ידיעות הנדל"ן

זמן למחזר | להתמודד עם המדד

חומר ממוחזר מול חומר טבעי

מחסור בכוח אדם משפיע על המדד. עובדים זרים

שקל למ״ק 320 עלות בטון טבעי בסלילת כביש

שקל למ״ק 250 עלות בטון ממוחזר בסלילת כביש

שקל למ״ק 90 עלות מצע טבעי למדרכות

שקל למ״ק 40.9 עלות מצע ממוחזר למדרכות

צילום: שאול גולן

נושא נוסף שקשור ישירות למדד התשומות ולעליית המחירים הוא ידיים עובדות והמצוקה הגדולה של פועלי בניין בענף. כל פועל זר או פלסטיני שעובד בעבודות הר ו טובות מספק עבודה לעוד שני עובדים לפחות בתעשיות העוטפות את ענף הבנייה הרחב. לכן לגורם זההשפעהמשמעותית, לצדפיתוחענףההכשרותשיאפשרהגדלת כוחהאדם ולארק ייבואשלו. מנכ"להקרן לעידוד ופיתוחענףהבנייהשי בירן מרחיב: "אנחנו עדים לכשל שוק בתחום ההכשרה המקצועית. אנחנו מפסידים כיום מקומות עבודה טובים לאנשים שזקוקים לעבודה. נדרש תקציב ממשלתי יציב לטווח ארוך לעידוד הכשרה מקצועית בענף הב ו נייה והתשתיות, אחרת נפספס את הרכבתשל קיצור הבנייה והפחתת האבטלה". בהקשרהזה נזכיר, כי רקלאחרונהאישרההממשלהתוספתאשרותלהעסקתעובדים זריםבענף, אולם גם במשרדי הממשלה מתחילים להבין את החשיבותשל מחשבה ארוכת טווח. כך במקביל ימיםממועד קבלתההחלטה יגבשו מנכ"לי 45 להחלטה להגדיל אתהיקף הזרים, הוחלט כי בתוך משרדי הבינוי והשיכון והכלכלה והתעשייה נוהל מוסכם לבחינת עמידה ביעד גידול העובדים ו � לעומת הזרים. שרת הכלכלה והתעשייה, האל 1:1.5 הישראלים בענף הבנייה, ביחסשיעמוד על פה (במיל') אורנה ברביבאי, אמרה בהקשר זה: "אנחנו מחויבים לעודד עובדים ישראלים להשתלב בענף וחובתנו לייצר עבורם את הכלים המתאימים לכך. למרות ההכרח בהגדלה משמעותית של היקף עובדי הבניין והצורך בהבאת עובדים זרים, יש חשיבות בהכשרת הישראלים, ועלינו לבנות מנגנון שיוודא את השתלבותם בענף באופן המיטבי". השפעת המחסור בעובדים ובהכשרות

שקל למ״ק 126 עלות חול טבעי לריצוף

שקל למ״ק 55.3 עלות חול ממוחזר לריצוף

- קבוצת בני וצביקה GREENMIX קרדיט: נתונים:

ערכה בעוד שנתיים וחצי. כשם שהתחייבויות החברה צמודות למדד מול כל הגורמים, בי ־ ניהם הבנקים, הספקים וקבלני המשנה שלה, לאורך כל תקופת הביצוע, כך גם ההתחייבות של הקונים". "ההשפעה של עליית מדד תשומות הבנייה משמעותית הרבה יותר ובמקרים רבים אף אקוטית ליזמים ולחברות הפועלות בתחום ההתחדשות העירונית ובפינוי־בינוי בפרט, וללא ספק מוסיפה לרמות הסיכון שגם כך קיימות בשטח", כך מסביר ניב רום, מנכ"ל כנען התחדשות עירונית מקבוצת כנען. לדבריו, הדרך שבה פועל ענף ההתחדשות העירונית מגדילה את היקף ההשפעה של המדד בצורה משמעותית על הפרויקטים השונים: "כיום היזמים הם אלו שסופגים את עליית המדד עבור כל הדירות שאותן לא ניתן לשווק, כי הן שייכות לבעלים המקו ־ ריים המפונים, ומדובר בכמות לא מבוטלת היכולה להגיע למאות דירות בפרויקטים גדולים. פרט לכך ישנן הדירות הנמכרות לשוק החופשי, שגם עליהן חל המדד, והיזם מהמחיר בשלב הראשון. 20% מקבל רק כ־ בדרך זו הסיכון גדל עוד יותר בהשוואה לפרויקט יזמי רגיל". לוי שטרסלר, סמנכ"ל הכספים של אזורים, מזכיר, כי עליית המדד מתחברת גם למ ־ ציאות אחרת בענף: "מדד תשומות הבנייה עולה על רקע משבר הקורונה, זאת לאור עלייה במחירי חומרי הגלם, ההובלה והשי ־ נוע. יחד עם זאת, יש לזכור כי מחירי הדירות מושפעים ממספר פרמטרים נוספים, שכו ־ לם דוחפים לעליית מחירים, ביניהם סביבת ריבית נמוכה, זמינות המשכנתאות, הפחתה בזמינות של אלטרנטיבות השקעה והפחתת מס הרכישה".

"ההצמדה הפכה לאישיו במו"מ" רוני מזרחי, נשיא לשכת הקבלנים ובעלי קבוצת מזרחי ובניו מסביר, כי חלק מהבעיה היא הגישה של מקבלי ההחלטות: "הטעות הגדולה של מקבלי ההחלטות בענף הב ־ נייה נעוצה בכך שהם רואים את כל נושא תשומות הבנייה כ'משני' ו'אזוטרי' ביחס לנושאים אחרים. ובכן, יש לתשומות הללו משקל רב ביותר והן תרמו בעשור האח ־ רון לעלייה של מאות אלפי שקלים במ ־ חירי הדיור. נוסיף לכך תשומות נוספות המיובאות מחו"ל דוגמת הברזל, שמחיריהן זינקו בשנה האחרונה בעשרות אחוזים, זאת למרות ההתחזקות של השקל לעומת האירו. היו לכך אולי גם סיבות אובייקטיביות, דוג ־ מת היוקר של הובלת חומרי הגלם דרך נה ־ רות אירופה, ועוד בתקופת הקורונה, אולם עדיין הן אינן מצדיקות התייקרות כה גדו ־ לה, שלא רק מוסיפה למחירי הדירות הסו ־ פיים, אלא גם יש לה משמעות לא מבוטלת בתדלוק השוק כולו. הסיבה לכך היא שכל רוכש דירה מודע לכך כיום, ובמקרים רבים הוא מעדיף לשלם עם הרכישה כמה שיותר, ובלבד שלא יצטרך בסוף התהליך להוסיף סכום נכבד". רקפת להב, סמנכ"ל השיווק בקבוצת אלמוג, מעלה נקודה דומה: "קיבלנו לא מעט פניות ובקשות לביטול ההצמדות בתקופה האח ־ רונה, ונושא ההצמדה הפך לאישיו מהותי במשא ומתן לרכישת הדירה. יחד עם זאת אנו מסבירים בשקיפות לרוכשים, כי מחיר הדירה צמוד למדד תשומות הבנייה עד לא ־ כלוס כחלק בלתי נפרד ממסלול התשלומים. לכסף יש ערך שנשחק מול עליות המחירים, וכולם מבינים שערך הדירה הנקוב היום אינו

לשופל שהורס את הבניינים הישנים. ראול סרוגו, נשיא ההתאחדות, מסביר מדוע הנו ־ חזור פסולת הבנייה ִ שאים הללו, ובראשם מ ושימוש בחומרים ממוחזרים, הם הפתרון הנכון: "לאור העלייה המשמעותית במדד התשומות, היום יותר מתמיד נכון לקדם חזור של חומרי בנייה. ברזל למשל. שימוש ִ מ חוזר בחומר הגלם יוזיל משמעותית את המ ־ חיר שהיום עולה בהתמדה. ככל שהכלכלה המעגלית בישראל תהיה גדולה יותר, התלות בעולם תהיה קטנה יותר, וזה חשוב מאוד. אותו הדבר עם האגריגטים (חומרי חציבה לא מעובדים), שימוש בחומר ממוחזר מוזיל את חזור פסולת ִ ". לשאלה האם מ 50% המחיר בכ־ הבנייה ושימוש בכלכלה המעגלית יהיו רל ־ וונטיים גם כשמדדי התשומות יירדו לרמה שהייתה בשנים אחרונות (נמוכה הרבה יותר), משיב סרוגו: "אני לא רואה את מדד התשו ־ מות ואת המחירים יורדים כל כך מהר. אבל חזור ושימוש נכון ִ צריך להבין שבכל מקרה, מ בכלכלה מעגלית חוסכים המון כסף. היום, כשהמדדים גבוהים, הנושא עלה למודעות, אבל גם עם מדד נמוך מדובר במהלך שמוריד בכל מקרה את עלויות הבנייה". "אנחנו צריכים להיות פורצי דרך" התאחדות בוני הארץ ערכה לאחרונה כנס בנושא בהשתתפות גורמים מקצועיים ממכון התקנים, המשרד להגנת הסביבה ועוד. בפתיחת הכנס התייחס סרוגו לצורך הדחוף בקידום הנושא ואמר: "מי שלא רוצה לעשות את זה הוא פחדן. אנחנו צריכים

הכול מתייקר? זה הזמן למחזר כאמור, העלייה המשמעותית בשיעור המדד העירה משנתו גם דיון אחר. מדובר בדיון חזור פסולת בנייה, כלכלה מע ִ חשוב על מ ־ גלית ואפשרות לעשות שימוש במגוון רחב של חומרים שנמצאים כבר כאן ואפילו בעודף. לא מדובר בנושא חדש, להיפך, גו ־ פים רשמיים שונים, בהם גם המשרד להגנת הסביבה, מודעים להיקפי הפסולת הגדולים חזור ִ שמספק ענף הבנייה מחד ולהיקפי המ הנמוכים מאידך. העלייה במדד ובעיקר הע ־ לייה בתשומת הלב הציבורית לנושא כעת – מעניקות דחיפה משמעותית לתחום. חזור חומרים והוזלת עבודה ִ בנייה ירוקה, מ בשטח על ידי הגדלת מצבת הפועלים באת ־ רי בנייה יכולים לחסוך דרמטית את עלויות המדד ולטפל במרכיביו. בין הגורמים שעו ־ סקים ודנים בנושא כבר זמן רב ניתן למצוא את התאחדות הקבלנים בוני הארץ, שחבריה נתקלים ומתמודדים עם הזינוק במדד הת ־ שומות כל העת וסבורים שהפתרון החכם והנכון נמצא ממש מתחת לפנס, או מתחת

רקפת להב: "אנו מסבירים בשקיפות לרוכשים, כי מחיר הדירה צמוד למדד תשומות הבנייה עד לאכלוס כחלק בלתי נפרד ממסלול התשלומים. לכסף יש ערך שנשחק מול עליות המחירים, וכולם מבינים שערך הדירה הנקוב היום אינו ערכה בעוד שנתיים וחצי"

- יום רביעי, ט' בתשרי תשפ"ב 15.09.21 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 3 6