ידיעות הנדל"ן

זמן למחזר | להתמודד עם המדד

ל

מ

ה

ח

ד

ש

ו

ק

ב

נ

ה

, בני וצביקה GREENMIX צילום

- XIM

נחשון קיויתי, בעלי קבוצת בסר

על המדינה לדייק ולטייב את המדד ההשפעהשל מדד תשומות הבנייה על מחיר הדירה הסופי היא משמעותית. עד לפני כשנתיים או שלושהתרגלנו שמדד תשומות הבנייה לא כולל שינויים כאלה 3%־ חדים. אבל קפיצהשל למעלה מ במצטבר זה כבר סיפור אחר. לא מעט רוכשי דירותמנסים להתמודד עם עליית המדד ולהקדים תשלומים, כדי לא לשאת בעליית המחירים, אבל בענף פחות ופחות קבלנים מוכנים לקבל הקדמת תשלומים ולספוג את ההתייקרויות. הקבלנים התרגלו כבר שנים להצמיד הכול למדד, והרוכשים מוצאים עצמם משלמים עבור התייקרות, אבל לא כזו המשקפת באמת את עלויות הביצוע ישירות. למה? כי לדעתי, מדד תשומות הבנייה לא ממנו לא משקף 40% או 30% . מדויק באמת אתמרכיבי המחיר הסופי של הדירה או המשרד הנרכש. ישנם קונים המוכנים לשלם כמעט את כל הכסף מראשעל מנת לא לספוג את עלויותמדד הבנייה המטפס, מאחר שפרויקט ממוצע שנים. 3.5־ ל 3 בונים בין הקבלנים מצידם דוחים את ההצעות להקדמת התשלומים, וטוענים שהם לא מוכנים להסתכן. אני חושב, שיש יזמים וקבלנים המנצלים זאת לטובתם. שכר העבודהשל עובדים לא עולה כל חודשאו חודשיים. ביטוח לפרויקט בבנייה לא עולה כל חודשאו חודשיים, לעומתמרכיבים אחרים המשפיעים על המדד, כמו עלויותמוצרי בנייה, חומרים וברזל המייבאים מחו"ל, וכאן ישאמת בהתייקרותמאחר שזה קשור גם בשינוע, לוגיסטיקה ואספקה. נושא האספקותמחו"ל בתקופת הקורונה השפיע מאוד על המחירים המדינה. הממשלה צריכה לעשות סדר, אחת ולתמיד, בסוגיית המדד וההתייקרויות. לדייק ולטייב אותו על מנת לשקף את המציאות האמיתית. הרכב מדד תשומות הבנייה צריך להיותמפוקח יותר, אמיתי וקרוב למציאות. זה לא הזמן לתת לשוק הקבלני לחגוג ולהרוויח עוד כסף כתוצאה מעלויות גבוהותשל מדד תשומות הבנייה. שהשתקפו בעליית המדד. הפתרון לבעיה זו נמצא בידי

"יש שמרנות וגם היעדר מדיניות". פארק מחזור פסולת בנייה

להיות פורצי דרך, להסתכל קדימה ולראות ו � מפס 90% איך מתקדמים. סדר גודל של לת הבנייה וגם הרטובה מוטמנים בקרקע. זה נתון מזעזע. אנחנו מזהמים בעצמנו את האדמה והאוויר של מדינת ישראל. אני עתיד להיפגש עם השרה להגנת הסביבה, ולדון בנושאים הללו". טל מילס, מנכ"לית המועצה לבנייה ירו ו קה הנחתה את המושב שעסק בנושא בכנס ואמרה: "אנחנו רוצים שהכלכלה המעגלית תהיה כאן ותפעל כמו בעולם המערבי". בה ו משך העלו המשתתפים את החסמים בשטח וחשפו שורה של נתונים מפתיעים. כך למשל, אורי טל, מנהל אגף הפסו ו לת במשרד להגנת הסביבה, סיפר שכבר שנה המשרד מטפל בתחום: 15 למעלה מ־ ומאז החלו לפעול 2005 "אני במשרד מ־ בתחום. יש החלטת ממשלה שלא מיושמת במלואה, הקובעת שמדינת ישראל צריכה ל � אנחנו מצ 2020 לעסוק בנושא. בשנת חים לטפל בחמישה מיליון טון אשפה. חצי הכוס הריקה – שיתר האשפה מושלך הצידה ללא טיפול". החלק האופטימי, לדבריו, הוא חזור, ִ שהיכולות בישראל בכל הקשור למ הפרדה ואפשרות לשימוש מחדש בחומרי הגלם היא מצוינת, אבל באותה הנשימה הוא מסביר שהבעיה היא אחרת: "פסולת

שימוש במידה הרבה ביותר. אין סיבה שלא", מסכם טל. עוד לא פתרנו" 2021 ? את 2050" בהמשך לדברי טל על הצורך בתקנים, אומר מנכ"ל מכון התקנים גלעד גולוב: "לפני כמה שנים נכנסנו לתחום וניסינו לסייע למדינה. היום אפשר לזהות בקלות שיש מחסור בבנייה, והתחום הזה צריך להיות בראש סדר העדיפות של מקבלי ההחלטות. בפועל אנחנו נמצאים במקום גרוע בטיפול בפסולת בנייה". גולוב התייחס למספרים של פסולת בנייה לעומת פסולת רטובה של בנייני מגורים וחשף, כי בישראל יש יותר פסולת בנייה מפסולת ביתית: "כמה שו ו מעים על האחרונה לעומת הראשונה? אין מה להשוות. ועדיין, יותר קל למחזר פסולת בניין. אנחנו בדרך להיות המדינה הצפופה , אבל הנושא הזה לא נמצא OECD ביותר ב־ בראש סדר העדיפויות של מקבלי ההחל ו טות. זה מדהים אותי. אני חושב שחייבים לדחוף את זה קדימה. אנחנו רוצים לאמץ תקינה בינלאומית, ואנחנו עושים זאת. אנ ו חנו רואים מה עושים בעולם, אבל מגלים שבתחום הזה לא תמיד נכון לאמץ את הת ו קנים כמו שהם". צביקה דוד, סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בה ו תאחדות הקבלנים, התייחס אף הוא לדברים בפאנל: "אף קבלן לא טוען שהוא נגד שימוש בחומרים הממוחזרים, אבל מנגד יש שמרנות וגם היעדר מדיניות. אי אפשר לבנות תש ו תית כה גדולה לתחום הזה בלי להסדיר את הנושא. חייבת להיות מדיניות שאומרת לאן חזור. חומרי הב ִ רוצים להגיע, מה יעדי המ ו נייה הממוחזרים יכולים להשביח את החומר המקוריים מבלי להזדקק להרבה מאוד תח ו נות בדרך. צריך כאן פתרון מערכתי. אין היום פתרונות מספיק טובים ומערכתיים בשטח. מה אנחנו מבקשים מהמדינה? אל תסתכלו עוד לא פתרנו. 2021 , כי את 2050 רק על עכשיו צריך לתת פתרונות, ולחשוב במקביל גם קדימה. בינתיים אנחנו בוכים על מאות מיליוני ואפילו מיליארדי שקלים, שהמדינה מפסידה כשלא מקדמים את הנושא. צריך לקדם קודם כל מהפכה תפיסתית ורגול ו ציה תומכת ויעילה. תנו לנו את הבסיס, את  השאר אנחנו יודעים לעשות".

הבנייה שמגיעה לפתרונות הקצה, ויש עש ו רות כאלו, מטופלת בצורה מצוינת. אפילו אירחנו משלחות מחו"ל שהתרשמו שיש כאן טכנולוגיה ויכולות מהשורה הראשו ו נה. אבל בחומרי הגלם, שעומדים בתק ו נים הרלוונטיים, לא נעשה שימוש. אנחנו שואלים עצמנו למה אין שימוש בחומרים ממחוזרים, ובסופו של יום מוצאים בעיקר שמרנות של הלקוח הסופי. טענות אחרות מדברות על כך שחומרים ממוחזרים פחות טובים. שמעתי טענות, למשל שרכבת תי ו פול מהפסים בגלל שימוש בחומר מממוחזר. מצד שני, שומעים על גופים פורצי דרך שעושים זאת. בשורה התחתונה - זה צריך להגיע מלמעלה, מהמדינה. רק אז זה יזלוג לסקטור הפרטי". טל מוסיף ומעדכן, כי במשרד הממשלתי עו ו מלים כעת על הצעת מחליטים חדשה, שת ו קבע שהחברות הממשלתיות יעשו שימוש בחומרים ממוחזרים תחת פיקוח ובקרה. כמו כן אנשי המשרד עוסקים גם בתיקון חוק, שי ו גרום לכך שכל פסולת הבנייה תגיע לפתרו ו נות הקצה. "חייבים גם לייצר תקנים למוצ ו רים מורכבים יותר הקיימים בעולם, אבל עוד לא בישראל. החומרים הממוחזרים לא יחליפו לחלוטין את חומרי הבנייה, אבל איפה שיש תקן וחומרים מתאימים, צריך לעשות בהם

שיעור שינוי שנתי תשומות הסלילה והגישור

7.3%

3.0%

2020 0.2%

2019 0.0%

2018

קצב שנתי 2021

עיבוד של התאחדות הקבלנים בוני הארץ לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה

צילומים: רונן ירמיהו, יח"צ

- יום רביעי, ט' בתשרי תשפ"ב 15.09.21 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 3 8