ידיעות הנדל"ן

מאמצי שיקום

להכין תוכנית ארוכת טווח כחלק משינוי תפיסה יש מי שחושב שעל ענף הנדל"ן ובעיקר על קובעי המדיניות לגבש תוכניות ארוכות טווח. דורון ממרוד, מנכ"ל משותף בקבוצת רם אדרת, מסביר: "על ישראל נכפ ־ תה מלחמה בתקופה כלכלית מורכבת, תקופה שענף הנדל"ן נדרש אליה כבר למעלה מעשור. למרות מספר ניסיונות ממשלתיים להתמודד עם המשבר, עד היום לא קמה תוכנית לאומית ארוכת טווח, שבה טובת האזרחים נמצאת בלי ־ בה. אין ספק שהמדינה חייבת לשחרר תקציבים עבור רשויות וקבלנים, שיוכלו לקדם תוכניות ופרויקטים באופן עצמאי. לצד זאת, על המדינה להגדיל את היקף הקרקעות שבהן תוכניות מאושרות לב ־ נייה ולא רק באזורי הביקוש". אפי שקדי, מנכ"ל ובעלים של אפי קפי ־ טל נדל"ן, מציע לממשלה להתייעץ תחילה עם אנשי המקצוע שמכירים את הענף הכי טוב: "הדבר הראשון שהמ ־ דינה חייבת לעשות הוא לשבת איתנו, הקבלנים. ניתן לקיים מפגשים מרוכזים ושולחנות עגולים שבהם ישתתפו מק ־ בלי ההחלטות הרלוונטיים: משרד השי ־ כון והבינוי, משרד הפנים, משרד האוצר, ועדות תכנון וכו', שיבינו מהשטח באיזה מצב נמצא ענף הנדל"ן. לא הכול מס ־ תכם בשורת האקסל. ברמת המהלכים האופרטיביים הנדרשים, צריך לרכז את המאמצים בשלושה מישורים. ראשית יש להגדיל במיידי את כמות העובדים הז ־ רים בענף ולאפשר להם לעבוד לא רק בעבודות הרטובות, אלא ובעיקר בע ־ בודות שבאופן מסורתי המדינה ייעדה אותן לעובדים הפלסטינים, כדוגמת אינסטלציה, חשמל, איטום, מערכות מי ־ זוג, אוורור וכו'. שנית נושא החקיקה. חייבים להעביר חוק או תקנה מוגדרת, שתהיה מחייבת ותטיל סנקציות אם לא עומדים בה. הת ־ קנה תגדיר באופן ודאי ומובהק את משך הזמן שיש לוועדות התכנון והרשויות מרגע הפקדת תוכנית ועד לקבלת היתר בנייה. כיום יש פרצה שמאפשרת לבודקי התוכניות לדחות אותן כל פעם מחדש מסיבות שונות ובכך לעכב את הוצאת ההיתרים. שלישית - מכרזים: צריך לה ־ ,2013-2014 חזיר את מה שהיה נהוג בין אז עלויות הפיתוח שהיזם היה משלם היו לאחר תקופת זמן, ולא מרגע הזכייה במ ־ כרז״. נעמה ברנר, סמנכ"לית כספים בחברת סלע בינוי, מציעה כמה צעדים אופר ־ טיביים שיוכלו לסייע לחברות הנדל"ן: "יש לפעול להורדת הריבית. הריבית הגבוהה הכבידה מאוד על החברות היז ־ מות בשנים האחרונות, והורדתה תוכל להקל עליהן ברמה התזרימית. עוד יש להאיץ את תהליכי הרישוי, לייצר תה ־ ליכים קצרים יותר, בעיקר בפרויקטים של התחדשות עירונית שאורכים היום שנים. לא סביר שתהליך, שאמור 10-6 לייצר פתרונות מיגון במדינה כמו שלנו,

הרס בקיבוץ בארי. צילום: גדי קבלו

בחשבון את לקחי העבר לצד הצרכים המיוחדים של קהילות המפונים. "אנח ־ נו מסתכלים כאן על אוכלוסיות שונות של מפונים. גילאים שונים, קיבוצים חזקים יותר או פחות, כל מיני תבחינים. והמדינה מתחילה להבין שיהיה סל של פתרונות. שאולי בסוף יהיה מורכב גם מקרווילות, גם מדירות בעיר, גם מדי ־ רות בקיבוצים ועוד. אבל אני חושבת שכדי להגיע לפתרונות הכי נכונים לכל קהילה, צריך לתת למי שמכיר הכי טוב את האנשים, את המורכבות ואת ההשל ־ כות. אני מתכוונת לראשי המועצות. זו כמו הסוגייה של שלטון מרכזי אל מול שלטון מקומי. בסוף השלטון המקומי מכיר הכי טוב את השטח. יש כאן ראשי מועצות מדהימים. גם אשכול וגם אחרות. המדינה צריכה לתת להם את הכלים הת ־ קציביים והחופש לעבוד. הם יודעים הכי טוב איך לנהל את הדבר הזה. יש להם גם את האינטרס הכי חזק להחזיר את כולם הביתה בסוף. הם רוצים את הנגב והעוטף שוקקים וחיים. צוותים שיורכבו מראשי המועצות ומהנדסי המועצות, שמכירים את השטח והצרכים, יוכלו לתת מענה". הסבת משרדים למגורים רועי פדלון, בעלים ומנכ"ל משותף בקבוצת שפונדר פדלון, מציע להתמ ־ קד בבנייני משרדים כפתרון דיור למ ־ פוני הדרום והצפון: "פתרון המגורים האידיאלי למפונים הוא פתרון של צביון שיתופי, הסבת בניין משרדים עם ממ"ק

דורון ממרוד: "למרות ניסיונות ממשלתיים להתמודד עם המשבר עד היום לא קמה תוכנית לאומית ארוכת טווח, שבה טובת האזרחים נמצאת בליבה"

שלאחר תום הקרבות, אמור להיות אסם התבואה של ישראל, בדיוק כמו המערב התיכון בארצות הברית, וכך יהיה צורך להתייחס אליו בפעולות השיקום. בד בבד יהיה צורך להביא לאזור אוכלוסייה חזקה מהמרכז, באמצעות פיתוח תע ־ סוקה איכותית, מהייטק וביוטכנולוגיה ועד למוסדות תרבות ואקדמיה, שישנו לחלוטין את המשקל הסגולי של האזור בכלל המדינה". כוח השיקום לראשי המועצות ענבר וייס, סמנכ"לית תכנון בחברת אפ ־ ריקה ישראל מגורים ולשעבר מהנדסת עיריית בית שמש, סבורה שחשוב לקחת

נמשך כל כך הרבה. צעד נוסף שיכול לסייע לחברות הוא מתן מענקים למי שלא הוציאו עובדים לחל"ת, וזאת כדי לעודד המשך עבודה רציף ולצמצם למי ־ נימום את הפגיעה בענף, שעלולה להיות כרוכה בעיכובים משמעותיים במסירת פרויקטים חדשים". אדריכל רוני תימור, מבעלי תימור ו � סבור שתוכנית אר , שוורץ אדריכלי ם כת טווח צריכה גם להסתכל על האזור כולו אחרת מבעבר: "חשוב לי להדגיש שמבחינתי, אין מדובר יותר במה שכו ־ נה עד כה 'עוטף עזה', אלא מרחבי הנגב המערבי, בואכה אופקים ובאר שבע במ ־ זרח, רביבים בדרום ואשקלון בצפון. זהו קמ"ר, 2,000־ מרחב ייחודי בשטח של כ

יצחק סער: "על המדינה להאיץ הליכי הפשרת קרקעות, שיאפשרו בנייה חדשה נרחבת בתקופת זמן קצרה באזורים המרוחקים מקו העימות"

- יום שישי, י" ז בטבת תשפ"ד 29.12 .23 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 4 8