ידיעות אחרונות 7 ימים

>>

מאיה: "כשאת יוצאת לפעילות, את לא חושבת על הרע שעלול לקרות. יש לך משימה מוגדרת ויש לך מטרה מול העיניים, שאת עושה הכל כדי לכבושאותה". אבל בואו נשים שנייה דברים על השולחן: אתן פו ־ עלות מעבר לקווים, חס וחלילה עלולות ליפול בשבי, והיום יותר מתמיד אנחנו יודעים מה אישה בשבי עלולה לעבור. "אם אתפס חלילה בשבי, אז זה יהיה בגלל פעילות שעשיתי למען המדינה שלי. ואם זה משהו שצריך לקרות בשביל להבטיח את הביטחון של המדינה שלי - אז זה חלק מהתפקיד שלי". × × × לכאורה, אחרי שנשים טייסות הפציצו באיראן, ג � באוקטובר וסיפורי ה 7 טנקיסטיות נלחמו בעוז ב ג בורה של התצפיתניות או של המג"דית אור בן יהודה ורבות אחרות כבר ידועים לכל – הדיון על נשים בצבא היה אמור להיות כבר חתום. אבל אלו ימים שבהם יש גורמים פוליטיים ששוב מציפים את סוגיית שירות הנשים בכלל, וביחידות לוחמות בפרט. סגן ר' למשל מגיעה מהמגזר הדתי, שבו רבות מהנשים לא מתגייסות לצה"ל. גם המסלול שלה היה כזה בהתחלה. "התחלתי בשירות לאומי, הייתי מדריכת טיולים בבית ספר שדה", היא משחזרת. "הייתי משמעותית שם, אבל אז הסתכלתי על חיילים ברכבת וחשתי קנאה. רציתי להיות כזאת – שווה בין שווים. ביטלתי את פטור הדת שלי והת ג גייסתי לחיל האוויר. שם הבנתי מה זה להיות חלק מקבוצה עם מטרה". מה דעתכן על הביקורת והקמפיינים נגד גיוס נשים ללוחמה? אורלי: "בתור בחורה דתייה אני אומרת: זה שלהם, שמה', שאומר שלכל ְ ּ לא שלי. יש ספר שקוראים לו 'הנ אדם יש ייעוד - ואני מאמינה שזה הייעוד שלי. אם החברות שלי מהאולפנה יידעו מה אני עושה בצבא, הן ממש לא יאהבו את זה". מאיה: "אני לא מסכימה עם הביקורת הזו. כל אחת מאיתנו נלחמה על המקום שבו היא נמצאת. אני מר ג גישה שאני נלחמת על המדינה שלי, והמשפחה שלי מפרגנת. העובדות מדברות בעד עצמן – תראו כמה נשים יש היום בצה"ל בטיס, בשריון ולוחמות בקר ג ." 504 קל. ועכשיו אנחנו גם ב־ אורלי: "בואי נאמר שיש סיכוי שאם אנשים של ג מדתי איתם יזהו אותי בצילום בכתבה — הם לא יהיו גאים בי, בלשון המעטה. זה נוגד את הדרך ותפיסת העולם שלהם. יגידו שבנות לא צריכות להיות בצבא ובטח לא כלוחמות. קשה לי לשמוע את הדעה הזאת, וקשה לי לקבל אותה". סגן ר': "בתור דתייה, זה שאני לא מסכימה עם המ ג תנגדים, לא אומר שאני לא אוהבת אותם". ואיך התחושה שאתן מסכנות חיים, אבל יש כאלו שבכלל חושבים שאתן לא צריכות לשרת? "זה מעצבן. הייתי רוצה להגיד שאני מבינה, אבל זאת לא המציאות. בסוף להיות חלק מהמערכת הזו הייתה בחירה שלי". מאיה: "זה מעורר הרבה רגש. אני פונה לכל בת שמרגישה שיש לה אופי של לוחמת: אם את מתלבטת ח' אותך או בגלל הס ֵ ּ ת ַ כי מפחידים אותך שזה לא 'יפ ג כנות – קומי, תתעוררי על המטרה שלך. לכי עם הלב. ביחידה הזו אני מתפתחת מבחינה שכלית, גופנית וע ג רכית. אני לא עם אותו סל ערכים שהיה לי לפני כן". מרגישות את כובד המשקל? פיילוט ראשון, ומה יהיה אם זה ייכשל? מאיה: "אנחנו רואות את החשיבות הרבה של זה. אנחנו אלה שפתחנו דלת חדשה ללוחמות שיבואו אח ג רינו ושברנו את תקרת הזכוכית".

מימין לשמאל: “אורלי", סגן ר', “מאיה" ו"ענת". “אנחנו פה, באנו לעשות היסטוריה"

צילומים: זיו קורן

ענת: "עצם זה שאני בוחרת להיות לוחמת, יש לי אחריות על הכתפיים". אורלי: "אם לא יהיה גיוס נוסף של בנות אחרינו, אבין שלא עשינו את העבודה שלנו כמו שצריך". ומה ייחשב כישלון אישי עבורכן? מאיה: "ויתור". × × × 8200 יחסית ליחידות אחרות במודיעין, ובראשן 7 יצאה נקייה מכתם מחדל 504 וחטיבת המחקר,

באוקטובר. הסיבה לכך פשוטה: לפני כמה שנים הוחלט שאיסוף המודיעין האנושי ברצועת עזה יהיה נחלתו הבלעדית של שב"כ. אחד הלקחים המרכזיים 504 שהופקו אחרי השבת השחורה היה להורות ל־ לחזור להפעיל סוכנים גם ברצועה. "לאחר הכישלון באוקטובר, היחידה נכנסה לעולמות חדשים", 7 של מסביר סא"ל י', מפקד מרחב הלוחמים ביחידה. "היחידה שינתה את התפיסה שלה על המסוגלות שלה, והוחלט להגדיל את היכולות שלה ולהפעיל סוכנים בחזיתות נוספות. בעקבות המלחמה היחידה הכפילה את כוחה, והיא פועלת כיום בלבנון, בסוריה, ביהודה ושומרון ובעקבות המחדל, אנחנו מפעילים סוכנים גם בתוככי עזה". ואתם שם? 504 סגן ר': "אנחנו כבר בעזה, נמצאים בשגרה שם. הייתה חלק משמעותי במלחמה — הייתה פעילות נק"ז (נקודת זיכוי), כלומר סינון של האוכלוסייה האזר ג באוקטובר, מי פעיל 7 חית וניתוח של מי היה שותף ב־ חמאס ומי לא מעורב. לקחנו גם חלק מודיעיני בנושא השבויים". 7 באוקטובר שייכות ל־ 7 מאיה: "הפאשלות של באוקטובר. מודיעין זה דבר גדול. לאורך כל ההיסטו ג ריה היה מודיעין, ואנחנו פה. באנו לעשות היסטוריה". הן יודעות שהשינוי לא יהיה קל. "הבנות צריכות לעבוד קשה יותר בשביל להיות ראויות", מודה סגן ר'. ועד שזה יקרה, עד שאחרון הלוחמים ביחידה יראה אותן כשוות בין שווים, לפחות יש להן זו את זו. יחידות מיוחדות יוצרות גם חברויות מיוחדות, בונדינג שקשה למצוא במקומות אחרים. זה תקף, ואולי אפילו יותר, בין נשים לוחמות. ענת: "אנחנו לוחמות אחיות. תמיד אחת בשביל השנייה. גם בסופ"שים בבית אנחנו מתכתבות ונפג ג שות. אנחנו שותפות סוד אחת של השנייה. כשנמצאים יחד כל היום כמעט שנה, ועוברים הכל ביחד - הופכים למשפחה אחת גדולה. לומדים לחיות איתן ולתמוך בהן". אורלי: "בכל סוף שבוע אנחנו עם מסכות קרם פנים, יושבות, מקשקשות, מוציאות גבות ושערות. אנחנו משפחה חזקה". ענת: "החברות הכי טובות שלי מהבית כבר לא מכירות אותי כל כך טוב כמו החברות כאן". מאיה: "חשוב לנו לשכנע בנות בבית שנמצאות לפני גיוס שזו חוויה מעצימה. אנחנו קבוצה של בנות חזקות שמחזקות אחת את השנייה פיזית ומנטלית. רמת ההיכרות שלנו היא לא דבר שמשיגים בכל מקום. אנחנו רבות כמו אחיות וישר שוכחות. ממש משפחה אחת גדולה". סגן ר', עוד רגע המסלול מסתיים. מה התחנה הבאה שלך? תקבלי קבוצה חדשה של לוחמות להכשרה? "זה הצוות שלי", היא מחייכת, "אין לי צוות אחר. × אני ממשיכה איתן לשטח". shosh-m@yedioth.co.il

בפעילות מעבר לגבול יש לא מעט פחד, והן לא מסתירות את זה. "אני לא מרגישה "אורלי": שאני סופרוומן. אני אישה פשוטה, שקיבלה הכשרה מעל ומעבר, אבל עם חששות, ואנושיות, ויש לי פחדים ויש לי כעסים, וזה כל היופי. אז אני לא חושבת מה חלילה יקרה לי, אלא רק על איך לתרום ולהיות משמעותית"

20 . 03 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 36