממתגת ערים ונדל"ן, מס ־ בירה כי הפתרון נעוץ במתן סמכויות נרח ־ בות לחברות הכלכליות של הערים. "מומלץ לקדם בדחיפות חקיקה, שתאפשר לחברות

viewpoint הדמיה:

ן

דיור להשכרה בחיפה. הדמיית פרויקט ליברטי של שיכון ובינוי

לחלופין - משאבים כספיים במקום קרקע משלימה, כדי שנוכל לקדם פרויקטים". "רוב הנטל נופל על ראשי הערים" "אחת הבעיות העיקריות היא שרוב הנטל נופל על ראשי הערים, לא משנה אם יש או אין סיוע של השלטון המרכזי", כך טוען אריה טל, ראש עיריית טירת כרמל, שמתייחס אף הוא לחשיבותו של תחום ההתחדשות העירו ־ נית. "מצב יחידות הדיור הוותיקות והישנות מחייב טיפול מיידי בעקבות בעיות מבנה, ופעמים רבות ראשי הערים לא מקבלים מענה לכל הצרכים הקיימים. ראשי הערים יוצאים בדרישות, אבל לא מקבלים את המ ־ ענה המיידי מצד משרדי הממשלה, וכך נוצר ואקום שלא מאפשר קידום פרויקטים ועבו ־ דות בשטח. יתרה מכך, התוצאה היא סיכון חיי התושבים, שגרים במבנים לא בטיחותיים ומתפוררים. הפיתרון עשוי לבוא באמצעות ראשי הערים עצמם, שבהיעדר סיוע נוטלים על עצמם את האחריות. כך, למשל, אם רשות מקומית נתקלת בעיכובים בעבודות שכבר יצאו לפועל בבניית מוסדות חינוך, ואותם בתי ספר או גני ילדים לא יהיו מוכנים בזמן - האצבע המאשימה והדרישה לנשיאה בא ־ חריות יופנו כלפי ראשי הערים. משרד החי ־ נוך יגיב לסיטואציה באיחור רב, והתושבים מצידם, ובצדק, ידרשו פתרונות לאלתר כדי ששנת הלימודים תיפתח כסדרה. דוגמאות כאלה קיימות בכל סוגי התשתיות, והצורך

איתי הוז: "בעיה קשה היא הנתק בין השלטון המקומי לוועדות התכנון המחוזיות או הארציות. התהליכים יתייעלו, ככל שישכילו לפעול לאיחוד יותר רשויות"

הבהול של ראשי הערים הוא בחיבור אמיתי ויעיל בין משרדי הממשלה השונים לקידום הבנייה ברשויות. אם האחריות היתה בידינו, ראשי הערים, היינו יכולים לפתור לא מעט בעיות ובהן גם את משבר הדיור, אבל אנחנו עדיין לא אלה שמעבירים תקציבים. אנחנו מודעים היטב לכל הצרכים והדרישות של התושבים, אבל אם אין לנו סיוע, נוכל לספק פתרונות באופן מוגבל בלבד". ראש העיר לוד, עו"ד יאיר רביבו, מציין כי: "על מנת לצמצם את משבר הדיור יש לדאוג לתקצוב שוטף של רשויות מקומיות על כל יחידת דיור שתקודם בשטחן, במטרה לממן את הגירעון המובנה שמייצרת כל יחידת דיור בתקציב השוטף. מהלך נוסף הוא מכירת קרקעות ציבורית בעלות מופחתת ליזמים על ידי המדינה וכן הפרטת קרקעות ליזמים פרטיים כדי להביא להגדלה של היצע הדי ־ רות. במקביל יש להשוות את השכר בשי ־ רות הציבורי לזה שבשוק הפרטי, אשר יוביל להבאתם של אנשים איכותיים ומקצועיים,

התחום במגזר הציבורי, ברשויות שיקדמו את המקומיות ומשרדי הממשלה, לצד קיצור תהליכי הבירוקרטיה וצמצום הזמן עד לק ־ בלת היתרי הבנייה, ומכאן לזרז את התחלות הבנייה בישראל". "על ראשי הערים ליצור מסלול ירוק ליזמים" גם מי שפועל בשטח, יזמים, קבלנים ואח ־ רים, מסכים שהיכולת של השלטון המקומי להשפיע על המצב גדולה. מחד יש מי שמ ־ ציע פתרונות, ומאידך יש הטוענים, שדווקא השלטון המקומי הוא זה שמערים קשיים. כמו תמיד, אין אמת אחת והמציאות מורכבת. "מחירי הנדל"ן במגמת עלייה מתמדת בעי ־ קר משום שהביקוש לנדל"ן, בישראל במיוחד אבל בכלל בעולם, נובע מצורך אמיתי שרק גובר בשנים האחרונות לצד התקדמות איטית של ההיצע בשוק", אומר מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה־ישראל מגורים. "הסיבה העיק ־ רית והמובהקת לכך היא המחסור החמור בקרקעות. לצד שיווק מסיבי של קרקעות, יש לקצר את לוחות הזמנים, בראש וברא ־ שונה במשכי קבלת ההיתרים והרישוי, שרק הולכים ומתארכים. במקביל על הרשויות המקומיות, שלהן כוח משמעותי, גם למצוא תמרוצים ופתרונות לבעיות קיימות. למשל אנו רואים בתקופה זו שפרויקטים לשכירות ארוכת טווח הם צו השעה לנוכח משבר הדיור שהולך וגובר. ביכולתם של ראשי הרשויות

חיים אביטן: "יש ליצור מסלול ירוק ליזמים המקדמים פרויקטים גדולים. המציאות בה היחס ליזמים זהה לכל אזרח המבקש היתר אינה יכולה להימשך"

- יום שישי, כ" ז באלול תשפ"ב 23.09.22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 42