ידיעות הנגב 24.11.23

מדינה במלחמה למען החיילים

תקוה יפרח, גמלאית תושבת אופקים, מנצחת בימים אלה על פרויקט התנדבותי שבמסגרתו תושבות העיר מכבסות את בגדיהם של חיילים המוצבים בגזרה ‰ לכל חבילת כביסה הן מצרפות ציוד חיוני ומכתבים של ילדים לחיילים שבחזית ‰ "זה המעט שאנחנו יכולות לתרום" חמ"ל הכביסות של תקוה

עודד בר־מאיר

שנה הייתה תקוה יפרח 35 שנה מהן 25 מאופקים אשת חינוך, ניהלה את בית הספר היסודי "בן

גוריון" בעיר. היא לא העלתה בדעתה שאח־ רי פרישתה השנה לגמלאות, היא תמצא את עצמה מנהלת פרויקט התנדבותי יוצא דופן מסוגו בעיצומה של המלחמה. זה חודש וחצי יפרח, נשואה, אם לשלו־ נכדים, מנצחת על 11 שה ילדים וסבתא ל־ פרויקט של כביסה לחיילים הרבים המש־ רתים בגזרת עוטף עזה, ועוד ידה נטויה. מדי יום נערמת אצלה הכביסה של החיילים ואחרי יממה הם זוכים לבגדים מכובסים ונ־ "האמת היא שהכל החל מרעיון של הבת שלי שהיא מורה בבית הספר 'אשלים' באופקים שלקחה על עצמה בתקופת המ־ לחמה לרכז את החמ"ל העירוני ולדאוג לחיילים לאוכל ולציוד אישי. בתוך כך גם חשבנו על שירותי כביסה לחיילים שנ־ מצאים בשטח, וגם על מקלחות מרעננות כשהם נמצאים בהפוגה כלשהי מפעילותם. את משימת הכביסה והמקלחות החלטתי לקחת על עצמי". נשים נרתמות היוזמה הזו החלה לקרום עור וגידים כבר ביום השלישי של המלחמה, מכונות הכביסה של מאות הנשים תושבות אופקים שנרתמו למשימה, פועלות מאז מסביב לשעון. "אופקים עברה בתחילת המלחמה טראומה נוראית", מציינת תקוה יפרח. "העיר איבדה מתושביה בלחימה מול 50 כבר ביום הראשון המחבלים שחדרו לעיר. לאחר שהתעשתנו קיים, מקופלים וריחניים. איך נולדה היוזמה הזו?

שקיות עם בגדים אחרי כביסה

"דבר היוזמה הזו הגיע מפה לאוזן לי־ חידות השונות המשרתות במרחב הנגב, בואכה גזרת עזה. הכביסה מגיעה אליי הביתה באמצעות הרס"פים (רבי סמלים פלוגתיים - ע.ב.מ.) של היחידות השו־ נות ואני מצלמת את הפריטים שדורשים כביסה, מיידעת את הנשים שמשתתפות בפרויקט הזה, ותוך מספר דקות הן כבר מתייצבות אצלי, לוקחות את הפריטים השונים אליהן הביתה, ובתוך יממה הכל מוכן, מכובס, נקי וגם ריחני. בנוסף לכ־ ביסה הנקייה, אנחנו מצרפות לכל חבי־ לת כביסה גם חטיפים, תחתונים, גרביים ומגבות כתרומה מאיתנו וגם מכתבים של ילדים לחיילים שבחזית". מה התחושות במציאות הזאת? "תחושות של עוצמה מרגשת ואדירה כשאנחנו תורמות לחיילים שמגינים עלי־ נו. זה המעט שאנחנו, כמי שנמצא בעורף, יכולות לתרום למען מי שנלחם עבורנו בחזית. מבחינתנו אנחנו כאן בשביל כולם ונהיה כאן ככל שנידרש. יצרנו כבר המון חברויות והיכרויות עם החיילים הרבים תוך כדי התקופה הזו של המלחמה. אנחנו כבר כמעט כמו משפחה אחת גדולה. מבחינתי, את המנגינה הזו אי אפשר להפסיק, גם אם נידרש לכך לאחר המלחמה".

תקוה יפרח. "אופקים עברה |" טראומה נוראית צילומים פרטיים

תקוה יפרח: "יצרנו כבר המון חברויות והיכרויות עם החיילים הרבים תוך כדי התקופה הזו של המלחמה. אנחנו כבר כמעט כמו משפחה אחת גדולה"

אחד מנציגי היחידות שהסתייעו בשירותי הכביסה של תקוה יפרח

נשים תושבות העיר. נשים 200 למעלה מ־ מהממות, הון אנושי מדהים שזכיתי להכיר". איך זה עובד?

מההלם, פתחנו ביוזמה הזו, אחת מני רבות. פתחתי קבוצה ברשת החברתית ובתוך זמן קצר כבר נרתמו למשימת הכביסה לחיילים

"אנחנו חייבים לשמור על אחדות" מאז השבת הארורה מחלק עדל מדאגמה, תושב רהט, את זמנו בין עבודתו ברכבת להתנדבות במד"א ‰ ביום בו פרצה המלחמה הסיע תחת אזעקות בלתי פוסקות חיילי מילואים שהוקפצו לדרום ובהמשך פינה פצועים רבים לבית החולים: "אני זוכר בעיקר את אי הוודאות"

עבודתו כנהג רכבת משא, בתו חלתה במח־ לה ששינתה את כל תוכניותיו, והוא החליט לקחת פסק זמן מהגשמת החלום לטובת הטיפול בבתו. לאחר זמן מה, מי שנתנה לו את הכוחות לשוב לקורס של מד"א ולסיים אותו בהצלחה, היתה זו דווקא בתו. "זה הני־ צחון האישי שלי", מציין עדל. מאז אותה שבת, כבר שבעה שבועות, מחלק עדל מדאגמה את זמנו בין עבודתו ברכבת לבין התנדבותו במד"א. בימי הל־ חימה הראשונים הוא סייע בפינוי הפצועים מגזרת עוטף עזה לבית החולים "סורוקה". בימים אלה הוא משמש ככונן במד"א בד בבד עם עבודתו ברכבת ישראל. "זאת תקופה קשה לכולנו", מציין עדל מדאגמה, "ועלינו לשמור על אחדות, לראות בכל בני האדם כשווים ללא הבדלים, לתת ולעזור לכל אחד במה שרק ניתן".

שבהגעה לעבודה אני ממלא שליחות לטו־ בת חיילי המילואים. למרות החשש האישי, עליתי לרכבת והתחלתי בנסיעה דרומה בהתאם להוראות החירום. הדבר היחיד שעמד לנגד עיניי היו השליחות והמשימה שיש לי לבצע על הצד הטוב ביותר". בנוסף להיותו נהג משא בחטיבת המטע־ נים של רכבת ישראל, עדל מדאגמה הוא גם מתנדב בשנה האחרונה במד"א כחובש, ובימים אלה הוא מסיים את הכשרתו כנהג אמבולנס. "תמיד חלמתי להיות בתחום הרפואה", הוא מציין, "לתת ולעזור מבלי לחשוב על התמורה". דרכו של עדל להגשים את חלומו, הן כחו־ בש והן כנהג אמבולנס, לא היתה פשוטה. לאחר שעבר הליך של מיונים רבים וקורס שארך כשמונה חודשים, בהם שילב גם את

עודד בר־מאיר

השבת של השביעי באוקטובר שי־ נתה לעדל מדאגמה, תושב רהט, נהג רכבת משא ברכבת ישראל,

צילום: רכבת ישראל

את כל התוכניות. בימי שגרה יוצא עדל מדי שבת למשימתו ברכבת ישראל על מנת לבדוק את תקינות מסילות הרכבת לקראת הפעלתן במוצאי השבת. באותה שבת של השביעי באוקטובר נדרש היה עדל, נשוי ואב לארבעה ילדים, להפ־ עיל רכבת מלוד לבאר־שבע על מנת לה־ סיע חיילי מילואים שהיו אמורים להתייצב ק � אליו הם נקראו בע 8 בבסיסם מתוקף צו בות הלחימה ברצועת עזה. "אני זוכר בעיקר את הבלאגן ואת אי הוודאות", סיפר עדל מדאגמה, "גם ברהט היו אזעקות בלתי פוסקות, אבל ידעתי

עדל מדאגמה. "תקופה קשה"

24.11.2023 ˆ ידיעות הנגב 24