ידיעות הנדל"ן 23.9.22

מבחן התוצאה

גורמים רבים בענף הנדל"ן לגמרי מסכימים שהתיקון לחוק פינוי־בינוי, שנכלל בחוק  ההסדרים שנחקק בממשלה הקודמת, הזניק את תחום ההתחדשות העירונית קדימה • אורי חודי 38 עם זאת יש הסבורים שעל התיקון לחול גם על חלופת שקד לתמ"א הפחתת הרוב הדרוש בפינוי־בינוי: מסייעת או מכשילה פרויקטים?

אישרה ועדת 2021 באוקטובר הפנים והגנת הסביבה של הכ ־ נסת תיקון לחוק פינוי־בינוי כחלק מחוק ההסדרים. מדובר בהחלטה משמעותית שקבעה,

דשות עירונית. "עם זאת, לאור פרק זמן קצר יחסית שעבר מאז תיקון החקיקה, הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית תמשיך בבחינה של השפעת התיקון על השוק. כמו כן הרשות בוחנת בימים אלה אפשרות לקדם תיקון חקיקה לעניין הרוב הדרוש בנסיבות המיוחדות של מבנים מסוכנים". עוד הוסיף במברגר: "מהלכים, כגון הורדת שיעור ההס ־ כמות הנדרש מקרב הדיירים על מנת לקדם פרויקט של התחדשות עירונית, נשקלים טרם קידומם באופן מעמיק. התחדשות עי ־ רונית, בניגוד לבנייה חדשה, מתקיימת בא ־ זורים בנויים ופעילים ועל קרקעות פרטיות מרובות בעלים. הרשות הממשלתית להתח ־ דשות עירונית, כרגולטור האמון על הנושא, שואפת לשמור על איזון עדין בין הצורך

הציבורי לקדם התחדשות עירונית והרצון של בעלי דירות מסוימים בבניין נתון לקדם פרויקט התחדשות, וזאת אל מול הרצון לש ־ מור ככל הניתן על רצונו של בעל דירה ספ ־ ציפי שלא לקדם פרויקט מעין זה, תוך מתן משקל לאוטונומיה של הפרט לפעול ברכושו על־פי הבנתו. המהלך של הורדת הרוב נועד לאפשר להקדים את הגשת התביעה נגד . הרשות 67% הסרבנים כבר בהינתן רוב של הממשלתית להתחדשות עירונית קידמה משקף 67% תיקון זה על בסיס התפיסה, ש־ רוב מבוסס ומשמעותי מקרב הדיירים המ ־ עוניינים בפרויקט באופן פוזיטיבי. בהקשר זה אף הובאה בחשבון המציאות שבמסגרתה, במקרים רבים חלק מבעלי הדירות שלא הביע תמיכה אקטיבית, איננו בהכרח מתנגד, ול ־

עיתים מדובר בבעלי דירות שאינם מעורבים בתהליך, שיש קושי ליצור עימם קשר כדי לקבל את הסכמתם, מצבים שבהם יש קושי בקבלת עמדה אחידה מצד בעלי זכויות בדי ־ רות ירושה וכיוצא באלה". המעניקה Citywiz ג'ני ארבוב, מייסדת שירותי ייעוץ חברתי־קהילתי בפרויקטי התחדשות עירונית, מאשרת שהמהלך סייע בקידום הפרויקטים: "השינוי החקיקתי הביא להשגת ודאות תכנונית מהירה יותר ולכך שעוד ועוד פרויקטים בהתחדשות עירונית הולכים ומתגבשים. הסיבה העיקרית היא המוכנות של יזמים רבים יותר ליטול את הסיכון ולהתחיל תהליך התחדשות עירונית, מתוך הבנה שהסיכוי לצלוח אותו הוא רב יותר. עם זאת מוקדם לנבא את השלכות הח ־ קיקה על השלב שלאחר קידום התב"ע. ייתכן שדווקא הגדלת מספר בעלי הדירות שלא חתמו, תציב בפני היזם קושי רב יותר בהמשך - בזמן שבו כל עיכוב מביא להפסד כספי". עמית גוטליב, יו"ר ועדת התחדשות עירונית בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ: "אנחנו, יז ־ מים וקבלנים, מרגישים השפעה דרמטית של תיקון החוק. שוק הפינוי־בינוי ממש מתעורר וגרם להרבה עסקאות להיחתם ולהגשת בק ־ שות לאישור תוכניות מול מוסדות התכנון.

שהרוב הדרוש לפרויקטים במסלול פינוי־ מבעלי הדירות בבניין 80% בינוי יירד מ־ . בהצעת החוק המקורית היה רצון גם 67% לכ־ לקבוע שבניין מסוכן יוכל להתקדם במסלול בלבד – 51% התחדשות עירונית עם רוב של אולם סעיף זה לא אושר בסוף בשל התנגדות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דאז. בחלוף כשנה מאישור החוק יצאנו לבדוק האם השינוי סייע לקדם פרויקטים או דווקא הוביל לתוצאה ההפוכה, וזאת על רקע עוד ועוד מבנים ישנים שמוכרזים כמסוכנים, בהם מבנה ברמת גן, שלפני כחודשיים פונה שעות. 24 בשל סכנת קריסה ונהרס בתוך "ניתן לקבוע, כי הורדת הרוב הדרוש בחוק הביאה להתקדמות משמעותית ומהירה של פרויקטים, שהשיגו את אותו רוב מבוסס הנ ־ ), אך היו עלולים 67% דרש לקידום הפרויקט ( להתעכב במשך שנים נוספות עד להגעה (על־פי המצב 80% לשיעור הסכמות גבוה של החוקי קודם לתיקון)", כך פותח ואומר אלעזר במברגר, מנכ"ל הרשות הממשלתית להתח ־

עמית גוטליב: "חובת המדינה לקבוע מיידית מסגרת להפחתת הרוב הנדרש לקידום פרויקטים במבנים שמוגדרים מסוכנים לשימוש"

- יום שישי, כ" ז באלול תשפ"ב 23.09.22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 58