ידיעות הנדל"ן

68 גיליון מס'

- יום שישי, כ"א באדר א תשפ"ד 01.03.24

המרוץלממ"ד מאותאלפי דירותללאמיגון בישראל. איךמזרזיםאתהתהליך? הילהציאון † ההמתנהמתארכת 7.10 המחסור בכוחאדםמאז מעכבמסירהשלדירות. מי יפצה? אורי חודי † משנים גישה? האםהעיריות ומתנגדי ההתחדשות העירוניתמחשביםמסלולמחדש? אורי חודי †

בואו נמציא את מחר במקום לדאוג למה שקרה אתמול

המשפט של מייסד "אפל" סטיב ג'ובס מדויק גם לענף המציאות בשטח מוכיחה שאי אפשר לבנות בלי  פועלים, שתיעוש הבנייה הוא מהלך הכרחי, ושאת המשבר בתחום הוא תולדה  הבירוקרטיה יש לקצר שלבעיותמהותיותרבות, שהיהצריךלפתורכברמזמן אורי חודי † זה הזמן לחדש ולהשאיר העבר מאחור 

חד׳ בטירת כרמל 4-5 2,080,000 ₪ החל מ-

ענףהבנייה בישראל במשבר חסר תקדים!

בעוד חברות מתמודדות עם מחסור באוקטובר, 7- בכוח אדם שהוחמר מ ההשפעות המסתעפות מורגשות עם פרויקטים שנקלעו  ברחבי הארץ לקשיים ואיום של קריסת חברות באופק, בענף קוראים לצעדים דחופים כדי למנוע אסון בהיקף שטרם הכרנו יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי  הבניין והתעשיות הנלוות, מצלצל בפעמוני האזעקה

יצחק מויאל יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין בישראל. צילום: יח"צ

תקועים ועלויות עבודה מוגברות. תחום התערבות קריטי נוסף הוא גישת המגזר הבנקאי לחברות הבנייה במהלך משבר זה. הבנקים מתבקשים לגלות סלחנות ולהתאים את מדיניות האשראי שלהם לנסיבות החריגות הנוכחיות. באמצעות מתן אפשרות למגוון רחב יותרשלהלוואות והימנעותמאכיפהמיידית של הוראות הפסד וערבות, הבנקים יכולים לספק חבל הצלה לחברות בנייה הנמצאות בסיכון לפשיטת רגל. הקמת קבינט ייעודי והארכת תקופות המכרזים יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוותקורא גם להקמת קבינט ייעודי, שיתמקד בבעיות הדיור ובמשבר כוח האדם בבנייה. גוף ייעודי זה יהיה אחראי לבחינת הנושאים הקריטיים העומדים על הפרק ולהציע פתרונות הוליסטיים שיענו על צרכים מיידיים וארוכי טווח כאחד. בנוסף, המדינה יכולה לשקול להאריך את תקופת הגשת המכרזים ולספק פיצוי למעסיקים שנפגעו ממחסור בכוח אדם. זה ייתן לחברות יותר זמן להבטיח את כוח העבודה והמשאבים הדרושים כדי לעמוד בדרישות המכרז, מבלי לעמוד בפני קנסות בגין עיכובים שנגרמו בעטיו של המשבר הנוכחי. תגובת הממשלה לפתרונות המוצעים האלה תהיה מכרעת בקביעת עתידו של ענף הבנייה הישראלי. זהו מרוץ נגד הזמן ליישם צעדים שימנעו קריסה של הענף, ויבטיחו את המשך אספקת הדיור והתשתיות האיכותיים לאזרחי המדינה. לסיכום, ענף הבנייה הישראלי נמצא בנקודת מפנה קריטית, ומתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם שמאיים על יציבותו ועל הכלכלה הרחבה. עם עיכובים בפרויקטים, עלייה בעלויות הדיור וסיכון לפשיטות רגל של חברות, הצורך בהתערבות ממשלתית הוא דחוף. הענף מצפה להורדת ריבית, התאמת מדיניות הבנקים, הקמתקבינט ייעודי והארכתתקופותהמכרז כפתרונות אפשריים להתמודדות עם המשבר. הפעולות שיינקטו בעתיד הקרוב יהיו חיוניות למניעתקריסה פוטנציאלית ולהבטחת עמידותו של הענף, שמירה על אספקת דיור  ושמירה על יציבות כלכלית.

ארוך. משבר כוח האדם מאיים לערער את שלמות ענף הבנייה הישראלי, ולכן חיוני למצוא עבורו פתרון בהקדם האפשרי. - משבר ההשלכות הכלכליות ועליית מחירי הדיור כוח האדם בענף הבנייה כרוך בהשלכות כלכליות משמעותיות, שחורגות הרחק מעבר לגבולות אתרי הבנייה. התוצאה המיידית של המחסור בפועלים היא העלייה במחירי הדיור. קבלנים, הזקוקים נואשות לעובדים, החלו להציע שכר גבוה יותר כדי לפתות עובדים מחברות אחרות, מה שהצית מלחמת שכר בין הבונים. עלייה זו בעלויות העבודה מועברת באופן בלתי נמנע לצרכן, וכתוצאה מכך מתייקרות אפשרויות הדיור. המחסור בכוח אדם והעיכוב בפרויקט הבנייה פירושם גם שההיצע של בתים חדשים אינו יכול לעמוד בקצב הביקוש. בשוקשבו הביקושלדיורכבר גבוה, חוסראיזון זהמחמיראתהמצב, ומוביללמחיריםמנופחיםולירידה ביכולת ההשגה עבור רוכשי דירות פוטנציאליים. לכך עשויה להיותהשפעתדומינו על יוקרהמחיה, שכן מחירי דיור גבוהים לעיתים קרובות מבשרים על עלייה כללית בהוצאות. יתר על כן, חברות בנייה, המתמודדות עם קשיים כלכליים עקב פרויקטים מתעכבים ועלויות עבודה מוגברות, עלולות להתקשות להשיג הלוואות מבנקים, במיוחד בתקופה שבה הריבית גבוהה והמוסדות הפיננסיים מגבילים את מדיניות האשראי שלהם. הדבר עלול להוביל לצמצום נוסף בפעילות הבנייה ולתרום למיתון אפשרי בענף, עם השלכות ארוכות טווח על בריאותה הכלכלית של המדינה. תגובת הממשלה למשבר זה תהיה מכרעת בהקלת ההשלכות הכלכליות הללו ובייצוב שוק הדיור. התערבות ממשלתית ופתרונות מוצעים הורדת ריבית והתאמת מדיניות הבנקים - לאור המחסור החמור בכוח אדם והשלכותיו, נשמעת קריאה לממשלה לנקוט צעדים מכריעים להצלת ענף הבנייה. הצעה מרכזית היא שבנק ישראל ישקול להוריד את הריבית, מהלך שיוכל להקל את הנטל הפיננסי על חברות הבנייה על ידי הפחתת עלות ההלוואות. זה יכול לספק הקלה נחוצה מאוד לעסקים, שמתקשים כעת לעמוד בהתחייבויותיהם הכספיות בשל פרויקטים

ענף הבנייה בישראל, שהואאבן יסוד בכלכלה הלאומית, מתמודד כיום עם אתגר חסר תקדים. הענף, שהסתמך במשך זמן רב על

שילוב של עובדים מקומיים וזרים, חווה כעת מחסור עובדים, שנגרם בעיקר משני גורמים: 120,000 עצום של יציאת העובדים הזרים עקב המלחמה וההגבלות המונעות מעובדים פלסטינים להיכנס למדינה כדי להגיע לאתרי העבודה שלהם. המחסור הזה לא רק האט את התקדמותם של הפרויקטים בבנייה הקיימים, אלא גם העמיד בסכנה פרויקטים עתידיים רבים. המצב החמיר עד כדי כך שיש דיווחים על חברות בנייה המקפיאות פעילות, וחלקן עומדות על סף סגירה. מצב זה עורר תחושת דחיפות בקרב גורמים שונים מהענף, הקוראים נואשות לפעולה מיידית. להשפעת המחסור בכוח אדם יש היבטים רבים, ומלבד ההשפעה על חברות הבנייה עצמן, אלא גם על הכלכלה הרחבה יותר, עם השפעה עקיפה אפשרית על מחירי הדיור וזמינות הדירות. המצב הנוכחי של ענף הבנייה הואנורתאזהרה, הדורשתתשומתלבמהירהכדי למנוע נזק לטווח ארוך לשוק הדיור ולכלכלה הישראלית. השפעת המחסור בכוח אדם על פרויקטים בבנייה - המחסור בכוח אדם בענף הבנייה גרם להאטה משמעותית בלוחות הזמנים של הפרויקטים. היעדרם עובדים, הכוללים חלק משמעותי של 120,000 של פועלים פלסטינים ועובדים זרים, הוביל לירידה חדה בפריון העבודה. אתרי בנייה רבים ברחבי הארץ פועלים בהיקף מופחת או נאלצו להפסיק את פעילותם לחלוטין, מה שמטיל צל של אי ודאות על עתידם של פרויקטים אלה. בעוד חברות הבנייה מתקשות למצוא פתרונות למחסור בכוח אדם, העיכובים בהשלמת הפרויקטים הפכו לבלתי נמנעים. הדבר לא רק משפיע על אספקת בתים חדשים ומבני ציבור, אלא גם מפריע לקידום תשתיות קריטיות הדרושות לצמיחת המדינה. עיכובים עלולים לגרום להפרת חוזים, קנסות כספיים ואובדן מוניטין, מה שמחמיר עוד יותר את הקשיים העומדים בפני חברות הבנייה. יתר על כן, המחסור בעובדים מקצועיים משפיע על איכות הבנייה, שכן קיים סיכון שרמת הבנייה תרד, מה שעלול להוביל לבעיות בטיחות ובעיות תחזוקה לטווח

הכתבה מטעם יצחק מויאל

מציאות חדשה ביחד בונים

>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

. סביונים , להרגיש בבית לגדולבקהילה.

הדור הבא של קהילת שכונות הסביונים כבר כאן וזה הזמן להיות חלק ממנה.

אפריקה ישראל מגורים בונה עבורכם את הנוסחה המנצחת לקהילות מגורים איכותיות, המשלבות תכנון אופטימלי וסטנדרט בנייה גבוה, פיתוח סביבתי מותאם למשפחות והרמוניה מושלמת בין מרכזי מסחר שנות בנייה 88– ופנאי וריאות ירוקות עם איתנות פיננסית וניסיון של כ ישראלית. אנחנו נבנה את העתיד שלכם וניתן לכם מענה בכל עולמות הבינוי: התחדשות עירונית, פינוי בינוי, מגורי יוקרה, דיור להשכרה לטווח כי אפריקה ישראל מגורים זה בית לחיים. ארוך ונכסים מניבים.

בקרוב

שכונות הסביונים החדשות

פרויקטים בשיווק

פתח תקוה | שדרת הסביונים חדש!

ת״א | 135-137 ז'בוטינסקי חדש!

נשר | אגמי הכרמל

ירושלים | רמת שרת

ת״א | 39-41 בלוך

גבעתיים | 39 המעיין

סביוני גבעת שמואל

קריית ביאליק | חלומות & סביונים

ת״א | שדרת פרנקפורט, הדר יוסף חדש!

נתניה | סביוני השמורה חדש! נתניה | פארק הים Savyon Gardens חדש!

ירושלים | קדמת גונן SOHO

ירושלים | סביוני קרית יובל

נס ציונה | סביון ואירוס

נס ציונה | סביוני נצר סירני

קריית אתא | גבעת הכלניות

>>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

* 3393 ההדמיות להמחשה בלבד. יתכנו שינויים לפי דרישת הרשויות ו/או החלטת החברה. פיתוח שטחים ציבוריים עשוי להשתנות בהתאם להחלטת הרשות המקומית. ביצוע הפיתוח בשטחים הציבוריים באחריות הרשות המקומית. www. af r i ca- i s r ae l . co . i l

התחדשותעירונית

משיקים יצירת מגורים תל אביבית

לגור בלוקיישן חד פעמי מול חופי התכלת של צפון תל אביב וצמוד למתחם שדה דב החדש בפרויקט בוטיק בתכנון אדריכלי ייחודי

חד' ופנטהאוזים 5 ,4 ,3 דירות מיוחדות

* 9892 לביקור באתר החברה לחצו כאן g-dlevy.co.il

ההדמיה להמחשה בלבד

* 5330 WWW.ALMOGIM.CO.IL >>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

חיפה , ALMOGI HILLS

אלמוגים אור ים

, נשר RESERVE עמק הכרמל

הרב קוק נווה צדק, ת״א

אלומה יבנה

coming soon

תכנון עתיד המגורים מהווה את ליבת העשייה שלנו וכפועל יוצא מכך, שוקדים צוותי החשיבה וההנדסה של החברה על תכנון מעמיק ויסודי ובניית סביבות מגורים מתקדמות ומעוררות השראה, אשר יהפכו בשנים הקרובות לשכונות איכותיות ונחשקות. הקפדה בלתי מתפשרת על איכות ביצוע גבוהה, שימוש בחומרים איכותיים והובלת פרויקטים ע"י אנשי מקצוע מנוסים מהשורה הראשונה בישראל, משלימים את חותמת האיכות שלנו ובונים דירות שכיף ונעים לגור בהן. אלמוגים. גאים להיות חלק מהמחר שלכם. FUTURE WE CREATE NEW ממשיכים לתכנן את המחר ולבנות את ישראל

תל אביב , TOMORROW

שמיים וארץ, רחובות

ההדמיות להמחשה בלבד

אלמוגים בת-ים

אלמוגים רמת גן

האתגר הלאומי

צילום: שאטרסטוק

למעלה מארבעה חודשים עברו מאז השבת הארו ־ רה של שמחת תורה, וענף הנדל"ן מתקשה להתרומם כשאין תוכניתפעולהממשלתיתליוםאפור, המבטיחה מלאי כוח אדם מספק ועבודה משמעותית ויעילה של אתרי הבנייה, אין פלא שענף הנדל"ן מתקשה לחזור • אורי חודי איך ממשיכים מכאן? • לתפקוד המגירה כנראה נעולה, ואיש לא מוצא את המפתח

לעבוד בבנייה או בחקלאות או במקצו ־ עות שכוללים עבודה קשה בשמש הקופ ־ חת. יש עבודות עדיפות ומתגמלות הרבה יותר. ואנחנו לא לבד, בחלק גדול מהעולם המערבי זה המצב כבר שנים ארוכות – פועלי הבנייה מגיעים ממדינות אחרות. אבל בישראל, מדינת אי כלכלית, היה צריך להכין תוכנית מגירה ליום אפור. המגירה כנראה עדיין נעולה, ואיש לא מוצא את המפתח. אגב, אותו התיעוש שהוזכר לעיל, משת ־ לב היטב גם בסוגיית העובדים. ככל שהיו מקודמים תיעוש, הטמעת טכנולוגיה ופתרונות מתקדמים, היה אפשר להפוך את הענף לנחשק עבור ישראלים. עידוד חברות להעסיק ישראלים לצד תמריצים (מענק עבודה מועדפת ועוד) היו יכולים להשלים את התמונה. זה לא רק אפש ־ רי, זה מתבקש. אלא שבמקום לעשות זאת כבר לפני עשור, זה הוצג כעוד סעיף במסיבת עיתונאים בתוכנית סיוע לענף. מעט מדי, מאוחר מדי. זה הזמן לשנות את המציאות בענף. מה שהיה אתמול כבר לא רלוונטי – צריך להביט קדימה. וזה מה שעשינו במוסף שלפניכם. כולו מסתכל לעתיד. איך פותרים חסמים מר ־ כזיים, מה צריך להיות הטיפול באיחור במסירת דירות שרק מתגבר, מה המלח ־ מה עשתה לתחום ההתחדשות העירונית והנדל"ן המניב, מה יהיה על תחום הת ־ שתיות ואיך מגדילים את היקף המבנים הממוגנים. בחרנו גם להציג את עתיד שיווק הדירות ולפרסם לראשונה יריד וירטואלי. בסוף אנחנו מסתכלים קדימה ולכולם אינטרס אחד: לראות את הענף  ואת המשק כולו ממריאים.

ולחזור לשגרה. חלק ניכר מאתרי הבנייה טרם חזרו לפעילות מלאה, היקפי הפעי ־ לות נמוכים, רף העסקאות נמוך וגם מצב הרוח לא משהו. לאחרונה פורסם באופן נרחב, כי אחת מחברות הדירוג החלי ־ טה להוריד את דירוג האשראי של יש ־ ראל. מי שחפר וחיפש את נוסח ההחלטה המלא, מצא שבין הסיבות לקבלתה הייתה התייחסות גם לענף הנדל"ן. לעובדה שהוא אינו מצליח לתפקד ולחזור לעצמו יש משמעות רחבה למשק כולו. הבעיה הדחופה והגדולה ביותר נכון לע ־ כשיו היא עדיין המחסור בעובדים. עש ־ רות אלפי פלסטינים טרם חזרו לעבוד בישראל (וגם לא נראה אופק לחזרתם) ועובדים זרים התחילו אומנם להגיע לי ־ שראל, אבל בטפטופים. יש המון דיבורים והחלטות, אבל השטח זועק לעזרה והפ ־ תרונות לא מגיעים; לא לאתרי הבנייה החדשים, לא להתחדשות העירונית וגם לא לעבודות השיפוצים. ענף הנדל"ן היה תמיד הקטר של המשק. חלק ניכר מהמיסים שהמדינה גבתה הגי ־ עו מהענף, ומאות אלפים של עובדים בכל מיני מקצועות תלויים בהמשך פעילותו. אי אפשר להפריז בחשיבותו למשק היש ־ ראלי, ולכן העובדה שגם היום, זמן כה רב מאז החלה המלחמה, לא ניתנו פתרונות אמיתיים שראויים למצב החירום הנוכחי, היא בלתי נתפסת. התמונה שאתם רואים כאן למעלה היא חלק מהסיפור; הממשלה לא עושה את מה

שצריך. היא נעדרת. אני לא בטוח שנפל האסימון שאנחנו במציאות אחרת. נכון, פורסמה תוכנית ממשלתית מרובת סעי ־ פים לענף, שנעשתה בשיתוף פעולה של משרדי הבינוי והשיכון, האוצר, הפנים ומשרד ראש הממשלה. אבל זו תוכנית שהתחייבה עוד לפני המלחמה, בשל המ ־ שבר שגרר העלאות הריבית החדות. אר ־ בעה חודשים ללא עובדים ואתרי בנייה שעובדים בתפוקה נמוכה או לא עובדים כלל, זו לא מציאות שמדינה מתוקנת יכולה לקבל. בטח לא במלחמה. זה הזמן להחלטות אמיצות ופתרונות יצירתיים. להביא עכשיו כמה שיותר מהר וכמה שיותר עובדים. נעשים מאמצים, לוח הז ־ מנים מתקצר, אבל זה לא מספיק. יש מי שמנהל את המלחמה וזה חשוב מאוד. אבל יש ממשלה גדולה, יש האומרים גדולה מדי, והיא לא מספקת את הסחורה. תקועים באתמול התקבלה החלטת ממשלה - 2015 ביוני תוכנית לעידוד תיעוש הבנייה. כעבור שנה הוקם צוות בינמשרדי בראשות מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון ובהש ־ תתפות נציגי משרד האוצר, משרד הכ ־ לכלה, המשרד להגנת הסביבה והמשרד לביטחון פנים, שמטרתו הייתה לגבש

תוכנית לעידוד התיעוש והגדלת הפ ־ ריון בענף הבנייה. עד כמה הענף התקדם והתפתח מאז? עד כמה תיעוש הבנייה התקדם? נאמר בעדינות, שמעט מאוד. השיטה המתועשת הנפוצה בישראל לב ־ , 80 נייה למגורים היא שיטה משנות ה־ ושורה של מהלכים שהיו אמורים להוביל לקידום תיעוש הבנייה והגדלת הפריון לא נחלו הצלחה. היו תוכניות, היה גם כסף. אבל בסוף נראה שאף אחד לא חשב שזה באמת חשוב כדי להפוך שולחן או לקדם מהליכים משמעותיים. חשוב גם להגיד שבעוד חברות גדולות מבינות בעצמן את החשיבות ומקדמות תהליכים, החברות הבינוניות והקטנות לא באמת מתקדמות בכיוון. מדובר בשי ־ נוי תרבותי, בכסף, בתקנים ומדובר גם בכיוון שעל הממשלה לפעול בו. אם נחזור לסוגיית העובדים, אי אפשר לומר שהתרחיששעובדים מיו"ש ועזה לא נכנסים לישראל הוא מדע בדיוני שאיש לא דמיין. גם התלות בזרים אינה חדשה בישראל, ושנים ארוכות דובר על קידום מתווה, שאף אושר, להפחתת מספרם במקביל להכשרת ישראלים. גם במקרה הזה דבר לא קרה. אינטרסים שונים דחפו לשימור המצב, בחסות הטענה הקבועה שישראלים לא רוצים לעבוד בבנייה. נאמר ביושר, ישראלים באמת לא בוחרים

עמי לאור מנהל המגזין: ענתי גילעד // עריכה: אורי חודי // עורך המגזין: יפית יפרח // סמנכ"לית לוח ומוספים מיוחדים: ז'נה גלצר // גרפיקה: יונת דביר // עורכת גרפית: נתן נוי, עדינה נביאן // מכירות : מנהלי // 03-6929228 ליצירת קשר חייגו: זוהרה זולברג ובטי כספי הפקה: אלי שריד // מנהל תפעול ולוגיסטיקה: shutterstock תמונות: ראשון לציון // 1 נח מוזס כתובת המערכת:

מחלקת מוספים מיוחדים

- יום שישי, כ"א באדר א תשפ"ד 01.03.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 12

ההדמיות להמחשה בלבד.

אשדר מקבוצת אשטרום מובילה את תנופת ההתחדשות העירונית בישראל

>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

giladr@ashtrom.co.il לפניות בנושאי נגישות ניתן ליצור קשר עם גלעד ראובני, רכז נגישות קבוצת אשטרום: דוא״ל -

האתגר הלאומי

פוי, והוא נובע מהיצע הולך ופוחת אל מול ביקושים מתעוררים, מה שיביא בס י בירות גבוהה לעלייה מהירה במחירי הדיור. יזמים רבים הצליחו לחזור ל'שגרת העסקים' למרות המלחמה והק י שיים הכרוכים בה, אך מנגד, בצד הר י שויות לא חל שיפור משמעותי, בעיקר לא בלוחות הזמנים שמאופיינים בעיכו י בים רבים בהליכי התכנון והאישורים. הדבר נובע בין היתר גם ממחסור במשא י בי אנוש. המהלך המיידי הנדרש הוא לקצר את הזמנים – לאפשר קבלת היתר בצורה מהירה יותר, להגדיל את כוח האדם במינהלות ההתחדשות העירונית, לאפשר רישוי עצמי ולקצר את הזמנים . חלק מהפעולות הללו, 4 בקבלת טופסי כמו הגדלת כוח האדם ברשויות, דורש החלטות קשות, בין היתר גם תעדוף של תקציב, ואנחנו לא רואים את זה על שו י לחן מקבלי ההחלטות היום".

היזמים והקבלנים מתמודדים עם שורה של חסמים, שמונעים או מעכ ־ בים את התקדמות הבנייה. בכירי הענף מדגימים ומסבירים את מגוון החסמים, ומציעים פתרונות שיקדמו את הענף. אין חכם כבעל ניסיון. החסם: מחסור בעובדים בענף הבנייה הפתרון: מינוי פרויקטור שידאג לעובדים זרים וישראלים

צילום: שאטרסטוק

ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים י � בוני הארץ: "לעצ : רת העבודה של ס � אלף פל 90 מעל טינים וזרים בבת

אחת מתחילת המלחמה ישנן השפעות רוחב ענקיות על הענף. אבל זו גם הזד י מנות להפחית את תלות הענף בפלסטי י נים על ידי זינוק בהיקף עובדים זרים ממדינות שונות וישראלים שיגויסו במ י קביל לענף. המלחמה הביאה לאירוע שכמוהו חווינו בפעם האחרונה בעלייה מ � , כש 90 הגדולה של תחילת שנות ה י צאנו את עצמנו נאבקים להביא עובדים מהיקב ומהגורן. המדינה התגייסה לע י אלף 100 ניין ואפשרה לנו להביא כמעט עובדים זרים כדי לעמוד במשימה. זה קרה וזה הצליח. ניתנו אז פתרונות לה י באת רכבת אווירית של עובדים ממדינות שונות וגם כלים לקבלנים לצורך הבאת עובדים עצמאית כדי לקצר את הבירוקרטיה. הענף שלנו צריך לתת מענה למחסור הענק בדירות ותשתיות, שעומד לזנק לאור תקופה ארוכה של צניחה בהיקף הבנייה, לצד טיפול אקוטי בשיקום יישובים ותשתיות שנפגעו במלחמה בדרום ובצפון. אנחנו דורשים מהמדינה למנות מיד פרויקטור, שיתכלל את הטיפול במחסור בעובדים בענף הבנייה והתשתיות, לצד תקצוב ותמיכה רחבה לקיצור הליך הבאתם של אלף עובדים זרים. במקביל המדינה 100 חייבת לשנות תפיסה לגבי עובדים יש י ראלים בענף שלנו. היא מוכרחה להכניס לסל התקצוב הממשלתי את כל הליכי ההכשרה בתחום הבנייה והתשתיות לי י שראלים, לקדם חיבור של קבוצות חד י שות לענף ולתמר משוחררי צבא להיכנס לענף".

החסם: אישור תוכנית עיצוב

ופיתוח כתנאי להיתר

אלף עובדים זרים". המחסור בעובדים הוא אחד החסמים המרכזיים בענף 100 "להביא

הפתרון: לקצר את השלב

האמור

חדשות העירונית רק ייתקע עוד יותר. ראשי הערים יבקשו להאי תוכניות עירוניות כלליות להתחדשות עירונית, והדבר עשוי לעכב פרויקטים שכבר החלו לצאת לפועל, עד שלעיר תהיה מדיניות סדורה וחדשה. על מנת שתה י ליכי ההתחדשות העירונית לא ימשיכו להתקדם בעצלתיים ובמקומות רבים פשוט להיתקע, יש להעביר את האחריות על קידום הפרויקטים הללו בכל עיר ומחוז תחת כנפיו של משרד הביטחון, או ממונה מטעמו בלבד, שיהיה לו מנדט ותקציב משמעותי כדי לפעול. המנדט צריך לאפשר לו, בין היתר, לפעול לאישור מהיר של תוכניות מקיפות לפי י נוי־בינוי במתחמים גדולים ובלוחות זמן קצרים מאוד כדי לצאת לבנייה כמה שיותר מהר, וכן סדר עדיפויות המתאים למצב הביטחוני של העורף".

קלטת הבקשה להיתר בנייה, נשלחים היזם ומתכנני הפרויקט לתאם ולאשר שוב גם את היתר הבנייה עם כל אותם גורמים. חלק מהגורמים משנים בשלב היתר הבנייה את דעתם, דורשים דרישות אחרות ו/או נוס י פות. מערכת התכנון לא סומכת על כך שהיזמים והמתכננים מטעמם יתכננו פרויקטים איכותיים (בעיני הרפרנטים בר י שויות המקומיות), והם מכתיבים להם כיצד לתכנן את המבנים. לטעמי, מעבר לדרישות נפחיות של הבנייה ולדרישה לעמידה בתקנים של כמות חניות, בנייה ירוקה ותכן, לא צריך להגביל את היזמים והמתכננים ולא צריך להכתיב להם איך לתכנן את הבניינים". החסם: חוסר תיאום בין גופים שונים מעכב התחדשות עירונית הפתרון: להעניק את הסמכות למשרד הביטחון התיאום שקיים כאן בין השלטון המקומי לוועדות התכנון המחוזיות והארציות ובין ראשי הערים לפוליטיקאים. כך למשל רשויות רבות, גם כאלה הנמצאות בקו העימות החשוף מאוד לסכנת הטי י לים, העדיפו בשנים האחרונות לקדם בעירם יותר בנייה של שכונות חדשות על שטחים פתוחים, מאשר לנסות ולד י חוף במהירות תוכניות של התחדשות עירונית. הרבה פעמים זה עניין של כסף שמגולגל ל'כיס העירוני' מהיטלי ההש י בחה, ובנייה על קרקע פנויה פשוט מת י קדמת מהר יותר. מהיכרותי ועבודתי עם מוסדות השלטון כיזם בתחום הנדל"ן, אני חושש שאחרי המלחמה נושא ההת י איל הנדלר, יו"ר קבוצת כנען "אחת הסיבות המרכזיות לסיטואציה הקשה שבה נמצאת ישראל היא גם חוסר

ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר מקבוצת אש י טרום "אחד החסמים המשמעותיים ביותר בדרך להיתר הבנייה המיוחל הוא הדרישה

לאישור תוכנית עיצוב ופיתוח כתנאי לק י ליטת בקשה להיתר בנייה. במסגרת השי י נויים שקידם מינהל התכנון בשנים האח י רונות, נעשה מאמ להפריד בין תכנון לרישוי. את התכנון ביקשו לאשר במסגרת תוכניות המיתאר, ושלב הרישוי אמור היה להיות קצר ובמסגרתו, נדרש רק לוודא שההיתר המבוקש תואם לתוכנית המיתאר המאושרת וכן לוודא שהתכנון תואם לפר י מטרים הנדסיים במסגרת מכון בקרה. אבל לרוב רובן של התוכניות שאושרו בשנים האחרונות, התווסף תנאי ולפיו קליטת בקשה להיתר בנייה תהיה בכפוף לאישור תוכנית עיצוב אדריכלי ופיתוח על ידי מהנדס העיר או על ידי הוועדה המקומית. רמת הפירוט הנדרשת על ידי הרשויות בתוכניות העיצוב האדריכלי זהה לרמת הפירוט הנדרשת בהיתרי הבנייה, למעט טבלאות חישובי השטחים. אדריכלי הווע י דות וגורמים נוספים ברשויות מכתיבים ליזמים ולאדריכלים מטעמם איך לעצב את חזיתות המבנים, איך לדרג את הקומות, את תמהיל הדירות וגודלן, את גודל החלונות, חומרי הגמר וכו'. פעמים רבות מעלים הר י פרנטים בוועדות המקומיות דרישות מח י מירות לעומת התוכניות המאושרות איסור על תכנון מחסנים מעל מפלס הקר י קע, ביטול האפשרת לתכנן דירות גן, ועוד ועוד. פרק הזמן שלוקח לאשר תוכניות עיצוב הוא כשנה-שנתיים, והיזמים נדר י שים להמציא בשלב זה אישורים רבים. ניתן לחשוב שלאחר שבוצעו כל התיאומים בתוכנית העיצוב האדריכלי והפיתוח, הדרך להיתר הבנייה תתקצר, אולם לאחר שמאושרת תוכנית העיצוב האדריכלי ונ י

החסם: מחסור בעובדים ותנאי

תשלום נוקשים

הפתרון: מתווה פיצויים הולם לקבלנים, שימנע סכנת קריסה ופשיטת רגל

אלי אביסרור, מנכ"ל חברת אביסרור משה ובניו ומ"מ נשיא התאחדות בוני האר :ץ "היעדר כוח אדם מקצועי וזמין

החסם: עיכובים רבים בהליכי

התכנון והאישור

הפתרון: להגדיל את מצבת כוח

האדם

באתרי הבנייה הוא הבעיה הקשה ביותר באוקטובר עבדו 7 של הענף כיום. עד ו � אלף פלסטינים מיהודה וש 100 בענף כי מרון, מעזה וגם שוהים בלתי חוקיים, שהיו הרוב המכריע של כוח האדם. בעקבות המלחמה ומטבע הדברים, הם כבר לא מו י רשים לעבוד, וזה יצר 'בור' עמוק בידיים עובדות. לפי נתוני התאחדות הקבלנים מאתרי הבנייה 40% בוני האר , כמעט סגורים לגמרי, ואלה שפועלים, עובדים

רון אבידן, מנכ"ל ה � חברת אזורים: "ל ערכתי, המשבר שמתפתח כאן יתח י זק לאחר המלחמה, וזאת גם על רקע

ירידת האינפלציה ושינוי מגמת הריבית . מקבלי ההחלטות לא 2024 בפתח שנת משכילים, לצערי, להתכונן למשבר הצ י

- יום שישי, כ"א באדר א תשפ"ד 01.03.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 14

האתגר הלאומי

בוועדות המקומיות. אפשר לדלג על חלק מהאישורים ולתת ליועצים לחתום על אישורים במקום הרשויות, ורק לק ־ הרשויות תאשרנה בעצמן. 4 ראת טופס לצערנו, מכוני הבקרה שהחלו לעבוד, תוקעים את ההיתרים ומסרבלים את העבודה במקום להקל אותה. יש דרישות חדשות שלא עלו לפני שהמכונים נכנסו לפעולה. מבקשים למשל תוכניות ביצוע מראש, במקום לבקש לאחר מתן היתר בנייה, כפי שהיה מקובל בעבר. אני מציע שמכוני הבקרה יאצילו סמכויות לקונס ־ טרוקטורים ולמתכננים ולא יתחילו לרדת לפרטי פרטים. פעם הקונסטרוק ־ טור היה שולח חישובים סטטיים לוועדה ובזה זה נגמר, ואילו כיום מכוני הבקרה מבקשים שלל דרישות מראש, שמעמי ־ סות ומעכבות פרויקט".

לעומת ימים כתיקונם. 30% בתפוקה של לזאת יש להוסיף את הישראלים שנעדרו מהעבודה ועדיין נעדרים עקב גיוס למי ־ לואים - אנשי מקצוע, מהנדסים ומנהלי עבודה. אנחנו בתקופה מהקשות ביותר שידע הענף מאז קום המדינה, וללא תוכ ־ נית מקיפה ומיידית, חברות רבות יקרסו. ענף הבנייה זקוק לעשרות אלפי ידיים עובדות באופן מיידי, וככל שנתעכב הנזק יהיה משמעותי יותר וישפיע על המשק כולו. דרוש במקביל גם מתווה פיצויים הולם לקבלנים, שימנע סכנת קריסה ופ ־ שיטת רגל, ונדרש גם הסדר עם הבנקים בנוגע לתשלומי ריבית על מימון הפ ־ רויקטים שעדיין ממשיכים כרגיל גם בכאלה שאינם מתקדמים. מצוקת העוב ־ דים היא לא מנת חלקו של ענף הבנייה בלבד, יש לה השלכות כלל־משקיות. 2.4 האוצר עצמו אמר כי צפויה ירידה של מיליארד שקל בחודש בתוצר בענף הב ־ 3% נייה, שעלולה להוביל לפגיעה של עד בתוצר השנתי של המשק כולו". עירונית הוא הסדרת מנגנון הדיון בתקן הינו 21 בפרויקטי פינוי־בינוי. תקן 21 חוות דעת שמאית, שחובה לצרף לתוכ ־ נית פינוי־בינוי שמגישים לוועדות הת ־ כנון. על־פי התקן, הוועדה קובעת כמה זכויות צריך להוסיף כדי לתת את הת ־ מורות לדיירים הוותיקים וכמות הדירות החדשות ליזם, ובכך לאפשר לו כדאיות כלכלית להצלחת הוצאת הפרויקט לפו ־ על וביצועו. לרוב תחשיב שמאי ועדת התכנון שונה מתחשיב שמאי הפרויקט. הדיונים סביב הפערים והרצון לגשר בי ־ ניהם מתקיימים ללא לוחות זמנים וללא מנגנון ברור של הכרעה. במרבית המק ־ רים הדיונים הללו נמשכים זמן רב מאוד שמעכב בשנים את הפרויקט, או במקרה קיצוני יותר לא מגיעים לידי הכרעה בכלל. כלשכה, אנחנו יוזמים מהלך לה ־ סדרת ההליך עם לוחות זמנים ברורים וגבולות לכל שלב בתהליך. ברגע שנצ ־ ליח לעגן את הנושא בחוק, נראה קידום משמעותי של פרויקטים רבים, ובכך כל ההליך מתייעל וחוסך עלויות רבות". החסם: עיכובים בקידום התחדשות עירונית וקביעת 21 הפתרון: שיפור תקן לוחות זמנים ברורים נחמה בוגין, יו"ר לשכת שמאי המק ־ ו � רקעין "אחד הנ : שאים שיכולים לסייע בהסרת חס ־ מים בהתחדשות

צילום: שאטרסטוק

התארכות הליכים בהתחדשות עירונית - חסם משמעותי בפני חיזוק מבנים ותוספת ממ"דים

לי, וזאת כפועל יוצא מהפיכתו למשרד מגזרי שאין לו כל אינטרס לראות את הת ־ מונה בכללותה. נוכח המשבר המתמשך וחוסר היכולת של ממשלות ישראל להת ־ גבר עליו, יש להחזיר את המשרד למפלגת השלטון, כל מפלגת שלטון, ובכך להבטיח התייחסות רחבה לפתרונות אפשריים לסו ־ גיות הליבה בענף".

לתוספת מהירה ביותר של עובדי בניין זרים בכמויות הנדרשות, לנוכח הוצאת אלף פלסטינים מאתרי הבנייה. 90 כ־ מחסור בידיים עובדות מיתרגם באופן ישיר להאטה בביצוע הפרויקט, וכמות העובדים הזרים הקיימת לא מספיקה. ב � אלף עו 50 המדינה מדברת על הבאת דים, אבל בפועל הם עדיין לא כאן, וגם כשיגיעו, יידרש להכשיר וללמד אותם, שלא לדבר על העלויות שיתווספו מה ־ סיבה ששכר הזרים גבוה יותר מפי שניים מזה של הפלסטינים. ניסיונות קודמים לשילוב עובדים ישראלים בענף הבנייה, ובמיוחד בתחום העבודות הרטובות, נכ ־ שלו פעם אחר פעם, ואינני רואה להם היתכנות. הממשלה חייבת להכריע האם מחזירים את הפלסטינים או שמכניסים כמות דומה של עובדים זרים במקום אלה שכבר לא עובדים. בעניין זה הממשלה חייבת להקל את הבירוקרטיה ולאפשר הבאת עובדים רבים ובמהירות".

החסם: מס רכישה גבוה הפיתרון: להוריד מס הרכישה

5% ל־

אבי זיתוני, מ"מ יו"ר ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז "שוק הדיור נמצא כיום במעין קיפאון. כמות העס ־

קאות נמוכה מאוד ביחס לשנים עברו, על אחת כמה וכמה עם כל מה שאנו חווים פה בגלל המלחמה. אחד החסמים שמשפיעים באופן ישיר על השוק הוא מס הרכישה הגבוה. לדעתי, משקיעי הנדל"ן הם הפתרון הראשוני בהפשרת שוק הדיור ומניעה של העלאת המחירים העתידית. המגמה הנוכחית של האטה במכירות וירידה בהתחלות הבנייה תל ־ , מכיוון שהעלאת 2024 ווה אותנו גם ב־ הריבית גרמה לצמצום כוח הקנייה וייק ־ רה מאוד על ההלוואות הן של הקבלנים והן של רוכשי הדירות. כדי שנוכל לעו ־ דד את השוק ולהניע אותו, חובה להוריד . המשקיעים 5% ל־ 8% את מס הרכישה מ־ יחזרו לשוק, יהיו הרבה יותר עסקאות, הכנסות המדינה יעלו, לקבלנים יהיה תמריץ לבנות, ובמקביל בטווח הארוך זה יאפשר הכנסה של הרבה דירות לשוק השכירות, ובכך יצמצם את הפערים הקיימים כיום בין היצע לביקוש ובה ־ תאם, גם את מחירי השכירות".

החסם: מחסור בכוח אדם הפיתרון: לקדם הבאה מיידית

של עשרות אלפי עובדים

אפי שקדי, מנכ"ל אפי קפיטל נדל"ן "אחד החסמים המ ־ שמעותיים ביותר הוא המחסור בכוח האדם. המדינה חזקה

מאוד בניסוח החלטות ממשלה, שבפועל נשארות על הנייר ולא מגיעות לשלב הביצוע. כמות ההצהרות של משרדי הממשלה על הבאת העובדים הזרים הני ־ בה פירות דלים בלבד, טפטופים של כמה עשרות או מאות ולא מעבר. אם לפני המ ־ אלף עובדי 20 לחמה היה מחסור של כ־ אלף. 100 בניין, כיום המחסור עלה לכ־ התפוקה באתרי הבנייה ירדה להיקף של . 60%-50%־ כ המדינה חייבת לעבוד ולקדם את הנושא הזה ברמה המיידית. תשומות הבנייה י � , עלויות המ 10%-5% יעלו בעוד כ ־ מון שמכבידות מאוד על היזמים, לצד העיכובים בהתחלות הבנייה ובמשך זמן הבנייה, יובילו לעלות מחירים משמעו ־ תיות, שיגולגלו על רוכשי הקצה. בלי ידיים עובדות אין דרך להוציא את ענף הנדל"ן מהמשבר הנוכחי".

החסם: שרי בינוי ושיכון

ממפלגות מגזריות

הפתרון: שהצבתשר בכיר

ממפלגת השלטון

אוהד דנוס, שמאי ויו"ר מקרקעין לשכת שמאי המקר ־ קעין לשעבר "מה המשותף לגולדקנוף, אלקין, ליצמן, כהן,

שאשא־ביטון, גלנט, אריאל ואטיאס? ספוילר - כולם שרי בינוי ושיכון בעשור האחרון ויותר. עוד ספוילר, הם כולם ללא יוצא מן הכלל הגיעו ממפלגות מגזריות, שאינן מפלגת השלטון, והצהירו במופגן ערב כניסתם לכנסת, כי עליהם לערוך תי ־ קונים ושינויים לטובת ציבור הבוחרים שלהם. כך הפך המשרד החשוב ביותר לפ ־ תרון משבר הדיור, הפוגע במעמד הביניים ו � , למשרד מגזרי, אופורט 2011 כבר משנת ניסטי, שדואג בעיקר לציבור ששלח אותו, אף שאמור לדאוג לכלל תושבי ישראל. אפשר לומר זאת היום בפה מלא, משרד הבינוי והשיכון מהווה אחד החסמים העיק ־ ריים בפתרון הנדרש לשוק הדיור הישרא ־

החסם: ישראלים לא רוצים לעבוד בענף הבנייה והשיפוצים הפתרון: תוכנית תמריצים ושילוב הענף כעבודה מועדפת

א � ערן סיב, יו"ר הת חדות קבלני השיפו ־ ו � צים "יש בעיה גד לה בישראל. שנים על גבי שנים טוענים שישראלים לא רו ־

החסם: מחסור בכוח אדם

החסם: מחסור בידיים עובדות

בוועדות המקומיות

בענף הנדל"ן

הפתרון: להאציל סמכויות ולקצר את הדרך להיתר בנייה

הפתרון: קיצור הבירוקרטיה בהליך הבאת עובדי בניין זרים

משה מילר, בעלים ומנכ"ל קבוצת מ � שובל: "הבעיה ה רכזית היום היא מחסור בכוח אדם

דן פרנס, מנכ"ל ה � קרסו נדל"ן: "המ לך הדחוף ביותר שעל הממשלה לע ־ שות הוא להביא

צים לעבוד בבנייה ובשיפוצים. היום, כש ־ עשרות אלפי פלסטינים אינם יכולים להגיע לעבודה, יש לבחון את האמירה הזו שוב. צריך לקדם תמריצים שיעודדו

- יום שישי, כ"א באדר א תשפ"ד 01.03.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 16

ד בס

א ב, מ ירמיהו ל

מדרום ועד הצפון, קבוצת אבני דרך ממשיכה בתנופת הבניה, עם עשרות פרויקטים במיקומים הטובים ביותר וממשיכה לקדם כלכלית בעזרת נדל"ן אלפי רוכשים, הן למגורים והן להשקעה.

אלפי מנשה נתניה חריש יקנעם עפולה חיפה טבריה קצרין צפת לוד פתח תקווה רמת גן בת ים הרצליה חולון תל אביב קרני שומרון דימונה אופקים באר שבע ביתשמש ירושלים בית אל באר יעקב רמלה

סרקו והאזינו

מתפללים לשלומם של הפצועים ולחזרתם בשלום של החטופים, החיילים וכוחות הבטחון 077-9971086 Avney-Derech.co.il חזקים ביחד

<< לביקור באתר החברה לחצו כאן

האתגר הלאומי

צעירים אחרי צבא להגיע לתחום. מדוע מתמרצים רק עובדים בעבודות רטובות לעידוד בעבודות מועדפות ליוצאי צבא? האם ענף השיפוצים הינו סוג ב' במדינה? למה לא לתמרץ יוצאי צבא לעבודות בשיפוצים? חשוב להזכיר שקבלני שיפו ש צים רבים מבצעים את עבודות הגמר לק ש בלני הבניין. אבל בינתיים האפליה נמש ש כת, וענף השיפוצים נחשב לבן חורג בממשלה הנוכחית. הפתרון המיידי הוא להכניס בנוהל של ביטוח לאומי, שכל קבלן רשום ברשם הקבלנים (גם בסיווג שיפוצים) יהיה זכאי להעסיק עובד יוצא צבא, שיהיה זכאי לקבל מענק של עבודה מועדפת".

צילום: שאטרסטוק

החסם: קושי בהבאת עובדים

זרים מחו"ל

הפתרון: לפתוח את השמיים

ללא מגבלות בירוקרטיות

רועי פדלון, מנכ"ל ובעלים משותף בק ש בוצת שפונדר פד ש לון: "אחת הבעיות המורכבות ביותר היום של ענף הב ש

לסייע במימון לקבלנים וגם לרוכשים. בנייה חדשה באשקלון

ההלוואה טובים יותר. כמו כן היום קמים גופים חדשים בתחום המימון, כולל מש ש לימי הון עצמי, המעניקים ריביות ות ש נאים אטרקטיביים, ולכן חשוב להיות עם היד על הדופק".

מייצר אתגרים חדשים בתחום וכבר ניכ ש רת ירידה בהתחלות הבנייה. מאידך ישנם כלים רבים שעומדים לרשות הממשלה ויכולים לסייע בטווח הקרוב. בעיה מרכזית היא העלייה במחירי תשו ש מות הבנייה והגמרים, לאור הסיכונים הביטחוניים בסחר בינלאומי. בכך ניתן לטפל באמצעות הורדה זמנית של מיסי הייבוא, אשר יכולה לפצות חלקית ולמ ש נוע מהתייקרות מחירי ההובלה להתגל ש גל למחירי הדירות. נושא נוסף הוא כמובן שיפור בתנאי הרכישה ובמימון – הורדת הריבית באופן משמעותי יותר, מה שיסייע גם למימון היזמי וגם לרוכשי הדירות ולמצוא קריטריונים שיקלו ולא יסכנו אותם".

החסם: מחסור בכוח עבודה

שמעכב השלמת פרויקטים

הפתרון: להביא עובדים זרים

נייה היא מחסור בכוח אדם, כשהמלחמה בעצם חשפה את התלות הגדולה של המשק עד כה בפועלים הפלסטינים, אשר רבים מהם הגיעו מעזה. המצב הב ש טחוני מחייב שינוי גישה וחשיבה. המדי ש נה צריכה לפתוח את השמיים ללא מגב ש לות בירוקרטיות כמה שיותר מהר, וגם לדעת לבחור את המדינות שעימן כדאי לבצע הסכמים בילטרליים להבאת עוב ש דים - מקומות שבהם עובדי הבניין מכי ש רים את שיטות הבנייה בישראל, על מנת לחתוך את הבירוקרטיה בדרך ואת זמן ההכשרה שלהם. למשל להביא כמה שיותר עובדים ממזרח אירופה".

במהירות

צחי דידי, מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי: "החסם המרכזי כיום הוא מצוקת העוב ש דים. ביום בהיר אחד

החסם: ריבית גבוהה ורווחיות

נשחקת

הפתרון: תוכנית ממשלתית

לעידוד ופיצוי

ירד כוח עבודה גדול ממצבת כוח האדם והאתגר הוא להביא להם מחליפים. לזאת יש להוסיף גם את העובדה שעוב ש דים ישראלים רבים גויסו למילואים ונ ש עדרים אף הם מהעבודה. הפתרון היעיל ביותר הוא לייבא עובדים זרים מחו"ל. נכון שעלותם גבוהה יותר ושצריך להכ ש שיר אותם וללמד אותם על הפרויקטים הספציפיים, אבל לתפיסתי, זה הפתרון הדרוש לענף. המדינה חייבת לאפשר הבאה מהירה של מסה קריטית של עוב ש דים ממדינות שונות, עם או בלי הסכמים בילטרליים, כדי שאתרי הבנייה ימשיכו לפעול. נכון להיום בקבוצת יוסי אברהמי פועלים כדי למצוא עובדים ישראלים וגם זרים, ובינתיים כל עובד שמועסק בחברה פשוט עובד יותר קשה, ממנהלי העבודה ועד לסמנכ"ל ולמנכ"ל".

קרן כליפה, מנכ"לית ש � י G City חטיבת י � ראל: "סביבת הר בית הגבוהה שעלתה בקצב מהיר מאוד, ביחס לריבית האפ ש

סית שהייתה בעשור הקודם, שינתה את כללי משחק בענף הנדל"ן הישראלי. היא הובילה יזמים לחשוב פעמיים על כל יוזמה חדשה עקב זינוק בעלויות המימון – בכל הסקטורים - מגורים, משרדים, מסחר וכל תת־ענף אחר שדורש מימון בנקאי. הורדת הריבית האחרונה הייתה ההתחלה, ושינוי אמיתי יקרה רק אם היא תהיה הסנונית הראשונה של גל הורדות ריבית נוספות. לזאת יש להוסיף את המלחמה, שהיא גורם מכריע נוסף שמכניס את השוק ליותר אי ודאות. הריבית הגבוהה מיתרגמת לזינוק בתקורות של הקבלנים ובהוצאות הבנייה הכוללות, אך מנגד הן לא משתקפות כראוי במדד תשומות הבנייה, ומשכך הפיצוי אינו הולם. ומנגד, תשלומי הריבית בגין הליווי הבנקאי לא עוצרים לרגע. כח ש ברה המתמחה בתחום הנדל"ן המסחרי, אני יכולה לומר כי המרווח היזמי הצטמצם משמעותית עקב הריבית הגבוהה, וככל שהמרווח מצטמצם, הרווחיות נשחקת. במקרים כאלה יזמים לא ממהרים לקחת התחייבויות חדשות או לצאת לדרך עם שלבים חדשים בפרויקטים, וזה משפיע על כלל השוק. המדינה צריכה לגבש תוכנית לעידוד ולפיצוי כספי של קבלנים ויזמים  מכל המגזרים".

החסם: קשיי מימון הפתרון: לשנות את דרכי

החסם: התמודדות עם סבך

המימון לרוכשים

הבירוקרטיה הפתרון: שילוב טכנולוגיות חדשות ושיטת מכרזים חדשה

דן קצ'נובסקי, מנכ"ל ומבעלי מרכז ש � הנדל"ן: "חסם מ מעותי בתחום הוא החסם המימוני. פת ש רון אחד מגיע דווקא

ג'וליאן סטרוסטה, מנכ"ל שפיר מגו ש רים: "הבירוקרטיה שאיתה מתמודדות כל חברות הבנייה, תביא למחסור

מכיוונם של רוכשי הדירות. כיום נהוג להציע להם מבצעי רכישה אטרקטי ש ביים, שבמסגרתם הם נדרשים להעמיד ממחיר הדירה 10% ולעיתים רק 20% רק בעת הרכישה. זה אומנם מקל על היזם למכור, אך גם מקשה עליו תזרימית. במ ש קום זאת אפשר להציע להם עסקה; לשלם במספר פעימות את מחיר הדירה, לפי אבני דרך שייקבעו בהתאם לביצוע, ריבית על הכסף 6% או 5% ולהעניק להם המושקע בדירה בדמות הנחה. כך היזם מצמצם משמעותית את היקף המימון הבנקאי שהוא נדרש לו לאורך תקופת הפרויקט. עם זאת גם מבצעי המכר האטרקטיביים משפרים בסופו של דבר את מצבו של היזם, כי כשחלק משמעותי מהדירות מכור, הבנק רגוע יותר ותנאי

בהיצע הדירות למגורים ביום שאחרי המ ש לחמה. על אף הבירוקרטיה, שני פתרונות יכולים, לדעתנו, לזרז ולשפר את היצע הדיור העתידי. ראשית בניית פרויקטים בשיטת 'תכנן ובנה', שבהם כל השכונה נבנית כמקשה אחת. מתכונת זו מאפשרת בנייה מהירה יותר. כמו כן אנחנו מאמינים, כי חברות הבנייה חייבות לשלב יותר טכ ש נולוגיות חדשניות בתהליך הבנייה. אנחנו כבר אימצנו מספר סטארטאפים שיסייעו לשפר להאיץ את תהליך הבנייה ולהפוך אותו ליעיל יותר. באופן כללי יש לייעל גם את נושא הרישוי מול הרשויות ולמ ש צוא דרכים לקיצור התהליך הסטטוטורי בעיריות ובמועצות המקומיות".

החסם: העלייה במחירי תשומות הבנייה והגמרים

הפתרון: הורדה זמניתשל מיסי

הייבוא והורדת ריבית

אסי לויתין בן עמרם, משנה למנכ"ל דן נדל"ן מקבוצת דן: "כדי להחזיר את שוק המגורים למס ש לול ולמנוע עלייה

של מחירי הדיור, כפי שצופה גם נגיד בנק ישראל, על הממשלה להתחיל לפ ש עול ולהפסיק להניח שהיזמים יסתדרו, כנהוג במחוזותינו. המצב הביטחוני

- יום שישי, כ"א באדר א תשפ"ד 01.03.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 18

מצויינות גם בהתחדשות עירונית

בשיווק

נמסר

יח"ד 110- כ | בניינים 4 | הגדה, תל אביב

יח״ד 500- כ | בניינים 10 | חיפה, נווה שאנן

עתידי

עתידי

יח"ד 730- כ | בניינים 9- כ | מתחם החייל האלמוני, ראשל״צ

יח"ד 700- כ | בניינים 8 | מתחם העלייה, נתניה

עתידי

עתידי

עתידי

מזרח העיר, בת ים עתידי

המחוגה, תל אביב

יח"ד 300- כ | בניינים 3 הברון הירש, ראשל״צ

יח"ד 1,000- כ ג'סי כהן, חולון

בניינים 3

יח"ד 500- כ | מגדל אחד

כבר ארבעה דורות שהערכים המובילים אותנו הם כנות, אמינות, שקיפות, מקצועיות ומחויבות להבטיח רק את מה שנוכל לספק. ערכים אלו משמעותיים ביותר כאשר מדובר בפרויקטים של התחדשות עירונית. אנו עושים הכל תוך ניהול דיאלוג בגובה העיניים עם בעלי הדירות והרוכשים. מהניסיון הרב שנצבר בחברה, אנחנו מבינים שהמרכיב העיקרי בעסקת התחדשות עירונית הוא שיתוף פעולה וקשר אישי והדוק עם בעלי הזכויות - אותם אנו רואים כשותפים מלאים לדרך. אנחנו כאן כדי להעניק לכם יחס אישי, ליווי וניסיון מקצועי לצד איתנות פיננסית מוכחת החל משלב החתימה על ההסכמים ועד מסירת המפתחות לדירה החדשה.

> לביקור באתר החברה לחצו כאן

התחדשות עירונית | מניבים | בני יה וגמרים | מגורים

העתיד כבר כאן! קבוצת סופרין מייצרת חדשנות בענף הלוגיסטיקה עם הקמת המותג "טכנופארק"

הקבוצה מובילה פרויקטים להקמת מרכזים לוגיסטיים ורסטיליים יותר, נגישים ובעלי כושר שרידות גבוה, אשר מספקים את הדרישות הגבוהות של משתמשי הקצה ושל חברות גדולות המחפשות מרכזי אחסנה מודרניים. המרכז הבא שנפתח לשיווק: מ"ר סמוך לנמל אשדוד 51,000

סופרין: "המיקום של המרלו"ג באשדוד הוא מיקום אסטרטגי ביותר, סמוך לנמל המרכזי של ישראל, מבחינת אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים. על כן אני מעריך שמרכז אחסנה ולוגיסטיקה באזור זה ייצר ביקושים גבוהים מאוד מצד בעלי עסקים, יבואנים ויצואנים שונים וכן חברות הזקוקות למרכזי אחסנה והפצה של סחורות המגיעות מחו"ל". "היום המרלו"ג הוא הרבה יותר ממחסן", מוסיף סופרין. "הוא יכול להיות משרד, מרכז הפצה ושילוח, מקום המשמש בית מלאכה או מעבדת פיתוח של חברת תוכנה וגם שילוב של כמה ייעודים באותו העסק, למשל מרכז מבקרים או חנות, עם דיפו של הפצה ושילוח וחזית לתצוגה". "טכנופארק" – עתיד הלוגיסטיקה והאחסנה את התפתחות ענף המרלו"גים הניעו, לדברי צחי סופרין, שלושה כוחות עיקריים: "ראשית ההתפתחות הטכנולוגית של הבנייה, אפשרה להקים מחסנים תוך ניצולטוב יותרשל הקרקע, כך שיתאפשר לאחסן באופן מהותי מסה גדולה יותר של סחורות על פני תא שטח קטן יותר. הכוח השני הוא הצמיחה הכלכלית והעלייה במסחר המקוון. לפתע נולד צורך במרלו"ג קדמי, נוסף על המרלו"ג המרכזי של החברה, הנמצא סמוך לאתר השינוע, למשל נמל או שדה תעופה". הכוחהשלישי הואתהליךהיעלמותםאו השינוי המהותי

לו, בזכות תכנון גמיש וורסטילי, אפשרויות רבות של אחסנה, פריקה וטעינה וכן אפשרויות שימוש נוספות. בשטחי האחסון ניתן להתקין מערכות הגנה ונעילה חכמות ומערכות של בקרת אקלים לאחסון מגוון יותר, לאחסון חומרים רגישים ולהבטחה של שרידות ארוכה יותר. ההתקדמות הטכנולוגית שהשפיעה רבות על התחום באה לידי ביטוי גם בצד של השילוח. זמני האספקה התקצרו ורמת השירות עלתה, בין היתר, בזכות טכנולוגיות למעקב אחרי המוצר המוזמן מהמחסן ועד בית הלקוח. "הרבה יותר ממחסן" בימים אלה מתחילה קבוצת סופרין בשיווק של שטחים אטרקטיביים ביותר לשימושי לוגיסטיקה, תעשייה ואחסנה באזור התעשיה הצפוני של אשדוד. זהו פרויקט מבית מותג "טכנופארק" שיצרה קבוצת סופרין ביחד עם קבוצת וייס בעולם הלוגיסטיקה המודרני. מדובר בהזדמנות ייחודית לבעלי עסקים ומשקיעים 9,900־ לרכוש שטחים, כאשר המחירים מתחילים מ שקל למ"ר. מ"ר ונהנה 51,000־ קומות וכ 5 הפרויקט מתפרס על פני מנגישות מעולה, עם חיבור לנמל אשדוד. כמו כן הוא , 4 ממוקם בסמוך למחלף אשדוד צפון, המתחבר לכביש , 6 דקות ממחלף שורק ביציאה ובכניסה לכביש 15 וכ־ וכן לא רחוק מתחנות רכבת ישראל של אשדוד ויבנה. צחי סופרין, בעלי שליטה וסגן יו"ר דירקטוריון בקבוצת

ענף הלוגיסטיקה קפץ כמה מדרגות במהלך השנים האחרונות. עליית הפופולריות של המסחר המקוון הביאה להיקף קניות עצום.

מיליארד 2 , מעל Vcell כיום, כך על־פי פירמת המחקר איש רוכשים סחורות שונות ברשת. בשל כך גדל הצורך בהעברת סחורות מגוונות יותר למרכזי אוכלוסייה, מה שהפך את השילוח והלוגיסטיקה בעולם בכלל ובשנים האחרונות גם בישראל לענף בנסיקה, ופתח את השוק לקהלים רבים וביניהם משקיעי הנדל"ן, המזהים בפופולריות שלו קרקע פורייה לתשואה כספית. לצידם מתעניינים בשוק זה משתמשי קצה, כדוגמת בעלי מקצוע ויצרנים או חברות קטנות ובינוניות, שמוצאים במרכז הלוגיסטי החדש מקום אידיאלי לעבוד ממנו, לאחסן בו ולפגוש בו לקוחות וספקים. המרכזים הלוגיסטיים נבנים כיום לרוב לאורך צירי התנועה המרכזיים ובסמוך לשדות תעופה או נמלים, אולם גם כמרכזי הפצה קדמיים, בקרבת ריכוז של אוכלוסייה, למשל עבור עסק כמו חברת "יאנגו". זאת כאמור בעקבות העלייה המשמעותית בגיוון המוצרים שניתן להזמין היום אונליין בזמן אספקה קצר. לאמיתו של דבר, הביקוש לשטחים עבור לוגיסטיקה נמצא בשיא של כל הזמנים בישראל. מאחר שאין מספיק היצע של שטחים המיועדים לענף האחסנה והתעשייה, מחירי המגרשים עולים בשנים האחרונות באופן משמעותי. המרלו"ג המודרני נגיש כיום עבור הלקוח ומאפשר

EVOLVEMEDIA "טכנופארק" אשדוד - סופרין ווייס. הדמיה:

גדול בקרב חברות העוסקות בייבוא וייצוא וכמובן, התעשיינים. גם בפרויקט זה תהיה אפשרות נדירה לבעלי מקצועות קטנים ובינוניים להיות בעלים של נכס שתפור למידותיהם, ואשר יעשו בו שימוש לעסק שלהם, אשר עשוי ביום מן הימים להפוך לנכס מניב להשקעה. צחי סופרין מסכם: "מלבד ההתפתחות הטכנולוגית המשמעותית בתחום המרלו"גים, מבחינת הדרך שבה אנו חושבים על העסק ובונים את הפרויקט, אנו חווים עלייה מטאורית גם בביקושים למרכזים כאלה, וזאת לא רק בגלל הגידול במסחר אונליין והצורך במרכזי

במספר שמובילה קבוצת סופרין. זאת לאחר שניהלה, באמצעות קבוצת רכישה, את המרכז הלוגיסטי "טכנופארק" בחולון, שכבר נמסר ואוכלס; את המרכז ממש 4 הלוגיסטי "טכנופארק" אבן יהודה, שקיבלטופס לאחרונה; את המרכז הלוגיסטי "טכנופארק" נשר, אשר נמצא בתהליך רישוי; וכעת, כאמור, את "טכנופארק" אשדוד, אשר יוצא לשיווק ומזמין רוכשים ומתעניינים להצטרף להצלחה. הקרבה והחיבור של אזור תעשייה זה ושל הפרויקט לנמלי העיר ולמסוף רכבות המטען מהווים יתרון

שעוברים אזורי התעשייה הישנים, שבעבר התאפיינו במפעלי טקסטיל, מוסכים, תעשיות ישנות ובתי מלאכה. הרשויות המקומיות הבינו מהר מאוד שעל מנת לקבל ארנונה גבוהה, יש לפתח יותר תעסוקה, והחלו בהדרגה לפנות את העסקים הישנים הללו לטובת ניצול זכויות ובנייה לגובה, הקמה של יותר שטחי משרדים או תעשייה נקייה, בזכות תהליכי האוטומציה הגלובליים. בשל כך היו צריכים העסקים הישנים למצוא בית חדש שיתאים גם עבורם לצרכים מודרניים, ובאופן טבעי, עסקים כאלה הגיעו לחפש שטחים חדשים בפרויקטים המציעים מבני תעשייה ואחסנה רב־ תכליתיים.

שילוח קרובים כמה שיותר לאוכלוסייה לצורך אספקה מיידית של סחורות, אלא גם בגלל השימושים הרבים שנוספו לתחום ממש בשנה־שנתיים האחרונות. מקומות, כמו מטבחי רפאים, מתקני קירור, חוות שרתים או אחסנה עצמית - גם הם מגדילים עוד את הביקושים למרכזים לוגיסטיים בכלל ומכרזים דוגמת "טכנופארק" בפרט". קבוצת סופרין, בראשות חברת סופרין אחזקות, שהינה חברה ציבורית הרשומה למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, . עיקר 2009 החלה את פעילותה בשנת פעילות החברה, ממוקדת בשלושה תחומי פעילות: (א) ייזוםנדל״ן; (ב) נכסיםמניבים ;  ו־(ג) קבוצות רכישה. הכתבה מטעם קבוצת סופרין

SKYPRO "טכנופארק" חולון - קבוצת סופרין וקבוצת וייס. צילום רחפן:

את המותג "טכנופארק" יזמה לראשונה לפני מספר שנים קבוצת סופרין, העוסקת בייזום, ניהול והקמה של פרויקטים נדל"ניים למגורים, משרדים, לוגיסטיקה ומסחר. כיום "טכנופארק" מהווהשם נרדף למרכז לוגיסטי חדשני המספק את הדרישות הגבוהות של משתמשי הקצה וגם חברות גדולות המחפשות מרכזי אחסנה מודרניים. בעלי עסקים קטנים, בעלי מלאכה קלאסיים, כמו זגג, פחח או מסגר, משוועים לשטחים משרדיים, חנויות או בתי מלאכה חדישים יותר. המרלו"ג הרביעי יצא לדרך המרלו"ג הנוכחי באשדוד הוא הרביעי

התחדשות עירונית

7 כבר שנים שבענף הנדל"ן מתריעים שיש לחזק ולמגן מבנים ישנים לפני שיגיע אסון. המלחמה שפרצה ב־ באוקטובר הוכיחה עד כמה המיגון חיוני ועד כמה הוא חסר במקומות רבים בארץ. כעת נשאלת השאלה איך המציאות החדשה משפיעה על הרשויות המקומיות ואולי גם על בעלי הדירות לשנות כיוון בכל הקשור • אורי חודי לקידום פרויקטים של התחדשות עירונית

כעת: "בערים שבהן יש נכונות לקדם פרויקטים, זה קורה מהר יותר ובצורה אפקטיבית יותר, כך למשל בלוד ובי ־ רושלים". בכל הקשור לעמדת בעלי הדירות אומר סמדר: "המלחמה הש ־ פיעה בצורה כזו או אחרת על נכונות הדיירים להצטרף לפרויקטים השונים בעיקר בשל החוסר במרחב מוגן דירתי ובמיוחד בערים שנמצאות בטווח הטי ־ לים, כגון רמת גן, גבעתיים, תל אביב־ יפו, בת ים ועוד". יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקו ־ בסקי, לא רואה שום שינוי במצב: "לצ ־ ערי הרב, גם הרשויות וגם הדיירים לא מוכנים עדיין להחליף דיסקט. כל עוד לרשויות המקומיות לא יהיה תמריץ לקדם פרויקטים של התחדשות עירו ־ נית, אז לא יהיה להם עניין לקדם אותם. כל עוד עירייה מפסידה כסף בארנו ־

הסבך הבירוקרטי עודנו קיים. בשביל לעמוד בתנאי סף להגשת תוכניות להתחדשות עירונית, דורשים מאיתנו רשימת יועצים שלא מביישת תכנון מפורט להיתר", כך אומר איתי סמדר, מנכ"ל רוטשטיין התחדשות עירונית. לדבריו, עולם כמנהגו נוהג - רשויות מקומיות שקידמו בעבר מקדמות גם היום, ומי שלא קידם בעבר, לא החל בכך

לא מעט מבנים שלא עומדים בתנאים ליישום ההקלה הזו. מה ניתן לעשות? והאם יש כבר הבנה בקרב הגורמים הרלוונטיים, כי יש לשנות את הגישה להתחדשות עירונית ולאפשר קידום מהיר של פרויקטים, גם ברשויות, אבל גם בקרב בעלי הדירות. "קשה לומר שיש שינוי גישה משמעו ־ תי בוועדות התכנון מאז המלחמה, שכן

הדיון על התחדשות עי ־ רונית עסק שנים ארוכות בעיקר בסיכון של רעידת אדמה חזקה בישראל, כש ־

מיגון הדירות היה בדרך כלל רק תוצר לוואי חיובי של התוכניות השונות. מל ־ חמת "חרבות ברזל" הוכיחה שסוגיית המיגון היא שוות ערך לאיום רעידות האדמה, ויש להתייחס לכך בהתאם. בישראל ישנן מאות אלפי דירות ללא פתרון מיגון, ומבנים ישנים רבים ממוקמים באזורי קו עימות. במקביל באוקטובר, שפתרונות מיגון 7 למדנו ב־ חשובים לכל אורכה ורוחבה של המדי ־ נה, ולכן יש להקדיש מחשבה לאופן שבו ניתן לקדם פרויקטים בזמן קצר. אומנם המדינה הקלה בהוספת ממ"ד לבתים פרטיים או נמוכים על ידי הוראת שעה שמאפשרת פטור מהיתר, אבל יש

איתי סמדר: "המלחמה השפיעה בצורה כזו או אחרת על נכונות הדיירים להצטרף לפרויקטים השונים בעיקר בשל החוסר במרחב מוגן דירתי"

- יום שישי, כ"א באדר א תשפ"ד 01.03.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 24

הרשות להתחדשות עירונית: "המלחמה טרם יצרה שינוי מגמה באופן ברור"

"המלחמה, שאנחנו עדיין בעיצומה, שינתה את מציאות חיינו באופנים שטרם עיכלנו והפנמנו, ומעבר להשפעות המיידיות האלו, נחוש עוד במשך שנים רבות את תוצאותיה והשלכותיה. אנו מוצאים, כי בכל הנוגע לתחום ההתחדשות העירונית, לפחות בטווח הקצר, המלחמה טרם יצרה שינוי מגמה באופן ברור, אם כי ללא ספק נתנה חיזוק לכל העוסקים בתחום בדבר החיוניות והחשיבות של הנתיב בו אנחנו נמצאים". כך סבורים ברשות הממשלתית להתחדשות עירונית. "המגמה המאפיינת את השוק בשנתיים האחרונות לפחות היא מוטיבציה גבוהה לבצע התחדשות עירונית, מגמהשניתן לזהות בקרב כלל השחקנים בשוק – מיזמים ובעלי דירות ועד לראשי הרשויות המקומיות. מגמה זו הואצה בעקבות פעילותהשל הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, ולצידה המינהלות העירוניותשהקימה בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות השונות. עיקר פעילותן של הרשות הממשלתית והמינהלות העירוניות היא ליצר הסדרהשל השוק. מענף פרוץ, שבו כל אחד יכול לפעול לפי דעתו, עםשלל תופעות פוגעניות, שעיכבו את הפעילות בשוק והגבירו אתמפלס החשדנות בקרב בעלי הדירות, הרשות הממשלתית והמינהלות העירוניות יצרו מסגרת ברורה, שקופה והוגנת לקידום פרויקטים, שאפשרה לפעילות המבוססת על עבודתםשל שחקנים בשוק החופשי לנוע קדימה". עוד מסבירים ברשות הממשלתית, כי: "התחדשות עירונית היא תהליך שנמשך שנים, בוודאי ברחבי ערים שלמות. לא ניתן לפנות לשכירות בבת אחת את כל תושבי הבניינים שצריכים לעבור התחדשות, וגם אין סיכוי להגיע להסכמות בין בעלי הנכסים השונים בבניין ללא תהליך משותף ודיון בנושא. תהליכים אלו חיוניים להמשך התפתחותן של הערים. הרצון של תושבי הערים לחיות בתנאים טובים ובביטחון, עם אפשרות לגדל משפחות ולקבל שירותים שונים בקרבת הבית, לא התעורר עם המלחמה, הוא קיים כל העת, והמלחמה רק חיזקה אותו".

תף פעולה עם היזמים לצורך הוצאת פרויקטים לפועל במקום לטרטר אותם". גם רוט לא רואה הבדל בגישת בעלי הדירות: "לא נתקלנו באחרונה בשינוי גישה מצד הדיירים. תושבים רבים כבר נואשו מהתחדשות עירונית בגלל גרירת הרגלים של הרשויות וחו ־ סר הוודאות הכרוך בתהליך". עמית גוטליב, סגן נשיא התאחדות הקבלנים, רואה שינוי בהתייחסות של בעלי הדירות, אבל מקווה שיהיה כזה גם בעיריות: "יש שינוי גישה שכבר מורגש מאוד בקרב בעלי דירות ישנות המיועדות להתחדשות בכל רחבי הארץ. נראה שכולם הבינו שתמו ימי ההתמ ־ קחות על הנקודות הקטנות שמונעות התחדשות עירונית. כולנו עברנו למצב של הצלת חיים ושיפור תנאי חיים. נזכיר, שאנחנו כבר סופרים מעל שנה וחצי של קיפאון בהליכי תכנון התחד ־ שות עירונית בשל ההמתנה הארוכה כל כך לבחירות המוניציפליות. בתקופה הזו עיריות סירבו ועדיין מסרבות לדון בכלל בתוכניות התחדשות עירונית. הכול קפא בצד התכנון. אחרי הבחירות

נה של מגורים ומרוויחה בארנונה של מסחר, לעולם היא תעדיף לקדם מסחר. ראשי הערים צריכים לנהל את העיר וימצאו סיבות למה לא לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית, כי מבחינתם הם הפסדיים. לאור זאת המדינה צריכה להפוך את הפרויקטים לכלכליים עבור הרשויות המקומיות, כך שהם ירצו לק ־ דמם". ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל, דוחק ברשויות לשנות גישה: "לצער ־ נו, המלחמה לא משפיעה על יחסן של הרשויות המקומיות לתחום ההתחדשות העירונית. לטעמנו, כל רשות חייבת להקים ועדה מקומית שתעסוק אך ורק בכך, כי זה צו השעה. הצורך אינו רק מפני רעידות אדמה, אלא בהתגו ־ ננות מפני טילים, ואין לנו פריבילגיה לחכות. על הרשויות ליטול אחריות ולראות איך לקדם את מתחמי הפי ־ נוי־בינוי בצורה המהירה ביותר ולש ־ "נראה שכולם הבינו שתמו ימי ההתמקחות"

25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום שישי, כ"א באדר א תשפ"ד 01.03.24

התחדשות עירונית

עירונית, מעיד על שינוי בקרב חלקם: "יש שינוי גישה מצד בעלי הזכויות, וני ־ תן לראות אותו בבירור בריבוי הפניות של בעלי הדירות שכבר חתומים על הסכמים עם היזם, שגדלו משמעותית . אנו חווים קפיצה של עשרות 7.10 מאז אחוזים בפניות של בעלי זכויות לחברה בניסיון לברר היכן עומדים הפרויקטים וכיצד הם יכולים לסייע בקידומם. יתרה מכך, בעלי דירות ונציגויות פונים ישי ־ רות לרשויות המקומיות - לראשי הע ־ רים, מהנדסי העיר וכו', בבקשות לקדם את הפרויקטים. זהו תהליך מבורך - כל לחץ שמופעל על מקבלי ההחלטות יכול לתרום להבנת הצורך והחשיבות בקידום הפרויקטים האלו בעיני התו ־ שבים. הצעקה היום צריכה להיות חזקה מתמיד, עקב האירועים הקשים שח ־ ווינו לאחרונה ואנו עדיין חווים". עם זאת גולדשטיין מסייג את דבריו ומ ־ סביר שמי שטרם חתם על הסכם, מת ־ נהג אחרת: "בקרב בעלי זכויות שטרם חתמו על הסכמים עם היזם, לצערנו, אין בשורה. המו"מ ממשיך להיות ארוך, מתיש וממוקד סביב נושא אחד ויחיד - תוספת המטרים לדירה, כאשר כמעט אין התייחסות מצידם ליכולות הביצוע, הניסיון המקצועי והאיתנות הפיננסית של היזם הנבחר. נכון תעשה המדינה אם תסייע לבעלי הזכויות בקביעת תמורה אחידה לכלל הפרויקטים בפי ־ נוי־בינוי". במקביל מוסיף גולדשטיין, כי חלק מהרשויות המקומיות אומנם שינו גישה: "אנו עדים לכך שרשויות , עושות 7.10 שקידמו פרויקטים לפני זאת היום ביתר שאת, כאשר באזורי הפריפריה הסיוע שניתן ליזמים מורגש אף יותר. לדוגמה בדימונה, שבה אנחנו מקדמים מתחם ענק, אנחנו מתרשמים מהירתמות כוללת, החל בראש העיר, דרך מהנדס העיר ועד לכלל הגורמים". חמי שאול, מנהל חטיבת מגורים בוטיק קרסו נדל"ן, מסביר ששינוי משמעו ־ תי לא ניתן לראות בשטח ומזכיר אף הוא את "תרומת" הבחירות לרשויות המקומיות לנושא: "לא ניתן להצביע ברשויות על מגמה מיוחדת להקלה או לשינוי גישה. יש לזכור שאנחנו לא רק בתקופת מלחמה, אלא גם בתקופת בחירות לרשויות המקומית, שנדחו כבר פעמיים, והיו - לפחות בחלק מהרשויות - אמורות להביא לשינוי גישה ולבשו ־ רות חדשות". לגבי שינוי כיוון בקרב בעלי הדירות אומר שאול: "אצל בעלי הדירות יש מגמה מעורבת - מצד אחד היענות ורצון להתקדם לאור המצב, ומצד שני בחלק מהנציגויות דווקא אירועי אוקטובר ומצב הלחימה המתמ ־ שך הקפיאו את המהלכים להתקדמות". אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז, סבור אף הוא שאין חדש חרף המציאות הקשה שמסביב: "לצערי הרב, הרשויות המ ־ קומיות וועדות התכנון לא מפנימות את המציאות שנקלענו אליה. בכל רגע נתון כל המדינה נמצאת באיום תמידי

בבנייה. "הרשויות המקומיות טרם שינו את הגישה" 38 פרויקט תמ"א

אנחנו מעריכים שנראה גל של תוכניות שישטוף את הוועדות המקומיות. לצ ־ ערי, תהליך כניסה לעבודה של ועדות חדשות אחרי הבחירות, לצד העומס לשנה 2024 שייווצר עליהן, יהפכו את אבודה בתחום תכנון ההתחדשות העי ־ רונית. כדי להקל ולקדם תוכניות מהר יותר המדינה חייבת לשנות כללים מיד. יש לקבוע שתוכנית שהגיעה לשלב ההיתר, תוכל לעבור לשלב רישוי עצמי. כל תוכנית שהטיפול בה מתא ־ רך מעבר לזמן שייקבע בחוק, תעבור לאינסטנציה הגבוהה יותר – מוועדה מקומית למחוזית, וממחוזית שאיחרה לוועדה הארצית". איתמר פיטל, סמנכ"ל התחדשות עי ־ רונית צרפתי צבי ובניו: "לצערי, הר ־ שויות המקומיות טרם שינו את הגישה, על אף שקיים שיח רב לגבי האופן שבו ניתן לקדם תהליכים ולחוקק חוקים

יוסי פרשקובסקי: "גם הרשויות וגם הדיירים לא מוכנים עדיין להחליף דיסקט. כל עוד לרשויות המקומיות לא יהיה תמריץ, לא יהיה להם עניין לקדם פרויקטים"

שבידיה ומתוקף סמכותה, ולבצע שי ־ נויים הנדרשים לקיצור תהליכים לה ־ גברת הוודאות ליזמים, כאשר המטרה החשובה ביותר לפעול יחד ובשיתוף פעולה עם היזמים מתוך הכרח לאומי". על־פי ניב רום, מנכ"ל כנען התחדשות עירונית, אין כל שינוי בשטח: "לצ ־ ערי הרב, מבחינת מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות, דבר לא השת ־ נה - לא בגישה ולא בתפיסה למרות המלחמה. על אף ששוב אנו נחשפים לחוסר המיגון המשווע של אוכלוסיות שלמות בכל עיר, וחרף העובדה שגם מבקר המדינה התריע לאחרונה על כך שהרשויות בקושי קידמו פרויקטים בהתחדשות עירונית, שעשויים למגן יותר בניינים ודירות - עדיין מי שגרר את רגליו בוועדות המקומיות, בלשכות ההנדסה ובמשרדי העירייה, ממשיך בדרכו. המצב הקטסטרופלי שבו אנחנו נמצאים, לא מרגש יותר ידי את מקבלי ההחלטות בשלטון המקומי". "בקרב בעלי הדירות יש מגמה מעורבת" האם בעלי הדירות הישנות שינוי את התייחסותם עקב המצב הביטחוני? גיל גולדשטיין, מנכ"ל אבני דרך התחדשות

כים בהתחדשות עירונית, מה שיאפשר רוח גבית חזקה ליזמים. לצערנו, אנחנו עדיין עדים לרשויות שמתנגדות לה ־ תחדשות עירונית חרף המצב הביטחוני בחודשים האחרונים והמחסור הנורא בפתרונות מיגון לתושבים". עוד על־פי פיטל, גם במקרה שבעלי זכויות במת ־ חמים משנים כעת גישה, הזמן הארוך לאישור התוכניות אינו מסייע: "מצד הדיירים ובעלי הנכסים אנחנו מרגישים

ניב רום: "מבחינת מקבלי ההחלטות ברשויות המקומיות, דבר לא השתנה - לא בגישה ולא בתפיסה. על אף ששוב אנו נחשפים לחוסר המיגון המשווע"

היענות גבוהה יותר ורצון להתקדם בפ ־ רויקטים, מה שמשפיע על רמת ההתנ ־ גדויות שהולכת ופוחתת. יחד עם זאת מצער מאוד שדייר שחותם היום על התהליך, צפוי לקבל מענה בפועל רק בעוד מספר שנים, כתוצאה מתהליכים מסורבלים וארוכי טווח. ולכן מחובתה של הממשלה לרתום את כל המשאבים

לקיצור תהליכים. בימים אלה הרשויות ממוקדות בעיקר ביצירת חוסן לעורף, כשמיגון הדירות הוא חלק בלתי נפרד ממנו, ובבחירות המוניציפליות שמעבר לפינה. אני רוצה להאמין שעם היוודע תוצאות הבחירות והידיעה מי צפוי לעמוד בראש כל רשות, נוכל לדעת האם נזכה לקבל ראש/ת עיר שתומ ־

- יום שישי, כ"א באדר א תשפ"ד 01.03.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 26