ידיעות הנדל"ן

בדרךלמעלה: לוד ורמלהמתחילותלהדביקאתהפער עכשיו יותרמתמיד: המהלכיםהחדשיםלחיזוק ולמיגון הפריפריה דורשטיפול: ענףהתשתיותמשוועלעובדים

75 גיליון מס'

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18.07.25

לסרוק ולבחור מחפשים דירה? כל ההיצע והמבצעים במקום אחד

עשרות אלפי נכסים ברחבי ישראל נפגעו במערכה מול איראן, והתוצאות בשטח מטרידות באוקטובר, 7 - ומסוכנות. ממדי הפגיעות, המחייביםשיקום נרחב, פוגשים ענףשטרם התאוששמ התגייסות הרשויות המקומיות, השוק הפרטי ומשרדי הממשלה,  אבל מכאן אפשר רק לעלות לצד גאווה לאומיתשאין לזלזל בה, נוטעות אופטימיות זהירה. עכשיו כולם נדרשים ללמוד את אורי חודי  הלקח ולקדם חיזוק ומיגון בכל מקום ובמהירות כגודל ההרס גודל ההזדמנות

PRESALE

ההדמיה להמחשה בלבד

מסדרים לכם עולם, ממש מתחת לבית!

– פרויקט חדשבלב נווה OLAM בצומתתחבורתי מהנגישים בגוש דן, קם משפחות, קהילה תוססת ועיצוב חכם שמתוכנן 600 , בניינים 15 . איילון מציע חוויית מגורים שלמה – מהדירה ועד המרחבים OLAM . סביבכם המשותפים. כאן, בין קווים של תכנון מדויק וחיים משותפים – מתחיל הסיפור הבא שלכם.

חד׳, דירות גן, 4-6 דירות מיני פנטהאוז ופנטהאוז 3,140,000

מתחמי קולינריה ובילוי

נגישות תחבורתית

יוגה וחדרי כושר

לובי ומועדון דיירים

>> לדף הפרויקט

פתח דבר

> "זה לא סתם עוד אירוע. זה מגה אירוע". את האמירה הזו סיפק נציג רשות המיסים הימים 12 ומס רכוש בדיון בכנסת במהלך של מבצע "עם כלביא". צמד המילים הללו משקף היטב את התמונות שראינו מכל זירת נפילה. היקפי הנזק מטלטלים ולא סתם גרמו גם ל"אמיצים" (או הטיפשים) הגדולים ביותר לוותר על הפאסון, ועל חדר המדרגות, ולרדת עד למקלט. הטילים מאיראן לימדו אותנו שיעור חשוב. עכשיו נותר לנו ללמוד גם את הלקח, ולא לתת לזיכרון הקצר ולחזרה המהירה לשגרה - שא ־ נחנו כל כך טובים בהם - להשכיח את מה שחייבים לעשות. ויש הרבה מה לעשות. התגייסות לאומית ימים של לחימה 12 נתחיל רגע בזווית החיובית. החזירו אותנו שוב למקורות. ההתגייסות, הערבות ההדדית וההתנהלות בחירום מאפיינים את היש ־ ראלים בחירום. הרשויות המקומיות התנהלו הפעם ביעילות, ואפילו שיתפו פעולה זו עם זו באופן ראוי לציון. הצוותים המקצועיים במשרדי הממשלה החלו לגבש פתרונות אד־הוק, וגם השוק הפ ־ רטי התחיל לייצר פתרונות מהירים ולהתגייס למאמץ. יוזמות ראויות לשבח הכשירו מקלטים ישנים ופינו מתחמים מוגנים ואנשים פתחו את הלב וגם את הכיס. תחנות הרכבת הקלה הפכו בן־לילה לכתובת לאלפי מחוסרי מיגון בגוש דן ובחניון התת־קרקעי של דיזנגוף סנטר קמה עיר אוהלים. גם הטיפול בנזקי הרכוש היה יעיל, כך מספרים רבים שנזקקו לו, עם חמ"ל נקודתי שקם ומענה מהיר. אבל כל הטוב הזה לא הקל על הנפגעים ולא סייע לטפל בנזק ולשנות את המציאות. שינוי תפיסה במיגון המיגון הציל חיים, והפעם זה היה הרבה יותר

הגורמים הקשורים לנושא. העיריות חייבות לדאוג למיגון, לאשר תוכניות במהירות גדולה יותר, לה ־ כשיר מתחמים ממוגנים מתחת לקרקע ומעל הכול לדאוג שהמקלטים יהיו פנויים ושמישים. גם בעלי הדירות בבניינים הישנים הבינו את המסר. עכשיו, אחרי המלחמה, ברור לכולם שהמיגון חיוני, גם אם במחיר של עוד מ"ר או פחות מ"ר בדירה החדשה. אולי, רק אולי, מראות ההרס הגדולים יפחיתו את ההתנגדות הקיימת ויאפשרו קידום מהיר יותר של פרויקטים. אגב בנקודה הזו ראוי לציין שיש יוזמות שעולות וקוראות להפחית את הרוב הדרוש לביצוע של פרויקטים. על הנייר אולי מדובר בפתרון לא רע, אבל כמעט כל יזם שמקדם התחדשות עירונית ופועל בשטח מסביר שזה לא יעזור, וללא הסכמה מלאה לא יהיה פרויקט. שינוי התפיסה צריך להגיע גם מה ־ מדינה שחייבת לבחון דרכים אחרות לקידום מיגון וגם חיזוק מבנים. אסור לשכוח שלצד האיומים הבי ־ טחוניים, שרק עכשיו קיבלנו תזכורת עד כמה הם ממשיים ורציניים, גם רעידת אדמה היא איום ממשי, מ � יום ל 12 עם נזק שעלול להפוך את מה שראינו ב ־ שחק ילדים. ועוד מילה אחת על המיגון. אי אפשר להתעלם מה ־ פגיעות הישירות בממ"ד, שגרמו לנזק אדיר ולמק ־ רי מוות. נכון שמדובר בסטטיסטיקה, ואחרי הכול הממ"ד לא יכול לעמוד בפגיעה ישירה. אבל הסי ־ טואציות הללו פתחו דיון חשוב על אפשרויות מיגון נוספות. האם ממ"ק (מרחב מוגן קומתי) הוא עדיף או שאולי צריך לחזור למקלטים בתת־הקרקע. התשו ־ בות מורכבות אבל הדיון חשוב וכדאי לא להקל בו ראש. בסופו של דבר אנחנו חיים בשכונה קשוחה. שכירות שכירות שכירות עשרות אלפי הנכסים שנפגעו שלחו לא מעט אנ ־ שים לבתי מלון בשלב הראשון ואחרי תקופה לא ארוכה, חלקם יעברו ככל הנראה לגור בשכירות. מדובר בביקוש עודף בשוק השכירות, שכבר היום אינו עומד בעומס. כולם יודעים שצריך דיור לה ־ שכרה, כולנו מכירים את הפתרונות מהעולם, יש אפילו חקיקה שנוצרה וחברה ממשלתית שעוסקת בנושא. אבל בשנים האחרונות, מאז החלה הריבית לעלות, התחום הלך ודעך. פחות מכרזים, פחות דיור להשכרה לטווח ארוך, אבל הרבה יותר בי ־ קוש. לא רק בגלל המלחמה, גם בגלל ההתחדשות העירונית שתפסה תאוצה וכל מיזם כזה שמבשיל – שולח עשרות אם לא מאות משקי בית לחפש דירה להשכיר. בינתיים מחירי השכירות עולים. המדיניות הממשלתית של השנים האחרונות שה ־ גדירה את המשקיעים בין הגורמים לעליית מחירי הדירות, גרמה לפחות היצע של דירות להשכרה גם בשוק הפרטי. ועכשיו, כשפתאום צריך הרבה דירות להשכרה – אין. המדינה חייבת להיכנס לאירוע. זה אחד הדברים הכי דחופים וחשובים שזקוקים למענה רחב ומהיר. עם כתיבת שורות אלו פורסם מתווה חדש לתוכנית ממשלתית שהציג משרד הבינוי והשיכון לתחום השכירות. נקווה שזו סנונית רא ־  שונה לשינוי עמוק. אין ברירה.

מתקפות הטילים מאיראן והנזק האדיר שנגרם באתרי הנפילות הוכיחו עד כמה המיגון חשוב ומציל חיים, אבל גם הדגישו כמה הוא חסר לחלקים נרחבים באוכלוסייה. האירועים האחרונים מחייבים שינוי גישה בקרב כל הגורמים הרלוונטיים. רק נקווה שהזיכרון הקצר וההתמכרות לשגרה לא ימנעו • אורי חודי מאיתנו ללמוד את הלקח

מעוד סיסמה או סרטון רשת של פי ־ קוד העורף. זה עבד. ממ"דים הצילו חיים של הרבה מאוד אנשים, אפילו בקרבה מפחידה לאזורי הפגיעה של הטילים הכבדים שהגיע ממזרח. מדיניות ההגנה שגובשה לאחר מלחמת המפרץ הוכיחה את 2025 עצמה. הבעיה היא שב־ פערי המיגון בישראל עדיין גדולים, וכל תוכניות החיזוק והמיגון לא הצליחו להביא ליישום מספק בעשרות השנים האחרונות. ככה זה כשמדינת ישראל החליטה לפני שנים להפריט את המיגון והחיזוק לשוק הפרטי. אם הם לא היה ימי 12 כלכליים, זה לא קרה. הלחימה מול איראן חייבים לשנות את התפיסה בקרב כל

בניין שנפגע בבת ים צילום עידו ששון

עמי לאור מנהל המגזין: ענתי גילעד // עריכה: אורי חודי // עורך המגזין: יפית יפרח // סמנכ"לית לוח ומוספים מיוחדים: ז'נה גלצר // גרפיקה: יונת דביר // עורכת גרפית: נתן נוי, עדינה נביאן // מכירות : מנהלי // 03-6929228 ליצירת קשר חייגו: זוהרה זולברג, בטי כספי ורוית אלמוג // הפקה: אלי שריד // מנהל תפעול ולוגיסטיקה: הרצל יוסף צילום: זירת הפגיעה של הטיל האיראני בבאר שבע תמונת השער: ראשון לציון // 1 נח מוזס כתובת המערכת:

מחלקת מוספים מיוחדים

5 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | - יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18.07.25

מגוון בנייני בוטיק ומתחמי מגורים במיקומיםהמוביליםבישראל.

לוקיישן זההכל

אנכי פינת בני אפרים ת"א

איינשטיין רמת אביב

טאגור רמת אביב

מגדל נאות אפקה ת"א

ת״א complex צירלסון

ת"א 7 זכרון יעקב

תרע"ד ר״ג

רמת גן PARK TOWER

ת״א 36 רמז

אבן שפרוט הרצליה

העצמאות הרצליה

הפרדס קרית אונו

גלי נתניה

מתחם המאה רעננה

השקד קרית אונו

* ההדמיות להמחשה בלבד

ashtromegurim.co.il * 9298

אפריקה ישראל מגורים ממשיכה לבנות מחר טוב יותר עבור אלפי משפחות ישראליות

ח פרו ל זה הזמן

במציאות שמשתנה ללא הרף, אפריקה ישראל מגורים גאה שנות בנייה 90- להיות עבורכם בית של יציבות. עם ניסיון של כ ישראלית ודור אחרי דור של לקוחות מרוצים, תהיו בטוחים שתמיד נמשיך לבנות את הארץ ולהקים בה פרויקטים חדשים עבורכם. ליצור קהילות מגורים איכותיות בשכונות הסביונים, להשקיע בפיתוח סביבתי מותאם למשפחות עם מרכזי מסחר ופנאי ושלל ריאות ירוקות. הכל, כדי שתוכלו למצוא את המקום המושלם לקרוא לו בית. אפריקה ישראל מגורים - בית לכל החיים.

החלה המכירה

תל אביב | שדרת פרנקפורט

תל אביב | 39-41 בלוך

EXCLUSIVE סביוני גבעת שמואל

תל אביב | 135-137 ז׳בוטינסקי

קריית אתא | גבעת הסביונים

נשר | אגמי בראשית

ירושלים | SOHO

ירושלים | סביוני קריית יובל

ירושלים | PREMIUM סביוני רמת שרת

נתניה | SAVYON GARDENS

מגדלי רחובות הצעירה

פתח תקווה | שדרת הסביונים

נתניה | סביוני השמורה

* 3393

>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

a f r i c a - i s r a e l . c o . i l הדמיות להמחשה בלבד. ייתכנו שינויים לפי דרישת הרשויות ו/או החלטת החברה. פיתוח שטחים ציבוריים עשוי להשתנות בהתאם להחלטת הרשות המקומית. ביצוע הפיתוח בשטחים הציבוריים באחריות הרשות המקומית.

ענף בקריסה

shutterstock, Yuri Dondish צילום:

עבודות תשתית באתר בנייה באשקלון תשתית לפני הכול 7 ענף התשתיות נמצא על סף קריסה. מאז באוקטובר אין עובדים, והמלחמה מול איראן עלולה להחריף את המצב. מה הסיבות למשבר? כיצד אפשר להתגבר עליו? ומדוע הוא מונע גם את הגדלת היצע הדירות • אורי חודי ומהווה חסם להתחדשות עירונית?

של התחדשות עירונית. למעשה, ללא תשתיות הולמות - דרכים ונגישות, מים, חשמל, ביוב וצורכי ציבור - אין כל הית ו כנות לקידום פרויקטים, גם בתחום ההת ו חדשות העירונית". "שנים של השקעה מוגבלת" "לצערי, התשתית הפיזית בישראל לא הצליחה להדביק את קצב הצמיחה והביקוש. המצב הנוכחי משקף שנים של השקעה מוגבלת, תכנון שאינו מספק לטווח ארוך ופיזור אחריות בין גופים שונים - והתוצאה היא פער שהולך ומתרחב בין הביקוש להיצע. כך על־פי רונית אשד לוי, מנכ"לית אפרי ו קה ישראל מגורים. "הגדלת היצע הדירות וקידום התח ו דשות עירונית אינם אפשריים ללא התמודדות יסודית עם אתגר התשתיות המתפתח. כולנו עדים למציאות שבה פער התשתיות מעכב את קצב הב ו נייה, פוגע בהתחדשות עירונית ומש ו פיע ישירות על עלויות הדיור של כל משפחה בישראל. גם כאשר הבניינים מוקמים, חיבור למערכות בסיסיות כמו חשמל, מים וביוב מתעכב. צוואר בקבוק זה לא רק מעכב אכלוס, אלא גם פוגע באיכות התכנון העירוני, מונע יצירת קהילות מגובשות ומשמר את מחירי הדיור הגבוהים". עוד על־פי אשד לוי: "בפרויקטי התח ו דשות עירונית האתגר מורכב במיוחד. במתחמים ותיקים עם תשתיות מיושנות, היעדר פתרונות כוללים מעכב יוזמות שיכולות להוסיף אלפי יחידות דיור ולשפר את המרחב הציבורי. לדעתי, נדרשת רפורמה מערכתית: הקמת גוף

הנייר, על־פי דוד – זו המציאות בשטח: "המלחמה הביאה למחסור חמור בעוב ו דים. חלק גדול מהם היו פלסטינים שנא ו סר עליהם להגיע, וקבוצה גדולה אחרת של עובדים גויסה למילואים. המחסור בעובדים הביא לעיכובים רבים בביצוע פרויקטים שהציבור זקוק להם, לצד זינוק בעלויות הבנייה בשל שכר שהוכפל ואף יותר מזה. קבלנים באתרי תשתיות שנס ו גרו, נאלצים עדיין לשלם תקורות אתר, ביטוח, דמי שכירות כלים שאין להם מפ ו עילים, שכר עובדי מטה וכמובן, עליהם להתמודד גם עם ריביות עתק, שנצברות על ההלוואות שהעמידו להם בנקים. למ ו עשה, אנחנו כבר אחרי הקו האדום שבו בנקים מסרבים לממן הקמת תשתיות. אם זה לא מספיק, גם עלות החומרים זינקה בשל המלחמה מול החות'ים, תחום ביטוח העבודות בענף נמצא על סף קריסה ומו ו נע בפועל יציאה לפרויקטים. והמדינה? טומנת ראשה בחול. ואני שואל, מה חו ו שבים לעצמם השרים ומקבלי ההחלטות בממשלה ובכנסת שיקרה בשנה ובשנ ו תיים הבאות?". גם יו"ר לשכת שמאי המקרקעין נחמה בוגין מציינת עד כמה תחום התשתיות חיוני: "אי ביצוע תשתיות הוא אחד הח ו סמים המשמעותיים ביותר בפיתוח המ ו קרקעין בישראל, ובמיוחד בפרויקטים

שאת עבודתם עצרה המדינה. עד היום לא נחת עובד אחד בארץ", כך מלין סגן נשיא ויו"ר אגף תשתיות בהתאחדות הקבלנים בוני הארץ, אריה דוד. לא מדובר בתחזית וגם לא באיומים על

"הנה הסיבה העצובה לכך שבשנה הבאה תעמדו עוד חצי שעה בפקקים בכל יום, הילדים שלכם יצטו ו

פפו בכיתות עמוסות כפי שלא ראינו פה עשורים, חלק ממחלקות האשפוז בבתי החולים יקרסו - וזה רק קצה הקרחון. דמיינו לרגע מפעל ענק, שמייצר מוצר שהוא בבסיס חייכם, שביום אחד הממשלה מחליטה לקחת לו את מכונת הייצור. כך 7 נראה תחום התשתיות בישראל מאז התקבלה 2024 . במרץ 2023 באוקטובר ו � ע 5,000 החלטת ממשלה להביא לכאן בדים זרים לתשתיות במקום הפלסטינים,

אריה דוד: "אנחנו כבר אחרי הקו האדום שבו בנקים מסרבים לממן הקמת תשתיות. אם זה לא מספיק, גם עלות החומרים זינקה בשל המלחמה מול החות'ים"

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 12

ענף בקריסה

צילום: דנה קופל

ההרס האדיר יחייב בנייה של שכונה חדשה. זה לא יוכל לקרות בלי תשתיות. זירת פגיעה של טיל בבת ים

סדותיה תסייע לראשי הערים להוציא את העגלה מהבוץ". רוט נותן גם דוג ־ מה: "שכונת נבון בחיפה תקועה בגלל חסמים, שחלקם לא באשמת העירייה, כגון המט"ש או חיבורי כבישים, שעד שלא ייסללו על ידי משרד התחבורה, היזמים לא יכולים לקבל היתרי בנייה. כך גם שכונת שערי העיר עכו, שמת ־ קדמת בצעדי ענק, אבל טרם התחילו העבודות להקמת תחנת הרכבת, הסד ־ רת המחלף ועוד. הרשויות לא מסוגלות לממן בעצמן את התשתיות הנחוצות להקמת שכונות חדשות, ולשם כך באו לעולם הסכמי גג. כשיש הסכם גג ומו ־ קמת מינהלת למימוש ההסכם, אזי כבר יש כסף צבוע שמיועד להקמת אותן תשתיות. לדעתי, אסור לרשויות לה ־

מתכלל אחד שיוביל את תחום הת ־ שתיות, ייעול הליכי אישור, תיעדוף השקעות בתשתיות פיזיות, לצד פיתוח תחבורה ציבורית וכן הפחתה של מור ־ כבות בירוקרטית. נדרש תכנון אסטר ־ שנה קדימה, עם גמישות 30 ו־ 20 טגי ל־ לשינויים והגדלה משמעותית של תק ־ ציבי התשתיות הלאומיים. תשתיות הן יסוד המרחב העירוני. השקעה בהן היא השקעה בעתיד הדיור בישראל וביכול ־ תנו לספק פתרונות איכותיים במחירים סבירים ובאיכות החיים של כולנו. אני מאמינה שהצבת נושא התשתיות בראש סדר העדיפויות הלאומי הכרחית להב ־ טחת עתיד הדיור במדינה". גם מבלי להיכנס למשבר בענף היום, יש מי שמסביר עד כמה התחום בעייתי

נחמה בוגין: "אי ביצוע תשתיות הוא אחד החסמים המשמעותיים ביותר בפיתוח המקרקעין בישראל, ובמיוחד בפרויקטים של התחדשות עירונית"

מנו מאות רבות של יחידות דיור, היא דוגמה להסכם גג מוצלח", מסכם רוט, "היא למעשה הראשונה בישראל שבה התשתיות קדמו לאכלוס, בזכות הסכם גג ומינהלת שיישמה אותו בהצלחה". "היעדר מימון ממשלתי ייעודי" על אף הפתרון האפשרי של הסכמי הגג, נראה שלא תמיד הדבר אפש ־ רי או מספק, כפי שאפשר לשמוע רק מראשי הרשויות עצמם. אחד מהם הוא רועי לוי, ראש עיריית נשר וסגן יו"ר השלטון המקומי, המסביר שאחד הח ־ סמים המשמעותיים ביותר נמצא בת ־ חום התחבורה: "תוכניות ההתחדשות העירונית המקודמות בכל רחבי הארץ מוסיפות אלפי יחידות דיור, אך ללא השקעה מקבילה בתשתיות תחבורה, אנו מעמיסים עוד יותר על מערכות שכבר כורעות תחת הנטל הקיים. הב ־ עיה? היעדר מימון ממשלתי ייעודי לה ־ רחבה ושדרוג התשתיות באזורים המ ־ תחדשים. ללא תקצוב מתאים ממשרד התחבורה, לא ניתן להרחיב כבישים,

להקים מחלפים או לשפר את התחבורה הציבורית במקומות שבהם הדבר חיוני. אם לא נפעל כעת, נעמוד בפני שיתוק תחבורתי, שיפגע באיכות החיים של התושבים וביכולתנו לקדם פרויקטים עתידיים". עו"ד שמואל שוב, שותף מנהל במש ־ רד שוב ושות', מציין כי על אף שה ־ משבר בענף התשתיות ידוע ולמרות המחסור בעובדים מקצועיים מאז המ ־ לחמה, נראה שגופי המדינה ממשיכים להתעלם מכך: "רשות מקרקעי יש ־ ראל ממשיכה לשווק קרקעות שאינן זמינות לבנייה מבחינת פיתוח, מבלי שלרשויות המקומיות יש אפשרות או רצון לקדם בהן פיתוח. התוצאה היא שהקרקעות משווקות, יזמים משלמים את מיטב כספם על הקרקע ובנוסף משלמים עלויות מימון גבוהות, אבל לא יכולים להתחיל לבנות ולשווק את הדירות. בפרויקטים שבהם הקרקעות כבר שווקו, נראה שרוכשי הדירות יישאו במחיר ההמתנה, אך בכל הקשור למכרזים חדשים, יש היום תופעה שי ־ זמים נמנעים מהתמודדות במכרזים או

רונית אשד לוי: "המצב הנוכחי בתחום התשתיות משקף שנים של השקעה מוגבלת, תכנון שאינו מספק לטווח ארוך ופיזור אחריות בין גופים שונים"

סכים לקדם תוכנית מבלי שיש תקציב לפיתוח התשתיות הנחוצות להשלמת השכונה". עוד על־פי רוט, הסכם הגג יכול להוות פתרון, אך צריך להקפיד שהמימון מגיע וההסכם נחתם. "שכו ־ נת פארק הנחל בבאר שבע, שבה הק ־

מהיסוד. ישי רוט, משנה למנכ"ל קבוצת שובל: "עד שכבר מאושרת הקמת שכו ־ נה חדשה, פיתוחה או אכלוסה מתעכב עקב אי הקמת התשתיות הנדרשות. מדובר בחסם משמעותי בעיקר בשכו ־ נות חדשות, וראוי שהממשלה על מו ־

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 14

ענף בקריסה

shutterstock, rasika108 צילום:

גם מחסור חמור במהנדסים מעכב תשתיות לצד קשיי המלחמה, יש המסבירים שהמשבר עמוק הרבה יותר וקשור הן להזנחה ארוכת שנים של התחום והן לאנשי המקצועי וההכשרות. יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מסביר: "קיימת מצוקה קשה במיוחד בתחום התשתיות – גם מחסור של פועלי בניין, אבל גם מחסור חמור במהנדסים. לצערי, הבעיה לא זוכה לטיפול מצד הממשלה. לא מדובר רק ביחס לתקופת המלחמה, זה קורה כבר 6,000־ כמה שנים, ואין כרגע פתרון. צריך להבין שחסרים היום כ מהנדסים וזה בנוסף למצוקת כוח האדם באתרי הבנייה. מדברים על שיקום הדרום והצפון, אבל גם שם יצטרכו עובדים שכרגע חסרים וגם מהנדסים שיקבעו אם בניינים ייהרסו או שאפשר לשפצם או לשמרם". אל מול המצוקה, גוברין מציע פתרון אפשרי: "חלק מהאפשרות להתגבר על המחסור במהנדסים, הוא לנסות ולהחזיר את המהנדסים הוותיקים שפרשו לגמלאות - חלק נכבד מהם עולים מברית המועצות בגל העלייה של שנות , וזאת על ידי מתן הטבות כספיות, לדוגמה באמצעות 90־ ה הוראת שעה שתעניק נקודות זיכוי במס הכנסה לכל מהנדס שיחזור לעבודה. זה יכול להיות גם בחצי משרה. לרוב האנשים מהם 1,500 הללו עתירי ניסיון. אני מעריך שאם זה יקרה, סביב יחזרו לעבוד – וזה דרמטי. לטווח הארוך יותר צריך הכשרות ויש לבנות תוכניות שלמות להכשרה. בכל הקשור למצוקת העובדים – חייבים להביא כמה שיותר עובדים זרים, גם לתשתיות". ד"ר בלה ברדה ברקת, יזמת ומומחית להשקעות נדל"ן, מעניקה תמונת מבט בינלאומית שמעידה עד כמה מצבנו בכי רע: "המחסור באנשי מקצוע הוא אחת התופעות הבולטות במשבר אלף מהנדסים אזרחיים 15־ הזה. כיום בישראל רשומים כ בלבד – מספר נמוך משמעותית ביחס לאוכלוסייה ולצרכים. מהנדסים לעשרת אלפים תושבים – נתון שמעמיד 16־ מדובר בכ את ישראל מאחור בהשוואה למדינות כמו גרמניה, שבה יש אלף מהנדסים אזרחיים, או שוודיה והולנד, שבהן שיעור 160־ כ המהנדסים ביחס לאוכלוסייה גבוה הרבה יותר. בעוד מדינות אלו מכשירות מדי שנה עשרות אלפי מהנדסים בתחומי התשתיות וממשיכות להשקיע בהכשרות ובהסבות מקצועיות, בישראל ההכשרה בתחום מצומצמת, ההגירה המקצועית דלה, ושוק העבודה מתאפיין בשחיקה גבוהה ובנטישה של אנשי מקצוע איכותיים. לצד המחסור בכוח אדם, בולט גם הפער בהיקפי ההשקעה הציבורית בתשתיות. ישראל משקיעה באופן עקבי פחות בתחום זה – הן כאחוז מהתמ"ג והן כחלק OECD ממדינות ה־ 1.5%־ מתקציב המדינה. בשנים האחרונות הפער מוערך בכ תוצר בשנה – מה שמיתרגם לעשרות מיליארדי שקלים, שאינם מושקעים בכבישים, רכבות, מערכות מים ואנרגיה. בעוד במדינות מהתמ"ג, 80% ואף 70%־ מערביות רבות מלאי התשתיות שווה ל בלבד. התוצאה: פרויקטים 50%־ בישראל הוא מוערך בכ מתעכבים, עלויות תחזוקה מזנקות, והיכולת לתמוך בהתחדשות עירונית ובהרחבת היצע הדיור נבלמת שוב ושוב".

אתר בנייה ברמת גן. "תקצוב חסר בתחום התשתיות"

שות להתחדשות עירונית פועלים לזיהוי חסמים ושינויי חקיקה, בפועל התיאום בין היזם, הדיירים והרשויות נותר לקוי, והפערים התקציביים עצומים". טל ונגר, סמנכ"לית תכנון וסביבה בח ־ מקבוצת AVIV ברת הייעוץ והניהול

מסירים הצעות, אם הם חוששים שצ ־ פויים עיכובים בפיתוח התשתיות. היה נכון אם ברשות מקרקעי ישראל ובמש ־ רד השיכון לא היו מתדהרים רק בשיאי שיווק, אלא גם בשיאים של התחלות בנייה מהירות מיום שיווק הקרקע,

ישי רוט: "עד שכבר מאושרת הקמת שכונה חדשה, פיתוחה או אכלוסה מתעכב עקב אי הקמת התשתיות הנדרשות. מדובר בחסם משמעותי"

ומתאמים או מסייעים ליזמים. נראה לא הגיוני שלאחר שוועדות התכנון מאשרות תוכניות בניין ערים, אזורים שלמים אינם נבנים עקב סכסוכים בין רשויות המדינה לרשויות המקומיות". לדברי עו"ד גיא פטאל, שותף במשרד ארנון, תדמור־לוי ומומחה לעסקאות התחדשות עירונית: "פרויקט התחדשות עירונית נדון לכישלון ללא תשתיות מו ־ תאמות. בשנים האחרונות אנחנו רואים מספר הולך וגדל של פרויקטים להתח ־ דשות עירונית, לרבות בערים שבהן הת ־ שתיות רעועות או גבוליות כבר עכשיו, ודבר אחד בטוח: ללא השקעה מקבילה בתשתיות, אנו יוצרים פצצת זמן. אנחנו כלואים בפרדוקס: מגדילים צפיפות, אך התשתיות קורסות. בעוד גורמים כמו הר ־

, מסכמת: "עניין התשתיות MATRIX הוא חסם משמעותי מאוד להתפתחותן של ערים. לא ניתן להגדיל עיר מבלי לוודא תחילה שמתקן טיפול השפכים העירוני (מט"ש), למשל, נותן מענה. לעיתים מימוש תוכניות מותנה בהקמה של תשתית, שמטרתה לתמוך בגידול העירוני. ברובד התכנוני המדינה נע ־ רכת, אך לרוב הבעיה היא ביצועית, בשל היעדר תקציבים ותיעדוף מתאים. הפער בין תכנון לביצוע הוא דרמטי בישראל. ההשקעה בתכנון ובזמינות סטטוטורית היא זניחה ביחס למימוש התוכניות. יותר קל לתכנן מט"שים, מחלפים, תחנות כוח ומתקני התפלה. אבל כשרוצים להקים אותם, נתקלים  בסדרי עדיפויות ובתקצוב חסר".

עו"ד שמואל שוב: "היה נכון אם ברמ"י ובמשרד השיכון לא היו מתדהרים רק בשיאי שיווק, אלא גם בשיאים של התחלות בנייה מהירות מיום שיווק הקרקע"

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 16

להשקעה הכי טובה בעיר יש שם תל אביב

הדמיה להמחשה בלבד

23- דירות החל מקומה ₪ 2,905,000 החל מ

הכירו את קומפלקס "ויתניה תל אביב" שמציע לכם לשדרג את החוויה התל-אביבית שלכם ולחיות בלב המתחם החדשבצד הנכון של העיר. הקומפלקס אשר תוכנן ע״י האדריכל אבנר ישר, כולל שילוב ייחודי של דירות יוקרתיות, משרדים , מסחר, ספורט ותרבות, בשלושהמגדליםבאחדמהמיקומיםהמרכזייםשל ת״א.

תל אביב מגורים

>> לביקור באתר החברה לחצו כאן

כבר בחרו בפרויקט המבוקש בנשר! 710 משפחות חדרים 2-5 דירות

02/2026 אכלוס | ממ"ד בכל דירה

* 5330 almogim.co.il

לביקור באתר החברה >> לחצו כאן

"אדרת ברובע הבינלאומי": פרויקט המגורים המוביל בעיר המבוקשת בישראל

רכבת בסמיכות לפרויקט, שתיקח דקות 10 אתכם בתוך (תחנה אחת) לתל אביב, קו ראשון לפארק ירוק, קהילתיות חזקה ומחירים נגישים – בפרויקט המצליח של קבוצת רם אדרת בלב הרובע הבינלאומי בלוד כבר נמכרו למעלה דירות. עכשיו 200־ מ תורכם להצטרף

3DIVISION הדמיה:

אדרת ברובע הבינלאומי לוד ניר צבי

קומות, ומוצעות 11 הפרוסות בשמונה בניינים בני חדרים), לרבות דירות 3-6( בו דירות בגדלים שונים גן ופנטהאוזים. היתר בנייה מלא כבר התקבל בשני המגרשים, והאכלוס מתוכנן בעוד כשלוש שנים. בימיםהאחרוניםהשיקההחברהאתמשרדהמכירות החדש של הפרויקט, המשרד הראשון שהוקם במתחם הייעודי לכך ברובע. אנה פוגל, סמנכ"לית השיווק והמכירות בקבוצת רם אדרת: "הרובע הבינלאומי בלוד מציע הזדמנות לרכוש דירה בשכונה חדשה, במיקום מרכזי ובמרחק נסיעה קצר מתל אביב. מחירי הדירות בשכונה עדיין נחשבים נגישים ביחס לאזור המרכז, אבל מדובר בשכונה שמתפתחת בקצב יציב וצפויה להפוך לאחת המבוקשות בגוש דן. מי שיבחר להצטרף כעת, ייהנה מהפוטנציאל הגלום במקום ומהשבחה עתידית, בדומה לשכונות כמו בן שמן והשכונותהחדשותבבאר יעקב הסמוכה. בפרויקט 'אדרת ברובע הבינלאומי' אנו מציעים דירות עםמפרטאיכותי, הטבות ייחודיות ומבצעי מימון נוחים". רם אדרת – כתובת אחת לרוכשי הדירות קבוצת רם אדרת, זוכת פרס המצוינות בבנייה, היא אחת מקבוצות ההנדסה והבנייה הוותיקות (הגבוה 5 והיציבות במשק. לקבוצה סיווג קבלני ג' ביותר), ובסמכותה לבצע עבודות הנדסיות בהיקף כספי בלתי מוגבל. ייחודה של הקבוצה טמון בכך שהיא גם החברה היזמית של הפרויקט וגם החברה המבצעת. המשמעות היא שלרוכשים ישנה כתובת אחת לכל אורך חיי הפרויקט, משלב הרכישה דרך אכלוס הדירות ועד להשלמת תקופת הבדק. בשנים האחרונות קבוצת רם אדרת הגדילה את פעילותה, יחידות דיור בתהליכי 4,300 וכיום היא מחזיקה בכ־ תכנון, שיווק וביצוע. רם אדרת היא גם הראשונה שיצאה לשיווק בשכונה עם פרויקט "אדרת ברובע הבינלאומי", שבו נמכרו דירותחדשות בשנההאחרונה. רוכשים 200 למעלהמ־ אלו היו מבין הראשונים שזיהו את פוטנציאל הרווח הטמון ברכישת דירה בשכונה חדשה בתקופה שבה  מחירי הנדל"ן נמצאים במגמת עלייה. הכתבה מטעם רם אדרת

קרייתחינוך, גני ילדים ושטחים ירוקיםרבים. השכונה מתוכננת בעירוב שימושים, עם בנייה מרקמית נמוכה המעודדת חיי קהילה ושייכות – ומתבססת על תשתיות חדשות, שאינן תלויות בעיר הוותיקה. בין היתר, הרובע מציע פתרון חדשני בתחום איכות הסביבה, עםמערכתפינויאשפהפנאומטיתמתקדמת, המייתרתאתהצורך במשאיות פינוי ומבטיחהסביבת מגורים נקייה ושקטה יותר. התכנון ברובע שם דגש על שיפור התחבורה באזור. (עוקף רמלה-לוד) יתפקד כדרך 200 כביש מספר העוברת בתוך העיר ומחברת בין הרובע החדש לעיר ולעורקי 44 הקיימת, וכן יהווה דרך מקשרת לכביש וכביש מספר 1 התחבורה המרכזיים של כביש מספר . 40 לוד – לא רק דירות, גם קריירה כחלק מהשדרוג העירוני המשמעותי, הושקה בלוד התוכנית העירונית "עיר תומכת קריירה" – מערך ארגוני וחינוכי איכותי לילדים עד לשעות הערב, שיכלול: פעילויות העשרה וחוגים, הכנת שיעורי בית מפוקחת, הזנה ועוד. המערךמתוכנן לפעולמדי יום, גם בחופשות ובימי שביתה, ומטרתו תמיכה בקריירה של ההורים הגרים בעיר. כיום התוכנית פעילה בשכונות חדשות בעיר שכבר אוכלסו. הפרויקט במיקום הטוב ביותר ברובע פרויקט "אדרת ברובע הבינלאומי", שבונה קבוצת רם אדרת, ממוקם במיקום אסטרטגי בתוך השכונה: מטר בלבד מתחנת הרכבת גני אביב, 500 כ־ המרוחקת תחנה אחת בלבד מתחנת ההגנה בתל אביב. משמעות הדבר היא הגעה מהירה למוקדי התעסוקהבתלאביב גםבשעותהפקקים. המיקום האסטרטגי בא לידי ביטוי גם במיקומו בקו

,2025 על-פי נתוני הלמ"ס, שפורסמו במאי לוד היא העיר המובילה בישראל במכירת דירות חדשות. הזינוק בביקושים נובע, בין

היתר, מהתנופה האדירה המתחוללת בעיר ומהקמת הרובע הבינלאומי – שכונה חדשנית, ירוקה ונגישה, שתוכננה בקפידה בידי מיטב המתכננים בארץ. בלב השכונה נבנה פרויקט "אדרת ברובע הבינלאומי" – מהפרויקטים הראשונים והמצליחים בשכונה, בשנים האחרונות מתחולל בלוד שינוי משמעותי: שכונות חדשות מוקמות, תשתיות מתקדמות נבנות, והעירמציעהחינוךאיכותי ונגישותתחבורתית יוצאת דופן. הפיתוח העירוני הפך את לוד לאלטרנטיבה אטרקטיבית למשפחות צעירות ולמשפרי דיור, עם מחירים נוחים ביחס לאזור המרכז. לוד גובלת במספר מוקדי מגורים מתפתחים – בהם באר יעקב ושכונות נרקיסים ונוריות בראשון לציון. על רקע מגמת הפיתוח המואץ במרחב, האזור כולו צפוי להפוך בשנים הקרובות לרצף אורבני אחד, ללא גבולות מובחנים בין הערים והשכונות. עם זאת המחירים בלוד עדיין משקפים תמחור נמוך ביחס לשכנותיה, ולכן פוטנציאל ההשבחה גבוה יותר. נראה שרוכשי הדירות מבינים זאת, וזה ניכר בנתוני בניצוחה של קבוצת רם אדרת. עיר שמושכת משפחות וצעירים

המכירות: בשלושת החודשים הראשונים דירות חדשות 620 של השנה נמכרו בלוד לעומת הרבעון הקודם, 17% – עלייה של וזו הפעם הראשונה שהעיר עומדת בראש טבלת המכירות (לפני תל אביב וירושלים). מדובר בהצלחה בקנה מידה ארצי, שכן במרבית הערים המדורגות בראש טבלת המכירות, נרשמו ירידות חדות במכירת דירות חדשות. שכונה שתוכננה כעיר חכמה הרובע הבינלאומי, המוקם על אדמות מושב ניר צבי, צפוי לאכלס אלף תושבים. הוא כולל שטחי 50 כ־ תעסוקה, מסחר, מוסדות ציבור,

ראשון לפארק ירוק ורחב ידיים. כבר היום צמודה לפרויקט חורשת אקליפטוסים יפהפייה, ועל־פי התוכניות היא תפותח לריאה ירוקה, שתכלול שבילי הולכי רגל ואופניים, מתקני ספורט וגני שעשועים וכן גשר להולכי רגל ורוכבי . 200 אופניים שיחצה את כביש יחידות דיור, 400 הפרויקט כולל אנה פוגל סמנכליתשיווק ומכירות בקבוצת רם אדרת צילום: נווה אביאני

* 6222

לביקור באתר החברה

השיקום שאחרי המלחמה

בניין שנפגע מטיל איראני בבאר שבע

צילום: הרצל יוסף

עשרות אלפי נכסים נפגעו, ותושבים מצאו עצמם בן־לילה ללא קורת גג. מתקפות הטילים מאיראן גבו מחיר כבד גם בנפש וגם ברכוש, וענף הנדל"ן נמצא בלב האירוע. לכולם ברור שמדובר במקרה שלא היה כמותו, וכדי לבנות ולשקם יהיה צורך בפתרונות חדשים. מה נדרש לעשות כעת, כדי שדברים יתקדמו כמה שיותר מהר? ומה הלקח שעל מדינת ישראל • אורי חודי ללמוד מהאירוע הקשה

נות נוספים. יגאל סלוביק, מנכ"ל התאחדות הקב ־ לנים בוני הארץ, שיגר בתום המלחמה מכתב לבכירי משרד האוצר, משרד הבי ־ נוי והשיכון ולגורמים נוספים בממשלת ישראל, במטרה להסיר חסמים ולקדם את שיקום בנייני המגורים, הציבור והתשתיות שנהרסו במלחמת "עם כל ־ ביא". לפני העיסוק בפרטי המכשולים שעימם הענף מתמודד כיום, מדגיש מנכ"ל התאחדות הקבלנים בוני הארץ את הצורך במערכת מתכללת, שתסנכרן את כל הגורמים המעורבים בשיקום – משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, היזמים והקבלנים – כדי למנוע עיכובים בתהליך השיקום ולספק פתרונות ישי ־ מים במהירות האפשרית. במכתב ששלח סלוביק, הוא פורש שורה ארוכה של צר ־ כים: "כבר לפני המבצע סבל ענף הבנייה ממחסור חמור בכוח אדם. הענף זקוק להגדלה מיידית של מכסת העובדים עובדים בשיטת 20,000 הזרים לענף בכ־ (ללא התערבות ממשלתית), כולל B 2 B עובדים למקצועות התשתיות, מנופאים, נהגי משאיות ועוזרי בטיחות". בנוסף

חללים 29 נתחיל בנתונים: 19 אלף ל־ 13 בנפש. בין רשויות 17 אלף תושבים מ־ מקומיות נותרו ללא קורת

כ � אלף מהם שו 11 גג ראויה למגורים. כ ־ בתי מלון ברחבי הארץ, 100 נו זמנית בכ־ בעוד היתר מצאו פתרונות דיור באופן עצמאי. הערים שנפגעו באופן משמעו ־ 2,550 תי, כוללות את תל אביב־יפו עם תושבים שנותרו ללא קורת גג, רמת גן , באר שבע 2,050 , בני ברק עם 2,500 עם , חולון עם 1,300 , בת ים עם 1,700 עם . רחובות 1,000 ופתח תקווה עם 1,050 350 ו־ 370 וראשון לציון נפגעו גם הן, עם תושבים בהתאמה. נתונים אלה הוצגו בוועדה לביקורת המדינה בכנסת על ידי מיכל לרר ממרכז המחקר והמידע של הכנסת, בתום המלחמה האחרונה עם איראן. הוגשו 2025 ביוני 29 עוד נתונים. נכון ל־ תביעות פיצויים למס רכוש עקב 45,730 נזקים שנגרמו במהלך המבצע, כאשר מ � ) עוסק בנזק ל 35,981 רובן המכריע ) תביעות בגין 5,005 בנים. עוד נרשמו 63 תביעות לרכב, 4,612 ציוד ותכולה,

לדרך והוא צעד בכיוון הנכון. בד בבד למקבלי ההחלטות ולצוותים המקצועיים במ ־ שרדי הממשלה ברור שמ ־ דובר באירוע בסדר גודל שלא נראה כמותו, ולכן גם הטיפול יצטרך להיות כזה. בזמן שצוותים מטעם המשר ־ דים הממשלתיים מגבשים פת ־ רונות, אם בחקיקה או באמצעות סל הכלים הקיים, בין היתר בהתחדשות עירונית, בענף הנדל"ן מציעים פתרו ־

ח � לתשתיות ותשע ל 57 למלאי, קלאות. אין עוררין שהנזק עצום, ורובו מתמקד בתחום הנדל"ן. יוזמות ראשונות כבר ראינו - של משרדי הממשלה השונים ורשויות מקומיות שלא ממתינות ומת ־ חילות להרוס את המבנים שנפגעו. גם שיתוף פעולה בין התאחדות הקבלנים בוני הארץ, התאחדות קבלני השיפוצים ומשרד הבינוי והשיכון יצא

יגאל סלוביק

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 22

שניים באחד העם PRESALE בהרצליה הירוקה! חדרים, 3-6 דירות דירות גן ודופלקס גן ₪3,270,000- החל מ היתרה 15% שלמו רק לקראת האכלוס*

>> לפרטים נוספים לחצו כאן

, יצירת מגורים TWO IN ONE קבוצת אלמוג גאה להציג את פרויקט חדשנית בלב הרצליה הירוקה. קומות, המתאפיינים 8 בנייני בוטיק אלגנטיים בני 2 הפרויקט כולל בעיצוב מודרני ומתוחכם, אדריכלות מוקפדת וקווים נקיים. בדירות מרחב אור טבעי ותכנון מוקפד לצד מפרט טכני עשיר הכולל מערכת מיזוג אוויר, מערכת הפעלה 'בית חכם' ומטבח איכותי ומעוצב. כל זאת לצד נגישות מצוינת לצירי תנועה מרכזיים המאפשרת גישה נוחה למרכזי עסקים, קניונים, פארקים וחופי ים. * 5538 * המבצע בכפוף ללקיחת הלוואת קבלן, לאישור הבנק ולתקנון המבצע. החברה רשאית להפסיק את המבצע בכל עת.

Ronena&Co

ההדמיה להמחשה בלבד

הבית שלך

השיקום שאחרי המלחמה

למציאות בכל רחבי המדינה, כך עלינו לפעול גם היום – לא להסתפק באמפ ־ תיה, אלא להוביל שינוי. ההתחדשות העירונית, אם תזכה לגיבוי אמיתי מצד המדינה – רגולטורי, מימוני ותכנוני – יכולה להיות המנוע המרכזי לשיקום אזורי העורף והפריפריה. לשם כך דרוש ‘מסלול ירוק’ חדש: חקיקה מזורזת, הסרת חסמים בירוקרטיים, לצד מנגנוני פיצוי ותמרוץ – כדי שפרויקטים ייצאו לדרך כבר מחר בבוקר. השיקום הפיזי הוא גם שיקום חברתי ונפשי – הזדמנות לדור הבא לגדול אחרת: בדירה ראויה, במרחב בטוח, עם תקווה. ההתחדשות העירונית איננה רק פתרון – היא בשורה, והיא תתממש רק אם נפעל. יחד. בחוכ ־ מה. עכשיו״. "אין לנו פריבילגיה להמתין לאסון הבא, ראינו מה קורה לבניין ישן" יקי אמסלם, מנכ"ל קבוצת אלמוג, מתייחס גם הוא למצב שנוצר בשטח ולפתרונות שאפשר וכדאי לקדם: "הש ־ בועות האחרונים היו ללא ספק מבחן למוכנותו של העורף הישראלי להת ־ מודד עם האיום הרקטי. אף שהכתובת הייתה על הקיר, לא השכלנו להתכונן כפי שיכולנו. כעת יש לאסוף את עצ ־ מנו ולהתחיל בתהליך של שיקום וב ־ נייה, ולא רק עבור המשפחות שאיבדו את בתיהן, אלא גם עבור מאות אלפי המשפחות הנמצאות בסכנה ומתגוררות בבתים מתפוררים, ללא מרחבים מוגנים וממ"דים. חשוב לזכור, גם אם יגיעו זמ ־ נים של רגיעה, שכולנו מייחלים ברעידת אדמה העלולה להתרחש בכל עת וללא התראה מוקדמת. אין לנו פריבילגיה להמתין לאסון הבא, בוודאי לאחר שראינו מה קורה לבניין ללא יסודות איתנים. התוכניות של שר הפנים ומינהל התכנון יכולות להיות מעודדות לטווח הקרוב ובהחלט מהוות צעד בכיוון הנכון, אולם מעבר להצהרות, יש לראות שדברים קורים בפועל ובאופן מיידי. לצד הצורך בחקיקה ייעודית, שתאפשר שיקום מהיר ויעיל בקנה מידה רחב עבור אלו שאיבדו את בתיהם או שבתיהם נפ ־ געו, ההתגייסות צריכה להיות לאומית ובראשה מקבלי ההחלטות, עם שיתוף פעולה מלא של כל הגורמים, ללא מגב ־ לות בירוקרטיות, רגולטוריות או תקצי ־ ביות, המעכבות ובולמות את התהליך". עוד לדברי אמסלם: "יש להשקיע את מרבית המאמצים לקידום התחדשות עירונית במובן הרחב ביותר, במהירות וביעילות הן באזורי הביקוש במרכז והן בפריפריה, ועל המדינה לעשות כל שביכולתה ולתת כמה שיותר תמריצים ליזמים על מנת להסיר את החסם הכ ־ לכלי מסך השיקולים - במישור הפי ־ ננסי, כדוגמת הטבות מס ויותר מכך להם, הסכנה לא נגמרת רק באיום הטילים, אלא גם

צילום: עמי לאור

נזקי פגיעת הטיל בבת ים. "יש להאריך את שעות העבודה באתרי הבנייה"

אלפי הנכסים שנפגעו עכשיו מצטרפים למחסור שהיה בדירות בימי שגרה. נוסיף על זה עלייה גוברת ליש ־ ראל, ונבין שהביקוש גדול מאוד. הבעיה היא שבנתו ־ נים האחרונים על התחלות הבנייה נראה שהמספרים דווקא יורדים. חייבים לטפל בזה. המדינה צריכה לתעדף את ענף הבנייה, כי זה הקטר של המשק". כאמור, קראדי מציין תחום נוסף שדורש תשומת לב משמעו ־ תית: "יש צורך גדול מאוד בדיור להשכרה. זה תחום שבעשור האחרון התחיל להתקדם, אבל נעצר בגלל עליות הריבית. נכון להיום זה טיפה בים לעומת הביקוש. אנחנו, כשחקן משמעותי עם יח"ד להשכרה, רואים 4,000 סביב את הביקוש ואת המצב בשוק. המדינה חייבת להיכנס לתחום הזה כמה שיותר מהר, לאפשר מכרזים בתדירות גבוהה ובפריסה גיאוגרפית רחבה". סמי מצלאוי, יו”ר ובעלים של מצלאוי חברה לבניין, מתייחס למצב בשטח ומסביר כי לא מדובר רק בבלוקים וב ־ טון: "המלחמה אולי נגמרה, אבל הקרב האמיתי רק מתחיל. ההרס עצום: עשרות אלף דירות 40־ בניינים נפגעו, למעלה מ נהרסו או ניזוקו – זהו פצע פתוח בלב החברה הישראלית. כמי שפועל שנים בענף הנדל”ן, קשה להכיל את

לעמוד ביעדים הכמותיים והאיכותיים שלה ללא מתן עדיפות עליונה לנושא הזה מצד הרשויות. זה צריך לבוא לידי ביטוי בתדירות ישיבות העבודה בעיריות, בסדר היום של הוועדות המקומיות ובמחויבות של ראשי הערים. אנחנו, כמובן, תו ־

ההתאחדות קוראת להגדיל את קצב הבנייה על ידי הסרת חסמים רגולטו ־ ריים שיכולים לעכב את תהליך השי ־ קום, ובין היתר ציין המנכ"ל את הצורך "בהגדלת זכויות לדירות קיימות במס ־ גרת פרויקטים של התחדשות עירונית". סלוביק התייחס למחסור במלאי חומרי גלם חיוניים, במיוחד ביטומן, בעקבות השבתת פעילות חברת בז"ן במהלך המבצע. בהתאחדות דורשים להסיר חסמים בירוקרטיים, להקל את המיסוי על ייבוא צמ"ה וציוד בנייה, ולהגביר את הפיקוח על מחירי החומרים בשוק, וזאת "כדי לאפשר להאיץ את תהליכי השיקום בצורה יעילה. עם זאת – כל אלה לא יספיקו לאפשר את האצת הבנייה בהיקפים שכעת נדרשים מענף הבנייה והתשתיות. כדי למצב בשטח: ״כדי שההתחדשות תקרה ותתקדם בקצב מהיר, נדרשת עבו ־ דה משותפת, צמודה ואינטנסיבית בין שלושת השחקנים המרכזיים: הדיירים, הרשויות המקומיות והיזמים. רק בא ־ מצעות שיתוף פעולה הדוק, השקעת אנרגיה משותפת ונכונות לפתרון מח ־ לוקות, נצליח לקדם פרויקטים גדולים ולהוציאם לפועל. כולנו באותו צד במ ־ טרה לחדש את הרקמה העירונית ולה ־ עניק לדיירים את הקידמה, הבטיחות ואיכות החיים שמגיעות להם״. לגבי השאלה האם ההתחדשות העי ־ רונית היא גם הפתרון לנזקי המלחמה, משיב קימלדורף: "התחדשות עירונית היא בהחלט הפתרון, אך היא לא תוכל להאיץ את תהליך השיקום בשטח, יש להרחיב את שעות העבודה באתרי הב ־ נייה ולספק את האישורים הנדרשים להפעלת האתרים שעות ביממה". 24 במהלך אבישי קימלדורף, מנכ"ל שיכון ובינוי נדל"ן מתייחס אף הוא

חיים קראדי

מכים בשיפור חקיקה ובקיצור לוחות הזמנים בכל הקשור להתחדשות עירו ־ נית. אנחנו שותפים לפורומים לאומיים, שולחנות עגולים ודיוני חשיבה עם המ ־ דינה, עם העיריות המרכזיות ועם משר ־ די הממשלה – ומעמידים לרשות המדי ־ נה את כל הידע שלנו, היזמי והביצועי, כדי לייעל את התהליכים".

חיים קראדי, מנכ"ל פרשקו ־ בסקי מניבים, מסביר שיש לשים דגש על שני היבטים מרכזיים. הראשון הוא שה ־ מדינה חייבת לתת מענה רחב למתחמים שנפגעו מב ־ חינה נדל"נית, אבל גם מענה קהילתי למי שביתו נהרס. דבר שני, שהמדינה חייבת להתייחס

יקי אמסלם

אבישי קימלדורף

אליו בצורה משמעותית, הוא שוק הש ־ כירות. "אני מקווה שהמדינה תתעשת ותמצא פתרונות", כך קראדי, "תחילה אני חושב, שהכיוון שהציע מנכ"ל משרד הבינוי והשיכון – שהמדינה תרכוש את הדירות מהנפגעים, הוא כיוון נכון. אבל במקביל לפתרון הכלכלי, המדינה צריכה גם לאפשר פתרונות ברמה האזו ־

גודל השבר – אך מתחת לשכבות האבק וההריסות מסתתרת גם אחריות. האחריות היא על כולנו – יזמים, קבלנים ומקבלי החלטות – לפעול. לא מחר. עכשיו. כמו שפעלנו בהת ־ חדשות העירונית והפכנו חזון

רית, כי בניין זה גם קהילה, ויש אנשים שגרים שם כל החיים. זה יותר מורכב מרק קירות ובטון. במקביל המ ־ דינה צריכה לעשות מאמץ תכנוני ולקדם תכנון מהיר במסלול ירוק. לאפשר בנייה מיידית. צריך להבין שעשרות

סמי מצלאוי

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18.07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 24

בזכות הרוח הישראלית האיתנה, האמונה בציון והחיבור העמוק לארצנו, אנו בקבוצת אבני דרך ממשיכים לבנות ולצמוח בנחישות ובעוצמה, מתוך תקווה לעתיד משגשג. ליבנו נשוא בתפילה לחוסנם, להצלחתם ולשלומם של כוחות הביטחון היקרים, יחד עם רפואת הפצועים וחזרתם המהירה של החטופים לביתם. מתוך אחדות עם ישראל, שהיא כוחנו האמיתי, נצמיח יחד תקווה ונבנה מחר טוב יותר.

השיקום שאחרי המלחמה

בבירוקרטיה, ולהכריז על פרויקטים בהתחדשות עירונית במסלול מואץ, עם הקלות מהותיות והכרתם כפרויקטים לאומיים לטובת מיגון וחיזוק כל תושבי ישראל - צפון, מרכז ודרום". אסי לויתין בן עמרם, מנכ"לית חברת אמד דן נדל"ן ייזום, סבורה שיש לקדם את עבודות השיקום והבנייה כמה שיותר מהר, אבל בד בבד לא להזניח את כלל השוק ולהאיץ גם את פעילות התכנון והבנייה שבשגרה: "הטילים שנורו לעבר ישראל מאיראן והאבדות בגוף וברכוש שהביאו איתם, וגם המל ־

צילום: ענתי גילעד

חמה המתמשכת מעל ימים - מחייבים 600 תוכנית מהותית להתמודדות עם המספרים הלא נתפ ־ סים של למעלה משני מיליון אזרחים ביש ־ ראל, שאין להם מיגון בדמות מקלט או ממ"ד.

אסי לויתן בן עמרם

הפתרון הוא להאיץ הליכי תכנון ופיתוח של פרויקטים נדל"ניים ולראותם כמ ־ נוע להבטחת מיגון העורף ולהתאוששות מהירה של הענף והכלכלה בכלל. לצד פרויקטים לפינוי־בינוי והתחדשות עי ־ רונית, יש להאיץ תכנון ופיתוח גם על קרקעות חדשות לבנייה בעסקאות קומ ־ בינציה, ולא לפסוח גם על חידוש מתח ־ מי תעסוקה והסבתם לפרויקטים בעירוב שימושים. רק כך נראה מהלכים מהירים של תכנון וביצוע פרויקטים במקום הליכים עם עודף בירוקרטיה שאנו חווים כיום. תוכנית כוללת לפיתוח פרויקטים למגורים, תשתיות תחבורתיות ושי ־ לוב מבני חינוך וקהילה, שיש בהם גם פתרונות מיגון לאזרחים, יכולה לצאת לפועל באם המדינה תקבע מתווה אחיד שיקצר את זמני הוצאת ההיתרים באופן משמעותי ויהיה רלוונטי לכל הארץ, מתווה שמחייב בין היתר פתרונות מיגון בצורה מיטבית לדיירים במיזמי מגורים ולמתחמי תעסוקה. הרשויות המקומיות וגם המדינה ירוויחו מיישומו של מתווה כזה דרך היטלים ואגרות, שיזרימו כסף לקופת המדינה". "לנצל את ההזדמנות" אבי רוזן, מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי, מסביר, כי כבר הוכח בעבר שאפשר לזרז תהליכים אם יש אינטרס – ועכ ־ שיו האינטרס ברור: "תוצאות המלחמה הקשות והנזק לאלפי דירות ממחישים את החשיבות הרבה של התחדשות עי ־ רונית הן עבור רשויות התכנון והן עבור הדיירים. על המדינה לנצל את ההזדמ ־ נות הייחודית שנוצרה, כאשר כולם מבינים שחייבים לקדם במהירות התחדשות עירונית לבניית מבנים חדשים בסטנדרט בנייה גבוה, הכוללים פתרונות מיגון מתקדמים. כפי שהרשויות המ ־ קומיות הוכיחו שהן יודעות לזרז תהליכים כאשר יש צורך, חובה לה ־

זירת פגיעה של טיל איראני ברמת גן

הארץ גורם לשיבושים ולהאטה בקצב הבנייה. על המדינה למצוא פתרונות לענף, כדי שיאפשרו לבנות באיכות ובקצב גבוה יותר. הדיירים יוכלו לקבל דירות בזמן קצר יותר, ומנגד עלויות הבנייה יצטמצמו". רונן יפו, מנכ״ל דוניץ־ אלעד, מסביר מה חשוב

ממ"ד, ממ"ק או מקלט?

לצד השיקום שנדרש במתחמי ההרס, וההתחדשות העירונית שיכולה וצריכה להנגיש מיגון לחלק גדול מהאוכלוסייה, מלחמת "עם כלביא" העלתה עוד סוגיה חשובה לדיון ציבורי: האם הממ"ד הקיים מעניק את המענה גם כשמדובר בטילים כמו אלו שהגיעו מאיראן? והאם צריך לחשוב על עדכון מדיניות המיגון? ״הממ"ד הוא עדיין האמצעי המרכזי והיעיל ביותר להגנה על חיי התושבים", פותח ואומר קימלדורף, "אנחנו מקפידים לבנות לפי התקן ולפי כל הדרישות. יחד עם זאת, ברור שבעתיד נצטרך לבחון דרכים לחיזוק והרחבת המיגון כולל הוספת מרחבים מוגנים בפרויקטים מסוימים ושימוש חכם יותר בתת־הקרקע. בפרויקטים הגדולים והחדשים אפשר וצריך לשלב פתרונות מיגון גם בחניונים התחתיים ובתשתיות לאומיות, כמו רכבות קלות, תחנות רכבת תת־קרקעיות וחניונים ציבוריים. שיכון ובינוי, שפועלת גם בתחומי התחבורה והתשתיות הלאומיות, רואה עצמה כזרוע ביצועית של המדינה גם בהיבטים האלה״. וולף סבורה שיש לשקול מחדש האם ממ"ד הוא הפתרון, או דווקא ממ"'ק - מרחב מוגן קומתי: "הפרטיות בבית שלי חשובה לי כמו לכל אחד, אבל ביטחון קודם. ממ"קים – מקלטים קומתיים – הוכחו כמגינים טוב יותר בזמן אמת, הם מחזקים את המבנה ביעילות הנדסית, מאפשרים תכנון גמיש יותר של הדירות והמרפסות וגם מוזילים את עלויות הבנייה. זה פתרון נכון יותר למציאות החדשה שאנחנו חיים בה. הפרטיות חשובה – אבל החיים יותר״. יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתית, מתייחס גם הוא לנושא: "בעקבות אירועי מלחמת 'חרבות ברזל' והתקיפות האיראניות, מתחדד הצורך בפתרונות מיגון לבניינים ישנים, במיוחד בניינים גבוהים אשר התחדשות עירונית לא נותנת להם פתרון כלכלי. לכן על הרשויות המקומיות והמדינה למפות את כלל המבנים הללו, ולהציע לכל מבנה פתרונות מיגון מערכתיים, ולא פרטניים. כך לדוגמה אפשרות שימוש במיגון של מוסדות חינוך סמוכים או מרכזים ציבוריים, שיכולים לשמש מקלטים לתושבים בשעת חירום. בטווח הארוך נדרשת השקעה בהקמת תשתיות מיגון תקניות בשכונות הוותיקות האלו".

רונן יפו

לעשות כדי שהשיקום יוכל לצאת אל הפועל: "אנחנו ניצבים בפני אתגרים רבים. המדינה חייבת למצוא דרך לפשט את הפתרון המשפטי של שיקום אזורי ההרס, כך שיוסדר הנושא הקנייני מול בעלי הדירות שנהרסו. בנוסף המדינה חייבת לפעול להסרת חסמים בכל הק ־ שור לכוח אדם לענף הבנייה, להשקעה בהכשרה מקצועית מקומית ובהגדלת מכסת העובדים הזרים". גם יפו שם דגש על הרשויות המקומיות ותפקידן באירוע: "על הרשויות המקומיות לייעל ולקצר את הליכי הרישוי, לאפשר רגו ־ לציה מהירה עם מסלולים מועדפים לפ ־ רויקטים באזורים שנפגעו, וליצור שי ־ תוף פעולה הדוק בין המדינה, הרשויות והיזמים. אסור שנפסיד זמן יקר, שכן אם לא נפעל מהר ונכון – המחסור יהפוך למשבר מתמשך". תומר צבר, מנכ"ל חברת שלום את נתן, מסביר שכדי לתת מענה למתחמים שנפגעו ולמחוסרי הדיור, חובה על כל המערכת להתגייס ולשנות גישה: "הת ־ חדשות עירונית זה הפתרון הנכון כאן, אין משהו אחר שיכול לתת מענה. תמ"א ר � נולדה בפועל כדי למגן מבנים מ 388 עידות אדמה, אבל מאז שנוצרה, לא היו רעידות, אבל היו הרבה מבצעים וטי ־ לים. זה צריך להיות המיקוד. אחת הר ־ עות החולות בתחום הזה היא משך הזמן שלוקח מהרגע שמגישים הצעה לדיירים ועד שמגיעים להיתר בנייה. זה מטורף.

עירונית, שאורכים שנים ארוכות. מעבר לכך יש לייעל גם את שלב הביצוע בא ־ מצעות פתרונות לייבוא פועלי בניין זרים. המחסור בפועלים בשוק בכל

משיך ולייעל את הבי ־ רוקרטיה כדי לזרז את הליכי התכנון והאישור של פרויקטי התחדשות

אבי רוזן

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 26

החלה הבניה

ASHIRA אביסרור משיקים בתל אביב את פרויקט היוקרה בריביירה החדשה של שדה דב חדרים, מיני פנטהאוזים ופנטהאוזים בעיצוב בלתי מתפשר. 5-2 דירות

ט.ל.ח | הדמיה להמחשה בלבד

ט.ל.ח | ההדמיה להמחשה בלבד

שנים בבניית הארץ. 45- חברת “אביסרור משה ובניו״ בעלת ותק של קרוב ל החברה מתמחה ביזמות, ניהול וביצוע פרויקטי נדל״ן מגוונים.

החלה מכירת PRESALE- ה

ניר צבי-לוד PRESALE- החלה מכירת ה ניר צבי-לוד מבואות

ירושלים

באר יעקב

נווה גן - רמת השרון

באר שבע

בני ברק

אשקלון

ashirabyavisror.com * 5508

השיקום שאחרי המלחמה

מדובר בין שבע לתשע שנים להגיע להיתר, וההתנהלות הכי קשה היא מול הרשויות. את זה עכשיו יהיו חייבים לש ־ נות, אם רוצים להתקדם מהר. אני חושב שהותמ"ל למשל יכולה להיות חלק מה ־ פתרון לקידום מהיר, אבל גם הוועדה הזו לפעמים חסרת אונים מול הרשות המ ־ קומית. בסוף אתה תלוי בפלורה מחדרה, שיושבת בעירייה, מזיזה נייר או תוכנית מכאן לשם, ובוועדות המקומיות שיתכ ־ נסו ויאשרו". צבר מסביר שהמציאות בשטח מחייבת היה 90 התנהלות מסוג אחר: "בשנות ה־ אריאל שרון, והוא ידע להזיז דברים מהר. אני חושב שבאירוע הנוכחי צריך להקים מעין 'סיירת נדל"ן', שיודעת לקבל החלטות; אלא בתכנון של הרשות, שלוקח המון זמן, המון יועצים, מה שיוצר תהליכים ארוכים. חייבים לייצר דרך מהירה יותר לקדם התכנון ולאשר התוכניות". נושא נוסף שאליו מתייחס צבר, קשור למחסור בעובדים: "זו בעיה קשה היום וגם בתחום זה נדרש שינוי. במהלך המלחמה עכשיו שמענו לא פעם את המושג 'עבודה עברית', אומנם לא בהקשר של הנדל"ן, אבל אולי גם את זה צריך עכשיו לקדם כחוסן לאומי ולתמרץ חבר'ה צעירים להיכנס לענף". "להפסיק להקשות על היזמים" ורד צרפתי זבולון, מנכ"לית משותפת בקבוצת צרפתי שמעון, חושבת שה ־ תחדשות עירונית היא הפתרון למצב בשטח, אבל המתווה הקיים מחייב שי ־ פורים משמעותיים: "בוודאי שהתחד ־ שות עירונית היא הפתרון, אבל צריך גם להפחית את הבירוקרטיה ולהפסיק לה ־ קשות על היזמים בנושא הכדאיות הכל ־ כלית. יש רשויות שמקשות, ופרויקטים נופלים בגלל מטרים ספורים. לדעתי, הרשויות צריכות להתנהל כמו עיריית ירושלים, שנותנת באופן גורף תוספת מ"ר. במקרה הזה כל הפרויקטים 25 של הופכים לבעלי כדאיות כלכלית באופן אוטומטי, וזה יעזור משמעו ־ צוות ייעודי שירוץ עם גורמים מהרשות המקומית כדי להאיץ את התהליכים. מה ־ נדסים, אדריכלים, אנשי מקצוע יחד עם הרשויות. בסוף הבעיה היא לא בביצוע של היזם –

צילום: קובי קואנקס

תומר צבר

נזק למבנים שנגרם מנפילת טיל בחולון

ובדיקות אינסופיות – תהליך שיכול להימשך שנים רבות, ובמקרים רבים מוביל לנטי ־ שת הפרויקט על ידי יזמים ואובדן אמון מצד הדיירים. התוצאה היא עיכוב מסוכן בחיזוק מבנים ישנים. אזו ־ רים שלמים, בעיקר בפריפריה

כספי הביטוח והפיצויים כדי לחדש את המבנים – בתמרוץ של התחדשות עירונית, מתן זכויות בנייה נוספות באזורים שבהם זה נדרש, או גיוס חברות ביצוע עם כוח אדם קיים, שייכנסו מיידית לעבודה". רועי לוי, ראש עיריית נשר וסגן יו"ר המרכז לשלטון מקומי, מסביר מה הבעיות המרכזיות היום, וכיצד יש לפעול: "המתיחות והמלחמה מול איראן חשפו בצורה קשה עד כמה העורף היש ־ ראלי חשוף ופגיע. ישראל היא מדינה שהבינה את חשיבות ההתחדשות העירונית ואת הצורך בש ־ דרוג תשתיות המיגון כבר שנה. 20 לפני למעלה מ־ אלא שהבעיות הבירוקר ־ טיות שמלוות את התה ־ ליכים הללו, מאיטות באופן משמעותי את ביצועם. על־פי הערכות, פרויקט ממוצע של פי ־ נוי־בינוי עומד על כעשר שנים, כאשר לפחות מחצית מזמן ארוך זה נגרמת עקב הבירוקרטיה הקשה ביותר שלנו. על אף החשיבות הברורה, תהליכי התחדשות עירונית נתקלים שוב ושוב במחסומים בירוקרטיים המעכבים את קידומם ולעיתים אף מביאים לכישלו ־ נם המוחלט. בבסיס הבעיה עומד מנגנון רגולטורי כבד ומסורבל, שכולל ריבוי רשויות, נהלים משתנים בין ערים ור ־ שויות מקומיות, דרישות תכנוניות נו ־ קשות ולעיתים חוסר תיאום בין משרדי ממשלה. כל פרויקט מחייב הליכים מו ־ רכבים של אישורים, התנגדויות, ועדות

שהפגיעה בבניינים שנפגעו במערכה מול איראן הייתה הרבה יותר מצומצ ־ מת". צרפתי מתייחסת גם למחסור בידיים עובדות בענף: "לגבי עובדים זרים – הממשלה מתעקשת למיין את העובדים בעצמה, ולצערי, נוכחנו שהעובדים הללו לא טובים. הממשלה צריכה לא ־ פשר לכל התאגידים להביא באופן ישיר את העובדים, ולא להתעקש למיין אותם בעצמה. ברגע שהשוק הפרטי ממיין את העובדים, זה מהיר יותר והעובדים איכותיים יותר. הממשלה צריכה לסמוך על השוק הפרטי, הכולל אנשים מק ־

רועי לוי

החברתית והגיאוגרפית, נותרים חשופים לאיומים ביטחוניים מתמ ־ שכים, כמו ירי רקטות, ולסכנת קריסה במקרה של רעידת אדמה. המדינה, במ ־ קום להוביל מהלך לאומי להצלת חיים, מוצאת את עצמה לכודה במלכודת רגו ־ לטורית שהיא עצמה יצרה. נדרש שינוי עומק במנגנוני הבירוקרטיה: ריכוז סמ ־ כויות בידי גוף מתכלל, קביעת מסלולים מהירים ומקוצרים לפרויקטים באזורים מועדים לסיכון והפחתת החסמים המש ־ פטיים והטכניים שמכבידים על ההליך. רק כך יהיה ניתן להבטיח שההתחדשות לא תישאר על הנייר, אלא תציל חיים בפועל". לוי מסכם: "יש צורך שהרשויות יעבדו כתף אל כתף יחד עם הקבלנים וימצאו מודל כלכלי שהופך את הפרויקטים בפריפריה לכדאיים. לדאוג ליצירת מציאות שקבלנים יתחרו ביניהם על זכייה בפרויקטים, כפי שנעשה במר ־ כז. במקום שעיני הרגולטור תהיה צרה בקבלנים, חשוב שהאינטרס הביטחוני המובהק של ציבור האזרחים יהיה המ ־ רכזי. מצב כזה, שיהפוך את ההתחדשות בפריפריה לכדאית כלכלית, ידחוף את הנושא קדימה. המלחמה הנוכחית היא קריאת השכמה שמחייבת שינוי תפיסתי  ופרקטי".

צועיים שזו עבודתם, ויודעים לבחור את בעלי המקצוע הנכונים". חגית וולף, מנכ״לית קן התור התחדשות עירו ־ נית, מציעה מתווה אמיתי שיוכל לקדם עניינים בשטח: ״המדינה לא יכולה להרשות

לעצמה להמתין. כל בניין שנפגע צריך לקבל פרויקטור מטעם הר ־ שות – עורך דין או שמאי ללא אינטרס, שיהיה אחראי לנהל את התהליך,

חגית וולף

לרכז את בעלי הדירות, לב ־ חור יזם ולייצג את הדיירים בהחלטות. התחדשות עירונית היא תהליך של שנים, ובמצב חירום – אין זמן. הפרויקטור חייב להיות הסמכות שמקבלת החלטות, תוך שמירה מלאה על הזכויות הקנייניות ובליווי רציף

תית לקדם את ההתחדשות העירונית שתקועה כבר הרבה שנים. לזה כמובן יש להוסיף את הצורך בהפח ־ תת הבירוקרטיה, כך שגם פרויקט פינוי־בינוי משמ ־ עותי יוכל לצאת לדרך בתוך שלוש שנים לכל היותר, לעומת שנים במצב כיום. אם 10 לפחות

ורד צרפתי זבולון

של הדיירים. במקום לשפוך מיליארדים על תיקונים נקודתיים, אפשר למנף את

היו נותנים לשוק לעבוד בצורה יעילה ובלי כל הסבך הבירוקרטי, אני חושבת

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 28

בונים את ישראל.

d a n - n a d l a n . c o . i l 03-6933050 קבוצת דן נדל"ן מהחברות הוותיקות והמובילות בחתום הייזום והבניה, מקדמת אלפי יח"ד וגאה להיות שותפה בבניין הארץ

הזדמנות של פעם בדור בצפון תל אביב

פנטהאוז עם נוף פתוח. הדמיה: דני שמש

הסבוראים בנווה אביבים. הדמיה: דני שמש

"9 פרויקט הבוטיק "הסבוראים שבשכונת נווה אביבים המבוקשת 4.5־ ו 4 מבטיח וגם מקיים: דירות 2 חדרים מרווחות במיוחד, עם חניות, מחסן ונוף לים, לצד דירות גן ופנטהאוז, במחיר תחרותי ומועד מסירה קרוב, במרחק פסיעה מהרכבת הקלה, מהים ומהלב הפועם של תל אביב

ממוקמים באתרים נחשקים ונהנים מקרבה לצירי תנועה ראשיים, לתחבורה ציבורית נוחה ולמרקם החייםהמלאשמציעה השכונה – פארקים, חוף יםסמוך, בתי קפה ומסעדות נחשבות, קניון רמת אביב ומרכזי קניות נוספים, בתי ספר וגנים. "שלום את נתן": רף חדששל איכות בבנייה "שלום את נתן" הינה חברה ותיקה ואמינה, מהבולטות בישראל בבנייה למגורים, ציבור ומסחר. החברההיא גם היזמית וגם הקבלן המבצע, מה שמבטיח שליטה מלאה על תהליך הבנייה ואחריות כוללת על כל שלב ושלב. החברה פועלת בזיקה לערכי הבנייה הירוקה, שמה דגש על עמידה בלוחות זמנים, שירות אישי ללקוחות, ותכנון מוקפד, המותאם לחיים המודרניים. "אנחנו גאים בכך שאנו גם היזמים וגם הקבלנים של הפרויקטים שלנו", אומרים בחברה, "זה מאפשר לנו לעקוב אחרי כל פרט ולהבטיח איכות ביצוע גבוהה – מהתכנון ועד קבלת המפתח". הכתבה מטעם שלום את נתן

שקל למ"ר – נתון נדיר 48,000־ מוצעותבמחירשלהחלמ לפרויקטים חדשים בצפון תל אביב, במיוחד בהשוואה למתחמי היוקרה המוקמים ברחוב איינשטיין ובשדה דב למשל. – מה שהופך את 2026 מסירת הדירות צפויה כבר בסוף הפרויקטלאפשרות זמינהבמיוחד למשפחותשמחפשות להיכנס לדירה חדשה עםממ"ד בלוחות זמנים ריאליים. במקביל, לדירות מיוחדות כמו הפנטהאוזים ודירות הגן מוצע כעת מבצע הכולל: מטבח חוץ, ג'קוזי וריהוט שקל – מתנה משמעותית לרוכשים 50,000 בשווי בתקופה זו. קולקציה מנצחת באזור המבוקש בתל אביב בשוק שוקק שבו קשה למצוא דירות איכותיות, בפרט " מציע שילוב נדיר של איכות 9 למשפחות, "הסבוראים חיים, מרחב, גישהתחבורתית נוחה, תכנון מוקפד ומחיר מפתיע – וכל זה בצפון תל אביב המבוקש. אם אתם מחפשים את הבית הבא שלכם, עם חדר עבודה צמוד, מרפסת עם נוף לים ושכונה איכותית לגדל

בזמן שמחירי הדירות בצפון תל אביב מזנקים וההיצע מצטמצם, בפרויקט הבוטיק " עדיין אפשר למצוא פנינות 9 "הסבוראים

חדרים מרווחות בשטח 4.5 או 4 נדל"ן נדירות: דירות מ"ר, מחסן ושתי חניות – 12 מ"ר, עם מרפסת של 112 של באזור ירוק, שליו ומבוקש במיוחד. קומות, ממוקם בלב שכונת נווה אביבים – 8 הבניין, בן בועה פסטורלית וצדדית, הנהנית מגישה מושלמת לכל המוקדים המרכזיים בעיר: חמש דקות הליכה מהרכבת דקות נסיעה לנתיבי איילון 2 הקלה (הקו הירוק), ולכביש החוף, סמוך למרכזי קניות, מוסדות אקדמיים, גנים, בתי ספר וקאנטרי קלאב מטופח. לא רק מיקום – גם תכנון יוצא דופן " תוכנן ועוצב בקפידה על ידי האדריכלית 9 "הסבוראים אורית מילבאואר, ומתהדר בחיפויים אלגנטיים של עץ, מתכת וברזל. מדובר בבניין בוטיק הנהנה מאיכות בנייה גבוהה מאוד ומפרט טכני עשיר ביחידות הדיור, – כזה שמעטים זוכים לו 7–5 עם נוף פתוח לים מקומות באזור זה. ייחוד נוסף של הפרויקט הוא השילוב בין מגוון סוגי חדרים, דירות 3–2.5 הדירות – דירות גן קסומות בנות חדרים עם "חצי 4.5 חדרים מרווחות במיוחד ודירות 4 חדר" לעבודה מהבית, פתרון מבוקש במיוחד מאז ימי מגפת הקורונה. גם הפנטהאוזים בפרויקט יוצאים דופן – מרהיבים, עם נוף פתוח, מרפסות רחבות ותוספות יוקרתיות. תנאים מפתיעים – מחירים, מימון ומבצעים אחת הסיבות שכדאי לפעול דווקא עכשיו: תנאי מימון חדרים בפרויקט 4 מעולים ומחיר מפתיע לאזור. דירות

בה ילדים – זה הזמן לבדוק את ההצעה הזו, לפני שהיא נעלמת. " הינו חלק 9 "הסבוראים מקולקציית צפון תל אביב של החברה, לצד פרויקט ופרויקט 33 יהודה הנשיא . שלושת 2-6 שביל פראנקל מיזמי הבוטיק מעוצבים ומושקעים, כל אחד מהם הוא יצירה בעיצוב ייחודי, שתוכנן בקפידה על ידי אדריכלים מובילים. כולם

עיצוב מיוחד עם תוספות יוקרתיות. הדמיה: דני שמש

בן שמן. הדמיה: זיתוני הדמיות

עתידים להיותשינויים בתכנון המשרדים. תיתכן תוספת קומות

"שקד סנטרל" בשכונת בן שמן: מרכז העסקיםשמשנה אתחוקי המשחק בכניסה הראשית לשכונה החדשה מקימה קבוצת עץ השקד מרכז מסחר, משרדים וקליניקות חדשני ויצירתי, שייהנה מזרם בלתי פוסק של תושבים ומבקרים לצד חניה בשפע

מצרכים בסניפי יוחננוף או סופר־פארם, שכבר חתמו על הצטרפות למרכז, לשבת לקפה בבית הקפה, להגיע לפגישה באחד המשרדים או להסתפר – הכול במרחק הליכה מהבית ובלי להזיז את האוטו. המרכז החדש, שאליו צמוד גםמגרש חנייה גדול לרווחת המבקרים, ממוקם בכניסה הראשית לשכונה, כך שכל כלי רכב, הולך רגל או רוכב אופניים שנכנס לשכונה, חולף לידו, מה שמבטיח זרם בלתי פוסק של קונים ולקוחות פוטנציאליים. הסמיכות למוסדות החינוך מבטיחה אף היא תנועת אינטנסיבית של הורים וילדים בשעות הבוקר ואחר הצהריים, ועבור הבאים מחוץ לשכונה, המרכז נהנה נגישות מושלמת לצירי התנועה וסמיכות לנתב"ג. 1 וכביש 6 הראשיים כביש "אין אליאב בן שמעון, משנה למנכ"ל עץ השקד נדל"ן: ספק שמרכז העסקים 'שקד סנטרל' יהיה הלב הפועם והמוקד החברתי והעסקי של שכונת נופי בן שמן והסביבה - מרכז מסחר, בילוי ופנאי, משולב עם שטחי תעסוקה, הנבנה בסטנדרט גבוה וחדשני ובמיקום האידיאלי ביותר, עםגישהמהירהלצירי תנועהמרכזיים בכלמרחב גושדן. המרכז, שכוללשטחי מסחר ותעסוקה למכירה ולהשכרה, כבר מעורר עניין רב וביקוש בקרב גורמים מרכזיים ומובילים, המבינים את הפוטנציאל  והאפשרויות שהוא מציע". הכתבה מטעם קבוצת עץ השקד

חיי העיר המודרניים מציגים תפיסה עדכנית ונוחה במיוחד - כל הצרכים שתושב זקוק להם, קרובים, נגישים ונמצאים במרחק

הליכה מהבית. כך, בלב שכונת בן שמן החדשה בעיר לוד מוקם בימים אלה פרויקט מגורים, מסחר ומשרדיםמרשים ויצירתי, שמייצג נאמנהאתהתפיסה - "שקד סנטרל". המתחם החדשני מאגד תחת קורת גג אחתשני בנייני מגורים ומרכז מסחר ומשרדיםשכונתי, המתוכננים בהרמוניה מושלמת. התכנון האסטרטגי של המתחם יאפשר לדיירי הפרויקט ליהנות מאיכות חיים שקטה, לצד קרבה והנאה ממקומות בילוי ופנאי, אשר ישרתו לא רק את תושבי שכונת בן שמן, אלא את כלל הקהילה ומבקרי השכונה. "שקד סנטרל" - לא עוד מסחר חובק רחוב, כי אם מרכז הבילוי והעסקים החדש של שכונת נופי בן שמן. את הפרויקט מובילה קבוצת עץ השקד, חברת היזמות והביצוע מהאיכותיות בישראל. לעומת מבני המגורים בשכונת בן שמן, המתוכננים במתכונת של עירוב שימושים, עם חנויות בקומת הרחוב של הבניינים, "שקד סנטרל" הוא ליגה אחרת. המרכז נבנה כך שישמש מוקד מרכזי עבור כל השכונה – אתר שוקק, שימשוך תושבים, אורחים ומבקרים. מדובר בקומפלקס ייעודי אחד, הכולל קניון אינטימי קומות משרדים יוקרתיים 6.5 עם מגוון חנויות, ומעליו בתכנון מודרני, עם חללים מודולריים, מעליות מהירות וממ"דיםרחבים–האידיאלייםלמשללקליניקותבתחום הרפואה. המשרדים מוצעים למכירה או להשכרה, ומהווים הזדמנות נדירה לבעלי עסקים קטנים, יזמים או אנשי מקצוע מהאזור, להשקיע בנכס פריים־לוקיישן שמבטיח תשואה גבוהה ויציבות ארוכת טווח. המסחר לא מפריע למגורים לעיתים השילוב של מגורים עם מסחר יכול להיות מאתגר ורגיש, אבל במרכז העסקים "שקד סנטרל"

בן שמן. הדמיה: זיתוני הדמיות

התכנון החכם וההפרדה המבנית יוצרים הרמוניה מלאה, כאשר בצמידות למרכז מוקמים שני מגדלי קומות; המרכז המסחרי והמשרדים 17 דירות בני נמצאים במבנה נפרד ממגדלי המגורים, ובנוי כך שהשקט והנוחות של הדיירים נשמרים במלואם - מיזוג אידיאלי בין חיים פרטיים לסביבה עירונית תוססת – בלי להפריע זה לזה. מרבית הדירות בפרויקט נמכרו, חדרים ודירות פנטהאוז בלבד 5 ונותרו לשיווק דירות בתכנון מדויק ועם פנים לנוף פתוח. עבודה, בילוי וחיים – צמוד לבית "שקד סנטרל" מיישר קו עם אחד הטרנדים החזקים ביותר בשנים האחרונות, בפרט מאז מגפת הקורונה - הכול קרוב לבית. דיירי השכונה לא חייבים להיכנס לרכב כדי להגיע לעבודה או לערוך קניות; הם מוזמנים לשכור במרכז העסקים משרד או קליניקה, לקנות

עץ השקד: ניסיון, איתנות, מובילות עץ השקד היא קבוצת נדל"ן מובילה, המשלבת יזמות וביצוע תחת קורת גג אחת. החברה פועלת בכל רחבי הארץ, עם ניסיון עשיר בליווי פרויקטים מגוונים – ממגדלי מגורים ועד מבני ציבור ופרויקטים עתירי מערכות. החברה חרטה על דגלה ערכים של איכות, מקצועיות, שירות אישי ובטיחות, והיא מעניקה לרוכשים ולמשקיעים שקט נפשי, בזכות ליווי צמוד, מענה כולל וסטנדרט ביצוע גבוה במיוחד. זרוע ההנדסה של הקבוצה מחזיקה בסיווג קבלני בלתי מוגבל ), ומובילה עשרות אתרי בנייה פעילים במקביל – מה שהופך אותה לאחת מחברות הביצוע 5 ' (ג החזקות והמנוסות בישראל.