ידיעות הנגב 24.11.23

היזמיות אורנית דר, אפרת זיו־אספיס ועליזה מנור, חברו יחדיו כדי לאסוף כלי נגינה עבור ילדי העוטף שלימודיהם הופסקו ‰ הבקשות של הילדים ששוהים בבתי המלון ריגשו אותן ובעזרת תורמים אדיבים הועברו אליהם טרומבונים, גיטרות, פסנתר ותופים ‰ "בעזרת הפרויקט נחולל שינוי, נעורר שמחה בליבם ונסב להם רגעי נחת" מוכרחים להמשיך לנגן

מדינה במלחמה קול המוזיקה

צילום פרטי | היזמיות עם כלי נגינה שגויסו למען הילדים

צילום פרטי | אורנית דר עם אדם אבכימוביץ'. זכה בטרומבון

טף), הנה עכשו הוא מרוצה מאוד וקיבל את מה שרצה". סווטה ממשיכה ומספרת על בנה: "הוא מאוד אוהב מוזיקה, אוהב לרקוד, אבל על כלי נגינה טרומבון? קצת הייתי בהלם, אבל זה בסדר". על גיוס התרומות אומרת סווטה: "אני פשוט בהלם מהעם הזה, אחרי האסון הזה שקרה, שכל המדינה מנסה לעזור לאנ־ שים, אין מילים, זה מחמם את הלב". למרות הטראומה שעברו, סווטה מצהירה: "בטח, נחזור לכיסופים". קרן אור אפרת זיו־אספיס מספרת על פניות ממשפחות בעוטף שבתיהן נשרפו, והם פונו מבתי מלון בשפיים, ים המלח ועין גדי. "פשוט כלי הנגינה זה האור בחיים שלהם, הם ביקשו אם אפשר להשיג להם. אחרי הפניות לגיוס בגדים ואוכל, והתרומות שגייסנו בתחילת המלחמה, החלטנו שהגיע תורם של הילדים והנערים שרוצים קצת נחת, ואז התחלנו לפרסם, לקבל תרומות, ולחלק את כלי הנגינה". השלב הבא בקמפיין הוא לגייס מורי נגי־ נה שילמדו ילדים ויגשימו את חלומם לנגן. "מורים נרתמים וזה יהיה מאוד יפה, זו קרן אור בתוך הימים האלה, זה מאוד מרגש. מו־ זיקה זה תרופה, זה מחבר ומחמם את הלב, לתת להם לברוח ממחשבות נוראיות", אומ־ רת זיו־אספיס. לעשות מוזיקה עליזה מנור מספרת על הקמפיין שתפס תאוצה, ונגע ללב, הן לתורמים והן לילדי העוטף. "אנחנו עושים את זה בעיקר לילדי

העוטף שהתפנו, וממה שבדקנו, זה ממרבית בתי הספר האזוריים של היישובים האלה. כל הילדים למדו נגינה, זה היה חלק ממערכת החינוך. ולכן היה חשוב לנו. שמעתי מישהו אומר: 'לא צריך לדבר, צריך לעשות מוזי־ קה', וזה כל כך ממצה את מה שאנחנו בעצם רוצות לעשות". מנור לקחה בשתי ידיים את ההצעה מאורנית דר, וביקשה לפתוח בקמפיין מסו־ דר יחד עם זיו־אספיס, "אמרתי שלא נסתפק רק בגיוס כלי נגינה, אלא נחבר מורים לנ־ גינה שיילמדו את הילדים האלה ויאפשרו להם המשכיות בלימודי נגינה, וגם כאלה שלא ניגנו על כלים מסוימים ויש להם עניין, שיוכלו ללמד אותם, מנקודת המבט שזה ייתן להם אולי איזשהו שקט נפשי, איזושהי הסחת דעת". מנור מקווה שגם מבוגרים יוכלו ללמוד נגינה. "אני חושבת שזה יכול לסייע להם. יצאנו באיזשהו פרסום שקיבל הד והגיע להמון קהלים וקבוצות, והתחלנו לקבל פניות מכל הארץ". הקמפיין לא היה יוצא לפועל מבלי הסיוע החשוב של משה שרון, תושב עומר, שנרתם לשנע ברכבו הפרטי את כלי הנגינה ברחבי הארץ. זיו־אספיס מסכמת: "אנו תקווה שב־ עזרת הפרויקט נחולל שינוי, נעורר שמחה בליבם ונסב להם רגעי נחת".

תרומות מכל הלב תחת הקמפיין שכותרתו "את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק", נתרמו כלי נגינה מסוגים שונים, בהם כינור, גיטרה, מערכת תופים, פסנתר, טרומבון, חליל, סקסופון, ועוד. "זה מרפא את הנפש של הילד, זה משמח אותם להפליא, אנחנו פשוט מגשימות להם חלומות. ילד שתמיד רצה לנגן על טרומבון לא האמין שבשבת לפני אמרתי לו שאביא לו את כלי הנגינה, ושבת לאחר מכן הבאתי לו", מספרת אורנית דר. דר לא שוכחת לשבח את התורמים. "אנ־ שים נרתמים ותורמים, עמותות, חנויות, יש חנות שתרמה טרומבון חדש, חנות אחרת תרמה כינור חדש, אנחנו מקבלים פירגונים, אנשים ממש משתפים פעולה". קיבל טרומבון אדם אבכימוביץ', בן העשר, תלמיד כיתה ד' מקיבוץ כיסופים, בחר את כלי הנגינה טרומבון. אמו סווטה, מספרת: "בתחילת השנה התחילו בבית הספר שלהם 'שחר' באשכול את פרויקט נגינה, הם היו צריכים לבחור כלי נגינה ללימוד. אדם בחר טרומבון ואחרי מה שקרה (בעו־

יעקב לוי

אורנית דר, מורה לאנגלית ואשת חינוך ממיתר, מוכרת מפעילותה החברתית למען בעלי חיים. היא

חיפשה מיזם מיוחד שיעשה טוב לילדי העו־ טף שעברו טראומה לא קלה, וגם מצאה. באחת השבתות היא נסעה באופן עצמאי לים המלח, שם מרוכזות משפחות המפונים מהקיבוצים, המושבים והערים, נכנסה לבתי מלון, פגשה אותם, ושאלה את הילדים: מה הכי היה עושה להם טוב? התגובות שקי־ בלה הפתיעו אותה: "זה היה פשוט מהמם, אחד אמר לי 'אני רוצה גיטרה', אחר אמר לי 'הלוואי והיו לי תופים, הייתי מוציא את העצבים על התופים'. הם סיפרו לי מה הם עברו, אחד רצה טרומבון, אמרתי להם תק־ שיבו, אין בעיה", היא מספרת בהתלהבות. רוצים לנגן בדרכה חזרה היא התקשרה לאשת הנדל"ן ויו"ר אגודת ידידי תיאטרון באר־שבע, עליזה מנור, ולמנכ"לית תיאטרון הפרינג' וחברת מועצת עיריית באר־שבע, אפרת זיו־אספיס, וביקשה את עזרתן. שתיהן מיד נענו לאתגר, ומכאן התגלגל הקמפיין ונולד המיזם המיוחד שכולל גיוס ותרומות כלי נגינה לילדי העוטף, שכלי הנגינה הפרטיים של חלקם, נותרו מאחור בהשבת השחורה. כלי הנגינה שנאספו ברוחב לב מיועדים לילדים ולבני נוער שבימים כתיקונם נהגו ללמוד נגינה במסגרת בית־ספרית ובמסגרות החוגים. הילדים ובני הנוער קיבלו בשמחה את כלי הנגינה שנתרמו עבורם, מה שסיפק להם רגעי נחת לאחר התופת שעברו.

אפרת זיו־ אספיס: "מורים נרתמים וזה יהיה מאוד יפה, זו קרן אור בתוך הימים האלה, זה מאוד מרגש"

עליזה מנור: "נחבר מורים לנגינה שיילמדו את הילדים האלה ויאפשרו להם המשכיות בלימודי נגינה"

אורנית דר: "זה מרפא את הנפש של הילד, זה משמח אותם להפליא, אנחנו פשוט מגשימות להם חלומות"

24.11.2023 ˆ ידיעות הנגב 14