ידיעות הנדל"ן

לזרז את ההיתר

האם ימוסמס הרישוי העצמי?

הימשכות תהליכי הוצאת ההיתר אינה חדשה, ותוכנית שלמה נהגתה כדי להקל את התהליך. חיים פייגלין, מנכ"ל חברת צמח המרמן וסגן נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, מסביר מדוע התוכנית המדוברת נכונה, אבל תוהה למה לא מיישמים אותה. "תוכנית הרישוי העצמי הייתה יכולה לפתור או להקל תיקון לחוק התכנון והבנייה – רישוי 2021 את הבעיה. כנסת ישראל אישרה כבר בשנת עצמי על ידי אדריכל מורשה להיתר. רישוי עצמי לבנייני מגורים עד תשע קומות אמור להיכנס לתוקף מחייב בקרוב, בכפוף לתקנות שאמור שר הפנים להתקין. הרישוי העצמי, שבו אדריכלים מורשים להיתר מקבלים על עצמם את כל סמכויות רשויות הרישוי להנפקת ההיתרים, היתרי השינויים ואישורי האכלוס בעצמם, יכול להביא למצב של מתן היתר בנייה לפרויקט בתוך כמה חודשים, לעומת כמה שנים כיום, וכן לקצר את משך הזמן לאכלוס הפרויקטים בחצי שנה לפחות. בפועל אני רואה שמינהל התכנון, בעצה אחת עם השלטון המקומי, מנסים למסמס את ההישג החשוב הזה שנקבע בחקיקה. הם מנסים להעמיס בתקנות שיובאו לאישור השר כל מיני מגבלות על האדריכלים המורשים להיתר, כך שהאחרונים יצטרכו לפנות לאישור רשות הרישוי או מהנדס העיר על כל צעד ושעל בדרך להיתר. למעשה, אני מזהה כוונה למסמס את החוק מכוח החוק, מבלי שיש לכך שום תרומה לענף הבנייה. במקום לברך ולקדם את ההישג החשוב של רישוי עצמי ולהשתמש בו כדי לעזור לשוק, אני מזהה כוונה לקבור אותו. במרבית הוועדות המקומיות, למעט מספר צדיקים בסדום כגון עיריית ירוש ־ לים, ממררים ליזמי הנדל"ן את החיים ומעמיסים עוד ועוד בירוקרטיה במקום לעשות למען הענף את ההיפך. אם זה לא ישתנה, נמשיך להתבוסס בהליכי הרישוי שנים על מתקדמת, כל OECD גבי שנים כמדינת עולם שלישי במקום להפוך סוף סוף למדינת זאת תוך החרפת משבר הדיור ויוקר הדיור בישראל".

ישתחרר הפקק. הייתי מציע להגדיל את אלף שקל עבור כל 200 התמריצים ל דירה". "נזק עצום למאבק במצוקת הדיור" יוסי פרשקובסקי, יו"ר חברת פרשקו ־ בסקי, מתייחס לעובדה, שמשך הזמן הארוך להוצאת ההיתר הוא לעיתים נג ־ זרת מחוסר הרצון של הרשות המקומי לקדם פרויקט זה או אחר: "הבעיה היא שיש רשויות שלא רוצות לקדם היתרים, על אף שזה לא חוקי, ומתנהלות כאילו אין דין ואין דיין. כמו כן יש רשויות עם בעיה של כוח אדם והן לא מסוגלות לקדם היתרים, אך יש רשויות שמסבכות את העניינים כדי לא לקדם היתרים. מצד שני יש רשויות שמנסות לקדם ולהוביל פרויקטים של נדל"ן, אך הן מעטות מדי, לצערי. בפועל המצב חמור וגורם נזק לקבלנים. במקום שבתי המשפט יעמידו את הרשויות במקומן, הם מאפשרים להן להתנהל בצורה פרזיטית, והרשויות לא מקדמות את הבנייה. המדינה לא דואגת שיהיו תשתיות ראויות שיאפשרו לקדם פרויקטים של נדל"ן, אז הרשויות לא רוצות לקדם את הפרויקטים, כי אין תשתיות מתאימות למגורים. הפת ־ רון נעוץ בשיתוף הפעולה בין המדינה והרשויות המקומיות. אם המדינה תטפל בתשתיות בערים ותדאג להעמיד תש ־ תיות ראויות באזורים שבהם מתוכננים פרויקטים למגורים, זה יתמרץ את הר ־ שויות המקומיות לקדם את הפרויקטים הללו כדי לתת מענה למחסור בדירות". ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל,

נייה עליהן. יתר על כן, גם אם מדברים על טבלאות של איחוד וחלוקה בעס ־ קאות בין בעלי קרקעות ליזמים, אפשר להוביל למימוש והפחתת זמן בקידום התוכניות והוצאתן לפועל. שילוב שמאי מקרקעין מקצר הליכים משמעותית״. דני מור, מנכ"ל חברת אדוארדס ישראל, כלכלן ושמאי מקרקעין, מתייחס לנקודה נוספת שמעכבת התהליך: "רבות דובר על הצורך המיידי בקיצור הבירוקרטיה ותגבור כוח אדם מקצועי של אדריכ ־ לים, מהנדסים ובודקי תוכניות בוועדות השונות, אשר אינם הולמים את צורכי השעה ואת צפי הגידול של האוכלוסייה. ברצוני להרחיב מבט שלא ניתן לו זרקור מספק, ולפיו לא תמיד העיכובים טמונים ביזמים או בבודקי התוכניות בוועדות וברשויות השונות. לעיתים העיכובים נעוצים דווקא בניסוח הוראות תוכנית בניין עיר (תב"ע), שמתנות שלביות בהוצאת היתרים לפי מכסות קצובות, בהתאם להתקדמות הכשרת פיתוח סביבתי ומתקנים ציבוריים. תוכניות, בעיקר בשכונות חדשות, מייצרות סי ־ כון רב ליזמים המתחרים על קצב הוצאת ההיתרים, בשל דירוג המכסות הקבועות למתן היתרים מצד הוועדה. יזמים רבים

ישי רוט: "יש לקבוע לוחות זמנים חודשים. 3 לקבלת פסק דין בתוך בכל הנוגע לתוכניות של מתחמי פינוי־בינוי, חייב להיות הליך בירור מהיר ומסודר"

נכרנות בציר זמנים אחיד". רוני מזרחי, יו"ר ובעלי קבוצת מזרחי ובניו, סבור שאת מצוקת כוח האדם קל לפתור אם יהיו רצון ותקציב: "הוצאת היתרים בישראל היא הארוכה בעולם. אם במדינות המתוקנות היא נמשכת חצי שנה עד שנה, אצלנו זה נמשך שנים ארוכות. הפקידים העוסקים בכך, הם גם חסרי מוטיבציה ולעיתים גם עמוסים מעל הראש, והכול מתעכב. אין לי ספק שהעלאת מוטיבציה ותגבור הפקידים פי שניים ויותר יגרמו מיידית לקיצור הליכים ובכך גם תגדל כמות יחידות הבנייה שנבנות מדי שנה. אינני שולל גם אפשרות של משכורת מוגדלת ובונו ־ סים לפקידים, זאת מכיוון שנכון להיום הם, לצערי, מנותקים לחלוטין מהצורך להגדיל ולייעל את קצב מתן ההיתרים". גם אדריכל רוני תימור, מבעלי תימור שוורץ אדריכלים מתייחס לתמרוץ כלכלי: "לרשויות המקומיות אין בפו ־ על תמריצים מספיקים על מנת לקדם בנייה למגורים, זאת בשל הארנונה הנ ־ מוכה ובשל העובדה שהארנונה לעסקים גבוהה פי שלושה ויותר. לכן ברגע שי ־ 100 תמרצו את הרשויות המקומיות ב אלף שקל עבור כל דירה חדשה שתיבנה,

יכולים להידחות בהנפקת ההיתרים לשלבים מאוחרים יותר של התקדמות התוכניות, הואיל וטרם תוקצבו ובוצעו תשתיות ציבוריות, דוגמת מחלף, צומת, הרחבת קו מאסף לשפד"ן, הקמת מבני חינוך, תרבות ועוד. זאת על אף שעמ ־ דו בכל התנאים הרבים והמורכבים מצד הרשויות השונות לקבלת ההיתרים. יתרה מכך, עלויות המימון הכבדות בר ־ כישת קרקעות רמ"י וקרקעות פרטיות וזמני ההמתנה הממושכים, לעיתים ללא צפי ריאלי להשלמת התשתיות הציבו ־ ריות, משבשים את התקציבים והדו"חות לבנקים. כל אלו מייצרים לעיתים עננה כבדה, שמרחפת על הכדאיות בהוצאת הפרויקטים לפועל. לפיכך נדרש, כי הפעילות היזמית העסקית והקמת הת ־ שתיות הציבוריות יהיו משולבות ומסו ־

דני מור: "נדרש כי הפעילות היזמית העסקית והקמת התשתיות הציבוריות יהיו משולבות ומסונכרנות בציר זמנים אחיד"

- יום שישי, כ"ד באלול תשפ"ד 27.09.24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 78