ידיעות הנדל"ן

השיקום שאחרי המלחמה

מדובר בין שבע לתשע שנים להגיע להיתר, וההתנהלות הכי קשה היא מול הרשויות. את זה עכשיו יהיו חייבים לש ־ נות, אם רוצים להתקדם מהר. אני חושב שהותמ"ל למשל יכולה להיות חלק מה ־ פתרון לקידום מהיר, אבל גם הוועדה הזו לפעמים חסרת אונים מול הרשות המ ־ קומית. בסוף אתה תלוי בפלורה מחדרה, שיושבת בעירייה, מזיזה נייר או תוכנית מכאן לשם, ובוועדות המקומיות שיתכ ־ נסו ויאשרו". צבר מסביר שהמציאות בשטח מחייבת היה 90 התנהלות מסוג אחר: "בשנות ה־ אריאל שרון, והוא ידע להזיז דברים מהר. אני חושב שבאירוע הנוכחי צריך להקים מעין 'סיירת נדל"ן', שיודעת לקבל החלטות; אלא בתכנון של הרשות, שלוקח המון זמן, המון יועצים, מה שיוצר תהליכים ארוכים. חייבים לייצר דרך מהירה יותר לקדם התכנון ולאשר התוכניות". נושא נוסף שאליו מתייחס צבר, קשור למחסור בעובדים: "זו בעיה קשה היום וגם בתחום זה נדרש שינוי. במהלך המלחמה עכשיו שמענו לא פעם את המושג 'עבודה עברית', אומנם לא בהקשר של הנדל"ן, אבל אולי גם את זה צריך עכשיו לקדם כחוסן לאומי ולתמרץ חבר'ה צעירים להיכנס לענף". "להפסיק להקשות על היזמים" ורד צרפתי זבולון, מנכ"לית משותפת בקבוצת צרפתי שמעון, חושבת שה ־ תחדשות עירונית היא הפתרון למצב בשטח, אבל המתווה הקיים מחייב שי ־ פורים משמעותיים: "בוודאי שהתחד ־ שות עירונית היא הפתרון, אבל צריך גם להפחית את הבירוקרטיה ולהפסיק לה ־ קשות על היזמים בנושא הכדאיות הכל ־ כלית. יש רשויות שמקשות, ופרויקטים נופלים בגלל מטרים ספורים. לדעתי, הרשויות צריכות להתנהל כמו עיריית ירושלים, שנותנת באופן גורף תוספת מ"ר. במקרה הזה כל הפרויקטים 25 של הופכים לבעלי כדאיות כלכלית באופן אוטומטי, וזה יעזור משמעו ־ צוות ייעודי שירוץ עם גורמים מהרשות המקומית כדי להאיץ את התהליכים. מה ־ נדסים, אדריכלים, אנשי מקצוע יחד עם הרשויות. בסוף הבעיה היא לא בביצוע של היזם –

צילום: קובי קואנקס

תומר צבר

נזק למבנים שנגרם מנפילת טיל בחולון

ובדיקות אינסופיות – תהליך שיכול להימשך שנים רבות, ובמקרים רבים מוביל לנטי ־ שת הפרויקט על ידי יזמים ואובדן אמון מצד הדיירים. התוצאה היא עיכוב מסוכן בחיזוק מבנים ישנים. אזו ־ רים שלמים, בעיקר בפריפריה

כספי הביטוח והפיצויים כדי לחדש את המבנים – בתמרוץ של התחדשות עירונית, מתן זכויות בנייה נוספות באזורים שבהם זה נדרש, או גיוס חברות ביצוע עם כוח אדם קיים, שייכנסו מיידית לעבודה". רועי לוי, ראש עיריית נשר וסגן יו"ר המרכז לשלטון מקומי, מסביר מה הבעיות המרכזיות היום, וכיצד יש לפעול: "המתיחות והמלחמה מול איראן חשפו בצורה קשה עד כמה העורף היש ־ ראלי חשוף ופגיע. ישראל היא מדינה שהבינה את חשיבות ההתחדשות העירונית ואת הצורך בש ־ דרוג תשתיות המיגון כבר שנה. 20 לפני למעלה מ־ אלא שהבעיות הבירוקר ־ טיות שמלוות את התה ־ ליכים הללו, מאיטות באופן משמעותי את ביצועם. על־פי הערכות, פרויקט ממוצע של פי ־ נוי־בינוי עומד על כעשר שנים, כאשר לפחות מחצית מזמן ארוך זה נגרמת עקב הבירוקרטיה הקשה ביותר שלנו. על אף החשיבות הברורה, תהליכי התחדשות עירונית נתקלים שוב ושוב במחסומים בירוקרטיים המעכבים את קידומם ולעיתים אף מביאים לכישלו ־ נם המוחלט. בבסיס הבעיה עומד מנגנון רגולטורי כבד ומסורבל, שכולל ריבוי רשויות, נהלים משתנים בין ערים ור ־ שויות מקומיות, דרישות תכנוניות נו ־ קשות ולעיתים חוסר תיאום בין משרדי ממשלה. כל פרויקט מחייב הליכים מו ־ רכבים של אישורים, התנגדויות, ועדות

שהפגיעה בבניינים שנפגעו במערכה מול איראן הייתה הרבה יותר מצומצ ־ מת". צרפתי מתייחסת גם למחסור בידיים עובדות בענף: "לגבי עובדים זרים – הממשלה מתעקשת למיין את העובדים בעצמה, ולצערי, נוכחנו שהעובדים הללו לא טובים. הממשלה צריכה לא ־ פשר לכל התאגידים להביא באופן ישיר את העובדים, ולא להתעקש למיין אותם בעצמה. ברגע שהשוק הפרטי ממיין את העובדים, זה מהיר יותר והעובדים איכותיים יותר. הממשלה צריכה לסמוך על השוק הפרטי, הכולל אנשים מק ־

רועי לוי

החברתית והגיאוגרפית, נותרים חשופים לאיומים ביטחוניים מתמ ־ שכים, כמו ירי רקטות, ולסכנת קריסה במקרה של רעידת אדמה. המדינה, במ ־ קום להוביל מהלך לאומי להצלת חיים, מוצאת את עצמה לכודה במלכודת רגו ־ לטורית שהיא עצמה יצרה. נדרש שינוי עומק במנגנוני הבירוקרטיה: ריכוז סמ ־ כויות בידי גוף מתכלל, קביעת מסלולים מהירים ומקוצרים לפרויקטים באזורים מועדים לסיכון והפחתת החסמים המש ־ פטיים והטכניים שמכבידים על ההליך. רק כך יהיה ניתן להבטיח שההתחדשות לא תישאר על הנייר, אלא תציל חיים בפועל". לוי מסכם: "יש צורך שהרשויות יעבדו כתף אל כתף יחד עם הקבלנים וימצאו מודל כלכלי שהופך את הפרויקטים בפריפריה לכדאיים. לדאוג ליצירת מציאות שקבלנים יתחרו ביניהם על זכייה בפרויקטים, כפי שנעשה במר ־ כז. במקום שעיני הרגולטור תהיה צרה בקבלנים, חשוב שהאינטרס הביטחוני המובהק של ציבור האזרחים יהיה המ ־ רכזי. מצב כזה, שיהפוך את ההתחדשות בפריפריה לכדאית כלכלית, ידחוף את הנושא קדימה. המלחמה הנוכחית היא קריאת השכמה שמחייבת שינוי תפיסתי  ופרקטי".

צועיים שזו עבודתם, ויודעים לבחור את בעלי המקצוע הנכונים". חגית וולף, מנכ״לית קן התור התחדשות עירו ־ נית, מציעה מתווה אמיתי שיוכל לקדם עניינים בשטח: ״המדינה לא יכולה להרשות

לעצמה להמתין. כל בניין שנפגע צריך לקבל פרויקטור מטעם הר ־ שות – עורך דין או שמאי ללא אינטרס, שיהיה אחראי לנהל את התהליך,

חגית וולף

לרכז את בעלי הדירות, לב ־ חור יזם ולייצג את הדיירים בהחלטות. התחדשות עירונית היא תהליך של שנים, ובמצב חירום – אין זמן. הפרויקטור חייב להיות הסמכות שמקבלת החלטות, תוך שמירה מלאה על הזכויות הקנייניות ובליווי רציף

תית לקדם את ההתחדשות העירונית שתקועה כבר הרבה שנים. לזה כמובן יש להוסיף את הצורך בהפח ־ תת הבירוקרטיה, כך שגם פרויקט פינוי־בינוי משמ ־ עותי יוכל לצאת לדרך בתוך שלוש שנים לכל היותר, לעומת שנים במצב כיום. אם 10 לפחות

ורד צרפתי זבולון

של הדיירים. במקום לשפוך מיליארדים על תיקונים נקודתיים, אפשר למנף את

היו נותנים לשוק לעבוד בצורה יעילה ובלי כל הסבך הבירוקרטי, אני חושבת

- יום שישי, כ"ב בתמוז תשפ"ה 18 .07.25 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 28