ידיעות הנדל"ן

בנייה ירוקה

ל

מ

ה

ח

ד

ש

ו

לפיו עד היום. גם עכשיו, עם כניסת החיוב לתוקף, אנחנו צפויים להיווכח, כי ברוב הפרויקטים התקן ייושם בהיקף המינימלי כדי לצאת ידי חובה. לדעתי, יש כאן פספוס ענק שממנו מפסידים כולם. אומנם השקעה בבנייה ירוקה אכן מייקרת מעט את עלויות הבנייה, אבל היא גם יוצרת בניין איכותי הרבה יותר, באופנים שחורגים מההגדרה היבשה של איכות הסביבה. היא מחייבת אותך לעשות בדיקות שקשורות להצללה, לכיווני אוויר ומשטר הרוחות, והתוצאה היא בניין טוב יותר". צחי סופרין, סגן יו"ר דירקטוריון ומבעלי השליטה בקבוצת סופרין מספר, כי: "מצד היזמים, המשקיעים ובעלי המשרדים, ההש ־ קעה בתקני בנייה ירוקה משתלמת וכדאית. מדובר באלמנטים שמסייעים בשמירה על הסביבה, בריאות העובדים והפחתת זיהום האוויר, אבל גם מייצרים חיסכון בלתי מבוטל בעלויות ובאנרגיה, למשל כשמדובר באמ ־ צעי לאגירת חום בחורף ואוורור או קירור בקיץ או חיסכון במים ובתאורה. אומנם בש ־ לבי הבנייה העלויות למערכות אלה גבוהות יותר בדרך כלל, אך לטווח הארוך התרומה גדולה יותר. המודעות הגוברת בתחום מש ־ פיעה באופן ישיר גם על העסקים, בכל הנוגע להשכרת שטחים בבנייני משרדים חדשים. חברות הייטק גדולות ובפרט בינלאומיות, המחפשות שטחים בישראל, כמעט תמיד יפנו למגדלים בעלי תקני בנייה ירוקה מחמירים, הבינלאומי". lead כתקן ה־ לדברי שמאי המקרקעין ישראל יעקב, ההב ־ דל במחיר גבוה יותר בפועל מהנטען: "כיום קיים פער בין הרצון של המדינה והיזמים לבנות ירוק ובין רוב הציבור. כבר מעל עשר שנים מוקמים בישראל פרויקטים בבנייה ירוקה, והעלות ליזמים גבוהה יותר. במסגרת דו"חות הליווי שאנחנו מפיקים, אנו רואים שעלות הקמת פרויקט בבנייה ירוקה יכולה י � יותר מבנייה רג 8% ואפילו 5% להגיע ל ־ לה – תלוי כמה 'ירוק' היזם החליט להיות ואיזה תקן אימץ. הבעיה אינה היזם, אלא חינוך השוק. רוב הלקוחות לא מתעניינים בסוגיית הבנייה הירוקה וביתרונות, שבעתיד חוסכים להם כסף. אני צופה שהשינוי הגדול יגיע בדור הבא, בעיקר אצל הילדים שלנו. הם אלה שישאלו את השאלות וידרשו לבנות אקולוגית". בעוד רבים מברכים ומהללים את כניסת התקן החדש, יש גם מי שחושב שזה לא הזמן הנכון. רוני בריק, שותף בחברת אשלי לי־רן -התחדשות עירונית ונשיא התאחדות בוני הארץ לשעבר, מסביר: "כניסתן של תקנות הבנייה הירוקה כמחייבות כעת היא מהלך שעל פניו נשמע מתבקש. קיימת ההבנה בקרב מקבלי ההחלטות והציבור, שמשבר האקלים כאן ודורש טיפול. במיוחד לאור העובדה, כי לענף הבנייה יש השפעה מרכזית "לחייב בעוד תקן כשמחירי הדירות נוסקים, זה אבסורד"

ק

ב

נ

ה

ארז בהריר, משנה למנכ"ל שיכון ובינוי

בנייה ירוקה - הדור הבא: היישום הירוק 5281 התקן לבנייה ירוקה 2022 במהלך הפך למחייב. תקן זה עוסק בעיקרו בבניין, והוא תוצאהשל עבודה רבת שניםשל המועצה לבנייה ירוקה ובסיסו בחינהשל המבנה ותכנונו כך שיעמוד ביעדי שימור אנרגיה, מים, אקלים ועוד. הוציאה המועצה הישראלית 2019־ ב ", מדריך 360 לבנייה ירוקה את "שכונה לתכנון ופיתוח סביבותמגורים בראי עקרונות פיתוח בר קיימא בתכנון שכונות. עתה אנו נדרשים לשילוב ומיצוי של יכולות לכדי יצירת השלב הבא בבנייה הירוקה – השמה ירוקה. שיכון ובינוי חרטה על דגלה את הובלתתחום הבנייה הירוקה ואימצה כבר בשנת את התקן ובונה פרויקטים על-פי 2008 עקרונות אלו. תקן זה מביא להקטנת פליטות גזי החממה, לחיסכון בצריכת האנרגיה, לצמצום צריכת המים וכו'. כמו כן פרויקטיםשוניםשל הקבוצה LEED בארץ ובעולם הוסמכו לתקן האמריקני לבנייה ירוקה. הדגש כעת הוא בתכנון לעתיד, תוך הסתמכות על התמורות הטכנולוגיות החדשות. כניסתו המשמעותיתשל הרכב החשמלי לחיינו היא נקודת מפנה, וניתן לראות יותר רכבים כאלו על הכביש בד בבד עם הדרישה להת ־ קנת עמדות הטענה בבתים ובמקומות העבודה. מלבד מעבר לטכנולוגיות ירוקות יותר, מטרתנו לעודד את ההסתמכות על פתרונותתחבורתיים, שישפיעו על השכונה ועל העיר בכלל. אימוץ ערכי קיימות לא מסתיים בסי ־ סמאות, אלא במתן אפשרות ועדיפות לאימוץ טכנולוגיות ירוקות חדשות, למשל שימוש ברכב שיתופי והעדפת תחבורה ציבורית. אך לא רק זאת, אנו מציעים ממשקי אנרגיה חדשים בין תעסוקה ומגורים וקידום הרגולציה בתחום כדי לאפשר מענה מיטבי וחסכוני בצריכת האנרגיה האזורית. מחזור מים אפורים לטובת גינון, טיהור שפכים, פיתוח מערכות פינוי אשפה פניאומטיות כלל-שכונתיות עבור מתחמים ומערכות בקרה ואופטימיז ־ ציהשל חשמל ותקשורת הם פתרונות שאנו שואפים להטמיע בשכונותשאנו מפתחים. מתן מענה לבעיות עירוניות שבעבר היו נחלת הרשויות בלבד, לצד יצירתשיתוף פעולה בין השוק הפרטי למגזר הציבורי הם המפתח למעבר מתכנון ירוק להשמה ירוקה.

צילום: רשף תעופה

נבנה בתקן מחמיר. פרויקט חלומות ברנע הירוקה באשקלון של שיכון ובינוי נדל"ן

נתונים: מרכז המחקר והמידע - הכנסת

על הנושא, כשעל־פי ההערכות, בניינים אח ־ מצריכת האנרגיה ולכשליש 60% ראים לכ־ מהפליטות הפחמניות בישראל. עם זאת, בת ־ קופה שבה מחירי הדירות נוסקים, לחייב קב ־ שנה - 17 לנים לתקנות שהן וולונטריות כבר זה אבסורד, כיוון שתוספת העלות המשוערת לכל דירה היא בגובה עשרות אלפי שקלים. בעת הזאת ספק אם צריך להוסיף למחיר הב ־ נייה גם עלייה ברכיב זה, בפרט שברור כי ההוצאה תתגלגל לרוכשים". גם אדריכל רון שפיגל מאיר את הבעייתיות במהלך הנוכחי: "התקן הוא מאוד כוללני ולא מספיק מובן. הרבה פעמים אנשים לא יוד ־ עים בדיוק מה כדאי להם לבקש או לא, וזה צריך להיות יותר ברור, כמו התקנים בחו"ל. יש כבר מקומות שמחייבים בנייה ירוקה, וזה

משפיע על מחירי הדיור. הבעיה היא הבירו ־ קרטיה, כי אף אחד לא בדיוק יודע איך לקיים את זה, יכול להיות שזה גם עניין של זמן. יש כאן השפעה של כמה אחוזי התייקרות בע ־ לות הבנייה - יותר חלונות, חומרים שבשלב ראשון יהיו יותר יקרים, חומרי בידוד יותר יקרים, אך בסוף עבור הדיירים הבנייה תהיה חסכונית יותר, בעלת בידוד מתאים יותר ופגיעה פחותה בסביבה. זה צעד מבורך, הוא עדיין בחיתולים מבחינת ישראל, אבל עם הרבה כוונות טובות". בנייה ירוקה - זה כבר קורה בשטח עוד לפני שהתקן נכנס לתוקף ומחייב את כולם, יש כבר דוגמאות ליישומו בשטח בקרב חברות שהחליטו לפעול בתחום. "רוטשטיין בחרה בצורה וולנטרית, עוד לפני החלתו של התקן החדש, להיכנס לת ־ חום הבנייה הירוקה כשהתחום בארץ עוד היה בחיתולים, מתוך הבנה אמיתית של חשיבות הנושא", אומרת אורטל ליבר, סמנכ"לית שיווק של החברה. "היום כל הפרויקטים שלנו נבנים לפי התקן. אנחנו עושים את זה מתוך אמונה, שזו הדרך הנכונה לבנות, ולא כי זה אמצעי שיווקי למכירת דירות. מבחינת

אורטל ליבר: "אני חשה שהנושא חשוב יותר לרוכשים בתל אביב והסביבה, אבל אין ספק שהמודעות מתפשטת גם למקומות אחרים"

- יום שישי, ט" ו באדר ב תשפ"ב 18 .03.22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 82