ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי

יוסי אברהמי בעלים ויו"ר קבוצת יוסי אברהמי

ורד צרפתי זבולון מנכ"ליתמשותפתצרפתי שמעון

ורד צרפתי זבולון, מנכ"לית משותפת בקבוצת צרפתי שמעון ויו"ר ועדת ביקורת בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, מביטה מודאגת על הענף. מצוקת עובדים קשה והתייקרות חומרי גלם יובילו, לשיטתה, להתייקרות הדירות, והבעיות של תקופת המלחמה יחד עם חסמי הענף שקיימים כבר שנים, מקשים על הגדלת ההיצע. "נתחיל בזה שיש ההתאוששות במכירת דירות חדשות. בחודשים האחרונים נרשמת עלייה משמעותית בכמות ובקצב העסקאות ביחס לחודשי המלחמה הראשונים ואף בהשוואה לתקופה שלפני כן. נראה, שהרוכשים מבינים שאנחנו חיים בסוג של שגרת מלחמה, שהחיים חייבים להימשך, ואלה שצריכים דירה, סוג ־ רים עסקאות. מאידך בכל הקשור להתחלת פרויקטים חדשים, יש בעיה. המלחמה יצרה בענף מצוקת עובדים קשה, כשבבת אחת נגרעו ממצבת כוח האדם בשל האיסור 70% כמעט להעסיק פלסטינים. במקביל המדינה כשלה בהבאת העובדים הזרים. כמעט שנה אחרי אלף זרים בלבד, 20-15־ באוקטובר הגיעו כ 7 וחלקם הגדול אינו מיומן לעבודות בנייה. לכן אני מעריכה, כי ברבעונים הבאים תהיה ירידה חדה בהתחלות הבנייה". מה יהיה עם מחירי הדירות? "לדעתי, המחסור בידיים עובדות יביא בס ־ בירות גבוהה מאוד להתייקרות של מחירי הדירות לרוכשים. זאת מפני שעלות העובדים הזרים גבוהה בכפי שלושה מעלות הפלסטי ־ נים. המלחמה גם הובילה למשך כמה חודשים לקושי מסוים בייבוא חומרי גלם לבנייה, למשל מטורקיה - וכל אלה מובילים להתייקרות מש ־ מעותית בעלויות הבנייה ליזמים, שיתגלגלו אל הרוכשים. אם מדובר בפרויקטים שכבר נמצאים בבנייה, היזמים יכולים איכשהו לספוג את ההתייקרות ולהמשיך לבנות, אבל בפרויקטים חדשים – מצוקת העובדים והזינוק בעלויות הבנייה בהחלט ישפיעו לרעה. אני קוראת למדי ־ נה להחזיר את הפלסטינים לאתרים, כדי שהענף יוכל להמשיך לפעול ושהבנייה תוכל להימשך. לעומת אלה, כל יתר הכשלים בשוק זניחים". התחדשות עירונית זה מנוע צמיחה משמ ־ עותי. מה חשוב לקדם בתחום זה? "הבעיה הגדולה ביותר בתחום זה היא הבירו ־ 10-8 קרטיה ברשויות המקומיות. משך זמן של שנים לקבל היתר בנייה לפרויקט הוא בלתי סביר ומעכב משמעותית את הגדלת היצע הדירות. שחרור החסמים הוא המהלך הראשון בחשיבותו שעל הממשלה לטפל בו. לאחר מכן, כאפיק נוסף לייצור כמות של יח"ד חדשות מהתחדשות עירונית מעבר לחידוש בניין בודד או כמה בניינים ביחד, אני מציעה רעיון עם פוטנציאל לכמות גדולה של יח"ד חדשות בהליך קל יחסית – חידוש אזורי תעשייה מסורתיים או אזורי מסחר ישנים ולא פעילים. פרויקטים כאלה מאפשרים יצירת מקורות הכנסה חלו ־ פיים לרשויות המקומיות, שיאפשרו להן לממן את כל התשתיות התומכות למגורים מארנונה גבוהה שתיגבה משטחי המסחר והתעסוקה, וללא הצורך בתקצוב ממשלתי". "הרוכשים מבינים שהחיים חייבים להימשך"

"תושבי חוץ רוכשים דירות מתוך גאווה יהודית-ישראלית"

יוסי אברהמי, בעלים ויו"ר קבוצת יוסי אברה ־ מי ויזם ותיק בישראל, מסתכל על מה שקורה בשטח כבר כמעט שנה, ומתקשה להבין איך הממשלה לא מצליחה לפתור את מצוקת העובדים הקשה. במקביל הוא מספר, כי הביקוש לדירות חדשות הולך ועולה מחודש לחודש, וש ־ בירושלים תושבי החוץ לא הפסיקו לקנות דירות אפילו לרגע, גם בשיא המלחמה. "יש מצוקת עובדים חמורה כבר כמעט שנה, מאז התחילה המלחמה", פותח אברהמי ואומר, "העובדים שנמצאים באתרי הבנייה, תפסו על זה טרמפ, והעובדים מהשטחים לא מגיעים, מה שגורם לכך שמחירי הביצוע עולים בצורה פראית. היו צריכים להביא עובדים הרבה יותר מהר, אבל הביאו הודים שלא עושים עבודה טובה. אני חושב שהם לא כל כך מתאימים לבנייה. אי אפשר להשוות אותם לסינים. הם לא מתאימים לתחום, אולי מתאימים לעבודות גמר, אבל אין להם היכו ־ לת להרים שלד בבניין כמו הסינים. אבל אי אפשר בלי עובדים וצריך להתארגן במהירות, לא לחלום, לצאת לסין או מולדובה או רומניה, מקומות שאנחנו מכירים ויודעים שיש משם עובדים טובים ומיומנים. לא ללכת מראש למקום לא מתאים. נכון להיום אין עובדים כדי שאתרי הבנייה יעבדו , וצריך למצוא פתרון דחוף. אולי אפילו 100%־ ב לאפשר לכל חברה להביא עובדים בעצמה". אולי צריך להחזיר את הפלסטינים? לפחות חלק? עם מגבלות? "חד משמעית לא. אני לא רוצה שפלסטינים ייכ ־

באוקטובר. צריך לעשות מעשה 7 נסו שוב אחרי ולמצוא עובדים מתאימים ממקום אחר. בשום פנים לא להחזיר פלסטינים. אני לא רוצה שהם יישארו באתרים, ליד מבנים קיימים וליד מגורים של אנשים. אין לזה מקום בכלל". הכשרה של ישראלים בבנייה רלוונטית? "רק כמנהלי עבודה, מהנדסים או אולי במשרות אחרות, כמו בטיחות או תכנון ורכש. לא עבודה באתרים, בשלד ובביצוע. זה לא יקרה". במקביל לבעיות הקשות בכל הקשור לכוח האדם אברהמי מספר על ביקוש הולך וגובר לדירות חדשות. "יש ביקוש אדיר בחודשים האחרונים מרוכשים בארץ וגם מחו"ל, מקסיקנים, אמרי ־ קאים וממדינות אירופה. ויש ביקוש משמעותי בעיקר לדירות בירושלים. למעשה, גם מתחילת המלחמה היו רכישות של תושבי חוץ בבירה, וזה הפתיע. יש אנטישמיות גדולה מאוד, והם מרגישים את זה על צווארם, אבל זה לא רק זה. יש רכישות שבאות מהמקום של להיות שייך, להרגיש ישראלי, להרגיש גאווה שהם עוזרים לישראל. גאווה יהודית-ישראלית זה גם חלק מהעניין". מה יהיה ביום שאחרי? "המחירים יעלו. יש ביקוש גבוה מאוד. הייתה האטה ארוכה ואנשים לא קנו. הבעיה היא שלא מייצרים מספיק דירות. צריך לייצר פי ארבעה ממה שיש עכשיו כדי לספק את השוק המקו ־ מי. כדי שזה יקרה, צריך לרתום את כל משרדי הממשלה והרשויות המקומיות למשימה".

שלוםשטרית בעלי חברתשתית

מצוקת העובדים: "עובד סיני מרוויח יותר ממנכ"ל חברה" "בישראל ובענף אפשר להרגיש סוג של שגרה, אבל הכול תחת עננה של מלחמה קשה", כך פותח ואומר שלום שטרית, בעלי חברת שתית, "המצב הכלכלי שלנו גרוע. זו עוגה שפעם היה אפשר

15 וגם על זה משלמים יותר כסף. בפרויקט יש - זה משמעותי מאוד. אם 30 עובדי שלד במקום היו מקבלים החלטה אחרת, פותחים את השמיים ממדינות אחרות, המצב היה טוב יותר. אנחנו היינו בגיאורגיה, מטעמנו, ובסרביה – ולנסות להביא עוב ־ דים. יש רצון ויש עובדים מיומנים, אבל זה לא קורה. בינתיים לא מעט קבלנים ואתרים עובדים בצורה עקומה, עם כל מיני פתרונות של אין ברירה. מי שכן מקצועי, מקבל משכורות ענק – עובד סיני מרוויח יותר ממנכ"ל החברה". שטרית מתייחס גם לבירוקרטיה שמהווה חסם: "גם היתרי בנייה כמעט בלתי אפשר לקבל. המע ־ רכת לא עובדת כמו שצריך. זוגות צעירים צריכים דירות והרבה, ויש הרבה דירות שלא יוצאות לדרך. הייתי מצפה שכל בעל תפקיד ציבורי יעבוד בשביל זה. אני אדם אופטימי מטבעי, אני מנסה למצוא את התקווה בכל דבר, אבל אני חייב להגיד שזה נהיה קשה מאוד. המדינה עצמה דרך נציגיה פועלת בצורה בעייתית. אני אומר - נבחרי הציבור חייבים לתת את הפתרונות, ואם אין לכם כאלה, תפנו את הדרך למי שיש לו".

לחלק בצורה מסוימת – אבל היום המצב השתנה. התקציבים למשרדי הממשלה מנופחים, ותקציב הביטחון רק יעלה. הגירעון גבוה ואי אפשר היום להביא כסף. ועל רקע כל זה מנסים לנהל את הענף. לאף אחד אין ספק שהמפעל הציוני חייב להמשיך, אבל עושה רושם שאצל הרגולטור לא מפנימים זאת. אני רואה היעדר קבלת החלטות בתקופה הזו, בראש ובראשונה בסוגיית העובדים. בעולם יש הרבה מאוד עובדי בניין מיומנים שהיו שמחים לעבוד בישראל. אומנם החליטו לפתוח את השמיים ולהביא עובדים זרים, אבל בחרו משום מה בסריל ־ נקים ובהודים שלא מתאימים. חשוב להבין - עובד זר טוב מייצר עוד שני מקומות עבודה לישראלים". איך זה משפיע בשטח? "יש מי שמצליח לעבוד עם הסינים שנשארו כאן, אבל המצב לא כבשגרה. למשל אנחנו היום בפעי ־ מזו שהייתה לפני המלחמה, 80% או 70% לות של

- יום שישי, כ"ד באלול תשפ"ד 27.09.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 22