ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי

יגאל דמרי בעלי חברת י.ח. דמרי

ראול סרוגו נשיאהתאחדות הקבלנים בוני הארץ

"ישראל סובלת ממחסור חמור בדירות, והמצב דורש פתרון מיידי", כך פותח ואומר יגאל דמרי, מוותיקי היזמים והקבלנים בישראל. "לפני הכול צריך למנות פרויקטור מקצועי להקמת כוח משימה רב־משרדי, שיתכלל את הנושא ויציע מדיניות ברורה שנים קדימה. בנוסף חייבים לטפל בבירוקרטיה המיותרת, להגביר את קצב הבנייה על קרקעות מתוכננות ולוודא שהיצע הדירות יעמוד בביקושים, ולפתח את שוק השכירות לטווח ארוך ופרויקטים של התחדשות עירונית. בהיבט של היצע וביקוש, המלח ־ מה המתמשכת בצפון הביאה לפגיעה קשה ולקיפאון כמעט מוחלט בשוק הנדל"ן באזור, ככל שלא תהיה הכרעה ברורה ותחושת ביטחון לתושבי הצפון, מי שחשב לקנות בית בגליל, כנראה יחפש מקום אחר, מה שייצר לחץ על שווקים שבהם ההיצע אינו עולה על הביקוש עוד קודם, ובאופן עקיף תהיה השפעה על כל הארץ". מה אפשר לעשות עם מצוקת כוח האדם? "אומנם הממשלה קבעה מכסה שמכפילה את מספר הזרים שיוכלו לעבוד בישראל, אבל בעיית הבירוקרטיה והחסמים שמונעים את הבאתם, טרם נפתרו. יש פתרונות, כמו הארכת הסכמים בילטרליים, הבאת עובדים ממדינות נוספות וגם הארכה של תקופת ההגשה של מכרזים. זה רק חלק קטן ממה שהמדינה יכולה לעשות, מתוך הבנה שמדובר בנושא רגיש ומורכב. אפשר גם להגדיל את המכסות ולאפשר לקבלנים להעסיק עובדים זרים גם בתחומים שאינם מאושרים. מקצועות שקשורים לשר ־ שרת הייצור בבנייה, למשל אלומיניום, חשמל ועבודות פיתוח, נפגעו משמעותית בעקבות המלחמה, כי שם הרוב המוחלט היו פלסטינים". במבט קדימה – מה צריך לעשות היום כדי שהענף יתאושש? "בתחום הבנייה לוקח שנים לתכנן, לבנות, לפתח ולייצר, ולכן הדבר החשוב ביותר הוא התוויה של דרך ברורה עם חזון, סבלנות ודבקות במטרה. הציבור צריך להאמין שהממשלה נחושה ליישום ולהצלחה של התהליך. על הממשלה לייצר ודאות ולקבל החלטות ארוכות טווח, שלא יושפעו ממדיניות כזו או אחרת. דווקא היום, כמעט שנה מפרוץ המלחמה, נוצרה הזדמנות פז למחוק את המונח פריפריה ולעודד זוגות צעירים ומשפחות לעבור לחלקים אחרים בארץ. מדובר באזורים, שבהם יוכלו למצוא איכות חיים במחיר סביר, עם שפע אפשרויות תחבורתיות להגיע למרכז. בנוסף, כדי להביא זוגות צעירים ומשפחות מבוססות, חייבים לתמרץ אותם על ידי סבסוד הקרקע, מענקים וכל כלי שיעזור להוריד מחיר ולהקל עליהם. ישראל מדינה קטנה, הערים שאנחנו קוראים להן פריפריה, דקות עד שעתיים 45 נמצאות היום במרחק מתל אביב, ובאמצעות תשתית תחבורתית טובה, הזמנים עוד יתקצרו, לכן המונח פריפריה חייב להימחק. יש להשקיע בתשתיות, תעסוקה וחינוך, שהם, כידוע לכולנו, השיקול המרכזי בהחלטה של זוגות צעירים". "על הממשלה לייצר ודאות ולקבל החלטות לטווח ארוך"

"על המדיניות הממשלתית לעודד קבלנים לבנות יותר"

"ענף הבנייה והתשתיות במצב לא טוב. אין מס ־ פיק כוח אדם ואין התחלות פרויקטים חדשים", כך אומר ראול סרוגו, נשיא התאחדות הקבלנים אלף פלסטינים, שלא 100־ בוני הארץ. "במקום כ אלף 15־ נכנסים יותר לישראל, הגיעו עד כה רק כ ש � אלף שהממשלה אי 50 עובדים זרים מתוך כ ־ רה, וההשפעה המיידית לכך היא בהתמשכות הפרויקטים. לבנות היום לוקח הרבה יותר זמן, והמשמעות היא איחורים במסירה. זה כבר קורה. כנראה נראה בקרוב גם עתירות לבית המשפט. אנחנו נדרוש פסק דין הצהרתי של בית המשפט, שיתייחס לסוגיה, כי המדינה נכון לעכשיו לא מתייחסת". כאמור, סרוגו מודאג מהיעדר התחלות של פרויקטים חדשים: "יש מעט התחלות בנייה ואין התחלות של מבני ציבור, דוגמת בתי ספר וגנים, וזה משהו שכבר עכשיו מתחיל להדאיג את מרכז השלטון המקומי, שם מבינים ומדברים איתנו כל 1־ הזמן. זה לא רק מה שהיה אמור להיפתח ב , כבר היום מבינים שתהיה בעיה 2024 בספטמבר , וזה מדאיג אותם ואותנו מאוד. פועל 2025־ גם ב יוצא של המצב הזה הוא שמתחילים לדבר על חזרה של הפועלים הפלסטינים, וייצור מסגרת שתאפשר זאת. גם בתחום התשתיות חסרים המון דברים. נושאי התחבורה והפקקים, בריאות, ביוב ועוד - לא מגיעים לטיפול, ובלי פועלים

לא נצליח להתקדם וגם לא נגיע לשיקום הצפון והדרום. לכן הבאת עובדים היא עניין אסטרטגי. משרד הבינוי והשיכון אולי מנסה, אך האוצר מנותק מהאירוע, שר האוצר לא מתערב וגם לא שר הפנים". מה נדרש בטווח הבינוני והארוך כדי לשקם את הענף? "נדרש תקציב שמיישם מדיניות מרחיבה; שיהיו הוצאות ממשלה שיגרמו לגידול בצמיחה ובתוצר, למשל השקעה בכוח אדם ובטכנולו ־ גיה. התחלנו בהכשרות ישראלים ויש להמשיך בכך ולתקצב. במקביל יש להסיר בירוקרטיה שמעכבת פתרונות טכנולוגיים לענף. המדיניות הממשלתית צריכה לעודד קבלנים לבנות יותר, ובמקביל להפחית את מס הרכישה למשקיעים. צעד נוסף שאנו מציעים קשור בהתחדשות עירונית; יש לקבוע זיכוי במס לחברות שיעשו פרויקטים בפריפריה, זה ייצור תמריץ כלכלי אמיתי. ועוד תוכנית שיכולה להוריד את הגירעון מהר מאוד ולחולל שינוי גדול, קשורה לרשות מקרקעי ישראל - יש להפריט את רמ"י לשש חברות, שיפעלו באזורים שונים. כל חברה תתנהל כחברה עסקית פרטית, עם שליטה של המדינה. זה יזרים כספים אדירים, ותב"עות יקודמו מהר יותר, בכפוף לבקרה ממשלתית. גם המוסדיים צריכים להיות חלק מהפתרון זה".

רוני בריק רוני בריק, יזם נדל"ן, בעלי חברת לי־רן נדל"ן ולשעבר נשיאהתאחדותהקבלנים בוני הארץ

"המצב חמור. אין עם מי לדבר" "המצב היום בענף הנדל"ן חמור מאוד. אין פרטנרים לכלום. שר הבינוי והשיכון חי בעולם אחר, ושר האוצר לא עוסק במשרד האוצר. הוא לא נותן לק ־ בלנים כלום, לא מתייחס לסוגיית האיחור במסירות ולא מאפשר שום פיצוי. הוא אומר שיש לקבלנים הרבה כסף, שהם הרוויחו בשנים האחרונות, והוא רואה את הרווחים הגדולים בדוחות של החברות הציבוריות הגדולות. הם הורגים את הענף שמוביל את הכלכלה הישראלית", טוען רוני בריק, יזם נדל"ן, בעלי חברת לי־רן נדל"ן ולשעבר נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ. "פשוט אין עם מי לדבר", ממשיך בריק, "אין ממשלה ואין אוזן קשבת. חובה שמי שמוביל את המשרדים האלו יתחלף, אחרת מצב הענף רק יחריף. נכון להיום זוגות צעירים רק מתרחקים מהיכולת לרכוש דירות. כל הנתונים מראים שמחירי הדירות בעלייה, ויש להבין שזה לא משום שהקבלנים רק רוצים להרוויח. יש עלייה מטורפת בתשומות, מחסור חמור בעובדים, הכול התייקר – וזה מתגלגל למחירי הדירות ולעלויות הבנייה". איזה לקח אפשר ללמוד מהמצב שהענף הגיע אליו? "אני מדבר עם הרבה קבלנים, ויש משהו שחוזר על עצמו. לרבים נפל האסימון לגבי העובדים, והם

מבינים שלא יהיה אפשר לחזור להיקפים הגדו ־ לים של עובדים פלסטינים. מצד אחד אני חושב שחייבים לשחרר פלסטינים לעבודה בישראל, אומנם עם מגבלות מתחייבות, אבל זה מהלך הכ ־ רחי. בטווח הארוך, ואת זה כולם מבינים – בכל אתר עובדים זרים ואולי 70% בנייה יהיו צריכים להיות פלסטינים. אסור להיות תלויים בהם כל כך. יש 30% היום סינים והודים. אני שומע שיש עליהם תלונות, אבל מניסיון אישי, אני אומר שהם עובדים טובים. מי שעובר את מיוני ההתאחדות, מגיע עם ניסיון. הקבלנים צריכים סבלנות, כי הזרים צריכים ללמוד איך עובדים בארץ. גם אם צריך ללמד אותם חודש וחצי, אין ברירה, אחר כך הם עובדים טובים מאוד. ההכשרה שלהם עלתה לי ולקבלנים אחרים כסף, והיום לא מוכנים לוותר עליהם. במקביל חייבים עוד הרבה עובדים. הייתי בטוח שאחרי חודשיים יהיו כאן עשרות אלפי זרים, והמחירים יירדו ויתייצבו, אבל זה לא קרה, כי המדינה לא דוחפת". מה צריך לעשות עכשיו כדי שדברים יקרו? "אם היה קבינט דיור כמו בתקופתו של כחלון ומטה דיור פעיל כמו שהיה עם אביגדור יצחקי, דברים היו נראים אחרת. היה מי שראה התמונה הרחבה, והיו אנשים עם רצון לשינוי. היום אין כלום. ענף הנדל"ן לא מעניין אף אחד בממשלה עכשיו".

- יום שישי, כ"ד באלול תשפ"ד 27.09.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 18