ידיעות השרון 28.06.24

הספר שכתב החייל ההרוג נחשף לראשונה:

החרבות הבוערות של אורי כתב סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל ספר 9 כשהיה בן לאחר שנהרג בחאן יונס ‰ על עולם אחר ,20 במלחמת 'חרבות ברזל', כשהוא בן מצאה אמו את הקופסה בה הוא שמר את ‰ המחברת, כתובה בכתב ידו הילדותי בני משפחתו הוציאו את הספר לאור והשבוע הוא נחשף לראשונה ביריד ולא תאמינו ‰ הספרים הגדול של הרצליה איך הוא קרא למלחמה בין החייזרים בספר: 'חרבות בוערות'

"ידעתי שאורי כתב אני זוכרת אותו ואייר ספר, בילדותו כותב ולאחר שנפל בקרב בעזה, מצאתי אותו בקופסה בחדרו". כך מספרת השבוע נעמי מור, אמו של סמ"ר אורי ג'רבי ז"ל מהרצליה, שנפל במלחמת "חרבות ברזל". באחרונה היא הוציאה לאור את הספר אותו כתב , על עולם 9 וצייר הילד אורי, אז בן אחר, עולם חיצון, עולם שבו בסופו של דבר הדמות הראשית הורגת את הרעים, 20 רחוק מאוד מהעולם שבו ג'רבי בן ה נופל בקרוב בסמטאות חאן יונס. השבוע הספר נחשף ביריד הספרים הגדול של הרצליה. בריאיון כואב ודומע היא מספרת על אורי הילד, שגדל והיה לאחד "הילדים הכי מדהימים שהורים יכולים להתברך בהם", היא תדבר גם על אהבתו ועזרמ תו לזולת, הסיוע לחלש וההנצחה לזכמ רו. "אורי היה צלף בסיירת גבעתי. הוא נלחם בנחל עוז וגם בעזה. הוא היה בכל מקום מלבד בבית, אליו חזר פעם אחת מ � הימים הראשונים ל 104 בלבד במהלך לחמה. "אני רק נראה כמו פרופסור משוגע", הוא צחק באחת מהשיחות הביתה, נזכרת אמו נעמי, "יש לי זקן ושפם ולא התקלמ יום, אבל הכל בסדר. אין לכם מה 40 חתי לדאוג", הוא הרגיע. "אבל אני דאגתי, כי אורי היה ילד אכמ פתי, שנתן את הכסף שקיבל כדי לקנות ברד – לקבצן, ילד שנעמד זקוף ליד ילד מוחרם – עד שקיבלו אותו לחברה, שאמ פילו כשהמתין למעלית – עשה בינתיים שכיבות סמיכה. אורי היה ילד שיודע לכתוב סיפור גבורה אבל גם יודע לחיות אותו. כשאמרו לו תמיד ש'חיים רק פעם אחת', הוא ענה: 'חיים כל יום. מתים רק פעם אחת'". ההיתקלות הגורלית ("הבנתי שזהו, אין מה לעשות") ואכן, בהיתקלות עם מחבלים בחאן בינואר, 18 יונס שבדרום רצועת עזה, ב נפצע אורי אנושות ונפטר בבית החולים: "אמרו לי רק שנפצע אנוש בפעולה סומ דית בעזה, יותר לא פרטו הרבה", מספרת נעמי, "טסנו לבית החולים והעיניים של הרופאים לא עוזבות אותי. הן היו שחומ רות פשוט, מושפלות. הבנתי שזהו, אין יותר מה לעשות וזה מוות מוח. באותו הרגע החלטנו לתרום את אונת הכבד והכליה של אורי שלנו. הכבד הציל תימ . זה 6 נוק בן כמה חודשים והכליה ילד בן לא היה פשוט. "כמה שזה קשה לתת חלק מהילד שלך אבל הרגשתי שזה תואם את מה שאורי שלנו היה: ילד של נתינה, כל היום מסמ תכל סביבו להבין למי חסר, למי לא טוב. היה לו רצון פנימי כל הזמן שלכולם

סביבו יהיה טוב. "רציתי לסרב לו, שלא ילך לקרמ בי. הוא הבן היחיד שלנו, ויש לו אחות אחת שנולדה אחריו. חיכינו לו כל כך הרבה שנים. אבל הרגשתי שזה גדול עליו, הוא כל החיים חלם להיות צלף, לא יכולתי לקחת ממנו את זה. כל בוקר אני מנסה לעכל שהוא יותר לא יחזור, אני מספרת לעצמי שהוא תיכף ייכנס בדלת בחיוך הענק שלו, ויתן חיבוק כזה כמו שאורי הגבוה והחסון היה נותן. "רק בדרך ללוויה של אורי נודע לנו שאיבריו הושתלו והצילו חיים. בחייו אורי תמיד הסתכל קודם כל על אחרים ורק אחר כך על עצמו, ולכן אני חושבת שהתרומה הזאת מאפיינת אותו מאוד. אני יודעת כמה השירות היה חשוב לו, כמה הוא השקיע וכמה היה גאה. אין ספק שהתרומות הללו הקלו עלינו מעט. בשיחה עם ההורים, שמעתי את התינוק בוכה ברקע והבנתי שאורי בכל זאת חי דרך מישהו אחר. יש כאלה שהמוות הוא סופי עבורם, אבל עבורנו יש הרבה נחמה בעובדה שבזכות אורי ניצלו חייהם של ילדים". המחברת שהפכה לספר ("את השם הוא כתב בגדול") נחזור לספר שלראשונה נחשף השבוע ביריד ההרצלייני. אורי ז"ל אהב ספרים כתב ואייר 9 עוד מילדות, וכאמור, בגיל ספר שעד היום לא ראה אור - "מוטציות נגד חייזרים מן המאדים". הדסה בן ארי, חברת המשפחה כותמ

נעמי: "כשקראתי, הרגשתי שאורי מתאר, במשפטים מסוימים, את המלחמה. הוא תיאר חטופים והרוגים.. ובעיקר, את עצמו כדמות הראשית אשר מצילה את המצב" הדסה בן ארי, חברת המשפחה על הספר: "אורי ג'רבי בן התשע התיישב בחדרו, שרבט וכתב, כתב ושרבט במשך שעות, באותה מחברת. 'חייזרים מן המאדים' הוא כתב בגדול"

אשר אטדגי // צילום: פרטי

המשפחה ביריד הספרים

ג'רבי והאם נעמי. "האור שלנו"

הרצליה כפר–סבא הוד השרון רעננה נמרוד גליקמן ‰ צילום: | פרטי ‰ עמית ושחר אברהם צילום: | אורי ג'רבי ז"ל בשער: פרטי צילום: | ד"ר אביעד שיינין, דלפיס‰ הפועל כפר סבא כדורעף צילום: | דולפינה

אורית קוסטנטינו עורכת גרפית ראשית: יעל קדר / עורכת: קרן חי אטיאס מנהלת עיתון: מרכז גרפי, ידיעות תקשורת / עיצוב: ספיר שוקרון רכזת מערכת: שלומית נח / רכזת מנהלה ומודעות: שלום חכמון מנהל הפקה ותפעול:

6

28.6.2024 ˆ ידיעות השרון