ידיעות הנדל"ן

השיקום שאחרי המלחמה

בבירוקרטיה, ולהכריז על פרויקטים בהתחדשות עירונית במסלול מואץ, עם הקלות מהותיות והכרתם כפרויקטים לאומיים לטובת מיגון וחיזוק כל תושבי ישראל - צפון, מרכז ודרום". אסי לויתין בן עמרם, מנכ"לית חברת אמד דן נדל"ן ייזום, סבורה שיש לקדם את עבודות השיקום והבנייה כמה שיותר מהר, אבל בד בבד לא להזניח את כלל השוק ולהאיץ גם את פעילות התכנון והבנייה שבשגרה: "הטילים שנורו לעבר ישראל מאיראן והאבדות בגוף וברכוש שהביאו איתם, וגם המל ־

צילום: ענתי גילעד

חמה המתמשכת מעל ימים - מחייבים 600 תוכנית מהותית להתמודדות עם המספרים הלא נתפ ־ סים של למעלה משני מיליון אזרחים ביש ־ ראל, שאין להם מיגון בדמות מקלט או ממ"ד.

אסי לויתן בן עמרם

הפתרון הוא להאיץ הליכי תכנון ופיתוח של פרויקטים נדל"ניים ולראותם כמ ־ נוע להבטחת מיגון העורף ולהתאוששות מהירה של הענף והכלכלה בכלל. לצד פרויקטים לפינוי־בינוי והתחדשות עי ־ רונית, יש להאיץ תכנון ופיתוח גם על קרקעות חדשות לבנייה בעסקאות קומ ־ בינציה, ולא לפסוח גם על חידוש מתח ־ מי תעסוקה והסבתם לפרויקטים בעירוב שימושים. רק כך נראה מהלכים מהירים של תכנון וביצוע פרויקטים במקום הליכים עם עודף בירוקרטיה שאנו חווים כיום. תוכנית כוללת לפיתוח פרויקטים למגורים, תשתיות תחבורתיות ושי ־ לוב מבני חינוך וקהילה, שיש בהם גם פתרונות מיגון לאזרחים, יכולה לצאת לפועל באם המדינה תקבע מתווה אחיד שיקצר את זמני הוצאת ההיתרים באופן משמעותי ויהיה רלוונטי לכל הארץ, מתווה שמחייב בין היתר פתרונות מיגון בצורה מיטבית לדיירים במיזמי מגורים ולמתחמי תעסוקה. הרשויות המקומיות וגם המדינה ירוויחו מיישומו של מתווה כזה דרך היטלים ואגרות, שיזרימו כסף לקופת המדינה". "לנצל את ההזדמנות" אבי רוזן, מנכ"ל קבוצת יוסי אברהמי, מסביר, כי כבר הוכח בעבר שאפשר לזרז תהליכים אם יש אינטרס – ועכ ־ שיו האינטרס ברור: "תוצאות המלחמה הקשות והנזק לאלפי דירות ממחישים את החשיבות הרבה של התחדשות עי ־ רונית הן עבור רשויות התכנון והן עבור הדיירים. על המדינה לנצל את ההזדמ ־ נות הייחודית שנוצרה, כאשר כולם מבינים שחייבים לקדם במהירות התחדשות עירונית לבניית מבנים חדשים בסטנדרט בנייה גבוה, הכוללים פתרונות מיגון מתקדמים. כפי שהרשויות המ ־ קומיות הוכיחו שהן יודעות לזרז תהליכים כאשר יש צורך, חובה לה ־

זירת פגיעה של טיל איראני ברמת גן

הארץ גורם לשיבושים ולהאטה בקצב הבנייה. על המדינה למצוא פתרונות לענף, כדי שיאפשרו לבנות באיכות ובקצב גבוה יותר. הדיירים יוכלו לקבל דירות בזמן קצר יותר, ומנגד עלויות הבנייה יצטמצמו". רונן יפו, מנכ״ל דוניץ־ אלעד, מסביר מה חשוב

ממ"ד, ממ"ק או מקלט?

לצד השיקום שנדרש במתחמי ההרס, וההתחדשות העירונית שיכולה וצריכה להנגיש מיגון לחלק גדול מהאוכלוסייה, מלחמת "עם כלביא" העלתה עוד סוגיה חשובה לדיון ציבורי: האם הממ"ד הקיים מעניק את המענה גם כשמדובר בטילים כמו אלו שהגיעו מאיראן? והאם צריך לחשוב על עדכון מדיניות המיגון? ״הממ"ד הוא עדיין האמצעי המרכזי והיעיל ביותר להגנה על חיי התושבים", פותח ואומר קימלדורף, "אנחנו מקפידים לבנות לפי התקן ולפי כל הדרישות. יחד עם זאת, ברור שבעתיד נצטרך לבחון דרכים לחיזוק והרחבת המיגון כולל הוספת מרחבים מוגנים בפרויקטים מסוימים ושימוש חכם יותר בתת־הקרקע. בפרויקטים הגדולים והחדשים אפשר וצריך לשלב פתרונות מיגון גם בחניונים התחתיים ובתשתיות לאומיות, כמו רכבות קלות, תחנות רכבת תת־קרקעיות וחניונים ציבוריים. שיכון ובינוי, שפועלת גם בתחומי התחבורה והתשתיות הלאומיות, רואה עצמה כזרוע ביצועית של המדינה גם בהיבטים האלה״. וולף סבורה שיש לשקול מחדש האם ממ"ד הוא הפתרון, או דווקא ממ"'ק - מרחב מוגן קומתי: "הפרטיות בבית שלי חשובה לי כמו לכל אחד, אבל ביטחון קודם. ממ"קים – מקלטים קומתיים – הוכחו כמגינים טוב יותר בזמן אמת, הם מחזקים את המבנה ביעילות הנדסית, מאפשרים תכנון גמיש יותר של הדירות והמרפסות וגם מוזילים את עלויות הבנייה. זה פתרון נכון יותר למציאות החדשה שאנחנו חיים בה. הפרטיות חשובה – אבל החיים יותר״. יגאל גוברין, יו"ר איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתית, מתייחס גם הוא לנושא: "בעקבות אירועי מלחמת 'חרבות ברזל' והתקיפות האיראניות, מתחדד הצורך בפתרונות מיגון לבניינים ישנים, במיוחד בניינים גבוהים אשר התחדשות עירונית לא נותנת להם פתרון כלכלי. לכן על הרשויות המקומיות והמדינה למפות את כלל המבנים הללו, ולהציע לכל מבנה פתרונות מיגון מערכתיים, ולא פרטניים. כך לדוגמה אפשרות שימוש במיגון של מוסדות חינוך סמוכים או מרכזים ציבוריים, שיכולים לשמש מקלטים לתושבים בשעת חירום. בטווח הארוך נדרשת השקעה בהקמת תשתיות מיגון תקניות בשכונות הוותיקות האלו".

רונן יפו

לעשות כדי שהשיקום יוכל לצאת אל הפועל: "אנחנו ניצבים בפני אתגרים רבים. המדינה חייבת למצוא דרך לפשט את הפתרון המשפטי של שיקום אזורי ההרס, כך שיוסדר הנושא הקנייני מול בעלי הדירות שנהרסו. בנוסף המדינה חייבת לפעול להסרת חסמים בכל הק ־ שור לכוח אדם לענף הבנייה, להשקעה בהכשרה מקצועית מקומית ובהגדלת מכסת העובדים הזרים". גם יפו שם דגש על הרשויות המקומיות ותפקידן באירוע: "על הרשויות המקומיות לייעל ולקצר את הליכי הרישוי, לאפשר רגו ־ לציה מהירה עם מסלולים מועדפים לפ ־ רויקטים באזורים שנפגעו, וליצור שי ־ תוף פעולה הדוק בין המדינה, הרשויות והיזמים. אסור שנפסיד זמן יקר, שכן אם לא נפעל מהר ונכון – המחסור יהפוך למשבר מתמשך". תומר צבר, מנכ"ל חברת שלום את נתן, מסביר שכדי לתת מענה למתחמים שנפגעו ולמחוסרי הדיור, חובה על כל המערכת להתגייס ולשנות גישה: "הת ־ חדשות עירונית זה הפתרון הנכון כאן, אין משהו אחר שיכול לתת מענה. תמ"א ר � נולדה בפועל כדי למגן מבנים מ 388 עידות אדמה, אבל מאז שנוצרה, לא היו רעידות, אבל היו הרבה מבצעים וטי ־ לים. זה צריך להיות המיקוד. אחת הר ־ עות החולות בתחום הזה היא משך הזמן שלוקח מהרגע שמגישים הצעה לדיירים ועד שמגיעים להיתר בנייה. זה מטורף.

עירונית, שאורכים שנים ארוכות. מעבר לכך יש לייעל גם את שלב הביצוע בא ־ מצעות פתרונות לייבוא פועלי בניין זרים. המחסור בפועלים בשוק בכל

משיך ולייעל את הבי ־ רוקרטיה כדי לזרז את הליכי התכנון והאישור של פרויקטי התחדשות

אבי רוזן

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 26