ידיעות הנדל"ן

70 גיליון מס'

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24

7 ענפי הבנייה, התשתיות והשיפוצים לא חזרו לעצמם מאז העלייההנוכחית ברכישת דירותחדשותמזרימה באוקטובר חודשיםארוכיםשלהתעלמות חמצןלשוק, אךההיצענשחק חייבים להגיע אל סופם, והממשלה נדרשת לקבל החלטות גם במישור הכלכלי והנדל"ני, אחרת הזינוק במחירי הדירות יסמן אורי חודי † התחלה של משבר חמור הרבה יותר נגמרו התירוצים

לקנותבהקפה: מבצעי המימון כובשים אתהענף. כלמהשצריך לדעתבנושא אורי חודי †

החרםהטורקי: משברחומרי הגלםהולך ומחריף. מההיקףההשפעה ומהםהפתרונות? גדליאור †

עולים יורדים: תושבי חוץ ועוליםמחפשים דירותבארץ, וישראליםבוחנים השקעהמעברלים אורי חודי †

בתנאי מימון מיוחדים חדרים 4-5 דירות בקומות הגבוהות ₪ 3,480,000 החל מ-

* 6373

ככה נבנה

תנאי פריסייל מיוחדים

*הדמיה להמחשה בלבד

בנייני פרמיום 4 משלו ב״פסגת הדר״ - הקריה האקדמית פ"ת. קבוצת רוטשטיין גאה להציג את מתחם המגוריםשיוצר מעוצבים אדריכלית, פרי יצירתו של אדריכל העל גל מרום, המגדירים את סביבתם מעצם נוכחותם. חוויית מגורים שקובעת . סטנדרט משלה ומעניקה לדייריה יוקרה שקטה ופרטיות מרבית בקרב קהילה איכותית מובילה. בואו להיות חלק מ – מתחם מגורי היוקרה החדש של ״פסגת הדר״ - בקריה האקדמית פ"ת

בקרבת רכבת קלה

מרפסת, חניה ומחסן

מפרט עילי

בית חכם מלא

חדר כושר מאובזר

לובי מעוצב עם תקרה גבוהה

₪ 2,720,000 - חד׳, גן ופנט׳ החל מ 3-6

לביקור באתר החברה לחצו כאן

* 6123

פ״ת | ״פסגת הדר״ - מתחם הקריה האקדמית

תוכן

מול בעיות סוגייתהאחריות 14 הענףשמתרבות בקצבשיא, לקובעי המדיניותשום דבר לא בוער מביטים למציאות בעיניים 16 בכירים בענף הנדל"ן מציפיםאת בעיותהענף וגםמציעיםפתרונות יש אישורים, אין עבודות 28 מעל מחציתהתוכניות בהתחדשות עירוניתאושרו, אך המשבר בענף תוקעאתקידומן הפעם ביריד הכניסה בקרוב 38 הווירטואלי - דירותחדשותשמועד אכלוסן בטווחהקרוב דוחים את המשכנתה 46 על מבצעי המימון המפליגים שמציעים כיוםהקבלנים לרוכשים, והשלכותיהםהכלכליות

מאות זכאי תחרות בלתי אפשרית 56 משרד השיכון מתמודדיםעל עשרות בודדותשל דירות להשכרה בענףמתקשים ערפל המטרו 60 להתמודד עםאי הוודאות באשר לזכויות הבנייהסביב פרויקטהתשתיתהשאפתני החרם מאיפה יגיעו חומרי הגלם? 66 הטורקי מחייב אתהמדינה למצוא חלופות ולבדוקהיתכנות לייצור עצמי ההיצע בתחום כמה משרדים צריך? 72 הנדל"ן המניב נמצא כיום בעודף. האם הביקושצפוי להדביקאתהפער? הישראלים ביקוש דו־כיווני 78 שמחפשים נדל"ן מעבר לים, ואלה שמבקשים לרכושכאן נכס דווקאעכשיו בעקבות במסלול הקהילתי 82 הקורונה והמלחמה רביםמעדיפים להתגורר בשכונות ובמתחמיםקהילתיים

של הישגים, אמון ושותפות.

הדמיה

לנדא-ויתניה, נס ציונה

טרמינל פארק, אור יהודה

סמנכ"לית לוח ומוספיםמיוחדים: יפית יפרח אורי חודי עורך המגזין: ענתי גילעד עריכה: עמי לאור מנהל המגזין: נתן נוי ועדינה נביאן מכירות : מנהלי יונת דביר עורכת גרפית: ז'נה גלצר גרפיקה: אלי שריד מנהל תפעול ולוגיסטיקה: זוהרה זולברג ובטי כספי הפקה: 03-6929228 ליצירת קשר חייגו: ראשון לציון 1 נח מוזס כתובת המערכת: שאטרסטוק צילומים:

מחלקת מוספים מיוחדים

הדמיה

ויתניה-פדקו, הרצליה

ויתניה, הר חוצבים

בית זיויאל, רמת החייל

מלון דריסקו, תל אביב

מתענייניםבנדל"ן? חפשו אתהטור: נדל"ן בין השורות טורשבועי מאתאורי חודי, עורך מוסף ידיעותהנדל"ן, עםמגוון ניתוחים, טיפים וארגז כלים בגובהעיניים

הדמיה

ויתניה תל אביב, שלב ב׳

מגדל ויתניה טבע, רמת החייל

מדישישי בלוחהנדל"ןשל

לוח

הדמיה

פתח תקווה , VICA פארק עסקים

והינה חברת נדל"ן מניב ציבורית 1995 , נוסדה בשנת חברת ויתניה בע"מ הנסחרת בבורסה בתל אביב. החברה משלבת יזמות, איתור קרקעות, השבחה והקמת מבנים ברמה גבוהה באזורי ביקוש. בבעלות החברה מ"ר. החברה מפתחת כיום, בשלבים 200,000- נכסים מניבים בהיקף של כ מ"ר של בנייני משרדים, מסחר, 580,000 - שונים של תכנון הקמה וביצוע כ מגורים ועוד.

בענף שחם מה כל על ופרשנויות ניתוחים , ראיונות : וגם

קבלן מבצע

office@vitania.co. i l vitania.co. i l * 6181

יזמות. תכנון. השבחה.

5 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24

. סביונים , להרגיש בבית לגדולבקהילה.

הדור הבא של קהילת שכונות הסביונים כבר כאן וזה הזמן להיות חלק ממנה.

אפריקה ישראל מגורים בונה עבורכם את הנוסחה המנצחת לקהילות מגורים איכותיות, המשלבות תכנון אופטימלי וסטנדרט בנייה גבוה, פיתוח סביבתי מותאם למשפחות והרמוניה מושלמת בין מרכזי מסחר שנות בנייה 90– ופנאי וריאות ירוקות עם איתנות פיננסית וניסיון של כ ישראלית. אנחנו נבנה את העתיד שלכם וניתן לכם מענה בכל עולמות הבינוי: התחדשות עירונית, פינוי בינוי, מגורי יוקרה, דיור להשכרה לטווח כי אפריקה ישראל מגורים זה בית לחיים. ארוך ונכסים מניבים.

שכונות הסביונים החדשות

פרויקטים בשיווק

ירושלים | Premium סביוני רמת שרת חדש!

ת״א | שדרת פרנקפורט, הדר יוסף חדש!

ת״א | 135-137 ז'בוטינסקי חדש!

נס ציונה | סביון ואירוס

ת״א | 39-41 בלוך

סביוני גבעת שמואל

ירושלים | קדמת גונן SOHO חדש!

פתח תקוה | שדרת הסביונים חדש!

נתניה | סביוני השמורה חדש! נתניה | פארק הים Savyon Gardens חדש!

ירושלים | סביוני קרית יובל

גבעתיים | 39 המעיין

קריית ביאליק | חלומות & סביונים

נס ציונה | סביוני נצר סירני

* 3393 ההדמיות להמחשה בלבד. יתכנו שינויים לפי דרישת הרשויות ו/או החלטת החברה. פיתוח שטחים ציבוריים עשוי להשתנות בהתאם להחלטת הרשות המקומית. ביצוע הפיתוח בשטחים הציבוריים באחריות הרשות המקומית. www. af r i ca- i s r ae l . co . i l >>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

התחדשותעירונית

משקיעי הנדל"ן בישראל גילו את המרלו"ג! טכנופארק אשדוד יוצא לדרך! בעקבות ההצלחה של טכנופארק חולון ואבן יהודה, קבוצת סופרין וקבוצת וייס מקדמות את טכנופארק אשדוד, הבשורה הגדולה בענף המרכזים הלוגיסטיים בישראל. בואו להשקיע בנכס עסקי, עם תכנון חכם המספק פתרונות למגוון הצרכים הלוגיסטיים בתחום, סמוך לנמל, לצירי תנועה ראשיים, עכשיו במחיר מיוחד ולזמן מוגבל.

לוקיישן אסטרטגי מנצח

מבנה חדש ומותאם למגוון עסקים

יחידות אחסנה ותעשייה

פוטנציאל השבחה גבוה

סירקו לפרטים נוספים:

מלאכה > אחסנה > תעשייה > לוגיסטיקה 9 , 900 למ״ר ₪ החל מ מחיר מיוחד לזמן מוגבל

הזדמנות להשקעה רותחת * 2488 בענף הנדל"ן

ההדמיה להמחשה בלבד

* 5131

האתגר הלאומי

צילומים: אלכס קולומויסקי, יואב דודקביץ, שלו שלום

באוקטובר נפתחו בהדרגה אתרי הבנייה, ואפשר לראות מנופים מסתובבים ועובדים עם 7 אומנם מאז אז נהדר שהכלכלה ממשיכה לנוע קדימה, קסדות, אבל בשטח הדברים תקועים והמצב הולך ומחמיר • אורי חודי אבל עד שלא יהיו פתרונות אמיתיים לענף, זו רק שגרה למראית עין תתעוררו, זה עליכם!

החולות של הבירוקרטיה ושל המחסור בכוח אדם והיעדר ההיצע רק מחמירות, וצרות חדשות לא מפסיקות לדפוק על השערים של אתרי הבנייה, שחלק מהם כלל עוד לא נפתחו. לא מקבלים תשובות כמעט תשעה חודשים עברו, וענף הנדל"ן לא מקבל את התשובות והד ־ חיפה והעזרה שהוא זקוק להן. כמעט אלף פלסטינים הפסיקו להיכנס 100 באוקטובר, ומאז 7 לעבודה בישראל ב־ אין שינוי במדיניות הרשמית. במהלך חודשים ארוכים אושרו החלטות ממשלה להגדלת מכסה, הוקמו תאגידי כוח אדם, נבחנו עובדים זרים בהודו ובמדינות נו ־ ספות, אבל כמה עובדים באמת הגיעו? מעט מדי. גם מוצרי גלם חיוניים לאתרי הבנייה מתעכבים ומתייקרים בשל חר ־ מות או שינוי נתיבי שיט. יש תחליפים, אך הם יקרים, והיעדר חשיבה על חלו ־ פות או קידום תעשייה ישראלית בש ־ נים האחרונות לא עוזרים למצב. לכולם ברור שחלק ניכר ממי שקנו דירות לפני המלחמה, לא יקבלו אותה בזמן, אבל על פיצוי או אמירה ברורה מה צריך להיות - לא מדברים. קבלני השיפוצים, שהעסיקו לפני המלחמה בעיקר פלס ־ טינים, לא יכולים לעבוד כבר חודשים ארוכים ולא מקבלים מענה. זה לא רק שיפוץ של דירה שמתעכב או לא יהיה,

'מותרות בשעת מלחמה' יהיה מי שיגיד, 'שיחכו ליום שאחרי'. זה ענף שמגלגל מיליארדים בשנה, מעסיק אלפי עסקים, ומזרים כסף רב גם לקופת המדינה. ואלו רק דוגמאות מעטות לבעיות שמונעות מאחד מהענפים הגדולים במשק להת ־ רומם ולחזור לפעילות מלאה. משמעויות לשנים קדימה צריך לומר ביושר, שיש מי שמנסה לקדם דברים. יש אנשים טובים במש ־ רדי הממשלה, יש ישיבות וגם רעיונות. אפילו, וגם זה באיחור ניכר, הוקמה ועדת מנכ"לים, שאותה מרכז מנכ"ל משרד ראש הממשלה, ותפקידה לקדם פתרו ־ נות. זהו צעד בכיוון הנכון, אבל בשורה התחתונה – אין תוצאות ואין פתרונות. כשהבעיות התקדמו קילומטר קדימה, צעדים בכיוון הנכון לא מתקרבים אפי ־ לו להדביק את הפער. וכאן אפשר וצ ־ ריך לחזור לכותרת הראשית של המוסף שלפניכם – נגמרו התירוצים. לא יכול להיות שמדינת ישראל וממשלתה לא יכולות לקדם שורה של פתרונות, שיש ־ חררו את אחד מהענפים החשובים במשק לפעילות משמעותית. תמיד אחרי בחי ־ ימים 100 רות חוזרים לממשלה אחרי ובודקים מה עשתה – אנחנו כבר למע ־ ימים במלחמה, במצב חירום 200 לה מ־ שהמדינה טרם ידעה, וההתנהלות לא מדברת באותה השפה.

בחודשים האחרונים גורמים בענף הנדל"ן, בדרגים ובתפקידים שונים, כולל אנשים מתוך משרדי הממשלה, מביעים דאגה אמיתית. שעות של שי ־ חות מגיעות כל פעם לאותה הנקודה – אפשר וצריך לעשות הרבה יותר. עוד אמירה שחוזרת על עצמה – אם היו נו ־ תנים לשוק לעשות את הדברים בעצמו, בלי בירוקרטיה ובלי מגבלות – הכול היה עובד הרבה יותר טוב. מפאת חשי ־ בות הדברים, ראינו לנכון לרכז כמה קולות של בכירי הענף, שמספרים מדם ליבם על הבעיות וגם מציעים פתרונות. חשוב להבין, שגם אם למראית עין דב ־ רים עובדים – נכון להיום הולך ונפער בענף בור בהיקף כזה, שלא רק ייקח זמן רב לכסות אותו, אלא יהיו לו משמעויות רוחב לשנים קדימה. המחירים שחזרו לעלות, לצד מחירי השכירות שעולים, הם רק ההתחלה, מבלי להתייחס לצורך בקבלנים גם לשם עבודות שיקום תש ־ תיות בצפון כבר היום, או חלילה, לאחר מלחמה. גם היעדר מיסי נדל"ן לקופת המדינה הוא אירוע משמעותי בפני עצמו, שגם עבורו אין תשובה טובה. אז זהו. נגמרו התירוצים של כולם. גם השרים, גם מנכ"לי משרדי הממשלה, הבירוקרטים ומי שלא מוכן להפנים שמדובר בשעת חירום. זה לא זמן לפו ־ ליטיקה. שגרה למראית עין או ממשלה למראית עין זה לא פתרון – זו התעלמות פושעת.

אחרי השיתוק המזעזע באוקטובר ישראל 7 של החלה להתאושש בהדר ־ גה. אי אפשר לדבר עדיין

על חזרה לשגרה, אבל כבר כמה חודשים אנחנו חיים בשגרת מלחמה, שמאפשרת התנהלות כלכלית תקינה – למראית עין. בזמן שיש עשרות אלפי מפונים מהצפון והדרום, במרכז הולכים לעבודה, למס ־ עדות ולהצגות. כנסים מקצועיים חזרו, המינגלינג חזר, ואפילו התנועה בנתב"ג בעלייה מתמדת. זה קשוח, זה מוזר, זה לא פותר אף אחד מהצורך לדאוג למפונים, אבל זו המציאות. שלא תבינו לא נכון, זה לא רע; הנעת הכ ־ לכלה גם בימים קשים ובשעות משבר היא חלק מהכוח שלנו, הישראלים, שיודעים להפוך כמעט כל מציאות לשגרה חדשה, ולנוע קדימה. אין ברירה, אנחנו כאן כדי להישאר, ותפקיד העורף להמשיך ולייצר, לדחוף את הכלכלה קדימה. גם פתרון למפונים, אגב, נעוץ בפעילות תקינה של המשק, חרף הבשורות הקשות מהדרום והאיום מצפון. אבל בזמן שהגלגלים ממשיכים להסתו ־ בב – יש דברים שעדיין תקועים. למראית עין יש בנייה, רואים מנופים מסתובבים באתרים, רואים עובדים עם קסדות, קו ־ ראים בדו"חות שיש התאוששות ברכי ־ שת דירות חדשות. אבל המציאות שונה – וחרף הפעילות וההתקדמות – מצבו של ענף הנדל"ן הולך ומחמיר. כל הרעות

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 14

כשהטיימינג והלוקשיין נכונים הבחירה יותר קלה מגוון דירות אחרונות לאכלוס מיידי בפרויקטים הנחשקים ביותר של אשדר ברמת אביב וקריית אונו

RECANATI Residence Tel Aviv

>> לכל הפרוייקטים של אשדר

GO YAFO TEL-AVIV | אשדר טאגור רמת אביב, ת״א | אשדר איינשטיין רמת אביב, ת״א | , ת"א A-NEOT AFEKA אשדר גלי נתניה | תרעד, רמת גן אשדר | אשדר נחלת יהודה, ראשל״צ | אשדר אגמים, נתניה | אשדר פרדס, קרית אונו Remez 36 ת"א | i -neo t a f eka ת"א | רמת אביב, ת"א RECANATI RESIDENCE | אשדר העצמאות, הרצליה

האתגר הלאומי

תמיר כהן מנכ"ל קבוצתשיכון ובינוי

ראול סרוגו נשיאהתאחדות הקבלנים בוני הארץ

"הפער בין הביקוש להיצע רק מחמיר"

"הממשלה קבעה מכסה שמכפילה את מספר העובדים הזרים שיוכלו לעבוד בישראל. זה טוב, אבל הבעיה זה לא המכסה, אלא להביא אותם. הבעיה היא בירוקרטיה וחסמים שמונעים את הבאתם, ואת זה לא ממש פתרו", כך משיב נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשאלה, מה עושים או נכון יותר מה צריך לעשות כדי להחזיר את הענף למסלול. "אנחנו כבר רואים סימנים לעליית מחירי הדירות חודש אחר חודש. רואים 70־ את כמות הדירות הלא מכורות, שהגיעה ל אלף בשיא, אבל עכשיו במגמת ירידה. זה מראה שכמות הדירות הנמכרת גבוהה יותר מכמות התחלות הבנייה, וזה סימן רע מאוד. לא רק שה ־ ביקוש לא עונה על ההיצע, גם ההיצע העתידי "הקבלנים בסיכון גבוה, ולצד זה כושר הביצוע הולך ויורד. אנחנו רואים שהכנסות המדינה מהנדל"ן הולכות ויורדות, והתוצר הולך ויורד. זו תקופה שהמדינה חייבת כסף בגלל המלח ־ מה, ובמקביל היא מפסידה עשרות מיליארדים מהנדל"ן, כי היא לא מוצאת פתרון. המדינה מפסידה מכל הכיוונים ומשרד האוצר נגרר אחרי המצב. השוק מדבר, והאוצר כמו צופה מהצד; לא מביא או יוזם מהלכים שיגדילו את היצע הדירות. מה המשמעות? החוב הלאומי רק גדל, לא יענה לביקוש העתידי". מה מצב הקבלנים היום? "אנחנו בשעת חירום" "יש פגיעה חמורה בענף הנדל"ן למגורים. הממשלה חייבת להתערב ביתר שאת ולהסיר חסמים. אנחנו בשעת חירום", כך מתריע רון אבידן מנכ"ל חברת אזורים. "משבר ההיצע עוד יתרחב הרבה יותר ממה שחוזים כעת, כי לבעיות הרגילות של הענף, מתווסף עכשיו הנזק מיציאת הפלסטינים מחוץ למעגל העבודה, לצד כמות גדולה של פועלים אלף עובדים, 100־ זרים שעזבו ולא חזרו. מדובר בכ כמות עצומה. דוגמה משמעותית מיני רבות היא תחום קבלנות חשמל, שבו הפלסטינים היו מאוד 50% דומיננטיים. היעדרותם הובילה לירידה של בתפוקה. זה מטורף וזה הרי משפיע על כל הבנייה. כולם מבינים שחייבים חשמל כדי לייצר דירה ראויה למגורים וגם לשטחים הציבוריים. בלי זה לא ניתן להתקדם בתחומים אחרים". באוקטובר? 7 איפה המקום של היזמים אחרי "המגזר הציבורי צריך לתת משקל הולך וגדל למגזר הפרטי. לא פעם הוכח שהוא יעיל יותר, מגיב מהר יותר, וקשור ומחובר יותר לצרכים שבאים מלמטה. נושא ההתחדשות העירונית מקבל חשיבות כפולה ומכופלת עכשיו, גם בהיבט שיקום ההריסות והק ־ מת בניינים ושכונות חדשות וגם בהיבט של הצורך בהגברת אמצעי הביטחון, ובראשם ממ"ד". מה תמליץ לרגולטור ולמקבלי ההחלטות? רון אבידן מנכ"ל אזורים "המדינה מפסידה מכל הכיוונים"

והתוצר יורד, זה יוביל לפגיעה בדירוג המדינה, ירידה בדירוג האשראי ועשוי להוביל לכדור שלג חמור". מה צריך לעשות? "על האוצר להוביל מהלכים שיצמצמו את ההשפעה השלילית של המלחמה. ראשית יש להביא עובדים. עד עכשיו שר האוצר לא התערב בנושא ולא עשה דבר כדי להגדיל את ההיצע של העובדים. הוא לא מתעניין בזה. הם אדישים לגמרי, בזמן שההשפעה על האוצר היא הגדולה ביותר. הוא היה יכול, למשל, לתקצב את משרד הפנים בתוספת עובדים ברשות ההגירה. זו בעיה שיש לה פתרון. יש להתייחס גם לשני היבטים נוספים חשובים – פיצוי על איחור במסירת הדירות בשל המלחמה ופיצוי גם לקבלני התש ־ תיות. המדינה חייבת להתייחס לזה. זו אחריותה וגם רשלנותה – שאין עובדים ולכן יש איחורים. קבלני התשתיות במצב קשה מאוד. יש דימום פנימי בענף, שלא מפסיק, והממשלה לא עושה דבר כדי לעצור אותו. יש פרויקטים של בנייה ציבורית שנעצרו – וזה נזק לטווח ארוך". למרות הטענות, סרוגו מסיים בנימה אופטימית עם קצת אור בקצה המנהרה – "הביקוש שחוזר זו בשורה טובה, אבל הממשלה חייבת להיכנס ולטפל בדברים".

"ענף התשתיות מתמודד כעת עם אתגרים עצומים, הרבה יותר משאר הענף", כך אומר תמיר כהן מנכ"ל קבוצת שיכון ובינוי, הכוללת בין היתר את חברת התשתיות סולל בונה. "יש מחסור חמור בעובדים בכל הענף, אבל עובדי תשתיות אמורים להיות הרבה יותר מיומנים ומקצועיים. נכון להיום יש טפטוף של עובדים מהודו, אבל המקצועיות שלהם בתחום הת ־ שתיות רחוקה מהנדרש. גם אם יבואו המונים – הם יידרשו לתקופה הכשרה משמעותית. צריך להבין את ההיקף - יש פרויקטים של מי ־ ליארדים, וכל עיכוב עולה הון כסף לנו ולמדינה. אם נוסיף לכך את מצוקת העובדים המקצועיים ואת העובדה שאלה הקיימים אינם מיומנים, זה רק מחמיר את המצב וגורם לעוד עיכובים". ומה יכול להיות הפתרון? "אנחנו בחברה משתדלים לנהל את העובדים הללו הכי טוב שאפשר, למשל להקצות עובדים מיומנים לצד הלא מיומנים, ולנסות לזרז את ההכשרה. זה קשה כפליים, כי רבים נמצאים במילואים. חשוב לציין, שמדובר בהכשרה כפולה, הן של מיומנות והן של בטיחות, כי בתחום התשתיות יש חשיבות רבה גם לבטיחות בעבודה, וגם את זה אנחנו מלמדים אותם, וזה לוקח זמן. בהנחה שברמה הלאומית והביט ־ חונית תתקבל החלטה לא להחזיר פלסטינים לענף, פתרון אפשרי הוא לפתוח עוד מדינות שמהן אפשר להביא עובדים מנוסים. יש עוד פתרון שנהוג בעולם, אבל משום מה לא מאומץ בישראל - להביא עובדים ייעודיים לפרויקטים ספציפיים, בדומה לארה"ב למשל, שם עובדים משויכים לפרויקט או לחברה מסוימת, ואם לא עובדים בה, ויזת העבודה לא תהיה בתוקף. בארץ אתה משקיע הרבה בעובדים בהכשרה, אבל בפועל, אחרי ההכשרה כל עובד יכול לעבור לחברה אחרת. זה מעלה את המחיר ובסוף משפיע על כל הענף". איך מחזירים את הענף למסלול? "אנחנו רואים עלייה במכירת הדירות החדשות, .90/10 או אף 80/20 בעיקר עקב תנאי מימון של זה מאפשר לקנות דירות על הנייר. אבל זה רק פלסטר, כי הענף מורכב גם מדירות יד שנייה, ושם אין אפשרות לתנאי מימון כאלו. הפער בין הביקוש להיצע מחמיר, כי ככל שקצב המכירה של הדירות החדשות טוב יותר, המלאי שלהן מצטמצם. במקביל פחות דירות נוספות להיצע, כי המסלול הזה מאוד איטי. אם המצב יימשך כך, לא יהיו דירות חדשות בתוך חצי שנה מהיום. חשוב להבין, שמבצעי המימון לא רק מדללים את המלאי, הם גם יוצרים בור תזרימי לחברות שמקבלות בשלב ראשון רק חלק קטן מהתש ־ לום והריבית הגבוהה מובילה להלוואות יקרות. פתרון אפשרי יכול להיות מה שעושים בחלק ממדינות אירופה, וזה לסבסד חלק מעלות הריבית כדי לסייע ברכישת דירות. סבסוד שכזה הוא לא החלטה פופולרית באמצע מלחמה, וקשה לראות איך החלטה כזו יכולה להתקבל כעת. אבל אם הרעיונות הללו יעלו, אולי מישהו ירים את הכפפה. זו בעיה שחייבים לפתור".

"צריך להחליט לגבי העובדים הפלסטינים, וזו גם החלטה פוליטית. אם הוחלט שלא להחזירם - צריך פתרון אחר. גם במחיר הבאת עובדים עם פחות אישורים ופחות בירוקרטיה. או שמתייחסים לזה כמשבר דחוף שחייבים לפתור באפס זמן, או שעולם כמנהגו נוהג והבעיה נשארת. הכול מתחיל בהגדרת המצב כמשברי. בקורונה היה פרויקטור עם סמכויות־על. היה מצב חירום לאומי. יש להגדיר את מצוקת ענף הנדל"ן כבעיה לאומית ולקבל החלטות יוצאות דופן. תחילה יש לטפל בלוחות הזמנים. למשכי הזמן לקבל היתר בנייה אין אח ורע . חודשים 4 בעולם. כנ"ל עם משך הזמן של טופס ארוכים לא הצדקה. יש להוציא הוראות שעה . יש לטפל 90%־ ולצמצם פרקי זמן באופן דרמטי, ב גם בתחום הדיור להשכרה ובפינוי־בינוי, והדברים שלובים זה בזה, כי דיירי פרויקט שנהרס, צריכים לעבור לגור בשכירות. היום בדיור להשכרה המשבר גדול וההיצע קטן. נכון לעכשיו אין שום תגובה מצד הממשלה למצוקה או להצעות של הסקטור הפרטי לטיפול במשבר. מחסור בדירות להשכרה יפגע גם ביכולת להוציא לפועל פרויקטי פינוי־בינוי. ללא שי ־ נוי משמעותי בהתנהלות, ייווצר משבר כבד מאוד, שירחיק יותר ויותר אוכלוסיות מהיכולת לרכוש או לשכור דירה".

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 16

אורון נדל"ן- הטבה בהצדעה

עד ₪ 300,000 קבלו הנחה לרכישת דירה

New

סיגליות. באר שבע

שכונת נוריות - ראשון לציון

אור יהודה צומת סביון

כרמים

HELLO TEL AVIV

בת ים GARDEN TOWERS

מבשרת ציון

>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

* 9939 . בכפוף לתקנון המבצע. החברה רשאית להפסיק את המבצע בכל עת. תוכן הפרסום, לרבות בכל הנוגע למכירה מיוחדת כהגדרתה בחוק 18.7.24 תוקף המבצע לרוכשים עד הגנת הצרכן, הוא באחריות הבלעדית של החברה והגופים המפרסמים, ואין להנהלת מועדון “בהצדעה” ו/או משרד הביטחון ו/או לחברת נולדג’ ו/או לכל גוף מטעמם, כל אחריות לאמור בפרסום זה. זכאים להטבה חברי מועדון “בהצדעה” ובני משפחותיהם בהצגת תעודת משרת מילואים פעיל או תעודת משוחרר בכבוד. ט.ל.ח. ההדמיות להמחשה בלבד.

האתגר הלאומי

ארנון פרידמן מנכ"ל אשדר

מיכל גור מנכ"ליתאלמוגים

"יש ציבור אופטימי ויש יזמים אופטימיים, וזה חשוב מאוד לכלכלה"

"הענף בכאוס. קשה לראות מה הכיוון שהולכים אליו"

"הענף בכאוס. קשה לראות מה הכיוון שהולכים אליו, וכל חודש יש הפתעה אחרת. מתכננים משהו אחד ופתאום מבינים שהוא לא רלוונטי. משקיעים בהתחדשות עירונית, אבל רואים שהקצב נהיה איטי יותר. אנחנו תלויים במשרד האוצר, במשרד השיכון וברמ"י, אבל אף אחד מהם לא נותן איזה קו ברור, איזה אופק, שממנו אפשר לעלות על המסלול. אני לא זוכרת תקופה כזו, שבה כל שבועיים מנסים לחשוב על כיוון שנים אני בענף, ואף פעם זה לא היה 34 . חדש כך. אבל למרות הכול - חייבים להמשיך. יש לנו קרקעות שרכשנו, יש התחלות בנייה, יש עשייה גם בהתחדשות עירונית, ויש דיירים שרוצים להתקדם. איפה שאפשר – פועלים", כך מספרת מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים. לדבריה, המצב הקשה בענף מחייב היום חברות לחשוב קדימה ולהיות מחושבות. בין היתר היא סבורה, שהעובדה שההתחדשות העירונית הולכת ונהיית דומיננטית, לצד עלויות המי ר מון הגבוהות והריבית הגבוהה, מובילה לצורך בשיתופי פעולה בין יזמים למוסדיים. "בתחום ההתחדשות העירונית אנחנו רואים פרויקטים בהיקפים מאוד גדולים. אומנם אפשר להתקדם לשלבי היתר הבנייה בצעדים קטנים, ולא צריכים בנקים בשלבים הראשוניים, אבל כשמתקרב היום הגדול אחרי השקעה של כמה שנים, וצריך להעמיד את ההון העצמי – זה הרבה מאוד. הגו ר

פים המוסדיים הם אלו המתאימים לעניין הזה; חברות מימון חוץ-בנקאי וגם חברות הפנסיה. חלקן ממש מתחילות להיכנס לשיתופי פעולה עם היזמים. הן רוצות להיכנס פנימה כשותפות וליהנות מרווחי הפרויקט. הדברים האלו קורים עכשיו יותר, החברות מחפשות אפיקי השקעה חדשים, והיזמים והקבלנים מחפשים את השות ר פים". עוד סבורה גור, כי העובדה שיש ליזם גם זרוע ביצועית בתוך הבית היא יתרון חשוב. "אנחנו יש לנו סיווג הכי גבוה 1986- צמחנו מהביצוע. מ והיקף בלתי מוגבל. זה חשוב, כי אתה יכול לש ר לוט על קצב הבנייה. אם תלויים בקבלן חיצוני, אין גמישות, וקשה לפעול כך. אנחנו גם יודעים מה קורה בתחום חומרי הגלם, ויודעים להיערך. אם יש בעיה בטורקיה, יש הובלות ממקומות אחרים. זה חשוב מאוד היום, ומאפשר לנו להת ר מודד גם עם המחסור בעובדים, כי יש לנו קבוצה סינית אחת שאיתה אנחנו עובדים כבר שנים. בזכות זה, האתרים שלנו פתוחים ועובדים". נקודה אחרת שאליה היא מתייחסת קשורה לתכנון קדימה ולעובדה שהביקוש היום הולך ומשתנה: "יש שינוי באורח החיים של הצעירים, שמצריך התאמות של דירות המגורים. דירות חדרים הפכו למבוקשות מאוד. פעם זה 2-3 של היה מבוקש על ידי משקיעים, היום יש עלייה משמעותית בביקוש לדירות הללו למגורים".

"עם פרוץ המלחמה הייתה עצירה. גם הציבור הרחב עצר רכישות כחודש וחצי, וגם היזמים והקבלנים נכסו למגננה. אבל מאז, ככל שהזמן עבר, יש חזרה לפעילות. גם רוכשים חוזרים לק ר נות וגם הקבלנים והיזמים חוזרים לעבוד ולקנות קרקעות. זה אומר שיש ציבור אופטימי ויש יז ר מים אופטימיים – וזה חשוב מאוד לכלכלה", כך סבור ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר. "אם הכלכלה תחזור לדהור קדימה, וההשפעות בכל הקשור לסחר העולמי ויחסי הכלכלה למול העולם לא יהיו חדות מדי, אני מניח שיהיה בסדר גם בנדל"ן". אבל לצד האופטימיות, פרידמן מזהיר מפני שאננות: "אם המדינה לא תצא מהמשבר הזה מהר יחסית, ואם חלילה תיכנס למיתון ממושך מהמלחמה, כולנו בצרה אחת גדולה". ר � "יש מצוקות גדולות מאוד וה פרידמן מוסיף : בה דברים שעל המדינה לטפל בהם כדי לצמצם שנה מצוקת . י את הנזקים והפערים שנוצרו העובדים שמובילה לאי ודאות. יש להביא תחי ר לה עובדים זרים בכמויות גדולות או לחילופין להחזיר כזו או אחרת פלסטינים לעבודה. זה יכול להיות בגיל מסוים או עם רקע מסוים. עד שהנושא לא יטופל - אי אפשר לדעת עד כמה הנזק יהיה גדול בכל הקשור לאיחורים במסירת דירות למשל. במקביל, עובדים זרים הם לא התשובה לכול, כי חסרים בעלי מקצוע, שהזרים לא יכולים להחליף. גם אם יגיעו המון סינים או מולדבנים, אבל לא יהיה חשמלאי שיזרוק את הצנרת ביציקת הבטון, אי אפשר להתקדם בפ ר רויקט. יש מצוקה גדולה, שאני שומע שמנסים לטפל בה, אבל תוצאות עדיין לא רואים. איש לא מטפל בשאלה מי יישא בנזק של האיחורים במסירת דירות למשל; משאירים את הצדדים להתקוטט. הכי נכון שיחלקו את הנטל בין כולם, כי בסוף איש לא אשם כאן. גם המדינה צריכה לשאת בחלק מהנטל, אבל בינתיים משאירים אותנו להתמודד עם הרוכשים לבד". מבצעי המימון שיש היום מדרבנים אנשים לקנות דירות. אולי הביקוש לא אמיתי? "אני מאמין שרוב הרוכשים לא מסתכלים רק בעיניים כלכליות נטו, אלא גם כצורך אמיתי. האוכלוסייה ממשיכה לגדול, ואנשים צריכים דירות. כל אחד רוצה דירה בבעלותו, בטח כשרואים מה קורה עם מחירי השכירות, שירדו קצת בתחילת המלחמה, אבל עכשיו חוזרים לעלות. גם בהגרלה של דירה בהנחה אין היצע גדול באזורי הביקוש. מבצעי המימון גם פותרים לאנשים בעיה אחרת: יש מי שרוצה לקנות, אבל חושש למכור את הדירה הישנה, כי מצב השוק לא טוב. עסקאות המימון מאפשרות לו לשלם מעט היום, ולקבל דירה בטווח רחוק, וכך גם מועד המכירה של הדירה הישנה מתרחק". פרידמן מסיים בנימה חיובית: "יש סיבה לאופטימיות. נתוני התעסוקה למשל והתנועה הכלכלית לא רעים. יש להבין שהעורף הוא חלק מהמלחמה. אם מי שלא לוחם, לא ימשיך לעבוד ולהניע את הכלכלה וייכנס למרה שחורה – הכ ר לכלה תשקע. צריך להמשיך לתכנן ולבנות".

מיכהקליין מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים

"יש להקים כוח משימה רב־משרדי שיתכלל את האירוע" "ישנם היום אתגרים משמעותיים ברמת המקרו בענף הנדל"ן, שטרם קיבלו מענה. ומה שכן התקבל אלף 100 לו מענה – רחוק מלהיות מספק. כמעט פועלים נגרעו מהשוק, וברמת הענף אנחנו רואים פחות התחלות בנייה. הפיצוי על אובדן העובדים שהיו, שהיה אמור להגיע ממדינות אחרות כמו הודו לא מגיע, והעובדים שכבר מגיעים, צריכים תקופת מעבר והכשרה", כך מסביר מיכה קליין, מנכ"ל אפיקה ישראל מגורים. החרם הטורקי והלחץ על נתיבי השיט והסחר משפיעים? מצפה שנהיה במקום אחר; הייתי מצפה שיגיע הרבה יותר כוח אדם לאתרים, שיטפלו בהליכים בירוקרטיים, שיציגו פתרונות יצירתיים. אבל לפני שהולכים על פתרונות כאלה, צריך פשוט לעשות מהלכים, ואנחנו לא שם. הייתי מצפה להקמה של כוח משימה רב-משרדי, שיתכלל את האירוע ויידע לתת מענה לכל הדברים: פיצויים, כוח אדם, ערבויות. גוף שיוכל לראות מה קורה מלמעלה ול ר טפל. במבחן התוצאה אנחנו רואים התחלות בנייה נמוכות יותר, כוח אדם חסר, והכול משפיע על הענף.

בסוף את המחיר הזה כולנו נשלם. מה עם סוגיית הריבית והמימון?

"אנחנו רואים קשיי אספקה ברמת הענף כולו. זה מוביל ללוחות זמנים ארוכים יותר, ויש חשש ממה שעתיד להיות בהמשך, וזה מנהל את היומיום. לאורך השנים הקפדנו לא לעבוד עם פועלים פלס ר טינים בעבודות השלד, בעיקר בגלל השפעת החגים והסגרים על משך העבודה. מהבחינה הזאת, אחרי ק � באוקטובר היינו יותר מאורגנים מהשאר. בכל ה 7 שור לחומרי גלם, עם התחלת המלחמה ראינו והבנו מה הולך להיות ברמת האספקה, וכבר בתחילת האירוע הזמנו את כל החומרים לאתר מראש. הזמנו אפילו מעליות, שיושבות אצלנו באחסון". יש מענה מהממשלה? "עברו חודשים ארוכים מאז החלה המלחמה, והייתי

"גם זה משפיע במקרו; מכביד גם על הרוכשים ברמת המשכנתה וגם על היזמים, כי הם נשארים במינוף גבוה ומתקשים להתקדם. בנוסף בשל הרי ר בית הגבוהה פחות ניגשים למכרזי דיור להשכרה, ובלי מענה הולם מצד הממשלה למצוקה הזו, היא רק תחריף. מצד שני התחזיות של בנק ישראל הן עדיין להפחתת ריבית, ואנחנו רואים בעיקר רצון לקנות דירות מקבלן. ראשית בשל הרצון והצורך בממ"ד, אבל גם בשל מבצעי המימון והציפייה לה ר פחתת ריבית לאורך זמן – זה דוחף הרבה לקוחות לרכוש דירות חדשות. לדעתי, המחיר בעתיד רק יעלה".

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 18

ONCE IN A LIFE STYLE

אכלוס דצמבר 2026

*הדמיה להמחשה

פרשקובסקי גאה להציג חווית מגורים תל אביבית יוקרתית בצפון הישן ובקו ראשון לפארק הירקון 5 בקומה ₪ 5 , 990 , 000- חדרים החל מ 4 דירות

‹ להצצה לחיים החדשים שמחכים לכם סרקו

* 3220

>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

האתגר הלאומי

דן פרנס מנכ"ל קרסו נדל"ן

ערן סיב יו"ר התאחדותקבלני השיפוצים

"המדינה צריכה לקחת אחריות"

השיפוצניקים: "הענף היחיד שלא קיבל שום פתרון"

אלף פלסטינים לפני 15 "ענף השיפוצים העסיק באוקטובר. עבודת קבלני השיפוצים הייתה 7 מבוססת על פלסטינים, לא ישראלים ולא זרים, והמדינה תמכה ועודדה את זה. ביום אחד הכול קרס, וענף השיפוצים נתקע". כך מספר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. לדבריו, בעוד ענפים אחרים זוכים להתייחסות כלשהי מהמדינה, קבלני השיפוצים נשכחו ומצבם רק מידרדר. "קבלני שיפוצים פשוט קרסו. נתקעו במהלך עבודה שאי אפשר לסיימה. אי אפשר למצוא צוות חלופי, אין עובדים זרים, כי אנחנו לא זכאים להם וזה גם לא רלוונטי לסוג העבודות 7 שלנו. קבלני שיפוצים שהתחילו עבודות לפני באוקטובר, פשוט נשארו בלי פתרונות ללקוחות. כבר חודשים שאין להם יכולת להמשיך עבודות או להתחיל חדשות ובטח לא לסיים מה שה ־ תחילו. קיבלתי המון טלפונים מאנשים שלא יודעים מה לעשות. יש מי שישב עם הלקוחות והסביר להם את המצב – הלקוחות שילמו את מה שנעשה עד, אז ונפרדו בהבנה. אבל יש גם מי שלא הצליחו להתפשר, והיו לא מעט תביעות נגד קבלני שיפוצים, כולל שיפוצניקים שהיו . יש כאן בעיה". 8 מגויסים בצו סיב מתאר מצב קשה מאוד בענף ובקרב בעלי המקצוע: "היו קבלני שיפוצים שהרימו ידיים ופשוט עזבו את המקצוע. אחרים אף עזבו את הארץ. לא עומדים בנטל הזה ולא עומדים גם "האנרגיה שמשקיעים בממשלה בניסיון לפתור את בעיות הענף לא מספיקה ולא נכונה. יש מי שזה תפקידו, ועליו לשבת עכשיו ולעשות את זה בצורה משמעותית", כך סבור אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת הנדל"ן רוטשטיין, "בתחילת הדרך, כשקמה ממשלה עם שרים חדשים ומנכ"לים חדשים למשרדי הממשלה - הייתה לי תקווה. אבל לצערי גם הם כנראה התעייפו, אני לא רואה התקדמות ואין עבודת מטה מסודרת. בעבר פעל מטה הדיור, גוף שתכלל את כל הפרמטרים בענף הנדל"ן, ויש בו המון גורמים שונים. זה לא קורה היום, וכשאין מי שמסדר ומטפל, זה לא יעבוד. אנחנו נמצאים במצב שאין סוף לנושאים שמ ־ חייבים טיפול, אם זה כוח האדם החסר, העלייה בתשומות, מיעוט מכרזי קרקע. כל אחד עושה קצת, אבל מלמעלה נראה שאין יד מכוונת, לא קורה כלום. המציאות הזו עושה רע מיום ליום, ואנחנו כיזמים צריכים להתמודד עם זה, כל אחד לפי יכולתו. היו יכולים לעשות הרבה יותר". מה היה אפשר לעשות למשל? "יש הרבה דוגמאות. למשל המחסור בכוח האדם - איך לא מביאים עובדים? אם זה היה בידיים של הקבלנים או היזמים זה כבר היה קורה, והיה הרבה יותר יעיל. הבירוקרטיה פשוט הורסת

בלחץ הכלכלי והנפשי. והמדינה? כלום. לא התייחסה. אנחנו הענף היחידי שלא קיבל שום פתרון. גם ענף הבנייה במצוקה, אבל שם לפחות הגיעו קצת עובדים. בינתיים הפלסטינים מגיעים לעבודה דרך הגדר בצורה לא חוקית, ויש מי שאין לו ברירה אלא להעסיקם. הפרדוקס הכי גדול הוא שהיתרי העבודה שלהם ממשיכים להתחדש, אבל אין להם אישור להיכנס. יד ימין לא יודעת מיד שמאל". מה עם עובדים ישראלים? "כבר שנים שישראלים לא רוצים לעבוד בעבודה פיזית קשה. אם כבר מוצאים מי שרוצה, אחרי תקופה שהוא מקבל את ההכשרה ועובד עם קבלן שיפוצים, הוא פשוט הולך ופותח עסק לבד. זו המציאות וזה לא פתרון". אז מה יכול להיות הפתרון? "שיתייחסו אלינו. זה ענף שמעסיק המון אנשים במשק. אפשרות אחת היא שיאפשרו לנו להעסיק עובדים זרים בהעסקה ישירה, לא דרך חברות כוח אדם. לקבלני השיפוצים המתווה הזה יקר מדי ולא מתאים. שייתנו לנו להעסיק כמו בחקלאות, ישיר. יש שכר מינימום וניתן ער ־ בות למדינה על כל הזכויות הסוציאליות והכול. פתרון נוסף יכול להגיע מהדרום. המון ירדנים עובדים במלונות באילת. למה שלא יעבדו גם בשיפוצים כפתרון לתקופה הזו? בסוף יש כאן משפחות שרוצות להתפרנס". הכול. דוגמה נוספת לפתרון שאפשר לקדם, קשורה לנושא תשומות הבנייה וחומרי הגלם. זה משהו שהיה צריך לחשוב עליו ולמצוא חלופות, ולהביא חומרי גלם ממקומות אחרים. וזה בדיוק הנקודה, אם זה תלוי בממשלה, זה לא קורה, זה הכול פרטצ'. אם יאפשרו לקבלנים והיזמים למ ־ צוא פתרונות – נמצא אותם גם מתחת לאדמה" . איך זה משפיע עליכם כחברה? ,75% "אין תפוקה מלאה באתרי הבנייה, סביב וחובה להתייעל. זה מה שאנחנו עושים, והיום כולם עובדים קשה יותר. אנחנו מגרדים עובדים מהגורן ומהיקב, ולהבנתי, כולם כך. העלויות בינתיים זוחלות כלפי מעלה. בגלל שאנחנו גם קבלני ביצוע, אנחנו יודעים איך לשלוט בכל התהליך ונערכנו נכון. לא ניכנס לפרויקט אם לא נדע איך נסיים אותו. גם תכנון קדימה זה לא עניין פשוט, אבל למזלנו, התארגנו נכון, פעלנו לפזר את הפעילות. יש לנו גם התחדשות עירונית ענפה, פעילות שבה אנחנו רק מעמיקים, כך שלא נהיה תלויים במכרזי רמ"י. זו עבודה סיזיפית, אבל שכרה בצידה. במקביל פועלים גם בתחומי המרכזים המסחריים השכונתיים וגם המרלו"גים (מרכזים לוגיסטיים), ואלו עוד רגליים יציבות לצד המגורים. רק שיתנו לנו לעבוד – שלא יפריעו".

"מחודש נובמבר חזרנו לרמות הביקוש של בכל הקשור לדירות למגורים. 2022 שנת יש ביקוש קשיח בכל הפרויקטים שלנו. זה הפתיע על רקע המלחמה, וניסינו להסביר זאת לעצמנו. התשובה בסוף היא שאנשים חייבים לגור איפשהו, והביקוש שהחל לרדת עם עליית הריבית, לא נעלם. האוכלוסייה הולכת וגדלה, והיה צריך להסתגל למציאות החדשה", כך דן 2023 פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן. "בחלק גדול של הייתה ירידה בביקוש – אבל בסוף זה מצטבר ומתפרץ. אנשים הסתגלו לריבית החדשה, וצריך להזכיר שזו לא ריבית שלא ראינו בעבר; הייתה ריבית גבוהה, וגם אז קנו דירות. אנחנו רואים את זה אצלנו וגם בחברות אחרות". מה לגבי ההיצע? הבנייה בפועל? "בכל הקשור להיצע, בתקופה של האטה בעסקאות וגם על רקע אי הוודאות לאור חוסר היציבות הפוליטית והחברתית, היו יזמים שבחרו להקפיא פעילות או להמתין. זה הוביל להאטה בהתחלות בנייה, מה שמעצים עכשיו את האפקט של חזרת הקונים על מול היצע נמוך. כל חברה נהגה כפי שחשבה לנכון. אנחנו בתקופה הזו המשכנו כרגיל, מתוך הבנה שההאטה תהיה זמנית. דחפנו את כל הפרויקטים קדימה כדי להביא אותם לבנייה ולשיווק. את משבר חומרי הגלם אנחנו לא מר ־ גישים ישירות, כי אנחנו מתקשרים עם קבלני ביצוע בפרויקטים, אבל יש השפעה במחיר באוקטובר 8־ ובעיקר בכל הקשור לעובדים. ב הוטל סגר, ועיקר כוח העבודה נעלם בן לילה. בשבועות הראשונים אתרים היו פחות או יותר מושבתים. לאחר מכן החלה חזרה לפעילות. לשמחתנו, האתרים שלנו חזרו לפעול, אבל . זה מייצר 100%־ גם היום עדיין לא עובדים ב עיכובים בלוחות הזמנים ועלייה בעלות כוח .100% האדם. מחיר העובדים התייקר בכמעט לגבי לוחות הזמנים בפרויקטים, צריך לראות איך הדברים יתפתחו. יש לי צפייה מהממשלה, שהיא תכיר באירוע הזה ותקבע הסדר, שבמ ־ סגרתו לא הקבלנים והיזמים יהיו אלו שיצטרכו לשאת בנזקים. המדינה צריכה לקחת אחריות. צריך לתת תקופת גרייס מול רוכשי הדירות. מאכזב מאוד שחודשים ארוכים מפרוץ המלח ־ מה הממשלה לא מצליחה למלא את החוסרים. בכל העולם יש עובדים שהיו שמחים לעבוד כאן בתנאי השכר והעבודה של ישראל". הממשלה נמנעהשנים מלטפל בהיצע. במקום לשחרר חסמים, טיפלו בדברים קטנים ויצאו עם תוכניות פופוליסטיותשמטפלות בעיקר בביקוש, דוגמתמחיר למשתכן. אף תוכנית כזו לא הגדילה את ההיצע. למה היתר בנייה צריך לקחתשלוש וחצי שנים, כשבמדינות אחרות מדובר בחודשים? שנים ארוכות חשבתי, שיש מסגרתקבועהשל חוק התכנון והבנייה, ושלא נכון לשנותו מהיסוד, כי זה יהיה מורכב מדיי. שיניתי את דעתי – אנחנו נמצאים היום במצב בלתי סביר. חייבים למצוא בעולם מודל שעובד ופשוט להעתיק אותו ולהתאים אותו לישראל, כי יש כאן מאפיינים ייחודיים, אבל לאמץ מאפס שיטה חדשה, שיעילותה ואיכותה מוכחות".

אבישי בן חיים מנכ"ל רוטשטיין

"אם זה תלוי בממשלה, זה לא קורה"

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 2 0

בס״ד

חזקים ביחד

ירמיהו ל״ב, מ״א

מדרום ועד הצפון, קבוצת אבני דרך ממשיכה בתנופת הבניה.

נתניה  חריש  יקנעם  עפולה  חיפה  טבריה  קצרין  צפת  הרצליה  חולון  תל אביב  קרני שומרון  אלפי מנשה   באר יעקב  רמלה  לוד  פתח תקווה  רמת גן  בת ים דימונה  אופקים  באר שבע  בית שמש  ירושלים  בית אל

סרקו והאזינו

077-9971086 Avney-Derech.co.il

מתפללים לשלומם של הפצועים ולחזרתם בשלום של החטופים, החיילים וכוחות הבטחון

>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

משבר העובדים: הקרטל של החברות הסיניות

החל בתגבור מיידי של ההכשרותהמקצועיות, דרך פיקוחקפדני יצחק  על החברות הזרות ועד אשרות קצובות לעובדים הזרים מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין בישראל, מציג פתרון מעשי למשבר, שתלוי במקבלי ההחלטות

יצחק מויאל, יו"ר הסתדרות עובדי הבניין והתעשיות הנלוות ומ"מ נשיא הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבניין בישראל. צילום: יח"צ

תגבור דחוף של הכשרות מקצועיות הפעולה הדחופה ביותר היא תגבור ההכשרות המקצועיות בתקציבים ראויים. בחודשיים האחרונים פתחנו עשרות כיתות להכשרות מקצועיות בענף הבניין. ההכשרות מתבצעות בכל רחבי הארץ, לכל המגזרים, והכיתות מלאות. יש כיתות בכל המגזרים - החרדי, הבדואי, הדרוזי והיהודי. עם ישראל רוצה ללמוד את המקצוע. צעירים משוועים למשכורות מכובדות, שניתן להגיע אליהן במסלולים ידועים מראש ותוך ביטחון תעסוקתי שאין ברוב הענפים. להכשרות המקצועיות יש רשימות המתנה של אלפי עובדים ואלפים נוספים שהתעניינו, באמצעות הקרן לעידוד ופיתוח ענף הבנייה. כל מה שנדרש הוא לפתוח את השערים. יש אלפי ישראלים שרוצים לעבוד בענף הבניין, ותפקידנו לאפשר זאת. בטווח הארוך זה יפחית את התלות של המשק הישראלי בעובדים זרים בענף הבניין. לעולם לא נגיע לעצמאות מלאה, אבל אין סיבה שלא נעשה הכול על מנת לצמצם את התלות הזו. הגברת הפיקוח על חברות זרות פעולה נוספת שניתנת לביצוע מיידי היא הגברת הפיקוח על חברות זרות. החברות הסיניות פועלות בחופשיות, ולמרות העובדה שהגיעו לישראל לטובת פרויקטים ספציפיים, הן הפכו לתאגידי כוח אדם,

ופשוטו כמשמעו: סוחרות בעובדים. הדבר יוצר נזק בלתי הפיך למשק הישראלי. לצד הגברת הפיקוח, יש להביא מיידית עשרות אלפי עובדים זרים עם אשרות עבודה לשנים קצובות. במהלך השנים האלו אנחנו יכולים להכשיר אלפי עובדים ישראלים. גם עובדים זרים צריכים הכשרה, וגם את זה ניתן לבצע מיידית. כיתות ההכשרה קיימות וניתן לפתוח נוספות בהחלטה של רגע. התשתיות קיימות. הכשרות לעובדים זרים יכולות להתבצע בחו״ל, וכך ניתן לזרז את התהליך ולייעל אותו לכדי כך שיגיעו לכאן אך ורק עובדים שעברו הכשרה. עוד הכשרות, עוד עובדים ויותר פיקוח. המשבר שהגענו אליו לא חייב להסתיים רע. ניתן לנצל אותו כהזדמנות לשינויים עמוקים שישפיעו על כלל המשק הישראלי. ענף הבניין הוא קטר צמיחה. כך זה בכל העולם. ישראל נמצאת במצב בעייתי יותר מכלל המדינות המפותחות, בין היתר בגלל גודלה, ובעיקר בשל היותנו מדינת אי. אם ממשלת ישראל תחליט לחולל שינוי אמיתי, זה אפשרי ואנחנו עומדים לרשותה. בתוך כמה שנים אפשר להגיע למצבאחר לחלוטין, עםעתידשל צמיחה  ושגשוג. הכתבה מטעם יצחק מויאל

הבעיה הקשה ביותר בענף הבניין כיום היא המחסור בעובדים. ממשלת ישראל פועלת באיטיות, ועד כה אושרה הגעת אלפים

בודדים של עובדים זרים, כך שבפועל הענף משותק. רק חברות גדולות שהצליחו לשמור על העובדים שלהן באוקטובר, ממשיכות לעבוד בקושי. 7 לאחר נוסף על השיתוק שיצר המחסור בעובדים בענף הבניין, הוא יצר גם עיוותים חדשים. למשל חברות תשתיות ובנייה מסין, שהגיעו לישראל לטובת מיזמי תשתיות גדולים, הפכו במקביל גם לחברות כוח אדם באישור ועידוד הממשלה. נוצר מעין קרטל של עובדים זרים, שסוחטים את המעסיקים באופן מחפיר. המחירים בשמיים, ומאות חברות קבלניות פשוט לא מסוגלות לעבוד בתנאים האלה. ואם זה לא מספיק, אז גם חברות הביטוח החלו לסנן פרויקטים וחברות בנייה, ומאז אסון אוקטובר קשה מאוד להשיג פוליסת ביטוח בענף הבניין. נוסיף לכל אלו את הריבית הגבוהה, חוסר היציבות כתוצאה מהמלחמה והקש האחרון הוא מגבלות הייבוא של חומרי גלם. אם הממשלה מעוניינת, אפשר בכמה צעדים להפוך את המשבר להזדמנות לתיקון, שיחולל שינוי מהותי בענף הבניין לשנים קדימה, ומכך גם השפעה חיובית על כלל המשק.

ממיליון וחצי יותר לקוחות מצאו בית בטפחות

משכנתא לוקחים רק עם המומחים של טפחות

האמור לעילהינו בבחינתמידעבלבד ואינו מהווההצעהלמתן ההלוואה. מתן כלסוגאשראי בכפוףלשיקולדעתהבנק. אי עמידהבפירעוןההלוואה עלולה לגרור חיוב בריבית פיגורים והליכי הוצאה לפועל.

> למומחים שלנו

כך תקנו דירה במסגרתעסקאות ה"פריסייל" המשתלמותבישראל

כמענה לעליית הריבית במשק נוצר כעת חלון הזדמנויות קצר לרכישת דירה חדשה עם הון עצמי נמוך ודחיית נטילת המשכנתה עד האכלוס. האם זה כדאי? והיכן ניתן למצוא את העסקאות המשתלמות ביותר בדרום הארץ, במרכזה ובירושלים?

טלי שרון, סמנכ"לית שיווק ומכירות בקבוצת רם אדרת. צילום: דרור סיתהכל

דירה בירושלים במחיר התחלתי של שקל 3,000,000 פרויקט נוסף שמרכז עניין רב מצד הרוכשים, הוא , הנבנה בשכונת גבעת המטוס. "אדרת ירושלים" דירות, לצד שטחי מסחר 2,561 השכונה תכלול כ־ וציבור, פארקים ירוקים, מרכז קהילתי, מוסדות חינוך יח"ד 342 ובריאות ועוד. פרויקט "אדרת ירושלים" כולל חדרים, גן ופנטהאוזים, כאשר כיום ניתן 6-3 מסוג שהם 15% לרכוש דירות עם הון התחלתי בשיעור של חדרים, שאכלוסן צפוי 3 שקל בלבד לדירות 450,000 שנים. 3.5־ בעוד כ דירה בשכונת כרמי גת המבוקשת שקל 1,850,000 במחיר התחלתי של בקריית גת משווקת כיום קבוצת רם אדרת את השלב " בשכונת כרמי גת MY ADERET השני בפרויקט " המבוקשת. השכונה מציעה פארקים גדולים, מרכזי קניות, תרבות ופנאי, בתי כנסת, בתי ספר, גני ילדים ומתנ”סים, מגרשי ספורט, קאנטרי קלאב ונגישות תחבורתית מעולה. בשלב א' של הפרויקט רוכשי הדירות במסגרת בתקופה של 22% הפריסייל כבר נהנו מעליית ערך של שנתיים, ומחירי הדירות ממשיכים לעלות. במסגרת מבצעהפריסייל לשלבב', מוצעותדירותבמגוון גדלים, ממחיר הדירה, שהם 15% עם הון התחלתי בשיעור חדרים, והאכלוסמתוכנן לעוד 3 שקל לדירות 278,000 חודשים. 18 כ־ דירה בשכונת אריאל דרום המבוקשת במחיר התחלתי של שקל 2,480,000 בנייני בוטיק 15 פרויקט "רמת אדרת באריאל" כולל קומות במיקום אידיאלי בכניסה 8-4 מעוצבים בני לעיר, סמוך למתחם הקניות המרכזי, מוסדות חינוך, אוניברסיטת אריאל והיכל התרבות העירוני, ועם נגישות תחבורתית נוחה לכל חלקי הארץ. בפרויקט חדרים, גן ופנטהאוזים במחיר 5 מוצעות דירות חדרים מיוחדת, 5 שקל לדירת 2,480,000 התחלתי של כאשר מבצע מימון מאפשר תשלום התחלתי של ממחיר הדירה. 15% שקל בלבד, המהווים 372,000 קבוצת רם אדרת, זוכת פרס המצוינות בבנייה, היא מקבוצות ההנדסה והבנייה הוותיקות והיציבות (הדירוג הקבלני 5 במשק. לקבוצה סיווג קבלני ג' כוכבי בטיחות מטעם 5 הגבוה ביותר), והיא בעלת מטה הבטיחות בענף הבנייה של התאחדות הקבלנים יחידות 4,500 בוני הארץ. הקבוצה מחזיקה היום בכ־  דיור בתהליכי תכנון, שיווק וביצוע. *8063 : לפרטים

למרות הריבית הגבוהה וחרף המלחמה, היקף המכירות של דירות חדשות בחודשים האחרונים שובר שיאים. הסיבה לכך

היא מבצעי המימון שמציעים היזמים, המאפשרים לרוכשים לקנות דירות חדשות על הנייר ולדחות את נטילת המשכנתה עד לאכלוס הדירה, לצד הערכות שלפיהן, מחירי הדירות ימשיכו לעלות בעתיד כתוצאה מביקושים גבוהים בקרב תושבי חוץ וירידה בהתחלות בנייה. טלי שרון, סמנכ"לית השיווק והמכירות בקבוצת רם , מסבירה את התופעה. לדבריה, החל מאפריל אדרת בנק ישראל העלה את הריבית במשק בהדרגה, 2022 וכתוצאה מכך המשכנתאות התייקרו באופן משמעותי וגרמו להאטה בביקושים לדירות חדשות. חברות שעמדו לקראת יציאה לפרויקטים חדשים, נאלצו למצוא פתרונות יצירתיים, וכך נולד הפתרון של מבצעי מימון, שאגב הגיע ישירות מיועצי המימון והבנקים. מבצעיהמימוןמבוססיםעלתשלוםהוןעצמי נמוךבעת העסקה וקבלת הלוואה מהבנק עד למועד האכלוס, כאשר את הריבית על ההלוואה משלמת החברה היזמית. בזכות זאת יכולים רוכשי הדירות החדשות לרכוש את הדירה בראש שקט. מדובר בהטבה כספית משמעותית שנותן היזם, המאפשרת לרוכשים לקנות דירה עם הון עצמי נמוך יחסית, במחיר העכשווי וללא תשלום משכנתה עד לקבלת הדירה. מבצעי המימון משתלמים במיוחד לצעירים, ולכן אנו עדים לתופעה, בה זכאי משרד השיכון, שהתייאשו מהניסיונות לזכות בהגרלות, קונים דירה במסגרת מבצעי המימון. דירה במרכז הארץ במחיר התחלתי שקל 2,100,000 של אחד הפרויקטים המשתלמים ביותר לרכישת דירה "אדרת ברובע הבינלאומי" חדשה במרכז הארץ הוא בלוד, ניר צבי. הרובע הבינלאומי יכלול עם השלמתו יח"ד, כך שמדובר ממש בעיר חדשה, הכוללת 11,350 כ־ את כל השירותים לתושבים, לרבות מוסדות חינוך, ציבור, פארקים, שטחי תעשייה ומסחר. גולת הכותרת , הממוקמת במרחק הליכה מהרובע, תחנת רכבת היא ומרוחקת תחנה אחת בלבד מתחנת ההגנה בתל אביב. יח"ד, 400 פרויקט "אדרת ברובע הבינלאומי" כולל חד', לרבותדירותגן ופנטהאוזים, 6-3 ומוצעותבודירות חדרים, 3 שקל לדירות 2,100,000 במחיר התחלתי של בלבד ממחיר 15% כאשר ההון הראשוני הנדרש הוא שקל! את יתרת התשלום ישלמו 315,000 הדירה, שהם חודשים מקבלת 40 הרוכשים רק בעת האכלוס, כ־ היתר (בכפוף ללקיחת הלוואת קבלן). בחודשים האחרונים נמכרו בפרויקט עשרות דירות, ובקרוב יחל שיווקו של שלב ב' בפרויקט. טלי שרון מציינת, כי ככל שהפרויקט יתקדם והביקוש יעלה, מבצעי המימון ילכו וייעלמו מהשוק והמחירים יעלו.

3 DIVISION רם אדרת: "אדרת ברובע הבינלאומי" לוד ניר צבי. הדמיה:

רם אדרת: "רמת אדרת אריאל". הדמיה: אול אין

בכרמי גת. הדמיה: סנפשוט "MYADERET רם אדרת: "

הכתבה מטעם רם אדרת

רם אדרת: "אדרת ירושלים", גבעת המטוס. הדמיה: סנפשוט

מגדירים מחדש את איכות החיים

אלומת אור חדשה ביבנה

הדמיה להמחשה בלבד

מכניסים אור לחיים תוכנן כקומפלקס מגורים מכונן ופורץ דרך, מעוצב ואקסקלוסיבי, ALUMA מתחם בלב לבה של יבנה. בשונה ממרבית הדירות המוצעות באזור, המתחם מציב רף חדש של איכות ויוקרה בתכנון ובעיצוב עדכני, ירוק ומוקפד. מחכה לכם סביבת מגורים מלאת סטייל ברמה הגבוהה ביותר, עם מרפסות פנורמיות לנוף הפתוח וחווית מגורים אורבנית, כמו בערים הגדולות בעולם. חוויית מגורים שלווה, קהילתית ומלאת השראה, המגדירה מחדש את הנוף והסביבה.

לבחירתכם מגוון דירות חדרים מרווחות במיוחד, 4-5 עכשיו במחירי השקה

הדמיה להמחשה בלבד

A L M O G I M . C O . I L

מתכננים המון, בונים מעט התחדשות עירונית

מכלל התוכניות המאושרות בוועדות, הן במסגרת 50 , כמעט % 2023 על־פי נתוני מינהל התכנון ל־ התחדשות עירונית. אלא שבשטח מימוש הפרויקטים מתעכב בשל הריבית הגבוהה, המלחמה גורמי הענף מנתחים את המצב המתמשכת, המחסור בעובדים, מצוקת מימון ועוד מגוון סיבות אורי חודי • ומציעים פתרונות

טווח? האם ליחידות דיור בשטח מינימ מ לי וללא חניה? קביעת אופי השימוש רק בשלב תנאים להיתר מייצרת תנודתיות ברגישות של רווחיות הפרויקט וכדאיות תחילת ביצועו. נקודה חשובה נוספת קשורה לכך שמימוש התוכניות נושא בחובו מורכבויות רבות, דוגמת העובדה שתנאי לתחילת ביצוע הינו פינוי אחרון בעלי הדירות, איתור דירות חלופיות לשכירות לתקופת הביניים של ביצוע הבנייה, הפקת סט של ערבויות בנקאיות (מכר, מיסים, דמי שכירות, בדק, רישום בית משותף) ועוד. לכן מימוש תוכניות אלו נעשה רק לאחר שהיזמים משוכ מ נעים, שהתקיימו במצרף כל התנאים ההכרחיים לתחילת ביצוע, כולל עמידה ביעדי ליווי בנקאי, מכירות מוקדמות (דירות פריסייל), הסכמות מוחלטות עם בעלי דירות, לרבות הפעלה של מנגנוני בחירת דירות וכו'". סגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ עמית גוטליב מציין, כי אחד המכשולים הגדולים הוא הרשות המקומית: "היחס של חלק נכבד מהרשויות המקומיות במ מ

להתחדשות עירונית בוועדות התכ מ נון, ולמרות זאת קצב התחלות הבנייה בתחום לא זינק בהלימה לכך. טווח הזמן הממושך משלב אישור תוכנית ועד לת מ חילת ביצוע הינו פועל יוצא של משת מ נים שונים. ראשית קצב שיעור החתימות על הסכמי פינוי־בינוי אינו תואם לקצב אישור התוכניות והפקת ההיתרים, ונו מ תרים בעלי דירות שמשהים חתימתם מסיבות שונות. שנית תוכניות מאושרות כאשר אין קונקרטיזציה להגדרת אופי השימושים הציבוריים השונים במתחמי התחדשות ואין קונקרטיזציה להגדרת אופי השימושים ביחידות הדיור. האם דיור להשכרה קצרת טווח או ארוכת

מנכ"לית אפריקה התחדשות עירונית. "בתחום ההתחדשות העירונית הסיבות לכך נעוצות בחוסר יכולת כלכלית לממש את הפרויקטים. בין שמדובר ביזם שקידם תוכנית שאין ביכולתו להוציאה לפועל (בשל היקף התוכנית וההון הנ מ דרש), ובין שהתוכנית שאושרה לפני שנים, הפכה ללא כלכלית בשל מכפי מ לים לא רלוונטיים, לאור עליית הריבית והמימון, עלויות הביצוע ושכר העבודה או קושי בקבלת קרקע משלימה". דני מור, מנכ"ל חברת בסט יזום לשעבר, כלכלן ושמאי מקרקעין בכיר, מתייחס למציאות בשטח: "בשנתיים האחרונות אנו עדים להאצה בקצב אישור תוכניות

אחרי שנים ארוכות של קידום פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית, בת מ קופה האחרונה ניתן לראות

שינוי משמעותי בקצב אישור התוכניות. דו"ח הפעילות השנתי של מינהל הת מ מעיד על היקף גדול 2023 כנון לשנת מאוד של תוכניות מאושרות. מדובר מ � יחידות דיור שאושרו ב 79,875 בכמ 47% סגרת התחדשות עירונית, שהן כ־ מתוך כלל סך יחידות הדיור שאושרו במוסדות התכנון המחוזיים והארציים. ללא ספק סדר גודל משמעותי, אבל נשאלת השאלה האם כל המלאי התכנוני הזה יכול להבשיל לפרויקטים של ממש, שייצאו לדרך, בזמן שהריבית הגבוהה, המלחמה, מצוקת מימון, מחסור בעוב מ דים ועוד גורמים מקשים על מימוש הפ מ רויקטים. יצאנו לבדוק מה יכולת הענף לקלוט ולייצר את ההתחדשות העירונית ומה החסמים המשמעותיים שבדרך. "לצערנו, אנו עדים למצב שבו יותר ויותר תוכניות מאושרות ללא יכו מ לת מימוש", כך על־פי רונית אשד לוי,

דני מור: "בשנתיים האחרונות אנו עדים להאצה בקצב אישור תוכניות בוועדות התכנון, ולמרות זאת קצב התחלות הבנייה בתחום לא זינק בהלימה לכך"

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 28

התחדשות עירונית

"המדינה חייבת להיכנס מתחת לאלונקה"

צילום: עמי לאור

במקביל לבעיות שמונעות מימוש, יש גם מי שמציע פתרונות אפשריים כדי להתגבר על המצב שנוצר ולקדם פרויקטים. ניב רום, מנכ"ל כנען התחדשות עירונית, סבור שוודאות היא לב העניין: "יש שלושה גורמים שהם בעלי אינטרס בפרויקט של התחדשות עירונית והם כוללים את היזם, הרשות המקומית וכמובן בעלי הדירות שיוכלו לקבל ודאות בנוגע לנכסים שברשותם. אם הייתה קיימת משנה סדורה לגבי אופן הקידום של פרויקטים של התחדשות עירונית כרעיון כוללני, שהיא בעלת קווים מנחים לכל הארץ, הייתה יכולה להיווצר ודאות גבוהה יותר וגם קידום חלק יותר של הפרויקטים. חשוב להכניס לתוך זה גם לוחות זמנים קבועים בחוק, שאי עמידה בהם מצד כל אחד מהצ ־ דדים תגרור קנסות או מעבר אוטומטי לשלב הבא בצנרת התכנון והרישוי. יש להבין, שהמבנים הישנים מצויים בסכנה לרעש אדמה או מתקפות טילים, ולא ייתכן שקהל כה גדול נמצא בסכנה בגלל רגולציה". ניר שמול, מנכ"ל שניר והחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, מציין כי לאחרונה פורסם דו"ח הרשות להתחדשות עירונית לסיכום שנת יחידות 40,000- . על-פי הדו"ח, אושרו אשתקד תוכניות לבניית כ 2023 דיור במסגרת פרויקטים של פינוי-בינוי, עלייה קלה בהשוואה לשנת 20%- יח"ד בלבד, ירידה של כ 9,600- , בעוד היתרים ניתנו לכ 2022 ביחס לשנה הקודמת. "המשמעות היא שלמרות העלייה בתוכניות הפינוי-בינוי המאושרות, יש ירידה בביצוע בפועל, ולכן על הרשות להתחדשות עירונית, ממשלת ישראל והרשויות המקומיות מוטלת המשימה להסיר את החסמים בשלבים שבין אישור התוכנית למתן היתרי הבנייה", כך שמול. ראש עיריית אור יהודה ליאת שוחט מציינת, שגם לדעתה, קצב הקידום של תוכניות התחדשות עירונית עדיין רחוק מלהשביע רצון, וכי הפתרון טמון בתקציב: "המדינה עדיין לא השכילה להבין שכדי שזה יקרה במהירות רבה יותר, חובה לשלב כוחות מטעם הרשויות המקומיות יחד עם משרדי הממשלה. אף עירייה לא יכולה לדאוג לכך לבדה, מבלי שהיא תקבל לכך תקצובים מיוחדים, ולכן נכון יהיה לחתום על הסכמי גג בנושא התחדשות עירונית, שיתכללו את כל צורכי הרשות. המדינה חייבת להיכנס מתחת לאלונקה, כפי שהרשויות עושות. היום כולם מבינים עד כמה קריטי לקדם תוכניות אלו עבור תושבים שמתגוררים בבתים מטים ליפול, ולכן נכון יהיה שתתקיים רפורמה בנושא הזה, כך שנוכל לראות הרבה יותר בניינים נהרסים ואחרים שמוקמים במקומם".

ביבנה W GROUP הריסת המבנים הישנים בפרויקט פינוי־בינוי של אלמוגים ו־

עמית גוטליב: "הממשלה לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר החלטות בידי רשויות מקומיות שמוכיחות שהן לא מעוניינות לתמוך בחידוש בניינים"

גל קסטל, משנה למנכל אורון נדל"ן, מסביר עד כמה המצב בעייתי, כאשר אף שיש תב"ע מאושרת, אין ודאות שהפ ־ רויקט ימומש: "לא אחת אנחנו נתקלים בפרויקטים עם תב"ע מאושרת, ועל פניו זה דבר משמח, אבל במקרים רבים כאלה הדרך למימוש עדייו ארוכה ומייגעת. בלוד, למשל, יש תב"ע שקודמה במס ־ לול רשויות, ובתוכה כבר נכללה הערה שהפרויקט לא כלכלי מבחינת הזכויות שניתנו, ושיש צורך במענקי השלמת הון של הרשות הממשלתית. במצב כזה היזם שוקל אם להיכנס להרפתקה הזו, כי זה ידרוש ממנו לגשת למכרז כדי להילחם על מענקי השלמת הון. יכול להיות שיזכה ויכול להיות שלא - ואז אין פרויקט. לצערנו, אחד התנאים למכרז של הרשות הממשלתית הוא שב ־ פרויקט המדובר לא יהיו היטלי השבחה. אם יש כאלה, היזם מנוע מלגשת למכרז. וראו זה פלא, בפרויקט המדובר אכן יש היטלי השבחה של הרשות המקומית, מה שמונע לחלוטין את האפשרות לגשת למכרז, לזכות בהשלמת הון - ופשוט קובר את הפרויקט מראש. אם הרשויות

רכז הארץ לתחום ההתחדשות העירונית עומד היום בסתירה מוחלטת לצורך העצום באספקת פתרונות דיור במשק. רובן פועלות בלי הפסק כדי לטרפד פרויקטים בתחום ההתחדשות העירונית בשלל כלים, שהבולטים בהם הם תנאי חדש מהשנים האחרונות ליצירת 'תו ־ כנית עיצוב אדריכלית', שהיא תוכנית נוספת מעבר לתוכנית האדריכלית המ ־ קורית של הפרויקט, שאיש לא זקוק לה ושכל מטרתה היא משיכת זמן עד לקב ־ לת היתר הבנייה. כלומר לתכנן פעמיים את אותו בניין. אין לזה אח ורע בעולם הנורמלי. הכלי הזה מאריך להערכתנו את זמן ההמתנה להיתר בנייה בשנה וחצי בממוצע. אם זה לא מספיק, הרי שאנחנו נמצאים כפסע מהפסקת הפעו ־ והחלפתה הסופית 38 לה על־פי תמ"א ב'תוכנית שקד', שנוצרה בעת כהונתה של איילת שקד במשרד המשפטים. התוכנית שמלאה בחורים ואי ודאות כמעט מוחלטת לגבי שטחים ציבוריים שיש לתת לרשות המקומית בכל בניין, מונעת כבר כיום ביצוע התחדשות עי ־ רונית בהיקפי ענק. הממשלה חייבת לק ־ בוע כללים ברורים, שלפני כל דבר אחר יחייבו ויגבילו רשויות מקומיות להחל ־ טה מראש לגבי השימושים שהן רוצות להעביר אל שטחים שיפקיעו מבניינים שיעברו התחדשות. הממשלה לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר את ההחלטות האלה בידי רשויות מקומיות, שמוכיחות בכל יום שהן לא מעוניינות לתמוך בחי ־ דוש בניינים והגנה על תושביהן".

לא יראו את הבעיות שנוצרו בתב"ע ולא צ � ת 90 יפתרו אותן - גברת כהן בת ה ־ טרך להמשיך לחיות בבניין רעוע מאוד, ללא מעלית, ללא מיגון וללא איכות חיים נורמלית". חיים קראדי, מנכ"ל פרשקובסקי מניבים: "חלק מהתוכניות המאושרות הקיימות, הן בנות מימוש. מה שמונע את התקדמו ־ תן כרגע, זה בעיקר הדיירים והמחלוקות ביניהם, לצד קשיים שעיריות מערימות על מימושן".

"נקודת מבט לא נכונה" אמיר לוטן, סמנכ"ל התחדשות עירו ־ נית בקבוצת לוינשטין, סבור, כי "אחת הבעיות בתחום ההתחדשות העירונית המונעות הקמתן של עשרות אלפי יח"ד בפריסה ארצית, היא שיטת העבודה של רשויות התכנון. בעבר וגם היום הרשויות מקדמות תוכניות ותב"עות גדולות באופן שבו הן נעדרות היתכ ־ נות כלכלית כבר בנקודת הפתיחה. זאת בטענה או בתקווה, כי מחירי הדירות יעלו בעתיד, ואז יהיה ניתן לממש את התוכניות. מניסיוננו, שיטה זו מכניסה פעמים רבות את התוכניות להקפאה של כמה שנים במקרה הטוב, או מטרפ ־ דת אותן לגמרי במקרה הפחות טוב. כך לדוגמה תוכנית שאושרה בעיר רחובות , ולאחר 2024 , ורק היום, 2015 בשנת זינוק של עשרות אחוזים במחירי הדי ־

גל קסטל: "אם הרשויות לא יראו את הבעיות שנוצרו בתב"ע ולא 90 יפתרו אותן - גברת כהן בת ה־ תצטרך להמשיך לחיות בבניין רעוע מאוד, ללא מיגון"

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 3 0

רמת גן | Exchange

נתניה | סוקולוב N

בת ים | Moment

גבעת שמואל | שער העיר

ההדמיות להמחשה בלבד

חברת אזורים מובילה את הבנייה בישראל עם מגוון פרויקטים בכל רחבי הארץ אשקלון באר שבע נהריה חיפה רמת גן תל אביב ירושלים נתניה הרצליה חולון בת ים גבעת שמואל אזורים. בכל אזור,

התחדשות עירונית

הנוגעת לאפשרות המימוש של הפ ־ רויקטים. "נכון שיש יותר אישור תו ־ . נכון 21 כניות, אבל יש בעיה עם תקן להיום הוועדה המחוזית פועלת על־פי התקן, אבל פחות על בסיס מצב השוק באותה נקודת זמן. יש אנומליה בטיפול בנושא וחוסר מוכנות להתייחס למצב הנוכחי של הענף. זה היה נכון בקורונה וזה נכון היום גם בזמן המלחמה. אתה מוצא את עצמך מדבר איתם על פר ־ מטרים שהיו נכונים אי אז בזמן הדיון, אבל היום, כשמתקבלת החלטה, היא על בסיס אותם נתונים, למרות שדב ־ רים השתנו. בנדל"ן הדברים דינמיים מאוד, וכל מיני שינויים משנים בדרך גם את התמחור של הפרויקט. ריבית שעולה למשל, עלות חומרי גלם וע ־ לות הבנייה, זמן הבנייה, אי אפשר לנתק את זה מההחלטות. אני מתקשה למצוא אוזן קשבת לזה. אני חייב לציין לחיוב שבאופן כללי, הקשב של הוועדה

רות, היא מתקרבת להיות כלכלית, בו 20 בזמן שבעלי הדירות מחכים כבר שנה למימושה. ועדות התכנון מקד ־ מות את התוכניות בעיקר לפי צורכי העירייה – כמות יחידות דיור, כמות שטחים לצורכי ציבור, מוסדות ציבור, כמות דירות בנות השגה ועוד, מבלי לקחת לעיתים בחשבון, כי היזם מעוניין גם להרוויח בסוף התהליך". גם רוית כוכבי, סמנכ"לית תכנון ופי ־ תוח עסקי בחברת צרפתי שמעון, מטי ־ לה האחריות על ועדות התכנון: "אחת הבעיות המרכזיות בקידום יעיל של התחדשות עירונית בישראל, היא נקו ־ דת מבט לא נכונה של ועדות התכנון המקומיות וגם המחוזיות ביחס לפ ־ רויקטים. הוועדות מקדמות תוכניות רק בהתייחס למצב הקיים נכון לעכשיו בשוק, מבלי לקחת בחשבון שינויים שקורים חדשות לבקרים בשוק הנדל"ן – כמו עליית ריבית וזינוק בעלויות המימון או הביצוע. כל אלה משפיעים במידה ניכרת על הכלכליות של הפ ־ רויקטים ומביאים לא פעם להקפאתם למשך שנים, ובמקרה הגרוע לביטולם. המשמעות היא פגיעה בפוטנציאל של עשרות אלפי דירות לשוק, וההשלכות קריטיות". אריאל רחמים, סמנכ"ל כספים בחברת יהודה רחמים, מתייחס לנקודה נוספת

רוית כוכבי: "אחת הבעיות המרכזיות בקידום יעיל של התחדשות עירונית בישראל, היא נקודת מבט לא נכונה של ועדות התכנון המקומיות והמחוזיות"

שות מצד הרשויות המקומיות, שלא ממהרות לאשר את התוכניות ובחלק מהמקרים אף תוקעות מקלות בגלגלי היזמים. במקום שהרשויות יבינו כי זהו צו השעה ויזרזו קידום פרויקטים, הן מתחילות לבחון האם הרווח היזמי לא גבוה מדי, ואם כן, גורעים מהיזם זכויות ומאלצים אותו להוביל לתכנון חדש לפרויקט". צחי דידי, מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי, תולה את אי מימוש התוכניות בגורמים חיצוניים שהתאחדו יחד: "על אף הפו ־ טנציאל, שהוא בהחלט בר מימוש בפו ־ על, ישנם מספר גורמים שמעכבים כיום את הבנייה. המלחמה שטלטלה את כל שוק הנדל"ן, הריבית הגבוהה שזינקה בשנה האחרונה, הקיפאון בשוק מבחי ־ נת כמות העסקאות, הקושי של יזמים בגיוס הון עצמי, הקושי בהשגת ליווי בנקאי, הקשיים בשיווק הפרויקטים ועוד. יחד עם זאת, אני סבור כי מדובר במצב זמני בלבד, שישתנה עם התבה ־ רות המצב הביטחוני ועם תחילת ירידת הריבית. הביקוש לדירות לא נעלם, הוא רק בהמתנה כרגע. חלק לא מבו ־ טל במימוש הפוטנציאל של התחדשות עירונית בישראל תלוי ברשויות המקו ־ מיות, וטוב תעשה המדינה אם תסייע לרשויות לאפשר ליזמים לבנות התח ־ דשות עירונית – באמצעות תקציבים ממשלתיים הולמים לבניית התשתיות הנלוות. אחרת הפוטנציאל, לצערנו, יישאר במגירה". "תב״עות שלא ניתן לממש" עוד סיבה שהיקף המימוש לא מד ־ ביק את היקף האישור, קשורה לא פעם גם בדרישות שונות של בעלי הזכויות בפרויקטים, כפי שמסביר איל טישל, סמנכ״ל התחדשות עירונית באזורים: ״כשדיירים מתקשרים עם יזם, טבעי שירצו למקסם את התמורות. אך רבות הפעמים שבהן הדיירים 'סוחטים את הלימון' יתר על המידה, דבר שעלול להוביל לאישור תב״עות שלא יהיה ניתן לממש מבחינה כלכלית. במקרים כאלו היזם יידרש לאחת משתיים: לח ־ זור לדיירים ולהתאים את התמורות או לחכות עם מימוש התוכנית עד למועד שבו היא תהיה כלכלית. שתי החלופות לא טובות לדיירים, וכך נוצר מצב שב ־ מקום להיטיב את מצבם, הם הרעו אותו. לכן המלצתי לבעלי הדירות היא לבקש הוספת מנגנון של חלוקת רווחים במ ־ קום התעקשות על קבלת תמורות שאינן

המחוזית בירושלים וגם של העירייה, מחלקת ההנדסה ומחלקת הרישוי, הוא מצוין באופן כללי, ויש זמינות כל הזמן. צ � אני לא מ 21 אבל בנושא הזה של תקן ליח לקבל מענה". אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבונים מחוז ת"א והמרכז, מספק תו ־ בנות מהשטח: "אנו רואים שכל תוכ ־ נית נתקלת בסבך בירוקרטי שלא נגמר. אחרי שכבר מצליחים להגיע לרוב דרוש, נתקלים בחומה בצורה של בק ־

אריאל רחמים: "הוועדה המחוזית פועלת על־פי התקן, אבל פחות על בסיס מצב השוק. יש אנומליה בטיפול בנושא וחוסר מוכנות להתייחס למצב הנוכחי בענף"

מספר יח"ד בתוכניות פינוי־בינוי שאושרו לפי שנים

מספר יח"ד שקיבלו היתרי בנייה בפינוי־בינוי לפי שנים

מקור: הדוח השנתי של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית

"טוב תעשה המדינה, אם תסייע לרשויות בתקציבים לבניית תשתיות"

צילום: שאטרסטוק

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 32