ידיעות הנדל"ן

תשתיות לאומיות

גם ברמ"י מתייחסים לנושא – "רשות מקר ־ קעי ישראל רואה בפרויקט המטרו תשתית לאומית חיונית לתמיכה בתוכניות הפיתוח המקודמות על ידה. רמ"י עוסקת כיום בקי ־ דום תכנוני של עשרות אלפי יחידות דיור המצויות ברדיוס של תחנות המטרו, תוך העצמה ועיבוי זכויות בנייה האופייניות לפרויקט מסוג זה. תוכניות אלו, המקודמות ע"י רמ"י במוסדות התכנון השונים, מצויות בפריסה רחבה בכל רחבי מטרופולין גוש דן וכוללות תכנון ליחידות דיור, תעסו ־ קה ומסחר באופן שתומך ונתמך במערכת הסעת ההמונים, תוך קיום סינרגיה תכנונית ואורבנית בין התכנון למערכת המטרו. תו ־ כניות אלו מצטרפות לתוכניות רמ"י רבות המצויות בסביבות תחנות המטרו, אשר אושרו בתקופה האחרונה. תכנון זה מקו ־ דם הן בחטיבות קרקע מתפנות או פנויות לבינוי והן בשטחים המיועדים להתחדשות ולעיבוי עירוני. ככאלו הן כוללות בין היתר את התוכניות אשר אושרו או עודן מקודמות בשטח בסיסי צה"ל ומשרד הביטחון המתפ ־ נים (כדוגמת צריפין, סירקין, תע"ש השרון), אזור צפון הרצליה ושדה תעופה הרצליה המיועד לפינוי, אזור גלילות כולו וכן תכנון התחדשות עירונית נרחב באזורים שונים כדוגמת רמלה ולוד. פיתוח נרחב זה הוא חלק מהמדיניות התכנונית ויתרום לתוספת יחידות דיור חדשות למשק במסגרת טיפול רמ"י במשבר הדיור. מעבר לכך התקבולים משיווק הקרקע על ידי רמ"י צפויים לת ־ מוך בהקמת פרויקט המטרו, בהיותם חלק מן הגורמים אשר יממנו את ביצועו כחלק מתקציב המדינה". נציין שבכל הקשור למעטפת הנדל"נית יש גופים נוספים שמקדמים תוכניות ומתייחסים לנושא, למשל הרשות להתחדשות עירונית. רק לאחרונה קיבלה המועצה הארצית לתכנון ובנייה החלטה להקפיא מתן היתרים בסביבת התחנות העתידיות של המטרו, בעקבות נתו ־ נים שסיפקה הרשות להתחדשות עירונית, ושיתוף הפעולה בין הגופים נמשך כל העת כדי להוביל לתכנון מושכל ולקידום המטרו.

בתחום ולפרויקטים המתוכננים בסמיכות. האם יהיה מיסוי מיוחד על בנייה ליד תח ־ נות המטרו? היכן אפשר לבנות וכמה? האם יש מגבלות ומהן? כל הדברים הללו צריכים להיות ברורים מהרגע הראשון ולאפשר לנו, היזמים והקבלנים, להמשיך לבנות, לפתח את הארץ, ולהגדיל את ההיצע. רק אם הממשלה החדשה תשכיל לקדם פרויקטים גדולים כמו המטרו, וליצור קרקע פורייה לפרויקטי מגורים גדולים בהמשך הדרך, יהיה אפשר למצוא את הנתיב הנכון לשוק נדל"ן בריא שעובד כמו שצריך". מה אומרים במשרדי הממשלה? למרות העובדה שענף הנדל"ן לא מעניק לתוכניות האי המלאכותי משקל רב מדי בכל הנוגע להיתכנות, מתברר שבממשלה ובדרגים המקצועיים דווקא בחנו ובוחנים את הרעיון ולא שוללים אותו על הסף. ממשרד הבינוי והשיכון נמסר: "אגף בכיר אסטרטגיה ומדיניות במשרד הבינוי והשיכון פועל בחצי השנה האחרונה ומקיים עבודה מטה מעמיקה לבחינה מחודשת ומקצועית של היתכנות לבניית אי מלאכותי בישראל, רק עם סיום העבודה המקצועית בנושא נוכל להתייחס למידת המעורבות הממשלתית שתידרש אם וכאשר. נדגיש כי משרדנו ממשיך בעבודה המקצועית לטובת גיבוש עמדה מקצועית, אך החלטות מדיניות לקידום ואופי הפרויקט יוכרעו בידי הממשלה בלבד". ברשות מקרקעי ישראל (רמ"י) מתייחסים ברצינות לאי מלאכותי ובשנים האחרונות בוחנים את היתכנותו בצורה מסודרת; גם לגבי האי וגם לגבי שטח משמעותי שיכול להתפנות ולאפשר בנייה מאסיבית במקו ־ מו. מרמ"י נמסר: "נמל התעופה בן גוריון הוא שדה התעופה הבינלאומי של ישראל, בין תל אביב 1 הממוקם בגוש דן על כביש לירושלים, במיקום מרכזי ואסטרטגי. רשות מקרקעי ישראל, שבוחנת כל שטח שני ־ תן לפנות על מנת לשווק קרקעות נוספות לדיור ולצמצם את מצוקת הדיור, החלה לבחון היתכנות תכנונית לכל מתחם נתב"ג, בהנחה שיפונה. תוכנית שעשויה לחולל מה ־ פכה באחת התשתיות הרגישות במדינה. בה ־ יגיע 2029 תאם לכך שעל־פי תחזיות נתב"ג לקצה גבול היכולת שלו, רמ"י בהחלט רואה ברצינות היתכנות בהקמת אי מלאכותי שא ־ ליו יפונה נתב"ג, על כן ביקשנו מחברת דני לזר אדריכלים לבצע סקר מקיף שיבדוק את היתכנות פינוי נתב"ג והשפעת פינויו. הבחי ־ נה נעשתה בשני מסלולים: במסלול הראשון - טווח מיידי שבו מפסיקה פעילות השדה והשטח מתפנה למטרת פיתוח. במסלול השני – שינוי בעקבות הסרת מגבלות רעש וגובה והערכת קיבולת הבנייה של שימושים שונים עקב כך. כמו כן רמ"י ביקשה לבחון את המאזן הכלכלי של פינוי נתב"ג בתרחיש עתידי – מנקודת ראות רמ"י. בחינת עלויות פיצוי למצאי מבנים קיים מול שיווקיים פו ־ טנציאליים ומול ערך שווי הקרקע. לסיכום,

הכרמלית בחיפה. תוך כמה זמן יהיה מטרו במרכז? צילום: שאטרסטוק

אתגר משמעותי לבניית האי, ועד עתה אין טכנולוגיה מוכחת אחרת למרות היוזמות הרבות שנבחנו. מסקנות הצוות מחזקות את הצורך באיתור שדה תעופה בין לאומי בתוך היבשה, שכן אין כרגע צפי להקמת שדה תעופה על אי בים". ממשרד התחבורה נמסר, כי "חלופת האי המ ־ לאכותי בים או שדה תעופה על כלונסאות נבחנה בעבר, ונמצאה כלא בשלה מבחינה טכנולוגית וכלכלית בשל תנאי הים התיכון. הוועדה לבחינת פתרונות להרחבת הקיבו ־ לת האווירית הבינלאומית בראשות המשנה למנכ"לית משרד התחבורה עילם שגיא, תמ ־ ליץ על המשך העמקת המחקר ועל בקשת תקציב ממשלתי לנושא, במטרה לקדם את החלופה בטווח הרחוק". המטרו מתקדם בתכנון באשר למטרו התשובות קונקרטיות יותר, כי הרי הפרויקט כבר החל לנוע. במינהל התכ ־ 150 נון מעדכנים היכן עומד התכנון: "מתוך

הבחינה העלתה כי הקמת אי מלאכותי בים לשימושים שונים בכלל ובפרט לשדה תעו ־ פה אפשרית גם בידע הקיים היום, ובתנאי שיימצא המימון לפרויקט". ברמ"י מסכמים:

משרד התחבורה: "המשרד יחד עם משרדי ממשלה נוספים מקדם את חוק המטרו, שנועד לייעל תכנון וביצוע מהירים וטובים יותר של הפרויקט"

"במטרה להתגבר על המחסור במשאבי הטבע בישראל נדרש שימוש בטכנולוגיות חדשניות שחלקן עדיין בשלב רעיוני בלבד. הטכנולוגיה שנבחרת לאלמנטים צפים היא בשלב מתקדם יחסית, אך נבחנה לנמל ימי ולא לשדה תעופה, שכן נמל ימי הוא בעל היתכנות גבוהה יותר להיבנות כאי מלאכו ־ תי מאשר שדה תעופה, אך בהנדסה אין דבר שהוא בלתי אפשרי. הכול עניין של עלות ומקורות מימון". "כרגע אין צפי להקמת שדה תעופה על אי בים" גם במינהל התכנון מתייחסים לאי המלאכותי ומסבירים כי נכון להיום מדובר רק ברעיון: "מסמך החזון והמדיניות למרחב הימי שאומץ על ידי הוועדה לשמירה על הסביבה החופית (הוולחו"ף) עסק בין היתר גם בנושא של איים מלאכותיים. מסמך המדיניות לא עסק באיים למגורים או שימושים עירוניים אלא באיים או פלטפורמות לתשתית, כאשר הרציונל התכנוני הוא בהרחקת תשתיות לאומיות הכ ־ רוכות בסיכונים ומטרד מריכוזי אוכלוסייה. המסמך מציין, כי בשל מחסור במשאב החול סביר להניח כי יוקמו פלטפורמות בטכנולו ־ גיות אחרות, וקובע כי יש להימנע ככל הניתן מהקמתן על קרקע בעלת ערכיות אקולוגית גבוהה. בנושא שדה תעופה על אי מלאכותי, בשנה האחרונה הוצגו מסקנות צוות בין־ לאומי, שהזמין משרד התחבורה. הצוות בחן את האפשרות להקים שדה תעופה בקיבולת מיליון נוסעים במסלול אחד וכן את 15 של כ־ האפשרות להקים שני מסלולים שיוכלו לה ־ מיליון נוסעים. הצוות בחן איתורים 45 עביר לכל אורך החוף שנבחנו על בסיס פרמטרים שונים. הצוות מצא, כי המחסור בחול מהווה

רמ"י: "רמ"י עוסקת כיום בקידום תכנון עשרות אלפי יח"ד המצויות ברדיוס של תחנות המטרו, תוך העצמת ועיבוי זכויות בנייה האופייניות לפרויקט מסוג זה"

מ � תחנות מטרו, אושרה ל 109 ק"מ הכוללים תחנות) 67 ק"מ ו־ 97 עלה ממחצית הרשת ( מקטע דרומי m1 בחלוקה הבאה: קו מטרו (מצומת חולון בצפון ושתי זרועות האחת לכיוון לוד והשנייה לרחובות) - סך הכול מקטע m1 תחנות. קו מטרו 31 ק"מ ו־ 45 מרכזי (מצומת גלילות דרום ועד צומת תחנות. קו 11 ק"מ ו־ 13 חולון) - סך הכול , קו חצי טבעתי (מבת ים בדרום, m3 מטרו פתח תקווה במזרח והרצליה בצפון) - סך ק � תחנות. לגבי שאר המ 25 ק"מ ו־ 39 הכול טעים: במהלך דצמבר מליאת הות"ל (ועדה לתשתיות לאומיות) צפויה לדון בהמלצות מבת ים במערב ועד m2 החוקרת לקו מטרו 22 ק"מ ו־ 25 פתח תקווה במזרח. סך הכול תדון מליאת הות"ל 2023 תחנות. בשנת בהמלצות החוקרת למקטע הצפוני של קו , מצומת גלילות דרום, הכולל זרועות m1 לרעננה ולכפר סבא".

תגובת משרד התחבורה: "הפרויקט הוגדר על ידי משרד התחבורה וממשלת ישראל כפרויקט בעדיפות לאומית עליונה, כחלק ממימוש התוכנית האסטרטגית לפיתוח התחבורה הציבורית בגוש דן. במסגרת זאת משרד התחבורה, יחד עם משרדי ממשלה נוספים, מקדם את חוק המטרו, שנועד לייעל תכנון וביצוע מהירים וטובים יותר של הפ ־ רויקט. במסגרת הפרויקט הוגשו לוועדה לתשתיות לאומיות (הות"ל) חמש תוכניות לקביעת תוואי המטרו ואישורו הסטטוטורי. עד כה אושרו על ידי הממשלה שלוש מהן, ושתי תוכניות נוספות נמצאות בשלבי דיון מתקדמים לקראת אישורן הסופי במהלך . נוסף על כך משרד התחבורה 2023 שנת החל בהקמת רשות המטרו לניהול וליווי הפרויקט מול זרועות הביצוע, וחברת נת"ע החלה בהיערכות להעתקת תשתיות, הפקעות  ותכנון מפורט של הפרויקט".

- יום שישי, ח' בכסלו תשפ"ג 02 .12 .22 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 8 0