ידיעות הנדל"ן

התחדשות עירונית

ללא רצון הרשות המקומית לדחוף ולקדם פרויקטים, הם פשוט לא יקבלו היתר ולא ייבנו. אבל הגדלת ההיצע לא יכולה להסתמך אך ורק על רצון טוב של ראש עיר. מה ההבדל בין רשות שרוצה ובין כזו שמסרבת, ואיך אפשר • אורי חודי לשנות את התמונה?

כל מי שעוסק בנדל"ן יודע: בלי שיתוף פעולה של הר ־ שות המקומית, בלי דחיפה של ראש עיר ובלי הסכמה של חברי הוועדה המקומית

הסיבה לעיכובים בהתרחבות רשויות נובעת ברוב המקרים מטעמי יכולת ומחסור בתשתיות מתאימות ולא כי הן אינן רוצות. ישנם שני מרכיבים מר ־ כזיים שמשפיעים על החלטת הרשות האם לקדם פרויקט או לא: האחד הוא המצב התכנוני והפיננסי הקיים. רשויות שאין להן תקציב מספק או תשתיות מו ־ תאמות לפיתוח, יימנעו מהרחבת הב ־ נייה בעיר וביצוע התחדשות עירונית, שעלולה לסבך את הרשות באי יכולת לעמוד בתשלומים הנדרשים. השני הוא הכלים הניתנים לרשויות להקמת תש ־ תיות נלוות ומבני ציבור. ראש הרשות נדרש לראות את התמונה הכוללת ואת ההשלכות התקציביות שנים קדימה. לכן כל פיתוח צריך להיעשות בשיתוף פעו ־ לה עם הרשות ולא לכפות עליה החל ־ טות שניתנות ברמה המחוזית/הארצית. האחריות לאיכות חיי התושבים מוטלת על ראש הרשות ולא על יו"ר ועדה לת ־ כנון ובנייה, שרואה לנגד עיניו אישור תוכניות על פני התושבים. לכן אני סבור ומאמין שהיחידה שחייבת לקבוע מדי ־ ניות בנייה בתחומה היא הרשות המקו ־ מית, מתוך ראייה רחבה, שרואה את מרב המשתנים והצרכים בשטח". "נדרשת רפורמה כוללת" חיים פייגלין, סגן נשיא התאחדות הק ־ בלנים בוני הארץ: "הרשות המקומית היא תמיד הגוף הקריטי שאותו חייבים לגייס לצורך קידום פרויקטים בישראל. לכן מוטל על הממשלה ועל הכנסת לק ־ בוע מערכת חוקית, שתייצר מחד אינ ־ טרס מובנה לרשויות המקומיות לקדם פרויקטים, בדגש על מגורים, ומנגד ודאות לכל השחקנים המשתתפים - היז ־ מים, הקבלנים, ציבור רוכשי הדירות, המערכת הפיננסית המממנת וגופי הת ־ שתית השונים. נדרשת רפורמה כוללת בתחום התכנון והבנייה ובכל מערך החו ־ קים והמיסים המסובכים הקשורים אליו, במטרה לפשט, להקל ולעגן את האינט ־ רסים של כל המשתתפים בתהליך בצורה שקופה ופשוטה, שלא תאפשר סחטנות של אף גורם". מיכה קליין, מנכ"ל אפריקה ישראל מגו ־ רים, סבור שהכול תלוי במדיניות רחבה

לתכנון ובנייה – לא יהיה פרויקט. בין שמדובר בהתחדשות עירונית או בפ ־ רויקט יזמי רגיל, הרשות המקומית היא שחקן משמעותי ביותר במגרש, וכל מי שפועל בתחום צריך לנסות ולהבין מה הדרך הנכונה להתחיל את התהליך ול ־ פעול. "המניעים של רשויות מקומיות בנוגע להסכמה או להתנגדות לקדם בנייה למ ־ גורים משתנים מאוד מרשות לרשות", מסביר נדב לחמן לזר, מנהל מחוז מרכז במשרד הבינוי והשיכון. "הם נעים בין ערכים ואידיאולוגיה או רצון לתת מענה לצורכי הגידול הטבעי של הרשות ולחץ תושבים לפתרונות של דיור מוזל מצד התומכים, אל מול חששות תקציביים וכלכליים של הרשות וחששות משינוי משמעותי בהרכב האוכלוסייה ברשויות המתנגדות. נראה, כי היכולת לרתום רשות מקומית להסכמה לקדם תכנון או שיווק של קרקעות מדינה טמונה בהבנה של הצרכים הספציפיים של אותה רשות. ישנם ראשי רשויות שמחפשים את הת ־ קציבים לפיתוח העיר שניתנים במסגרת הסכמי גג, יש כאלו המעוניינים בדירות המשוריינות לבני מקום במסגרת שיווקי תוכנית 'מחיר מטרה', ויש מי שמבקשים תמיכה בקידום תשתיות לאומיות סמו ־ כות, כגון תחנות רכבת או מחלפים. המ ־ טרה שלנו במשרד היא להגיע להסכמות עם הרשות המקומית, באמצעות זיהוי הצרכים הספציפיים וניסיון לתת להם מענה במסגרת הכלים העומדים לרשו ־ תנו". חיים ביבס, יו"ר מרכז השלטון המקומי, מסביר שלחלק מההתנגדויות לקידום פרויקטים יש סיבות טובות, אבל מד ־ גיש שראשי הערים מעוניינים בפיתוח העיר: "עוד לא נתקלתי ברשות מקומית שלא רוצה לגדול ולצמוח. יש להבין שהאינטרס של הרשויות המקומיות הוא להתרחב ולהתפתח מבחינת קליטת תו ־ שבים חדשים בשכונות מגורים חדשות, מבחינת פתיחת עסקים חדשים והקמת אזורי תעשייה ותעסוקה ברחבי העיר.

מיכה קליין: ״ככל שרשות מקומית תגבש מדיניות של עידוד התחדשות עירונית על בסיס קשת מניעים רחבה, כך היא תמשוך לשטחה את יזמי הנדל"ן"

- יום שישי, כ" ז בסיון תשפ"ג 16.06.23 | י ד י ע ו ת ה נ ד ל " ן | 3 0