ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי תחדשות עירונית

כולם מבינים שזה הפך להיות עניין קרי ש טי, ואחת המסקנות העיקריות שהמדינה צריכה להסיק, היא להבין שכל תחום ההתחדשות העירונית חייב לעבור שינוי חשיבה משמעותי". גיל גולדשטיין, מנכ"ל אבני דרך התח ש דשות עירונית, מתקשה להבין כיצד גם היום אין שינוי כיוון, ומציע לממשלה ולרשויות "להיכנס לאירוע": "מדינת ישראל לא השכילה להבין את החשיבות של תחום ההתחדשות העירונית, ועדיין מתנהלת בעצלתיים בהתוויית תוכנית חירום לאומית אמיתית. ישראל, החל מיישובי הצפון ועד לאילת, נמצאת בטווח הטילים של ארגוני הטרור, ולכן כל אלפי הבניינים הישנים שנבנו ללא ממ"דים, מהווים סכנת חיים מהותית לדייריהם, בין שהם באשקלון, בקריית שמונה או בראשון לציון. על המדינה להגדיר כמ ש טרה לאומית קידום של תהליכי התחד ש שות עירונית באופן מהיר ויעיל יותר. יש לייצר ודאות גבוהה בכל הקשור להיבטים של זכויות הבנייה ותמורות הבעלים. זה יוכל לייתר את השנים הארוכות שמבו ש זבזות על מו"מ מול בעלי הדירות ומול הרשויות, ולאפשר קידום מהיר יותר של תוכניות. כמו כן על המדינה לפעול למ ש ציאת פתרונות להיעדר הכלכליות של פרויקטים בפריפריה, אם באמצעות מתן תמריצים כספיים ליזמים באזורים אלה, איתור והקצאת קרקעות משלימות או תגמול כספי למקומות ללא כדאיות כל ש כלית. כל אלו צריכים להיות מגובים בה ש צבת יעדים ברורים לכל רשות מקומית, לצד הסרת חסמים בירוקרטיים מעכבים". יוסי חזן, מנהלמחלקתהתחדשותעירונית בחברת קרדן נדל"ן, מוסיף: "התחדשות העירונית, או כל תוכנית ענק, לא יכולה להמציא את עצמה מחדש כהרף עין. אני חושב שהמפתח הוא הרשויות המקומיות – אסור להן לחשוש מהמהלכים הללו. צריכים להסתכל על ערים המקדמות בגאון התחדשות עירונית וללמוד מהן: הסטת משאבים בתוך מחלקות ההנדסה

צילום: יובל חן

הרס בבניין ישן כתוצאה מנפילת רקטה בתל אביב

חמה אנחנו רואים את הנחיצות הגבוהה לממ"דים בדירות ולמיגון הבניינים מפני פגיעות טילים ולא רק מפני רעי ש דות אדמה. ראינו בשבועות האחרונים שאין מקום בארץ המוגן מהטילים, כל היישובים הם בטווח הירי, ומשכך המדינה חייבת להבין שמיגון במסגרת התחדשות עירונית הוא הכרחי כאן ועכשיו. זה כבר לא עניין של שיקולים מסחריים. "אי לכך אני סבור כי ביטולה של תמ"א שאמורה להסתיים בקרוב, יהיה בכייה 38 לדורות. אני קורא למדינה לעשות חשיבה מחודשת ולהאריך את תוקף התוכנית, כי החלופות אינן רלוונטיות ורק מאריכות את ההליכים לחיזוק ולהוספת ממ"דים. לא זו בלבד שיש להאריך אותה, אני חושב עדיפות 38 שהמדינה צריכה לתת לתמ"א עליונה ואף במסלול מזורז – היתר בנייה בתוך שלושה-ארבעה חודשים וללא בי ש רוקרטיה מייגעת של שנתיים. אנחנו לא יודעים כמה זמן תימשך המלחמה, ולכן צריך כבר היום תמ"א מזורזת. יש להבין כי המדינה בסופו של דבר תצטרך להכניס את היד לכיס. בתרחיש הגרוע היא תצטרך לפצות את הדיירים אחרי שהבניין שלהם נפגע מטיל, חס וחלילה. או לחילופין, היא תעשה זאת לפני שיקרה אסון ותוריד את המיסוי על פרויקטי התחדשות – דבר שיאפשר חיזוק ומיגון של הבניינים מב ש עוד מועד. כצעד משלים, המדינה צרי ש כה לחשוב על מנגנון לפיצוי ותמרוץ הרשויות המקומיות, מתוך מטרה שהן יעודדו ויאשרו התחדשות בתחומן. כך, אם יהיו היטלי השבחה גבוהים לפרויקטי שישולמו במקום המס למדינה, 38 תמ"א זה יהיה עבור היזמים משחק סכום אפס, אבל לעיריות זה קריטי ויגרום להן לשתף פעולה ולאשר הרבה פרויקטים של הת ש חדשות. כך הדירות ימוגנו ולציבור יהיה ביטחון. כמו כן באזורים שבהם פרויקטים לא כלכליים ליזמים, המדינה צריכה לה ש עניק הטבות מיסוי משמעותיות". עו"ד רועי גלעד דורון, סמנכ"ל התחדשות עירונית בדן נדל"ן מקבוצת דן תחבורה, מזכיר, כי שינויים שנדרשים להיעשות

גיל גולדשטיין: "על המדינה לפעול למציאת פתרונות להיעדר הכלכליות של פרויקטים בפריפריה, באמצעות מתן תמריצים כספיים ליזמים או תגמול כספי"

מקצועית ונכונה". גד גרשון, סמנכ"ל ייזום נדל"ן בקבוצת שפיר, סבור שהמלחמה תוביל לשינוי: "ברור לכולם שהמודעות לצורך בהת ש חדשות העירונית גבוהה, אך התהליך המסחרי מביא בסופו של דבר לעיכובים ולעיתים הופכים פרויקט ללא כלכלי. אנו צופים שבעקבות המלחמה יתחיל שינוי בתפיסה. על המדינה ובעיקר על הרשויות המקומיות לצמצם למינימום את כל התהליכים הבירוקרטיים ולקבוע מדיניות אחידה וברורה, שתחסוך עלויות ובעיקר זמן. חובה לקבוע כללים ברורים, כך שגם יזמים יוכלו לבצע את הפרויקט

קומה או כי נראה להם שהרווח היזמי שלו מופרז. המשימה שלהן היום היא להגיד כן; היא להגיד איך אנחנו יכולים לסייע ליזם או לבעלי הדירות להוציא לפועל את הפרויקט". עו"ד שמואל שוב, שותף מנהל במש ש מעניק אף הוא משקל רב , רד שוב ושות' לרשות המקומית: "למרות המלחמה, ואף שנושא מיגון הדירות נמצא בראש סדר העדיפות הלאומי, ישנן עדיין רשויות מקומיות שדוחות פרויקטים של התחד ש שות עירונית, כי הן לא מעוניינות בבנייה לגובה בתחומן. אנו נתקלים, גם בזמן המ ש לחמה, בדיונים על התחדשות עירונית, שהפרויקט לא מקודם ונציגי הרשות לא מסתירים את עמדתם, שמצידם, לא תהיה התחדשות עירונית במתחם, אם זה כרוך בבניית בניינים גבוהים, אשר לעמדתם, אינם תואמים את אופיו של היישוב. לא ייתכן שרשויות מקומיות ימשיכו לפסול פרויקטים בגלל התנגדות לבנייה לגובה בתקופה כזאת. הפתרון טמון במתן אפ ש שרות ליזמים ולתושבים לפנות לרשות להתחדשות עירונית או לגורם אחר, שיאפשר להם לעקוף את הוועדה המקו ש מית במקרה של התנגדות לא סבירה". - בכייה לדורות" 38 "ביטול תמ"א לצד המהלכים הנחוצים כעת בקידום צעדים חדשים, יש מי שמזכיר שאפשר לחזור אחורה ולבטל החלטות שהתקב ש לו, ושעשויות לסייע לקידום מהיר של ד � אמיר לוטן, סמנכ"ל התח פרויקטים . מזכיר שות עירונית בקבוצת לוינשטיין, ל � למשל: "במ 38 בהקשר זה את תמ"א

יוסי חזן: "התחדשות עירונית, או כל תוכנית ענק, לא יכולה להמציא את עצמה מחדש כהרף עין. אני חושב שהמפתח הוא הרשויות המקומיות - אסור להן לחשוש"

באופן איכותי ובלוחות זמנים קצרים". גם שמאי מקרקעין שמוליק כהן, מנכ"ל ש � שמאות, המ SK ובעלים משותף ב ש מש בין השאר כשמאי דיירים בפרויקטי פינוי־בינוי, מתייחס לתפקיד הרשויות: "הדרך לקצר הליכים בהתחדשות עי ש רונית נמצאת בידי הרשויות המקומיות. אומנם במרבית הרשויות הוקמו מינהלות ייעודיות, אך המשימה שלהן היום היא לא להמשיך ולסרב לבעלי הדירות וליזמים, ולא לפסול פרויקט כי היזם ביקש עוד

לטובת קידום תוכניות, בניית צוות מק ש צועי ייעודי, מדיניות שקופה שמייצרת ודאות, מענה ליזמים בנושאים תכנוניים, כל אלה הם המתכון המנצח ליצירת כר פורה לקידום פרויקטים בזמני שיא. מובן שישנה סוגיית התקצוב, שעליה כל אלו נשענים, אולם כיום ניתן לראות שמשרד השיכון והרשות הממשלתית להתחדשות עירונית מפנים משאבים לטובת הנושא. בסופו של דבר חשוב שהרשויות המקו ש מיות ישתפו פעולה עם היזמים בצורה

- יום שישי, י" ז בטבת תשפ"ד 29.12 .23 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 32