ידיעות השרון 28.06.24

ימים אושפז עמית אברהם במרכז הרפואי וולפסון, 320 במשך כל הזמן הזה הוא נאבק ‰ כשהוא נתון בסכנת חיים לשרוד, והתמודד עם דאגה לבנו הבכור שחר, לוחם צנחנים השבוע שוחרר האב ‰ ששירת בעזה במשך כארבעה חודשים בראיון ‰ ונפגש עם בנו לראשונה מחוץ לכותלי בית החולים מרגש הם מספרים על התקופה המטלטלת, החיים שקיבלו במתנה והקעקוע המשותף שהם כבר מתכננים הבן הגיבור שלי נתן לי כוח לשרוד" האב נלחם על חייו, הבן נלחם בעזה

,)20( בזמן ששחר אברהם לוחם צנחנים מבת ים, נלחם ברצועת ימים על ביטחון המדינה 75 עזה במשך ש � ) מ 48 ואזרחיה, אביו - עמית אברהם ) 320 כונת נווה רמז בחולון, נלחם במשך ימים על חייו במרכז הרפואי וולפסון. שנים, אבחנו אצלי סרטן 14 "לפני כ בעמוד השדרה ועברתי ניתוח להסרת אחת החוליות הצוואריות", מספר השבוע עמית בראיון מיוחד, "אחרי שהחלמתי מסרטן ניהלתי אורח חיים שגרתי לחלוש טין, עד שבשנתיים האחרונות התחלתי להרגיש חלש, לרדת במשקל והמצב הבש ריאותי שלי התדרדר במהרה. התחלתי לפתח תסמינים זיהומיים ואי נוחות עזה באזור בית החזה". עמית אושפז במחלקה לכירורגיית חזה בוולפסון עם זיהום בבית החזה ונותח בניתוח מציל חיים על ידי מנהל המחש לקה, ד"ר פראס אבו עכר. אלא שלמרות הניתוח המוצלח, עמית המשיך לסבול מזיהומים חוזרים והרופאים ניהלו מרוץ כנגד הזמן במטרה למצוא את הזיהום המש ימים שהה ביית 320 תמשך בגופו. במשך החולים, חלק גדול מהזמן בסכנת חיים. השבוע השתחרר לראשונה לביתו ונפגש עם ילדיו מחוץ לכותלי בית החולים. האשפוז הממושך "חצי שנה לא אכלתי" הסיפור של עמית מתחיל למעשה עוד כשעבד כמושבניק במושב תעוז (ליד בית שמש). איש משפחה נורמטיבי לחש לוטין, אב לשלושה ילדים, כאשר שחר ,) 10 ו- 13 הוא הבכור (שניים נוספים בני ובתפקידו האחרון שימש כמנהל תפעול של חברה מוכרת. גילו אצלי גידול בעמוד 34 "בגיל השדרה. סוג של נאחס, לא משהו גנטי - פשוט צמח לו והתחיל לאכול לי את החוליה. עברתי ניתוח שבו הסירו לי את החוליה וגרורות סביבה, ושמו לי התקן במקומה - מעין קוביית פלסטיק ומתכת עם חיזוקים", הוא מסביר. "הייתי אמור להיות בריא, ואכן היו כמה שנים שהכל היה מצוין, אבל מסתבר שהפלסטיק התש חיל להתפרק, וכנראה שחתיכה החלה לחתוך לי את הגרון מבפנים, והזיהומים חדרו לי לבית החזה. כמובן, לא היה לי או לאף אחד מושג שזה תוצאה של הקוביה שהתפרקה, כי לא הרגשתי דבר מעבר לכאבים - פתאום רגל נרדמת או כאש בים בגב וכדומה. הלכתי לקופת החולים, עשו צילומים בשגרה ולא מצאו דבר, ובש ומצאו משהו קטנטן ביותר CT סוף עשו בעמוד השידרה". באותה התקופה עמית עבר להתגורר בחולון - גם כדי להתגורר סמוך לזוגתו לשעבר ולילדיו המתגוררים בבת ים, וגם כדי להיות סמוך למרכז הרפואי וולפסון: "ניתחו אותי ועשו ביופסיה לראות בדיוק מה יש לי, ואז להפתעת הרופאים - ניקזו ממני המון זיהומים, ובמהלך שעות, זה

"אני לא יכול להסביר בכלל את רמות הדאגה שחוויתי לבן שלי, אין דבר שמשתווה לזה. היה לי מאוד קשה לא לראות אותו ולא להיות איתו בקשר במשך זמן רב כל כך" "התחלתי את החיים שלי מחדש – פתאום אני אוכל בבית, המחלה בשליטה, הפיזי שאני עובר – אני גם חוזר להיות אבא ועל אף השיקום במשרה מלאה"

- שחר, לוחם 20 ובריאותו, בנו בן ה- בצנחנים, הוקפץ ללב עזה 101 בפלח"ד ונלחם במשך כמעט ארבעה חודשים רצופים: "במהלך השבעה באוקטובר, אני שוכב על המיטה בבית החולים – ואז אזעקה, ועוד אחת ועוד אחת. בערב כבר מודיעים לי ששחר נוסע דרומה לשטח התכנסות. שלושה שבועות היו באימונים בעורף - כמובן שלא ראיתי אותו, מלבד שיחות ווטסאפ, ואז הבנש יום ללא 75 תי שהם נכנסים לרצועה. כל תקשורת עם הבן שלי. אחר כך יצאו לארבעה ימים - התכתבתי איתו ימים - 50 בטלפון, ושוב נכנסו לעוד בלי תקשורת או טלפונים. כשהוא יצא בפעם השנייה - הוא ניגש לבקר אותי, . אבל אני הייתי חולה" "אני לא יכול להסביר בכלל את רמות הדאגה שחוויתי לבן שלי, אין דבר שמש שתווה לזה. היה לי מאוד קשה לא לראות אותו ולא להיות איתו בקשר במשך זמן רב כל כך. הקשר שלנו מאוד קרוב, והוא תמיד מגיע לבקר אותי בכל רגע שמש תאפשר לו. בינתיים, החלטתי לתלות את דגל הצנחנים בחדר שלי. הבן החזק והגיבור שלי נותן לי השראה בכל יום מחדש". מאז שהיחידה שלו יצאה מלב עזה, שחר מגיע לבקר את אביו אחת לשבועיים - בכל פעם שיש לו חופשה מהצבא. הוא משתף אותך מה חווה בעזה? "כמעט שלא. אני יודע שהם, ולמעשה כל היחידות – נפגשים עם אנשי מקצוע בנושא זה, אותי הוא לא משתף. הדבר היחידי שהוא סיפר, ושהוא לקח איתו

/ שי שגב // צילום: נמרוד גליקמן /

את השאריות של ההתקן, תפירת הגרון, החלפת ההתקן באחד טוב יותר שהפעם 39 תפס. הייתי בתת-תזונה, ושקלתי קילוגרם בלבד". הבן מוקפץ לעזה דגל צנחנים מעל המיטה במקביל, בזמן שעמית נלחם על חייו

לא היה מתוכנן. בהמשך לזה, קבעו ועשו לי ניתוח עוד יותר גדול שממש ניקו אותי, אבל גילו שהזיהום חוזר. רק לאחר חודשים מצאו את מקור הזיהום – 6-7 החולייה שהתפרקה - והבינו ממה הנזק". "במשך שישה חודשים לא אכלתי דבר - רק דרך נוזלים, כי הניתוח הראשון היה לתקן את הגרון. כמויות אסטרונוש מיות של אנטיביוטיקה, תוך שמוציאים

שחר ואחיו בביקור האב בבית החולים

22

28.6.2024 ˆ ידיעות השרון