ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי

דן פרנס מנכ"ל קרסו נדל"ן

ערן סיב יו"ר התאחדותקבלני השיפוצים

"המדינה צריכה לקחת אחריות"

השיפוצניקים: "הענף היחיד שלא קיבל שום פתרון"

אלף פלסטינים לפני 15 "ענף השיפוצים העסיק באוקטובר. עבודת קבלני השיפוצים הייתה 7 מבוססת על פלסטינים, לא ישראלים ולא זרים, והמדינה תמכה ועודדה את זה. ביום אחד הכול קרס, וענף השיפוצים נתקע". כך מספר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים. לדבריו, בעוד ענפים אחרים זוכים להתייחסות כלשהי מהמדינה, קבלני השיפוצים נשכחו ומצבם רק מידרדר. "קבלני שיפוצים פשוט קרסו. נתקעו במהלך עבודה שאי אפשר לסיימה. אי אפשר למצוא צוות חלופי, אין עובדים זרים, כי אנחנו לא זכאים להם וזה גם לא רלוונטי לסוג העבודות 7 שלנו. קבלני שיפוצים שהתחילו עבודות לפני באוקטובר, פשוט נשארו בלי פתרונות ללקוחות. כבר חודשים שאין להם יכולת להמשיך עבודות או להתחיל חדשות ובטח לא לסיים מה שה ־ תחילו. קיבלתי המון טלפונים מאנשים שלא יודעים מה לעשות. יש מי שישב עם הלקוחות והסביר להם את המצב – הלקוחות שילמו את מה שנעשה עד, אז ונפרדו בהבנה. אבל יש גם מי שלא הצליחו להתפשר, והיו לא מעט תביעות נגד קבלני שיפוצים, כולל שיפוצניקים שהיו . יש כאן בעיה". 8 מגויסים בצו סיב מתאר מצב קשה מאוד בענף ובקרב בעלי המקצוע: "היו קבלני שיפוצים שהרימו ידיים ופשוט עזבו את המקצוע. אחרים אף עזבו את הארץ. לא עומדים בנטל הזה ולא עומדים גם "האנרגיה שמשקיעים בממשלה בניסיון לפתור את בעיות הענף לא מספיקה ולא נכונה. יש מי שזה תפקידו, ועליו לשבת עכשיו ולעשות את זה בצורה משמעותית", כך סבור אבישי בן חיים, מנכ"ל חברת הנדל"ן רוטשטיין, "בתחילת הדרך, כשקמה ממשלה עם שרים חדשים ומנכ"לים חדשים למשרדי הממשלה - הייתה לי תקווה. אבל לצערי גם הם כנראה התעייפו, אני לא רואה התקדמות ואין עבודת מטה מסודרת. בעבר פעל מטה הדיור, גוף שתכלל את כל הפרמטרים בענף הנדל"ן, ויש בו המון גורמים שונים. זה לא קורה היום, וכשאין מי שמסדר ומטפל, זה לא יעבוד. אנחנו נמצאים במצב שאין סוף לנושאים שמ ־ חייבים טיפול, אם זה כוח האדם החסר, העלייה בתשומות, מיעוט מכרזי קרקע. כל אחד עושה קצת, אבל מלמעלה נראה שאין יד מכוונת, לא קורה כלום. המציאות הזו עושה רע מיום ליום, ואנחנו כיזמים צריכים להתמודד עם זה, כל אחד לפי יכולתו. היו יכולים לעשות הרבה יותר". מה היה אפשר לעשות למשל? "יש הרבה דוגמאות. למשל המחסור בכוח האדם - איך לא מביאים עובדים? אם זה היה בידיים של הקבלנים או היזמים זה כבר היה קורה, והיה הרבה יותר יעיל. הבירוקרטיה פשוט הורסת

בלחץ הכלכלי והנפשי. והמדינה? כלום. לא התייחסה. אנחנו הענף היחידי שלא קיבל שום פתרון. גם ענף הבנייה במצוקה, אבל שם לפחות הגיעו קצת עובדים. בינתיים הפלסטינים מגיעים לעבודה דרך הגדר בצורה לא חוקית, ויש מי שאין לו ברירה אלא להעסיקם. הפרדוקס הכי גדול הוא שהיתרי העבודה שלהם ממשיכים להתחדש, אבל אין להם אישור להיכנס. יד ימין לא יודעת מיד שמאל". מה עם עובדים ישראלים? "כבר שנים שישראלים לא רוצים לעבוד בעבודה פיזית קשה. אם כבר מוצאים מי שרוצה, אחרי תקופה שהוא מקבל את ההכשרה ועובד עם קבלן שיפוצים, הוא פשוט הולך ופותח עסק לבד. זו המציאות וזה לא פתרון". אז מה יכול להיות הפתרון? "שיתייחסו אלינו. זה ענף שמעסיק המון אנשים במשק. אפשרות אחת היא שיאפשרו לנו להעסיק עובדים זרים בהעסקה ישירה, לא דרך חברות כוח אדם. לקבלני השיפוצים המתווה הזה יקר מדי ולא מתאים. שייתנו לנו להעסיק כמו בחקלאות, ישיר. יש שכר מינימום וניתן ער ־ בות למדינה על כל הזכויות הסוציאליות והכול. פתרון נוסף יכול להגיע מהדרום. המון ירדנים עובדים במלונות באילת. למה שלא יעבדו גם בשיפוצים כפתרון לתקופה הזו? בסוף יש כאן משפחות שרוצות להתפרנס". הכול. דוגמה נוספת לפתרון שאפשר לקדם, קשורה לנושא תשומות הבנייה וחומרי הגלם. זה משהו שהיה צריך לחשוב עליו ולמצוא חלופות, ולהביא חומרי גלם ממקומות אחרים. וזה בדיוק הנקודה, אם זה תלוי בממשלה, זה לא קורה, זה הכול פרטצ'. אם יאפשרו לקבלנים והיזמים למ ־ צוא פתרונות – נמצא אותם גם מתחת לאדמה" . איך זה משפיע עליכם כחברה? ,75% "אין תפוקה מלאה באתרי הבנייה, סביב וחובה להתייעל. זה מה שאנחנו עושים, והיום כולם עובדים קשה יותר. אנחנו מגרדים עובדים מהגורן ומהיקב, ולהבנתי, כולם כך. העלויות בינתיים זוחלות כלפי מעלה. בגלל שאנחנו גם קבלני ביצוע, אנחנו יודעים איך לשלוט בכל התהליך ונערכנו נכון. לא ניכנס לפרויקט אם לא נדע איך נסיים אותו. גם תכנון קדימה זה לא עניין פשוט, אבל למזלנו, התארגנו נכון, פעלנו לפזר את הפעילות. יש לנו גם התחדשות עירונית ענפה, פעילות שבה אנחנו רק מעמיקים, כך שלא נהיה תלויים במכרזי רמ"י. זו עבודה סיזיפית, אבל שכרה בצידה. במקביל פועלים גם בתחומי המרכזים המסחריים השכונתיים וגם המרלו"גים (מרכזים לוגיסטיים), ואלו עוד רגליים יציבות לצד המגורים. רק שיתנו לנו לעבוד – שלא יפריעו".

"מחודש נובמבר חזרנו לרמות הביקוש של בכל הקשור לדירות למגורים. 2022 שנת יש ביקוש קשיח בכל הפרויקטים שלנו. זה הפתיע על רקע המלחמה, וניסינו להסביר זאת לעצמנו. התשובה בסוף היא שאנשים חייבים לגור איפשהו, והביקוש שהחל לרדת עם עליית הריבית, לא נעלם. האוכלוסייה הולכת וגדלה, והיה צריך להסתגל למציאות החדשה", כך דן 2023 פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן. "בחלק גדול של הייתה ירידה בביקוש – אבל בסוף זה מצטבר ומתפרץ. אנשים הסתגלו לריבית החדשה, וצריך להזכיר שזו לא ריבית שלא ראינו בעבר; הייתה ריבית גבוהה, וגם אז קנו דירות. אנחנו רואים את זה אצלנו וגם בחברות אחרות". מה לגבי ההיצע? הבנייה בפועל? "בכל הקשור להיצע, בתקופה של האטה בעסקאות וגם על רקע אי הוודאות לאור חוסר היציבות הפוליטית והחברתית, היו יזמים שבחרו להקפיא פעילות או להמתין. זה הוביל להאטה בהתחלות בנייה, מה שמעצים עכשיו את האפקט של חזרת הקונים על מול היצע נמוך. כל חברה נהגה כפי שחשבה לנכון. אנחנו בתקופה הזו המשכנו כרגיל, מתוך הבנה שההאטה תהיה זמנית. דחפנו את כל הפרויקטים קדימה כדי להביא אותם לבנייה ולשיווק. את משבר חומרי הגלם אנחנו לא מר ־ גישים ישירות, כי אנחנו מתקשרים עם קבלני ביצוע בפרויקטים, אבל יש השפעה במחיר באוקטובר 8־ ובעיקר בכל הקשור לעובדים. ב הוטל סגר, ועיקר כוח העבודה נעלם בן לילה. בשבועות הראשונים אתרים היו פחות או יותר מושבתים. לאחר מכן החלה חזרה לפעילות. לשמחתנו, האתרים שלנו חזרו לפעול, אבל . זה מייצר 100%־ גם היום עדיין לא עובדים ב עיכובים בלוחות הזמנים ועלייה בעלות כוח .100% האדם. מחיר העובדים התייקר בכמעט לגבי לוחות הזמנים בפרויקטים, צריך לראות איך הדברים יתפתחו. יש לי צפייה מהממשלה, שהיא תכיר באירוע הזה ותקבע הסדר, שבמ ־ סגרתו לא הקבלנים והיזמים יהיו אלו שיצטרכו לשאת בנזקים. המדינה צריכה לקחת אחריות. צריך לתת תקופת גרייס מול רוכשי הדירות. מאכזב מאוד שחודשים ארוכים מפרוץ המלח ־ מה הממשלה לא מצליחה למלא את החוסרים. בכל העולם יש עובדים שהיו שמחים לעבוד כאן בתנאי השכר והעבודה של ישראל". הממשלה נמנעהשנים מלטפל בהיצע. במקום לשחרר חסמים, טיפלו בדברים קטנים ויצאו עם תוכניות פופוליסטיותשמטפלות בעיקר בביקוש, דוגמתמחיר למשתכן. אף תוכנית כזו לא הגדילה את ההיצע. למה היתר בנייה צריך לקחתשלוש וחצי שנים, כשבמדינות אחרות מדובר בחודשים? שנים ארוכות חשבתי, שיש מסגרתקבועהשל חוק התכנון והבנייה, ושלא נכון לשנותו מהיסוד, כי זה יהיה מורכב מדיי. שיניתי את דעתי – אנחנו נמצאים היום במצב בלתי סביר. חייבים למצוא בעולם מודל שעובד ופשוט להעתיק אותו ולהתאים אותו לישראל, כי יש כאן מאפיינים ייחודיים, אבל לאמץ מאפס שיטה חדשה, שיעילותה ואיכותה מוכחות".

אבישי בן חיים מנכ"ל רוטשטיין

"אם זה תלוי בממשלה, זה לא קורה"

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 2 0