ידיעות הנדל"ן

התחדשות עירונית מחוץ למרכז

לפני

ל

מ

ה

ח

ד

ש

ו

גורמים אלה מעוניינים בהתחדשות עירונית, מפתחים מדיניות מוסדרת, מייעלים בירו ש קרטיה, ומקצרים את זמני מתן ההיתרים. פרויקטי ההתחדשות העירונית לרוב ארוכים מאוד, וכל סיוע ליזמים יביא אותם להוציא לפועל יותר פרויקטים - גם בפריפריה. דוג ש מה מצוינת לכך היא שיתוף הפעולה שחווינו מצד ראש עיריית קריית ים והצוות המקצו ש עי, שהביא להוצאת היתר לפרויקט פינוי בינוי הראשון בעיר בתוך פחות משנה". עו"ד שבות רענן, שותפה מנהלת של סניף המרחב הצפוני בחברה לפיתוח והתחדשות עירונית, תולה את האשמה בעיקר במי ש שור הכלכלי: "עד היום התחדשות עירונית יושמה בהצלחה בגוש דן, כי המודל מבוסס כדאיות כלכלית. הכדאיות הכלכלית במרחב הצפוני פחותה, ולכן אף שבצפון הכי דחוף לחדש את המבנים הישנים - אין פרויקטים בשטח. אבל אני לא מאמינה בתלונות, אלא במעשים. החלטנו אצלנו בחברה לא להמתין לפתרונות של המדינה להתחדשות בפרי ש פריה, ואנו מקדמים תוכניות עבור תושבים שירצו בכך, בשיתוף הרשויות המקומיות. נייצר פתרונות מהשטח ונרתום את הסיוע של המדינה באופן נקודתי במקומות שבהם זה יהיה הכרחי למימוש". ההתייקרות מסייעת להיתכנות אמנון מחרז, מנכ"ל יזמות בקבוצת בראל, ג � בנוף ה NOGA המקדמת היום את פרויקט ליל, מציין כי מדובר במיזם פינוי־בינוי הגדול והראשון בעיר, שהתוכנית שלו הופקדה על ידי הוועדה המחוזית, ומסביר מה חלקה של העירייה בעניין: "את קידום הפרויקט ניתן לזקוף לשיתוף הפעולה יוצא דופן של כל הגורמים בעירייה - ראש העיר, סגנו, מנה ש לי מחלקת ההנדסה וכל צוות העובדים. רק בזכות זה הצלחנו בזמן קצר לתכנן ולהוציא לדרך פרויקט גדול ומורכב". במקביל מחרז מציין נקודה נוספת שמסייעת היום מחוץ למרכז - "לצד הסיוע מהעירייה, גורם נוסף מסייע כיום לקידום פרויקטים בפריפריה, והוא עליית המחירים, שבשנים האחרונות הפכה את ההתחדשות העירונית לכדאית". גם על־פי איל טישל, סמנכ"ל התחדשות עי ש רונית באזורים, השינוי כבר מתרחש בשטח: "כבר היום ברור לכולם שהתחדשות עירונית בפריפריה זה לא העתיד, אלא ההווה. היכולת של התחדשות לשגשג בפריפריה תלויה במי ש דה רבה ברצון, בנכונות ובידע המקצועי של ראשי העיריות ומחלקות ההנדסה בקידומה.

ק

ב

נ

ה

אפי כץ, בעלים ומנכ"ל ענב נדל"ן

על הממשלה לקדם הפוטנציאל שבהתחדשות העירונית בין הצעדיםשמועלים בימים אלו בממשלה ובמשרד הבינוי והשיכון לפתרון בעיית הדיור, ראוי להתעכב על אלה המתחייבים בתחום ההתחדשות העירונית. על רקע הקושי בשחרור קרקעות חדשות לבנייה באזור המרכז, זו יכולה להיות פריצת דרך בתחום. כל תוכניות הממשלהשנועדו להגדיל את היצע הדיור בשנים האחרונות התמקדו בהרחבת השטחים המוניציפליים לצורך הפשרתקרקעות למגורים. מפה, כבר הבנו, לא תצא בשורה לפתרון בעיית הדיור ולשיקום מרכזי הערים. במקביל מעט מדי נעשה לקידום מיזמי התחדשות עירונית, אשר הינה חיונית בעיקר לפיתוחם ולתחייתםשל מרכזי הערים, שדעכו ושקעו עם השנים. הדבר הראשון שצריכה הממשלה לעשות הוא לתת מענקים לרשויותשיקדמו התחדשות עירונית. במקביל יש ליצור מסלול נוסף המאפשר קידום הליכי תכנון ורישוי תחת גופים פרטיים, המפוקחים על ידי מינהל התכנון. תוספת זו תדחוף את הרשויות המקומיות לדרבן יזמים לקדם מיזמי פינוי־בינוי, ותוביל לחידוש מרכזי הערים הן בהקמת בבניינים חדשים והן בתשתיות חדשות בשכונות ותיקות. עוד יש לחשב מסלול מחדש בכל הקשור לקידום התחדשות עירונית בפריפריה. לקידום פרויקטים אלה יש חשיבותקריטית, מאחר שבמרבית המקרים אין כדאיות כלכליתמחוץ למרכז. חובה על הממשלה להפעיל תוכניתמקיפה ומעמיקה, שמעמידה בראשסדר העדיפויות את רווחת התושבים בפריפריה ולא את העלות הכלכלית למדינה. לצורך כך, בין היתר, יש לחזור לכוונה הראשונית בהחלטתמועצת המינהל, ולהקצות קרקע משלימה ולא כסף השלמה, ובמקרים חריגים - שילוב של שניהם, על מנת ליצור רווחיות עבור היזמים בפרויקטים אלו. כדי לקדם החלטותשיסייעו בקידום פרויקטיםשל בנייה למגורים, הממשלה יכולה לאמץ מדיניותשל יצירת אזורי התחדשות עירונית מיוחדים עם רגולציה יעילה, תמריצי מס ליזמים ושותפויות ציבוריות־ פרטיות. בהתחדשות עירונית טמון פוטנציאל כלכלי, חברתי ואורבני עצום לשינוי המגמה בשוק הדיור. דרושה התערבותממשלתיתמעמיקה כדי לטפל בקשיים הקיימים ולהבטיח שהתועלת הציבוריתתילקח בחשבון.

פרויקט התחדשות עירונית של חברת אשדר ברחוב העצמאות בהרצליה

צילום: גל פליבה

אחרי

3Division הדמיה:

הדמיית הפרויקט ברחוב העצמאות

עו"ד עדי מסורי: "ככל שהרשויות העירוניות משכילות להבין ששחרור חסמים מוביל להאצת ההתחדשות העירונית, אנו רואים שהתחום בהן משגשג"

קשיים ובירוקרטיה בבואם לקדם התחדשות עירונית ולכן מומלץ תמיד לכל יזם לע ש בוד בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית. פרויקט 'עלמא' שלנו בקריית אונו, במסלול ש � דירות י 232 פינוי־בינוי, הכולל פינוי של דירות חדשות, לא היה יכול 760 נות ובניית להתקדם ללא שיתוף פעולה של העירייה. זה קורה פעם אחת כשהדלת פתוחה ויש שיח ורצון לפתור דברים ביחד, ופעם שנייה כשישנה מדיניות סדורה. כל היזמים בעיר מקבלים את אותם פרמטרים, אותה צפיפות, אותו מכפיל. אין הפתעות. אם כל ראשי הע ש רים ישכילו לפעול כך, או לחילופין המדינה תכפה עליהם בדרכים שלה באמצעות לוחות זמנים או תקציבים, זה יהיה טוב".
גם עמיר רחלבסקי, מנכ"ל ובעלי חברת גרופית, מס ש ביר כי המדיניות העירונית היא לב העניין: "בערים רבות קיימות שכונות ישנות המצ ש ריכות התחדשות, וההבדל העיקרי הוא במ ש דיניות העירונית. דוגמה לעיר שמקדמת את התחום היא יבנה. כשהתחלנו לפני שמונה שנים לקדם פרויקט ההתחדשות העירונית ביבנה צפון, בשכונת נאות שזר, זאת הייתה הסנונית הראשונה. כיום מקודמים בעיר מתחמים במסגרת פינוי־בינוי 20 קרוב ל־

פרויקטים של תמ"א בתהליכים 30 וקרוב ל־ שונים. כל זה לא היה קורה אלמלא מדיניות ברורה, בהובלת ראש העיר המנוח צבי גוב ארי, שחזונו היה לחדש את כל האזורים הוותיקים בעיר. המדיניות באה לידי ביטוי

מאיר טל: "ברוב הערים יזמים נתקלים בהמון קשיים ובירוקרטיה בבואם לקדם התחדשות עירונית, ולכן מומלץ תמיד לעבוד בשיתוף פעולה עם הרשות המקומית"

כך למשל, יש מקומות במרכז עם פוטנציאל גבוה מאוד, שאין בהם התחדשות עירונית, כי העירייה מעדיפה לשמור על צביון כפרי, ומצד שני במקומות מרוחקים, כמו אשקלון או טירת הכרמל, שם היקפי הפרויקטים רק מתרחבים בשל ההבנה והנכונות של ראשי הערים לקדמה". טישל מסביר, כי גם ההת ש נסות של העיריות מובילה ללמידה ולניסיון

בתמיכת העירייה במהלכי התחדשות. בערים שאין תמיכה של העירייה והעומד בראשה, יותר קשה לקדם התחדשות, וגם דברים פעו ש טים יכולים לעצור תוכנית לזמן רב". יהודה הרציג, בעלים ומנכ"ל קבוצת הרציג נדל"ן, מוסיף: "המפתח לשגשוג ההתחדשות העירונית הוא הירתמות מלאה של ראש העירייה ושל מחלקת ההנדסה. ערים שבהן

- יום שישי, י"ט בשבט תשפ"ג 10.02 .23 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 52