ידיעות הנדל"ן

שכונה וקהילה

רוכשי הדירות כיום כבר לא מסתפקים בארבעה קירות עם ממ"ד במיקוםטוב. מגפתהקורונה וגםהמלחמהשמתחוללתמאז אוקטובר הביאו ישראלים רבים להעדיף שכונות ומתחמים קהילתיים, שיענו לכלל צורכיהם – ממוסדות ציבור וחינוך ועד אתרי מסחר, בילוי ופנאי, אורי חודי • וזאת מבלי להזיז את הרכב קהילה של אפשרויות

בשיכון ובינוי נדל"ן, מרחיב מעט יותר: "בתהליך הבחירה של רכישת דירה יש כמה רבדים מובהקים. הראשון קשור למאפייני הדירה עצמה. השני קשור למאפיינים פונקציונליים שקשורים לסביבה, למשל קרבה למרכז קניות, בית ספר או יציאה לכביש ראשי. הרובד השלישי מעניין וחשוב לא פחות, ומ ־ תייחס לתחושת הקהילתיות שקיימת בשכונה. זו מגמה שאנחנו מזהים בשנים האחרונות ושהתעצמה במיוחד בעקבות הקורונה וגם בחודשי המלחמה האחרו ־ נים – בניית קהילה גם בסביבה אורב ־ נית. המשמעות היא שאנשים מחפשים אזורים עם שטחים ציבוריים, שמאפש ־

על ידי בחירת אופי השכונה וקבוצות אוכלוסייה בעלות צרכים זהים. לצורך העניין, שכונה וקהילה המתבססת על משפחות צעירות, מתוכננת לרוב כקו ־ מפלקס מגורים תחום על ידי בניינים, ובמרכזה מרכז מסחרי, פארק, שירותים ציבוריים גנים ובתי ספר. בנייה זו יוצ ־ רת באופן אוטומטי קהילה, שמנהלת את מרבית היום שלה בגזרת השכונה ויוצרת חברויות ותחושת שייכות". יצחק סער, סמנכ"ל שיווק ולקוחות באורון נדל"ן, מציין כי רכישת דירה היא הרבה מעבר לדירה עצמה: "הרו ־ כשים מבקשים לרכוש חוויית מגורים הוליסטית, שתאפשר להם לבנות חיים

שכונות המגורים החד ־ שות אינן דומות לשכונת השינה של פעם. אם בעבר הסתפקו רוכשי הדירות

במפרט הדירה והבניין, חדרי דיירים, חדרי כושר או לובי מפואר, בשנים האחרונות נכנסים עוד שיקולים לת ־ מונה. בהתאם, גם חברות הנדל"ן מבי ־ נות את המציאות החדשה ומובילות קו שונה בשיווק ובתכנון השכונות החד ־ שות. תקופת הקורונה חידדה את חשי ־ בות הקהילה בשכונה ואת יתרונותיה, וההבנה התעצמה עוד יותר מאז פרצה המלחמה. כך למשל היה ניתן לראות כיצד המפונים השתלבו בקהילות במ ־ קומות לא צפויים, ועד כמה מדובר במ ־ ציאות בשטח ולא רק בסיסמה שיווקית. "קהילה מתאפיינת באנשים עם צורך השתייכות לקבוצה, החולקים רצון וע ־ ניין משותפים ופועלים בגבולות גזרה מסוימים ותחומים", פותחת ומסבירה ענבל הראל, מנהלת השיווק בחברת שתית. "אנו מכירים מגוון קהילות פיזיות ווירטואליות, החולקות תרבות משותפת, היסטוריה, תחומי עניין. אבל מעניין לראות איך באה לידי בי ־ טוי הקהילתיות בעולם הנדל"ן מלבד המיקום הגיאוגרפי המשותף וקיום עקרונות 'קהילה עירונית', שבסיסה 'התיישבות חדשה'. בעולם הנדל"ן מזהים בשנים האחרונות את הצורך ההולך וגובר של אנשים בהשתייכות לשכונה פעילה ותוססת, אשר בזמנים מסוימים כמעט נעלם. יזמים רבים פו ־ נים יותר ויותר לפרויקטים בסדר גודל של שכונה. בהקמה של שכונה במלואה היזם יכול לקיים את חזון הקהילתיות

דן מויאל: "אנשים מחפשים אזורים עם שטחים ציבוריים, שמאפשרים להם שהייה נעימה בחוץ וגם מזמנים להם מפגשים עם האנשים שגרים בסמוך להם"

רים להם שהייה נעימה בחוץ וגם מזמ ־ נים להם מפגשים עם האנשים שגרים בסמוך להם. אלה יכולים להיות שטחי פארק, חדרי כושר ומרכזי ספורט, חדרי משחקים ייחודיים, חללי עבודה משו ־ תפים ועוד. יש כאן המון מקום ליציר ־ תיות. מעבר לרצון בתחושת קהילתיות, זה עונה גם על צורך פונקציונלי. אנשים מחפשים היום סביבת מגורים שמאפש ־ רת לצמצם עד כמה שניתן את הנסיעה ברכב. כך לדוגמה אם אני עובד יומיים

מלאים בתוך הפרויקט או השכונה, וליהנות מכל השירותים הקרובים והנ ־ גישים ביותר, בלי להתרחק מהבית. כך לדוגמה בפרויקט שלנו, שעתיד להיבנות בבת ים וצפוי לאכלס בעיקר משפחות צעירות, אנחנו מקפידים על השטחים המשותפים - חדר כושר, מו ־ עדון דיירים, מתחם עבודה משותף ואף גינה קהילתית, כך שכל אלה יסייעו בבניית קהילה עם הבסיס הטוב ביותר". דן מויאל, סמנכ"ל שיווק ומכירות

- יום שישי, כ"ט בסיון תשפ"ד 05.07.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 82