ידיעות אחרונות 7 ימים

נדרשו לעזוב את איראן. התאומים עלי וקיאנה מקבלים את פרס נובל לשלום בשם אמם

“כשיש הזדמנות למחות, הנשים תמיד יגיעו ראשונות". הפגנות באיראן השבוע

מוחמדי 'ילדתי האמיצה'". "שירין יודעת בדיוק מה נרגס עוברת", מוסיפה א’. שתי המנהיגות הן גם מייצגות ראויות של הנשים העשויות ללא חת ברפובליקה האיסלאמית, שאליהן אנו נחשפים לאחרונה במחאה נגד המשטר. “אלה נשים אמיצות באופן יוצא דופן שבעולם המערבי אין דומה להן. נשים שייצאו להפגנות למרות תחנוני ההורים ולא יהססו להתעמת עם המשטרה וכוחות הבסיג' במלחמה על זכויותיהן”, אומרת א’. כל זאת, כשהן מודעות למחיר הבלתי נתפס באכזריותו שהן עלולות לשלם על כך בטקס ההשפלה הברברי והידוע לשמצה שנערך בבתי הסוהר ובתחנות המעצר. "קודם כל אונסים אותך, ואחר כך נותנים מדי כלא", מספרת א', שריצתה כאמור עונש מאסר באחד מבתי הכלא של איראן. לדבריה, טקסי ההשפלה, שלמרבה הזוועה לא נחסכו גם ממנה וממוחמדי, נועדו להבהיר לאסירה או לאסיר ‑ כי גם גברים נופלים קורבן לאונס השיטתי ‑ שברגע שאת נכנסת לכלא, איבדת באחת את זהותך וכבודך, ואין מי שייחלץ לעזרתך. הנשים בכלא, ממשיכה א’, כבר יודעות איך לקלוט ברגישות את האסירות החדשות והמצולקות. "כשאסירה כזו נכנסת לתא, מתלכדת סביבה מיד קבוצת ותיקות ומלווה אותה בעדינות. היא מגיעה “ברגע שיש הזדמנות למחות, הן תמיד יגיעו ראשונו . כרגע, השם היחיד שמוזכר לטובה בהפגנו וא זה של בן השאה, מוחמד ריזא פהלוי, אב יש לי רושם ש ועצי טראמפ כבר סימנו גם דמות א רת, שנמצאת עכשיו בתוך איראן. אף אחד, כמובן, לא יודע מי מדובר. זה לא סוד שברגע שתיחשף זה תו, הוא יי רף על המקום וידאגו להעלים אותו לנצח. ככה ז ע בד אצל משמרות המהפכה”. יש הפעם סיכוי להפלת המשטר, לדעתך? “בינתיים משמרות מ פכה מפג נים נא נות מלאה למשטר, אבל הכל יכ ל להשתנות ברגע הנכ ן, א זה יגיע”. הפעם, פרט למצב הכלכלי הקש וה יאוס מ לטון האייתוללו , מתודלקים המפגינים בתקווה לשיתוף פעולה עם כוחות הצבא האמריקאים. בינתיים, בדיוק כמ נו, מדווחת ס’, ה עסוקים בנסיונות לברר מ רוצה טראמפ והאם הוא מתכנן לתת אות לתקיפה בימים הקרובים או להמשיך לדשדש בביצה הטובעני של המשא ומתן עם טהראן. "שיידע שהאיראנים פיקחים מאוד, ויוכלו לסובב אותו על האצבע", היא מזהירה. הרמאדן, היא אומר , רק החריף א מצב, הגרוע גם ככה. “הבעיה היא מה מי יון בני אדם שלא זוכים 90 עושים עם למנעמי השלטון וליתרונו כלכל ים. שימי לב איך שולחנות האיפטר (הארוחה המפסקת היומית, בערב הצום) ברמדאן העמוסים בדרך כלל, כמעט ריקים מבשר ועופות. אצל רוב התושבים, בני המעמד הבינוני, תמצאי היום רק ירקות ופירות ומעט גבינות”. לאור הנסיבות, חרג השליט המסתתר חמינאי ממנהגו ולא אירח אח"מים מקומיים לסעודת האיפטאר. גם בנו א צעי, מוג’תבא, מי שסומן בעבר כיורש פוטנציאלי, ירד למחתרת, ומתחבא מתחת לפני האדמה. ר ע לפני שנעלם מ ל פני אדמה, דווח ב”ניו יורק טיימס” כי חמינאי הספיק למנות את עלי לריג'אני מקורבו יורש, למקרה שארצות הברית או ישראל יצליחו התנקש בחייו. ב ך בוצעה עק פה חדה של הנשיא, מס וד פזשכיאן, שנ דע עד כה כמספר שתיים בהיררכית השלטון. תמיד בפנים חיוורים, עיניים שטופות בכי, ואנחנו מגלות הבנה למצבה. כולן נאנסות, גם הנשים המבוגרות, אבל אם לרוע מזלה היא גם צעירה ויפה, אז יקראו לה בהמשך ל'שיחה' בחדרי הסוהרים והיא צפויה להיאנס שוב ושוב". בכך לא מסתכמת מסכת ההתעללויות, ממשיכה א'. "פתאום עלולים להוציא אותך מהתא בשעת בוקר מוקדמת, בדרך כלל אחרי ביקור ההורים, להוביל אותך בעיניים

שתי חברותיה הוותיקות ‑ ס’, שאותה הכירה במהלך הלימודים באוניברסיטה, וא’, שחלקה איתה את אגף האסירות הפוליטיות בכלא אווין. בשיחה פנים אל פנים שניהלנו, הן מספרות לי על אישה תאבת חיים, יפהפייה וחכמה מאוד, שסירבה להשלים עם הדיכוי באיראן. למרות ששתיהן הצליחו להימלט משלטון האימים של טהרן, הן לא יכולות עדיין להיחשף. "אסור לך לפרסם את שמותינו", הסבירו לי כשנפגשנו בברלין. "יש לנו באיראן הורים ואחים. אם נדבר על המצב האמיתי במדינה, יעצרו מיד את קרובי המשפחה שלנו. ממילא השלטונות כבר יושבים עליהם". האחת עוסקת כיום בעסקים, השנייה ברפואה (הפרטים כלליים במכוון, למניעת זיהוי). "היינו בטוחות שסוף־סוף נצליח להתראות עם נרגס, אפילו לזמן קצר. שתבוא, תחבק את ילדיה ובעלה, תופיע לפני קהל גדול ותחזור בלית ברירה לאיראן, כי השלטונות שם מחזיקים במשפחה שלה כבני ערובה", הן מספרות באכזבה. לצד החברות הטובות המתינה למוחמדי בלונדון גם שירין עבאדי ‑ מי שזכתה , והפכה 2003 בפרס נובל לשלום ב־ לאיראנית הראשונה ולאישה המוסלמית הראשונה שקיבלה את הפרס המכובד. עבאדי, עורכת דין ושופטת לשעבר במקצועה, היא גם מייסדת "המרכז למגיני להגיע לבקר אותה שם, מחשש שייעצר, ושני ילדיה מנועים לפי שע כניסה לאירא . יהיה עליהם להמתין נתיים נוספות אחרי הגלות, עד שיוכלו לבדוק אם מוחמדי תקבל אישור יציאה מאיראן או לקוות הש טון האכזרי ייפול סוף סוף ושערי בתי הסוהר ייפתחו. × × × ימי האבל על עשרות 40 השבוע, בתום אלפי המפגינים שנרצחו בגל המחאות ברחבי איראן, התחדשו גם המהומות בקמפוסים הגדולים. צילומי עימותים בין כוחות הבטחון לבין המפגינים – ללא שימוש בנשק תועדו באוניברסיטת טהראן, במכון למדעים מדויקים באוניברסיטת אל-אמיר אל-כב ר, במכון שריף לטכנולוגיה ובאוניברסיטה לתעשיה ומסחר, כולן בטהראן. גם במשהד היו הפגנות, ובסרטון שהופץ ברשתות חברתיות נראים הסטודנטים כשהם צוע ים במקהלה “המנהיג הרוצח” ו”מוות לדיקטטור”, כשהכ ונה לשליט העליון, עלי חמינאי, ונו אים את דגלי "האריה והשמש", סמלה של איראן שלפני המהפכה זכויות האדם" ברפובליקה האיסלאמית. כשהחליטה לעזוב את איראן ולהשתקע בלונדון, היא מינתה את מוחמדי כסגנית מנכ”לית הארגון, המתמקד בדיכוי המתמשך של הנשים האיראניות. הקשר בין שתי הזוכות בנובל הלך והתהדק לאורך שנות המאבק המשותף. גם בתה הבכורה של עבאדי, מספרת ס’, נקראת נרגס, "וזה קירב ביניהן עוד יותר. גם בגלל זה עבאדי נוהגת לכנות את

צילומים: איי־פי, איי־אף־פי

נובמבר האחרון, בתום הליך מסובך וארוך שכלל פעילות מאחורי הקלעים של מוסדות האו"ם בניו־ יורק ובז'נווה ובכירים כלל אחרי ביקור ההורים, להוביל אותך בעיניים קשורות לחדר סגו או לחצר הכלא. כאן ייחרץ גורלך - ו שיוציאו אותך להורג, או שיעשו הצגה כאילו מוציאים אותך לה רג וברגע האחר ן יחזירו אותך לתא, עד הפעם הבאה. זה ס ג של שעשוע ס יסטי שפיתחו שומרי הכלא". × × × למשפח 1972 נרג'ס מוחמדי נו דה ב־ מהמעמ בינוני במחוז זנג'אן, המר חק ק"מ מצפון מערב טהרן. שם, כלא 200 מק מי, שה נאים ב ידוע ם כקשים במיוחד, היא גם צפויה לבלות את שבע וחצי השנים הקרובות. אביה, עלי, נפטר פני שנתיים בגיל , כש ייתה כלא. מוחמ י לא יבל 90 היתר להשתתף בהלוויית . אחיה הבכור, חמיד יזא מוחמד, הוא מי שמטפל היום בעני ני ואחראי לקשר עם העיתונאים הזרים, ארגוני זכויות דם, מוסדות נשיאות ווועדת פרס נובל שחוזרת ושולחת כל מספר חודשים לשלטונות איראן דרישה לשחרר אותה "כי ה א פועלת למען דמוקרטיה, ערך נעלה וחשוב". בתום לימודיה בבית ספר תיכון לבנות בזנג'אן נרשמה לאוניברסיטת האימאם חומייני במחוז קזוו ן, שם למדה פיזיקה והוסמכה כמהנדסת. כבר אז הייתה אחת ממייסדות ארגון המחאה הסטודנטיאלי "תש קול", והחלה לנהל דיונים על זכויות אדם ולצאת להפגנות. במקביל, חברה לארגון סטודנט ם נוסף שעסק בטיפוס על ההר ם הגב הים של איראן, עד ש אסר ע יה להמשיך לעסוק ב עילות הספורטיב ת, מחשש שתסחוף אחריה לקבוצת המחאה גם את חבריה מטפסים. למרות הטרדות הש טונות, מוחמדי המשיכה בפעילות אנטי־ממסדית ואף נעצרה פעמיים במהלך הלימודים, אחר שמנהלי האוניברסיטה ה שינו עליה טונות. עוד כסטודנטי נהגה מוחמדי לפרסם מ מרים על זכויות נשים בשבועון "אל פיאם", מעין גרסה איראנית ל"לאשה", בוועדות לזכויות אדם באירופה ‑ הייתה אמורה נרגס (נרקיס, בפרסית) מוחמדי, , 2023 כלת פרס נובל לשלום לשנת להתאחד סוף־סוף עם משפחתה בפריז. כולם קיוו שמתנגדת המשטר ולוחמת החופש האמיצה, שלא ראתה את בעלה , תוכל 2015 ושני ילדיה התאומים מאז לעלות על מטוס של אחת מחברות התעופה הזרות שפועלות עדיין באיראן, ולהמריא משם לביקור באירופה. אלא שלמרות המאמצים, מוחמדי לא הגיעה למפגש המיוחל. במקום להתייצב כאורחת הכבוד בוועידת עתיד הדמוקרטיה שאותה ניהלה מזכירת החוץ האמריקאית לשעבר, הילרי קלינטון, ולצעוד על השטיח האדום בפסטיבל הסרטים בברלין בסוף השבוע שעבר ‑ היא הובאה בפני שופט. מתחנת המעצר בעיר משהד, הועברה זוכת פרס הנובל במכונית משטרה לבית המשפט בזנג'אן שבמערב איראן. הקראת גזר הדין נמשכה דקות ספורות בלבד. העונש: שבע וחצי שנות מאסר - שש מתוכן על "הפצת שקרים וקשירת קשר נגד ביטחון הרפובליקה האיראנית" ועוד שנה וחצי על "בגידה בערכי המהפכה האיסלאמית". היא נעצרה בפעם האחרונה בדצמבר, תוך הפעלת אלימות מזעזעת, במהלך טקס האזכרה לעורך דין האיראני חוסרו עליכורדי, גם הוא פעיל זכויות אדם, שנמצא מת בנסיבות לא ברורות במשרדו לפני פחות משנה. צעירי הבסיג', מיליציית המתנדבים הכפופים למשמרות המהפכה, התערבבו בקהל הגדול שהגיע לאירוע כשהם לבושים בגדים אזרחיים, ואז שלפו מתוכו את מוחמדי. בעקבות המעצר האלים הודיעה הוועדה הנורווגית לפרס נובל לשלום כי מוחמדי הייתה קורבן ל"התעללות מסכנת חיים" מצד הרשויות האיראניות. בהתבסס על "דיווחים אמינים" כי היא הוכתה CNN מסר נציג הוועדה ל־ ב

שוב ושוב במקלות ובאלות, נגררה בשערה, תוך תלישת חלקים מקרקפתה, והוכתה בתוך הרכב שאליו הובלה. בהודעת הוועדה נכתב עוד כי היא "ספגה עוד ועוד בעיטות באיבר המין ובאזור האגן, מה שהותיר אותה נטולת יכולת לשבת או לזוז ללא כאב חמור". מוחמדי אושפזה בבית החולים, שם זיהו אצלה אוושה בלב, אך השלטונות הורו למנוע ממנה תרופות. עוד ציינה הוועדה כי לפי דיווחים שהגיעו לידיה, מצבה הפיזי כיום "מעורר דאגה עמוקה". היא ככל הנראה לא 53 מוחמדי בת ה־ רק האסירה המפורסמת ביותר, אלא גם היא 1998 הוותיקה ביותר באיראן. מאז פעמים ושהתה, בהפסקות, 13 נעצרה כעשר שנים מלאות בבתי סוהר ובתחנות מעצר. השופטים גזרו עליה במצטבר אמנם שנות מאסר, אבל כמקובל ברפובליקה 44 האיסלאמית, היא משתחררת מוקדם יותר, רק כדי להיעצר שוב בהקדם. את רוב תקופת המאסר העבירה זוכת פרס נובל בכלא אווין האיום בטהרן, באגף המיוחד לאסירות פוליטיות, שם גם כתבה את הספר "עינויים לבנים" על ההתעללויות הגופניות והפסיכולוגיות שעוברות האסירות האיראניות. במקביל עבדה על תסריט לסרט דוקומנטרי באותו שם, המתאר את חיי היומיום מאחורי הסורגים. הספר והתסריט מתבססים על העדויות שגבתה מחברותיה האסירות, שחשפו בפניה את סיפורי הזוועה על חוקרים אלימים, מעשי אונס קבוצתיים, עינויים, מניעת תרופות ושימוש במעצרי שווא של בני משפחותיהן, בהם גם ילדות קטנות שעברו התעללויות כדי להפעיל לחצים על אימהותיהן ואחיותיהן. חלק מהעדויות נגבו גם מאסירות משוחררות בתקופות הקצרות שבהן שהתה מוחמדי מחוץ לכלא, שתרמו לה עוד ועוד סיפורים מקפיאי דם. הסרט, שהושלם בידי גולים איראנים, הוקרן לראשונה בגרמניה. × × × בפסטיבל ברלין, שיצא לדרך באמצע החודש, המתינו למוחמדי לשווא גם כשהיא דורשת להסיר את חובת עטיית הצ'דור (סוג של רעלה כבדה) על ראשן. השלטונות מצידם ה שיכו ל זהיר את מוחמדי "לא חצות את הגבולות" תוך שהם מ בירים מסר דומה לבני משפחתה ומאיימים כי "אם היא תמשיך להתעקש, נעצ אותה". ואכן, כשמוחמדי החריפה עוד יותר את הטונים במאמריה, היא נעצרה פעמיים אשמת הסתה ואחיה חמיד ריזא זומן תחנת המ טרה. אבל וחמדי לא נרתעה ולא הפסיק לכתוב. היא המש כה לפרסם מאמר ם בשבועונים נוספים, תמיד על זכויות האזר ומעמד הנשים, עד שאותם עיתונים נסגרו בהוראת השלטונות. פגשה את העיתונאי תאגי רחמני 1999 ב־ שנים, גם הוא מתנגד 15 המבוגר ממנה ב־ שנ במצטבר, 14 משט ש שב בכלא ונישא ל כעבור תקופ קצרה. השניי הביאו לעולם ת ומים, בן ובת בשם עלי וק אנה, שגם תייצבו במקום אמ לקבל את פרס נובל, שה ענק לה כשהייתה שוב בכלא. לפ י כעשר שנים הגיעו השל ונות לרחמני, ודרשו ממנו להוציא את ילדיו מאיראן “כדי שלא יבולע להם”. בתחילה וא מחה, וביקש להישאר ולהמתין לשח ורה של אשתו, לא שמוחמדי התעקשה שיעזוב איתם מיד, “למען טחון הילדים”. באחד מביקוריו הנדירים בכלא, יא הזכירה לו שבמידה וייעצר התאומים יועברו לחזקת קרו ת משפח , “וזה רע מאד לילדים קטנים, ששני הוריהם נמצאים מאחורי סורג ובריח”. מ חמדי עוד הספיקה להיפרד מילדיה ובעלה שהש קע בפריז ולא התראו מאז. א’ חבר ה של מוחמד נזכרת איך ביקרה א התא מים בני החמש, בעוד הוריהם מרצים מאסר. “זה לא נורמלי ששני ההורים שלהם יושבים בכלא ואין לילדים הקטנים כתף להניח ע יה א הראש לבכ ת על הגורל ה ומלל של ם”, סיפרה. כרגע, אין ממש צפ לאיחוד משפחתי. גם לאחר שתשתחרר, אמורה מוחמדי לצאת לגלות פנימית באיראן, בעיר חוסף, השוכנת באזור כפרי דליל תושבים שתנאי המחיה בו קשים. בעלה ל יוכל

"כרגע השם היחיד שמוזכר לטובה בהפגנות הוא זה של בן השאה, מוחמד רז פהלווי", אומר ס'. "למרות זאת, יש לי רושם שיועצי טראמפ כבר סימנו גם דמות אחרת, שנמצאת עכשיו בתוך איראן. אם תיחשף זהותו, הוא יישרף על המקום וידאגו להעלים אותו לנצח"

“יודעת בדיוק מה נרגס עוברת". שירין עבאדי "כשאסירה חדשה נכנסת לתא, מתלכדת סביבה מיד קבוצת ותיקות ומלווה אותה בעדינות", מספרת א'. "היא מגיעה תמיד בפנים חיוורים ועיניים שטופות בכי. אם לרוע מזלה היא גם צעירה ויפה, יקראו לה בהמשך ל'שיחה' אצל הסוהרים שם היא תיאנס שוב ושוב"

כל זה לא מעורר הרבה תקווה אצל תקי רחמני בעלה של מוחמדי, שמתקשה לראות את היום שבו יוכלו להיפגש. כרגע, היא אמורה לרצות שבע וחצי שנות מאסר, ואחריהן שנתיים וחצי של גלות מדברית בחוסף הנידחת. הטלפון לא יוחזר לה וגם המחשב. גם בתום עונש ההגליה הפנימית, נאסר על מוחמדי לטוס לחו”ל למשך שנתיים נוספות, בעוד על ילדיה התאומים נאסר לחזור לאיראן ובעלה חושש מעונש המאסר התלוי ועומד נגדו במולדת. "רק חילופי שלטון אמיתיים יוכלו לפתור את

האסלאמית. בידיעה שהממשל האמריקני מפעיל מצלמות מהאוויר, כוחות הביטחון נמנעו הפעם מהרג מפגינים והמעצרים הבודדים התבצעו הרחק מהקמפוסים. במקביל, השלטונות שוב מערימים קשיים בהפעלת רשת הטלפונים והרשתות החברתיות. א’, בוגרת כלא אוין, מספרת לי שאחיה משתתף בהפגנות באחת האוניברסיטאות באיראן. "יש להם קבוצה קבועה של סטודנטים וסטודנטיות כמובן, כי הנשים אצלנו לא מוכנות לוותר”, היא מדגישה.

27. 02 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 44 27. 02 . 026 ׀ ימ ים 7 ׀ 3

Made with FlippingBook - Online magazine maker