ידיעות הנדל"ן

האתגר הלאומי

טימליים לכדאיות הפרויקטים הללו. הרי גם אם יזם יקבל מכפיל גבוה מאוד ויבנה מאות יחידות דיור, עדיין צריך שיהיה להן ביקוש באותן הערים ובמחירים שיובילו לכדאיות לפרויקט". "להשתמש בכספי מס רכוש" גיל שנהב, שותף־מייסד במשרד כנען שנהב אדריכלים, מציע פתרון פרקטי למימון ההתחדשות בפריפריה מבלי להמציא את הגלגל מחדש: "כל אותם מבנים שספגו פגיעות שונות אמורים לקבל פיצויים ממס רכוש כדי לשפ י

דינה מחויבת להתייחס אליה כאל משי י מה לאומית בעדיפות גבוהה ולהעניק לכל העוסקים במלאכה את כל התמיכה הנדרשת – החל בהקלות רגולטוריות וכלה בשחרור חסמים בירוקרטיים, כדי לשקם במהירות המיידית את כל המב י נים הרעועים ואלו שנהרסו. לצערנו, אין למדינה זכות יתר להמתין שנים עד לק י בלת היתרי בנייה לפרויקטים של פינוי־ בינוי. ישנם כיום אלפי בניינים בפריפ י ריה הנתונים למתקפות ואין בהם כלל ממ"ד, שלא לדבר על בניינים שנהרסו כליל. היות שמרבית התושבים מפונים מביתם, אזי נוצרה הזדמנות פז להתח י

צילום: אורי חודי

יונתן אזר: "התחדשות עירונית כיום היא צורך קיומי שמציל חיים. המדינה מחויבת להתייחס אליה כאל משימה לאומית בעדיפות גבוהה"

בניינים ישנים בדימונה

גיל שנהב: "במקום לשפץ, כפי שחוק מס רכוש מאפשר, אנו ממליצים שהתקציבים האלה יממנו השלמת רווחיות בפרויקטי פינוי־בינוי ביישובים שנפגעו"

דשות עירונית מחוץ לגבולות תל אביב מ � באוקטובר יצר חלון הזד 7 והמרכז. נויות למחיקת המושג פריפריה מהשיח. בנוסף הריסה ותקומה מחדש של אזורים אלה תגרום להנעת גלגלי הכלכלה, בא י מצעות תוכניות ממשלתיות מאיצות, שיהיו בעלות היתכנות כלכלית עבור היזמים, כך שיכללו בין היתר הגדלת זכויות ותמריצים ליזמות פרטית, ביטול מיסים כדוגמת מס רכישה ועוד. כך יגשר הסיוע הממשלתי על הפער בין העלויות הצפויות לרווח היזמי הנדרש לצורך מי י מוש התוכנית". אלי רוזנטל, מנכ"ל ארגון הקבלנים והבו י נים מחוז ת"א והמרכז, מציין: "בהתחד י שות העירונית בפריפריה המדינה מתנה י לת בשני כובעים. מחד היא מצהירה שיש חשיבות לאומית לקידומם של פרויקטים בערים, דוגמת נתיבות, שדרות, ירוחם, קריית שמונה, טבריה, נוף הגליל וכו'. מאידך היא לא יוצרת את התנאים האופ י

צם. במקום לשפץ מחדש, כפי שחוק מס רכוש מאפשר, אנו ממליצים לנצל את כל התקציבים האלה להשלמת רווחיות של פרויקטי פינוי־בינוי בעיר ולחדש את כל השיכונים המתפוררים בקריית שמונה, שדרות, בשכונות הוותיקות באשקלון, בכרמיאל ובקריות. במקום שכספי מס רכוש ישמשו להחזרת המצב הקודם והישן, נוכל להשתמש בתקצי י בים אלה לביצוע פינוי־בינוי אמיתי. כך, באותה הזדמנות, התושבים יזכו לממ"דים ולמיגון תקני ברמה הגבוהה ביותר, העיר תזכה למרחב ציבורי ור י חובות חדשים ואיכותיים, והתושבים ירגישו שלא משקיעים כסף בשימור מבנים שמזמן היה צריך להרוס". עו"ד ישי איציקוביץ, ראש מחלקת עסקאות נדל"ן והתחדשות עירונית במשרד אגמון עם טולצ'ינסקי, סבור כי יש לקדם תוכנית רחבת היקף: "קידום התחדשות עירונית בפרפריה, בפרט לאור המלחמה ותוצאותיה, מצריך תוכנית חומש שתכלול מספר תמרי י צים במסגרת ארגז כלים. ברם, כבר בראשית הדברים חשוב להבהיר כי כל תוכנית כאמור תחייב, בין היתר, מימון מצד המדינה ומענקים משמעותיים. בהיעדר אלו אין כל היתכנות לקידום התחדשות עירונית בפריפריה. בנוסף תידרש חשיבה יצירתית מצד משרדי הממשלה השונים והעמדת מגוון פת י רונות. יש לשקול גם שילוב תמריצים ופתרונות במסגרת שיווק מגרשים על ידי רשות מקרקעי ישראל. נכון שב י שנים האחרונות הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית השקיעה מאמצים בקידום תוכניות בפריפריה, אך כדי שאלו ייצאו אל הפועל הכרחי להש י לים את המהלכים שבוצעו, כאמור, בה י עמדת תקציבים ופתרונות, כפי שציינו  לעיל".

בהליכי הרישוי לתוכניות, ולבצע קי י דום סטטוטורי מהיר. בכל מתחם שכזה ייקבע רף קבוע של כדאיות כלכלית, וכל תוכנית שלא תהיה כדאית, תקבל תקצוב משמעותי מהמדינה מהתקציבים הנ"ל וכן הסדרי מיסוי מיטיבים ופתרו י נות לליווי פיננסי". יונתן אזר, סמנכ"ל התחדשות עירונית בקבוצת י.ד. ברזאני: "בשנים האחרונות דובר חדשות לבקרים על החשיבות של התחדשות עירונית בחיזוק ובמיגון הדי י רות בישראל, אך המלחמה היא מעין פע י מון השכמה לכולם. התחדשות עירונית כיום היא צורך קיומי שמציל חיים. המ י

י � , ולתפ 2023 מיליון שקל ב־ 600 של סתי, התקציבים האלה צריכים לשמש גם להגדלת הכדאיות הכלכלית ליזמים בחידוש הפריפריה. באזורים אלה מעולם לא הייתה היתכנות כלכלית להתחדשות עירונית עקב ערכי קרקע נמוכים, בי י קוש נמוך יחסית ומחירי מכירה נמוכים, וזה התגבר עוד יותר עקב המלחמה. בנוסף הממשלה צריכה להקל ברגולציה ובבירוקרטיה, כדי לאפשר קידום מהיר של התחדשות עירונית בפריפריה. אני סבור כי יש לעגן זאת בחקיקה – לאתר ולתעדף מתחמים הזקוקים לחידוש בפינוי־בינוי, להעניק להם קדימות

אלף עובדים בענף השיפוצים 25 מחסור של כ־

בזמן שבענף מנסים להסביר כיצד המדינה נדרשת לפעול כדי להפוך את ההתחדשות וגם השיקום בדרום ובצפון לרלוונטיים, יש מי שמזכיר שיש

עובדות. בנוסף קבלנים רבים עזבו, והמחירים ממריאים". מנתוני התאחדות קבלני השיפוצים בישראל עולה, כי מתוך 8%־ קבלני שיפוצים הרשומים ברשם הקבלנים, כ 4,540־ כ עזבו את הענף בתוך שנה. סיב מספר, כי בהתאחדות השיקו עכשיו מהלך משמעותי, שבמסגרתו נסעו אנשי הארגון לסרילנקה במטרה לבחון ולהכשיר עובדים, ובקרוב מתוכנן מהלך דומה גם בתאילנד: "בניגוד לענף הבנייה, שבו העובדים נבחנים בעבודות ברזלנות וטפסנות, בענף השיפוצים העובדים נבחנים בנושאי צבע, ריצוף, גבס ושפכטל. מועמדים הגיעו למיונים, וההערכות הן שכאלף 3,500־ כ מהם יעברו. כדי לשקם את הדרום והצפון, ואני מתכוון אלף עובדים, ועל 25־ רק לעבודות שיפוץ, יש צורך בכ הממשלה לטפל בזה".

לדאוג תחילה לידיים עובדות. ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, מסביר: "חשוב לשקם ולבנות, אבל נכון להיום אני מתקשה לראות שיש מספיק כוח אדם. אנחנו בהתאחדות קבלני השיפוצים 100־ מתריעים על כך כבר חודשים ארוכים, שאחרי שכ אלף פלסטינים הפסיקו לעבוד בישראל, המדינה לא השלימה את החסר. ההערכות הן שענף השיפוצים הפסיד בעקבות המלחמה יותר משני מיליארד

שקל בעקבות ירידה חדה בפעילות, והסיבה העיקרית לכך היא המחסור החמור בידיים

צילום: יגאל עמר ערן סיב, יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים.

- יום שישי, כ"ו בכסלו תשפ"ה 27.12 .24 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 62