ידיעות הנדל"ן

מגפת הבולענים

הבולען שנפער ליד קניון רמת אביב. צילום: טל זרביב

הבולען שנפער בחניון בית החולים שערי צדק. צילום: אלכס קולומויסקי

אפשר למצוא גם מעבר לים, ותוהה האם נכון לאמץ את הפתרון שיישמו שם לטי ־ פול בבעיה. "בשנים האחרונות אנו עדים להאצה חסרת תקדים בעבודות תשתית במרכז הארץ, עקב עבודות הרכבת הקלה ופרויקטים רבים של התחדשות עירונית. למרבה הצער, אנו עדים במקביל לתופעה של בולענים נפערים. המשותף לאירועי הבולענים שנפערו הוא העובדה שבסמוך לכולם היו עבודות בנייה. בולענים מהסוג המתרחש בעיר הם תמיד תופעה הנגרמת בידי אדם. תל אביב, לדוג ־ מה, בנויה ברובה על חול. אם סוללים כביש ומתחתיו יש קרע בצינור תשתית, אז המים יסחפו את החול, ייווצר חלל ומה שמעליו יקרוס. זה יכול לנבוע מביצוע לא טוב של

קטע הקצרצר הזה נבנים במקביל שלושה פרויקטים מסיביים של התחדשות עירו ־ נית ונוסף על כך עבודות הרכבת הקלה. בחורף שעבר נפער בולען בדיוק במעבר בין הפרויקטים, ונפלה לתוכו מונית. סביר להניח שזאת דוגמה מצוינת לעומס חריג על תשתיות בנקודה מסוימת. נוסיף לכך את העובדה שזה קרה בימי גשמים בחורף ואפשר לומר בזהירות שהבולען שנפער שם לא היה הפתעה גדולה. כשבונים את המדינה בקצב מהיר, יש לכך השלכות. עם תכנון וביצוע נכונים בתיאום בין כל הגורמים הפועלים באזור, לא אמורים להיפער בולענים בסמוך לאת ־ רי בנייה. אלו מקרים שקורים בכל העולם וניקח לדוגמה את ניו יורק, שבה העירייה

ברוב המקרים אנחנו אשמים יובל לוריג, סמנכ"ל מחקר ופיתוח בחברת הטק הישראלית , המתמחה בזיהוי סוגי לחות תת־קרקעית ומניעת ASTERRA קריסות קרקע, מסביר על בולענים ועל הסיבות להיווצרותם: "בולען הוא בור שנפער בתת־הקרקע וגורם לקריסת פני הקרקע. היווצרות הבולען מתרחשת בעקבות המסת שכבות או סחיפה בתת־ הקרקע. המנגנונים להיווצרות יכולים להיות טבעיים ומלאכותיים". לוריג מסביר על סוגי הבולענים השונים הקיימים: "בין סוגי הבולענים הנפוצים ניתן למצוא את בולעני המלח - שנוצרו מהמסת שכבות מלח על ידי מי תהום מתוקים, שמפלסם עלה בעקבות ירידת מפלס ים המלח. המסה גורמת לקריסת קרקע וככל הנראה, היקף הבולענים הגדול בעולם מתרחש אצלנו בסביבת ים המלח. סוג נוסף הוא בולענים קרסטיים. אלה מתרחשים בסביבות של סלעי גיר, כאשר המים ממיסים לאט את הגיר עד אשר מתרחשת קריסה. תופעה זו דומה ליצירת מערות קרסטיות, כדוגמת מערות נטיפים. סוג שלישי נפוץ הוא בולעני סחיפת קרקע. בולענים אלו מתרחשים בשכבות קרקע שבהן יש זרימה תת־קרקעית מגורם טבעי, למשל זרימה תת־קרקעית, או מגורם מלא ־ כותי, בעקבות נזילות מצנרות או מעבודות תשתית מקומיות". האם כל מה שמכנים בתקשורת בולען זה באמת בולען? "ברוב המקרים אכן מדובר בבורות בולען, שנוצרו מסחיפת קרקע שמקורה בתשתיות אדם. כלומר מדובר בבולענים מלאכותיים". האם יש אזורים יותר מועדים לפורענות? "כן, אזורים שבהם יש שינוי של תנאי הסביבה ומי התהום בתת־הקרקע אשר מפרים את האיזון. למשל אזור ים המלח, אשר מושפע מירידת מפלס הים, או אזור המרכז, אשר קיימים בו מי תהום גבוהים, ובעקבות עבודות תשתית לרכבת הקלה או לחפירת מגדלים מתבצעת השפלת (הורדת מפלס) מי תהום. מובן שגם לתנאי הקרקע והגיאולוגיה ישנה השפעה על הסיכון". על השאלה האם יש סיכוי לעוד הרבה בולענים בתקופה הקרובה, והאם ניתן לזהות את מקומם עוד טרם קריסת הקרקע, משיב לוריג: "הפיתוח המואץ והאורבניזציה בישראל ובעולם רק יגדילו את הסיכוי להיווצרות קריסות קרקע כתוצאה מבולענים. זאת בשל האיזונים בת ־ נאי הקרקע, אשר מופרים כדי לאפשר את ההתפתחות. ניתן להעריך סיכונים על ידי ניתוח תנאי סביבת תת־הקרקע מבחינת מי תהום, סוגי קרקעות לעומק וסוגי גיאולוגיות שונות. במהלך ביצוע העבודות ניתן לנתר את האזורים בטכנולוגיות השונות על מנת לראות שינוי, כגון גובה פני הקרקע וגם שינוי בתנאי הלחות בתת־הקרקע". אורי חודי

חגית לאניאדו: "כשבונים את המדינה בקצב מהיר, יש לכך השלכות. אבל עם תכנון וביצוע נכונים לא אמורים להיפער בולענים בסמוך לאתרי בנייה"

הקמת תשתיות או מעבודה שנעשתה בס ־ מוך לתשתיות קיימות ישנות מאוד, שחל ־ קן זקן מהעיר עצמה. בתל אביב בלבד יש, ק"מ של 600 על־פי נתונים שהתפרסמו, כ־ צנרת ביוב ישנה מאוד ברובה, ולמרות זאת עדיין לא עברה גלי החלפות. במציאות הזו בונים צנרת מתחת לכבישים, חניונים תת־ קרקעיים בפרויקטים של התחדשות עירו ־ נית, מנהרות עבור הרכבת הקלה ועוד. כל המקרים האלו קשורים להתערבות האדם, ואז יש פתאום התמוטטות היוצרת בול ־ ען, ונשאלת השאלה האם יש תיאום מלא ופיקוח מקצועי בין כל הגורמים, והאם יש גורם אחראי שמבקר עבודות רבות הנע ־ שות במקביל באותו השטח. מקרה שאפשר לבחון כדוגמה הוא רחוב איינשטיין בתל אביב, בין רחוב טאגור לרחוב בארט. במ ־

נקטה בשינוי חקיקה". לאניאדו מרחיבה בנושא זה ומסבירה: "עקב קריסת בניין, עיריית ניו יורק אישרה כבר לפני עשרות שנים חקיקה המחייבת לבדוק את מצבם הפיזי של בניינים בני שש קומות ומעלה בעיר בכל חמש שנים. החקיקה מחייבת השכרת מהנדס בניין המחויב להגיש דו"ח, המציין מה הליקויים ומה נדרש לעשות כדי לתקנם ולמנוע פגיעה בתושבים ובעוברי אורח. המחוקק אף דורש שהכסף הנגבה לניהול הבניין, יהיה נזיל וזמין עבור טיפול בליקויים, זאת למקרה שבו יש צורך בתיקון מיידי. טוב יהיה אם נלמד מדוגמה זו ויותר מכך אם נלמד מהדוגמה לתיקון החקיקה בניו יורק כדי שנימנע מבולענים וקריסות בניינים  בקצב מדאיג בעתיד".

- יום שישי, י"ט בשבט תשפ"ג 10.02 .23 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 34