ידיעות אחרונות 7 ימים

>>

צילומים: דוד רובינגר, יונתן בלום, אלכס קולומויסקי

"ככל שאני יודע, זאת התמונה השלמה או הכמעט שלמה של מה שקרה". זמיר אז והיום

סכסוכים והסוגיות אותן סוגיות, ועדיין הכל הולך ונ ־ עשה הרבה יותר רועש, מהיר ועצבני. "כתבתי את הספר לא רק, וגם לא בעיקר, כי פרשת האוטובוס היא סיפור מעניין", אומר זמיר, "אלא משום שלדעתי המשמעויות שלה רלוונטיות גם להיום. בעי ־ ניי יש חשיבות לספר, בעיקר כלפי הדור הצעיר שאולי בקושי שמע על הפרשה הזאת, שיראה, יידע ואולי יפיק את הלקח מהאפשרות של שימוש לרעה בכוח השלטון - ישנה האמירה המפורסמת של לורד אקטון, שאמר 'כוח נוטה להשחית, וכוח מוחלט משחית באופן מוחלט'. ראיתי את זה קורה במסגרת מילוי תפקידי כיועץ המשפטי לממשלה, וחשבתי שזה לקח שאני לא צריך לשמור אצלי בפנים - ובמיוחד לאחר שה ־

הראשונה", ובהם פרטים על התפקוד (הלא־בדיוק מעורר כבוד) בפרשה של ראש הממשלה שמעון פרס, שניסה לעשות הכל כדי לא לחקור את שב"כ, ובסוף הביא לפיטורי זמיר. לא בדיוק סיפור שימלא בגאווה את הצד שכיום רואה את עצמו כמשמר היועמ"שית. כך גם לגבי פרטים נוספים על התנהלותו של "גרון עמוק" - המדליף האלמוני שהביא את הפרשה לידיעת הציבור, וזהותו לא ידועה עד היום. אבל הסקופים הם לא העיקר. שני סבבי הכתיבה, והעשורים שעברו ביניהם, הופכים את הספר ליותר מאשר עוד ממואר של עוד לשעבר. זה לא ספר זיכ ־ רונות ולא ספר היסטוריה - זמיר שולח יד אל העבר בחזרה אל ההווה, מכריח את 300 ומושך את פרשת קו

"הממשלה לחצה עליי ככל שיכלה. באו, דיברו, צעקו, שיקרו, איימו - אבל עשו את כל זה - אני כבר הודעתי על הרצון שלי לסיים את תפקידי, אז לא יכלו לאיים עליי בנוסף, מה בפיטורים. שמאוד הקל עליי לעמוד בלחצים זה שכנוע פנימי 'יקרה עמוק. אמרתי, אשר יקרה, זו הדרך בה צריך ללכת'"

לקדם 2023 ממשלה החליטה בינואר 2025 את ההפיכה המשטרית, ובשנת לפטר את גלי בהרב־מיארה מתפקיד היועמ"שית ואת רונן בר מראשות שב"כ, משרה שעמדה במוקד פרשת ק � - זו המטרה העי 300 האוטובוס בקו רית של הספר הזה". ראש שב"כ, משרה שבפרשת קו כ � הייתה שורש הבעיה, היא ע 30000 שיו הדבר שיש להגן עליו? "כגוף שאין לו גבולות, השב"כ יכול היה להיות, והיה, איום על הד ־ 300 מוקרטיה, אבל בעקבות פרשת קו מעלות. לדעתי, 180 הגלגל התהפך ב־

הקורא להביט מחדש בכמה מהרעות החולות של מדינת ישראל, ובראשן הקדושה המוגזמת, המעוורת לעי ־ תים, של "צורכי הביטחון", העולה לא פעם על צרכים וערכים אחרים; עוסק בתקנות לשעת חירום, בצ ־ נזורה, במערכת היחסים בין שב"כ לראש הממשלה ובסכנה הטמונה בהן; וכמובן, איך לא, במערכת היחסים המורכבת בין הממשלה ליועץ המ ־ שפטי לממשלה, שנמשכת מאז קום המדינה ברמות שונות של התלקחות. בשלל דוגמאות מסחרר - מפרשת טוביאנסקי בקום המדינה, דרך פרשת

שומר סף שסולק. רונן בר

במבט לאחור, ההשלכות של פרשת השב"כ היו חיוביות וחשובות מבחינה ציבורית. זה לקח כמה שנים, ושב"כ הפך מאיום על הדמוקרטיה לשומר הסף של הדמוקר ־ טיה. בין היתר בעקבות ועדת חקירה, פסקי דין וחקיקת ), שקבע את התפקיד והסמכויות 2002 חוק השב"כ (ב־ של שב"כ, מה מותר ומה אסור לו לעשות, וקבע במפו ־ רש שלשב"כ אסור לשרת אינטרסים מפלגתיים והוא מופקד על הדמוקרטיה בישראל. ההחלטה לפטר את שומרי הסף - רונן בר, ראש השב"כ, והיועצת המש ־ פטית לממשלה גלי בהרב־מיארה, אף שלפי החלטת בית המשפט העליון היא בלתי חוקית - היא חוליה בשרשרת שנועדה להשליט את הממשלה על השירות הציבורי, וכפועל יוצא גם על הציבור עצמו. לצורך זה, הממשלה פועלת לסלק מדרכה שומרי סף שמקשים עליה לעשות את רצונה". הספר מתייחס גם למינוי של זיני לתפקיד ראש י � קובע כי "הש 2002 השב"כ. אמנם חוק שב"כ משנת

הדולרים של לאה רבין, בר־און חברון ועוד - סוקר זמיר את תולדות הסכסוך החוזר על עצמו בכל דור ודור בין היועמ"ש לממשלה, מבן־גוריון ועד היום, ומראה שנתניהו ובהרב־מיארה לא המציאו כלום - ובעיקר, ובאיום שהיווה השב"כ 300 זמיר משתמש בפרשת קו של אז על הדמוקרטיה כדי לדבר על הסכנות העומדות באוקטובר, 7 בפני הדמוקרטיה הישראלית כיום, פוסט־ ובימי המהפכה המשפטית. זו הסיבה לכך שהספר הזה, כאמור, מפחיד פעמיים - פעם ראשונה כשמסתכלים שנה אחורה, ופעם שנייה כשמביטים איתו 40 בעזרתו י � , על פי זמיר, היא לא רק ס 300 קדימה. פרשת קו פור על משהו שהיה ונגמר אלא תמרור אזהרה לעתיד. הציר הזה שעליו נע הספר של זמיר, מהעבר אל ההווה, והשימוש שהוא עושה בסכנות העבר כדי להמחיש את אתגרי העתיד - כמו ההכרח להקים ועדת חקירה ממלכתית ועוד - הם מרכז הכוח של הספר בעיניי. שום דבר לא באמת משתנה באופן מהותי, הסכסוכים אותם

20 . 03 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 46