ידיעות הנדל"ן

ענף בקריסה

shutterstock, rasika108 צילום:

גם מחסור חמור במהנדסים מעכב תשתיות לצד קשיי המלחמה, יש המסבירים שהמשבר עמוק הרבה יותר וקשור הן להזנחה ארוכת שנים של התחום והן לאנשי המקצועי וההכשרות. יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות, מסביר: "קיימת מצוקה קשה במיוחד בתחום התשתיות – גם מחסור של פועלי בניין, אבל גם מחסור חמור במהנדסים. לצערי, הבעיה לא זוכה לטיפול מצד הממשלה. לא מדובר רק ביחס לתקופת המלחמה, זה קורה כבר 6,000־ כמה שנים, ואין כרגע פתרון. צריך להבין שחסרים היום כ מהנדסים וזה בנוסף למצוקת כוח האדם באתרי הבנייה. מדברים על שיקום הדרום והצפון, אבל גם שם יצטרכו עובדים שכרגע חסרים וגם מהנדסים שיקבעו אם בניינים ייהרסו או שאפשר לשפצם או לשמרם". אל מול המצוקה, גוברין מציע פתרון אפשרי: "חלק מהאפשרות להתגבר על המחסור במהנדסים, הוא לנסות ולהחזיר את המהנדסים הוותיקים שפרשו לגמלאות - חלק נכבד מהם עולים מברית המועצות בגל העלייה של שנות , וזאת על ידי מתן הטבות כספיות, לדוגמה באמצעות 90־ ה הוראת שעה שתעניק נקודות זיכוי במס הכנסה לכל מהנדס שיחזור לעבודה. זה יכול להיות גם בחצי משרה. לרוב האנשים מהם 1,500 הללו עתירי ניסיון. אני מעריך שאם זה יקרה, סביב יחזרו לעבוד – וזה דרמטי. לטווח הארוך יותר צריך הכשרות ויש לבנות תוכניות שלמות להכשרה. בכל הקשור למצוקת העובדים – חייבים להביא כמה שיותר עובדים זרים, גם לתשתיות". ד"ר בלה ברדה ברקת, יזמת ומומחית להשקעות נדל"ן, מעניקה תמונת מבט בינלאומית שמעידה עד כמה מצבנו בכי רע: "המחסור באנשי מקצוע הוא אחת התופעות הבולטות במשבר אלף מהנדסים אזרחיים 15־ הזה. כיום בישראל רשומים כ בלבד – מספר נמוך משמעותית ביחס לאוכלוסייה ולצרכים. מהנדסים לעשרת אלפים תושבים – נתון שמעמיד 16־ מדובר בכ את ישראל מאחור בהשוואה למדינות כמו גרמניה, שבה יש אלף מהנדסים אזרחיים, או שוודיה והולנד, שבהן שיעור 160־ כ המהנדסים ביחס לאוכלוסייה גבוה הרבה יותר. בעוד מדינות אלו מכשירות מדי שנה עשרות אלפי מהנדסים בתחומי התשתיות וממשיכות להשקיע בהכשרות ובהסבות מקצועיות, בישראל ההכשרה בתחום מצומצמת, ההגירה המקצועית דלה, ושוק העבודה מתאפיין בשחיקה גבוהה ובנטישה של אנשי מקצוע איכותיים. לצד המחסור בכוח אדם, בולט גם הפער בהיקפי ההשקעה הציבורית בתשתיות. ישראל משקיעה באופן עקבי פחות בתחום זה – הן כאחוז מהתמ"ג והן כחלק OECD ממדינות ה־ 1.5%־ מתקציב המדינה. בשנים האחרונות הפער מוערך בכ תוצר בשנה – מה שמיתרגם לעשרות מיליארדי שקלים, שאינם מושקעים בכבישים, רכבות, מערכות מים ואנרגיה. בעוד במדינות מהתמ"ג, 80% ואף 70%־ מערביות רבות מלאי התשתיות שווה ל בלבד. התוצאה: פרויקטים 50%־ בישראל הוא מוערך בכ מתעכבים, עלויות תחזוקה מזנקות, והיכולת לתמוך בהתחדשות עירונית ובהרחבת היצע הדיור נבלמת שוב ושוב".

אתר בנייה ברמת גן. "תקצוב חסר בתחום התשתיות"

שות להתחדשות עירונית פועלים לזיהוי חסמים ושינויי חקיקה, בפועל התיאום בין היזם, הדיירים והרשויות נותר לקוי, והפערים התקציביים עצומים". טל ונגר, סמנכ"לית תכנון וסביבה בח ־ מקבוצת AVIV ברת הייעוץ והניהול

מסירים הצעות, אם הם חוששים שצ ־ פויים עיכובים בפיתוח התשתיות. היה נכון אם ברשות מקרקעי ישראל ובמש ־ רד השיכון לא היו מתדהרים רק בשיאי שיווק, אלא גם בשיאים של התחלות בנייה מהירות מיום שיווק הקרקע,

ישי רוט: "עד שכבר מאושרת הקמת שכונה חדשה, פיתוחה או אכלוסה מתעכב עקב אי הקמת התשתיות הנדרשות. מדובר בחסם משמעותי"

ומתאמים או מסייעים ליזמים. נראה לא הגיוני שלאחר שוועדות התכנון מאשרות תוכניות בניין ערים, אזורים שלמים אינם נבנים עקב סכסוכים בין רשויות המדינה לרשויות המקומיות". לדברי עו"ד גיא פטאל, שותף במשרד ארנון, תדמור־לוי ומומחה לעסקאות התחדשות עירונית: "פרויקט התחדשות עירונית נדון לכישלון ללא תשתיות מו ־ תאמות. בשנים האחרונות אנחנו רואים מספר הולך וגדל של פרויקטים להתח ־ דשות עירונית, לרבות בערים שבהן הת ־ שתיות רעועות או גבוליות כבר עכשיו, ודבר אחד בטוח: ללא השקעה מקבילה בתשתיות, אנו יוצרים פצצת זמן. אנחנו כלואים בפרדוקס: מגדילים צפיפות, אך התשתיות קורסות. בעוד גורמים כמו הר ־

, מסכמת: "עניין התשתיות MATRIX הוא חסם משמעותי מאוד להתפתחותן של ערים. לא ניתן להגדיל עיר מבלי לוודא תחילה שמתקן טיפול השפכים העירוני (מט"ש), למשל, נותן מענה. לעיתים מימוש תוכניות מותנה בהקמה של תשתית, שמטרתה לתמוך בגידול העירוני. ברובד התכנוני המדינה נע ־ רכת, אך לרוב הבעיה היא ביצועית, בשל היעדר תקציבים ותיעדוף מתאים. הפער בין תכנון לביצוע הוא דרמטי בישראל. ההשקעה בתכנון ובזמינות סטטוטורית היא זניחה ביחס למימוש התוכניות. יותר קל לתכנן מט"שים, מחלפים, תחנות כוח ומתקני התפלה. אבל כשרוצים להקים אותם, נתקלים  בסדרי עדיפויות ובתקצוב חסר".

עו"ד שמואל שוב: "היה נכון אם ברמ"י ובמשרד השיכון לא היו מתדהרים רק בשיאי שיווק, אלא גם בשיאים של התחלות בנייה מהירות מיום שיווק הקרקע"

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 16