ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי

ארנון פרידמן מנכ"ל אשדר

מיכל גור מנכ"ליתאלמוגים

"יש ציבור אופטימי ויש יזמים אופטימיים, וזה חשוב מאוד לכלכלה"

"הענף בכאוס. קשה לראות מה הכיוון שהולכים אליו"

"הענף בכאוס. קשה לראות מה הכיוון שהולכים אליו, וכל חודש יש הפתעה אחרת. מתכננים משהו אחד ופתאום מבינים שהוא לא רלוונטי. משקיעים בהתחדשות עירונית, אבל רואים שהקצב נהיה איטי יותר. אנחנו תלויים במשרד האוצר, במשרד השיכון וברמ"י, אבל אף אחד מהם לא נותן איזה קו ברור, איזה אופק, שממנו אפשר לעלות על המסלול. אני לא זוכרת תקופה כזו, שבה כל שבועיים מנסים לחשוב על כיוון שנים אני בענף, ואף פעם זה לא היה 34 . חדש כך. אבל למרות הכול - חייבים להמשיך. יש לנו קרקעות שרכשנו, יש התחלות בנייה, יש עשייה גם בהתחדשות עירונית, ויש דיירים שרוצים להתקדם. איפה שאפשר – פועלים", כך מספרת מיכל גור, מנכ"לית אלמוגים. לדבריה, המצב הקשה בענף מחייב היום חברות לחשוב קדימה ולהיות מחושבות. בין היתר היא סבורה, שהעובדה שההתחדשות העירונית הולכת ונהיית דומיננטית, לצד עלויות המי ר מון הגבוהות והריבית הגבוהה, מובילה לצורך בשיתופי פעולה בין יזמים למוסדיים. "בתחום ההתחדשות העירונית אנחנו רואים פרויקטים בהיקפים מאוד גדולים. אומנם אפשר להתקדם לשלבי היתר הבנייה בצעדים קטנים, ולא צריכים בנקים בשלבים הראשוניים, אבל כשמתקרב היום הגדול אחרי השקעה של כמה שנים, וצריך להעמיד את ההון העצמי – זה הרבה מאוד. הגו ר

פים המוסדיים הם אלו המתאימים לעניין הזה; חברות מימון חוץ-בנקאי וגם חברות הפנסיה. חלקן ממש מתחילות להיכנס לשיתופי פעולה עם היזמים. הן רוצות להיכנס פנימה כשותפות וליהנות מרווחי הפרויקט. הדברים האלו קורים עכשיו יותר, החברות מחפשות אפיקי השקעה חדשים, והיזמים והקבלנים מחפשים את השות ר פים". עוד סבורה גור, כי העובדה שיש ליזם גם זרוע ביצועית בתוך הבית היא יתרון חשוב. "אנחנו יש לנו סיווג הכי גבוה 1986- צמחנו מהביצוע. מ והיקף בלתי מוגבל. זה חשוב, כי אתה יכול לש ר לוט על קצב הבנייה. אם תלויים בקבלן חיצוני, אין גמישות, וקשה לפעול כך. אנחנו גם יודעים מה קורה בתחום חומרי הגלם, ויודעים להיערך. אם יש בעיה בטורקיה, יש הובלות ממקומות אחרים. זה חשוב מאוד היום, ומאפשר לנו להת ר מודד גם עם המחסור בעובדים, כי יש לנו קבוצה סינית אחת שאיתה אנחנו עובדים כבר שנים. בזכות זה, האתרים שלנו פתוחים ועובדים". נקודה אחרת שאליה היא מתייחסת קשורה לתכנון קדימה ולעובדה שהביקוש היום הולך ומשתנה: "יש שינוי באורח החיים של הצעירים, שמצריך התאמות של דירות המגורים. דירות חדרים הפכו למבוקשות מאוד. פעם זה 2-3 של היה מבוקש על ידי משקיעים, היום יש עלייה משמעותית בביקוש לדירות הללו למגורים".

"עם פרוץ המלחמה הייתה עצירה. גם הציבור הרחב עצר רכישות כחודש וחצי, וגם היזמים והקבלנים נכסו למגננה. אבל מאז, ככל שהזמן עבר, יש חזרה לפעילות. גם רוכשים חוזרים לק ר נות וגם הקבלנים והיזמים חוזרים לעבוד ולקנות קרקעות. זה אומר שיש ציבור אופטימי ויש יז ר מים אופטימיים – וזה חשוב מאוד לכלכלה", כך סבור ארנון פרידמן, מנכ"ל אשדר. "אם הכלכלה תחזור לדהור קדימה, וההשפעות בכל הקשור לסחר העולמי ויחסי הכלכלה למול העולם לא יהיו חדות מדי, אני מניח שיהיה בסדר גם בנדל"ן". אבל לצד האופטימיות, פרידמן מזהיר מפני שאננות: "אם המדינה לא תצא מהמשבר הזה מהר יחסית, ואם חלילה תיכנס למיתון ממושך מהמלחמה, כולנו בצרה אחת גדולה". ר � "יש מצוקות גדולות מאוד וה פרידמן מוסיף : בה דברים שעל המדינה לטפל בהם כדי לצמצם שנה מצוקת . י את הנזקים והפערים שנוצרו העובדים שמובילה לאי ודאות. יש להביא תחי ר לה עובדים זרים בכמויות גדולות או לחילופין להחזיר כזו או אחרת פלסטינים לעבודה. זה יכול להיות בגיל מסוים או עם רקע מסוים. עד שהנושא לא יטופל - אי אפשר לדעת עד כמה הנזק יהיה גדול בכל הקשור לאיחורים במסירת דירות למשל. במקביל, עובדים זרים הם לא התשובה לכול, כי חסרים בעלי מקצוע, שהזרים לא יכולים להחליף. גם אם יגיעו המון סינים או מולדבנים, אבל לא יהיה חשמלאי שיזרוק את הצנרת ביציקת הבטון, אי אפשר להתקדם בפ ר רויקט. יש מצוקה גדולה, שאני שומע שמנסים לטפל בה, אבל תוצאות עדיין לא רואים. איש לא מטפל בשאלה מי יישא בנזק של האיחורים במסירת דירות למשל; משאירים את הצדדים להתקוטט. הכי נכון שיחלקו את הנטל בין כולם, כי בסוף איש לא אשם כאן. גם המדינה צריכה לשאת בחלק מהנטל, אבל בינתיים משאירים אותנו להתמודד עם הרוכשים לבד". מבצעי המימון שיש היום מדרבנים אנשים לקנות דירות. אולי הביקוש לא אמיתי? "אני מאמין שרוב הרוכשים לא מסתכלים רק בעיניים כלכליות נטו, אלא גם כצורך אמיתי. האוכלוסייה ממשיכה לגדול, ואנשים צריכים דירות. כל אחד רוצה דירה בבעלותו, בטח כשרואים מה קורה עם מחירי השכירות, שירדו קצת בתחילת המלחמה, אבל עכשיו חוזרים לעלות. גם בהגרלה של דירה בהנחה אין היצע גדול באזורי הביקוש. מבצעי המימון גם פותרים לאנשים בעיה אחרת: יש מי שרוצה לקנות, אבל חושש למכור את הדירה הישנה, כי מצב השוק לא טוב. עסקאות המימון מאפשרות לו לשלם מעט היום, ולקבל דירה בטווח רחוק, וכך גם מועד המכירה של הדירה הישנה מתרחק". פרידמן מסיים בנימה חיובית: "יש סיבה לאופטימיות. נתוני התעסוקה למשל והתנועה הכלכלית לא רעים. יש להבין שהעורף הוא חלק מהמלחמה. אם מי שלא לוחם, לא ימשיך לעבוד ולהניע את הכלכלה וייכנס למרה שחורה – הכ ר לכלה תשקע. צריך להמשיך לתכנן ולבנות".

מיכהקליין מנכ"ל אפריקה ישראל מגורים

"יש להקים כוח משימה רב־משרדי שיתכלל את האירוע" "ישנם היום אתגרים משמעותיים ברמת המקרו בענף הנדל"ן, שטרם קיבלו מענה. ומה שכן התקבל אלף 100 לו מענה – רחוק מלהיות מספק. כמעט פועלים נגרעו מהשוק, וברמת הענף אנחנו רואים פחות התחלות בנייה. הפיצוי על אובדן העובדים שהיו, שהיה אמור להגיע ממדינות אחרות כמו הודו לא מגיע, והעובדים שכבר מגיעים, צריכים תקופת מעבר והכשרה", כך מסביר מיכה קליין, מנכ"ל אפיקה ישראל מגורים. החרם הטורקי והלחץ על נתיבי השיט והסחר משפיעים? מצפה שנהיה במקום אחר; הייתי מצפה שיגיע הרבה יותר כוח אדם לאתרים, שיטפלו בהליכים בירוקרטיים, שיציגו פתרונות יצירתיים. אבל לפני שהולכים על פתרונות כאלה, צריך פשוט לעשות מהלכים, ואנחנו לא שם. הייתי מצפה להקמה של כוח משימה רב-משרדי, שיתכלל את האירוע ויידע לתת מענה לכל הדברים: פיצויים, כוח אדם, ערבויות. גוף שיוכל לראות מה קורה מלמעלה ול ר טפל. במבחן התוצאה אנחנו רואים התחלות בנייה נמוכות יותר, כוח אדם חסר, והכול משפיע על הענף.

בסוף את המחיר הזה כולנו נשלם. מה עם סוגיית הריבית והמימון?

"אנחנו רואים קשיי אספקה ברמת הענף כולו. זה מוביל ללוחות זמנים ארוכים יותר, ויש חשש ממה שעתיד להיות בהמשך, וזה מנהל את היומיום. לאורך השנים הקפדנו לא לעבוד עם פועלים פלס ר טינים בעבודות השלד, בעיקר בגלל השפעת החגים והסגרים על משך העבודה. מהבחינה הזאת, אחרי ק � באוקטובר היינו יותר מאורגנים מהשאר. בכל ה 7 שור לחומרי גלם, עם התחלת המלחמה ראינו והבנו מה הולך להיות ברמת האספקה, וכבר בתחילת האירוע הזמנו את כל החומרים לאתר מראש. הזמנו אפילו מעליות, שיושבות אצלנו באחסון". יש מענה מהממשלה? "עברו חודשים ארוכים מאז החלה המלחמה, והייתי

"גם זה משפיע במקרו; מכביד גם על הרוכשים ברמת המשכנתה וגם על היזמים, כי הם נשארים במינוף גבוה ומתקשים להתקדם. בנוסף בשל הרי ר בית הגבוהה פחות ניגשים למכרזי דיור להשכרה, ובלי מענה הולם מצד הממשלה למצוקה הזו, היא רק תחריף. מצד שני התחזיות של בנק ישראל הן עדיין להפחתת ריבית, ואנחנו רואים בעיקר רצון לקנות דירות מקבלן. ראשית בשל הרצון והצורך בממ"ד, אבל גם בשל מבצעי המימון והציפייה לה ר פחתת ריבית לאורך זמן – זה דוחף הרבה לקוחות לרכוש דירות חדשות. לדעתי, המחיר בעתיד רק יעלה".

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 18