ידיעות אחרונות 7 ימים

פנטה ועם ממריצים כמו ריטלין, ויוואנס ואטנט. הם לוקחים את כל זה ומערבבים עם אלכוהול, וזה מאוד מגביר את האפקט עבורם". × × × הצרכנים בשוק השחור של התרופות בערוצי הטלגרם לוקחים סיכון גדול מאוד. גם אם המוכר מצהיר כי "מדובר באורגינל", אין דרך לדעת אם לא מדובר בזיוף, ואולי כזהשמסכן חייםממש. ואפילו אם מדובר בתרופות מקוריות – לא ברור באילו תנאים נשמרו. זריקות ההרזיה, .24/7 למשל, צריכות להישמר בקירור מי ערב לכך שאכן נשמרו בטמפרטורה הנכונה אצל הבחור האנונימי מהטלגרם? גם המינון הוא לא בהכרח מה שכתוב על האריזה. "אבל אנשים שמשתמשים בערוצים האלה לא מתלוננים", אומר פפו. "הם לא הולכים לא למשטרה ולא למשרד הבריאות – אז זה נשאר מתחת לרדאר". אבל הסכנה המרכזית היא כמובן ההתמכרות. כאשר התרופות ניתנות על ידירופא, המטופלבמעקב. אלאשבטלגרם אין מי שיאמר למטופל "עצור, זה מסוכן". זה כמובן נכון לגבי האופיואידים, אבל גם לגבי תרופות השינה וההרגעה. "בנזודיאזפינים (תרופות פסיכואקטיביות מרגיעות כמו קלונקס, קסנקס ובונדורמין – ג"א) הן תרופות עם השפעה מאוד חזקה שעלולות לגרום גם להפסקות נשימה ואף דום נשימה ולמוות", אומר רופא השינה פרופ' גיללס־הלל. אבל גם לתרופות הבטוחות יותר עלולות להיות תופעות לוואי לא נעימות. פרופ' גיללס־הלל: "אנשים שמשתמשים בתרופות כאלה בצורה לא נכונה עלולים לחוות בלבול במהלך היום, ישנוניות מוגברת, טשטוש ומצבים דיסוציאטיביים". ויש סיכון נוסף שפרופ' לב־רן מדגיש: הרגל שבדלת. ברגע שמישהו נכנס לשוק הלא־חוקי, הוא נחשף לכל התפריט שערוצי הטלגרם מציעים. "אדם נכנס לפעמים לסופר לקנות קילו עגבניות וקונה על הדרך גם לחם וביצים", הוא ממשיל. "אדם שרצה כדור שינה מוצא ליד זה ריטלין במבצע, והוא חושב לעצמו, אולי זה יעזור לי לעבוד על הפרויקט הזה שאני צריך להגיש עד סוף השבוע, אז הוא מוסיף גם את זה לסל, ומשם האצבע קלה על המסך גם בפעם הבאה". מה עושים? מלבד אכיפה ופעולות משטרתיות, לדברי טלי יוגב מהרשות לביטחון קהילתי, המדינה יכולה לעשות יותר על מנת לנטר תרופות מרשם: לקצר את משך הזמן שבו ניתן לנצל מרשמים ידניים, לעדכן את מחשבי כל בתי המרקחת ברגע שאדם ניצל מרשם כדי למנוע שימוש כפול בבתי מרקחת שונים, ועוד. "אבל בסוף הסיפור הוא לזכור שלעיתים תרופות מרשם הן רק עזרה ראשונה כדי להפחית סימפטומים, ולא פתרון ארוך טווח", היא אומרת. "המערכת הרפואית צריכה תמיד להציע את האופציה של טיפול ותמיכה רגשית ונפשית. הכדורים לבדם לא יפתרו את × הבעיה". וגם לא את המלחמה הבאה. guy-as@yedioth.co.il

מאוד בערוצי הטלגרם בעת המלחמה. כמה זה פשוט? הנה שיחה שניהלנו השבוע עם ערוץ הטלגרם המתכנה "עולם הבריאות": "היי, מה אפשר לעזור?" צריך סטילנוקס לאזור צפון ים המלח / מעלה אדומים. אפשרי? "מעלה אדומים כן". כמה כדורים? כדורים. יעלה לך 14 "קופסה סגורה כולל משלוח". 500 סטילנוקס היא תרופה פופולרית המסייעת לשינה. הקופסה שהוצעה לנו שקל עולה, למשל בבתי 500 למכירה ב־ שקל בלבד. 14.02 המרקחת של מכבי, אם כך, מדוע להסתכן ולהזמין בטלגרם? ראשית, המלחמה – ובוודאי זו הנוכחית – אכן פוגעת לישראלים פרופ' שהם 2023 בשינה. כבר בדצמבר חשן־הלל, חוקרת קבלת החלטות מבית הספר למינהל עסקים של האוניברסיטה העברית, יצאה למחקר בנושא. היא צירפה את בעלה, הרופא וחוקר השינה פרופ' אלכס גיללס־הלל, ואת החוקרת ד"ר הדר נפתלוביץ לביצוע מחקר מעקב שינה מתמשך למדגם מייצג של האוכלוסייה. "אף אחד לא חקר קודם את השפעת המלחמה על השינה בעורף. הדבר היחיד שמצאנו, זה מאמר אחד מאנגליה עם סיפורים של אנשים שלא מצליחים לישון בתחנות רכבת בזמן מלחמת העולם השנייה", היא אומרת. "גילינו שלמלחמה יש השפעה אדירה על השינה של האזרחים". במחקר הושוו נתונים של הלמ"ס, שהצביעו על נדודי שינה קליניים בשיעור של כשבעה אחוזים מהאוכלוסייה לפני המלחמה, לתוצאות השאלון שמילאו המשתתפים בדצמבר . התוצאה: גידול של למעלה מפי 2023 אחוז מהנבדקים נמצאו מעל לסף 25 .3.5 הקליני של נדודי שינה (אינסומניה). ביוני אשתקד, במהלך מבצע עם כלביא, שיעור האינסומניה באוכלוסייה הגיע אחוז. 41 לרמה גבוהה במיוחד של "הגבוהה ביותר אי פעם", לדברי חשן־

חבילת ריטלין. "זה לא יעשה אותך לסופרמן"

ullstein bild / צילום: גטי אימג'ס

"יותר מזה, גם אחד שמשיג מרשם ואת היתר 20 כדורים, צורך 60 חוקי ל־ הוא מוכר, וכולם כבר יודעים למי לפנות". זה דבר נפוץ שאנשים קונים שלא דרך בית מרקחת? "כן. משיחות עם מטופלים עולה שזה נפוץ מאוד. אבל זה בדרך כלל לא יהיה תרופות הרגעה ושינה, שהן זמינות מאוד והרופאים בקהילה יודעים לתת את המענה כשצריך. זה נפוץ למשל בזריקות הרזיה, שאז מי שלא מצליח להשיג מרשם פונה לערוצים האלה". השאלה היא למה תרופות שכל כך קל להשיג עדיין פופולריות בשוק השחור. ישנם כמובן הצרכנים הנורמטיביים, שלא ישנו כמה לילות ורוצים תרופה דחוף, לא משנה המחיר ועזוב אותנו עכשיו מרופא. אבל יש גם קבוצה נוספת: שוב, המכורים, שבעת מלחמה נתקלים לא פעם בקושי בזמינות סמי הרחוב. "בשוק השחור תפסנו יחד עם המשטרה שהרבה פעמים מוכרים את התרופות האלה בכדורים בודדים. כל כדור בעשרות שקלים", אומר ד"ר ברקוביץ'. מה הם עושים עם זה? "משתמשים כבדים ומכורים לסמים מרסקים את הכדור, ככה הוא פחות נספג בכבד, ומערבבים אותו יחד עם תרופות לכאבים אורתופדיים כמו ליריקה, או עם אופיואידים כמו אוקסיקונטין או

בידי קופות החולים, אך אינם מפורסמים לציבור – ג"א). "בכל פעם שיש מתיחות ביטחונית יש עלייה בצריכה של תרופות", אומר פפו. אלא שהישראלים, מתברר, כבר ידעו איך להשיג תרופות בטלגרם עוד לפני המלחמה, וכשזו הגיעה, הם הוסיפו לסל שלהם תרופות

הסחר באופיואידים משגשג במלחמה. הפסיכיאטר פרופ' רן: "לתרופות לשיכוך כאב יש תופעות לוואי – שאולי לב משמעותיות של הרגעה וטשטוש שמקילות, גם אם באופן רגעי, את ההתמודדות עם המציאות. וצריך לזכור שכאב הוא כאב, בין אם הוא פיזי או נפשי"

חדשות. "הערוצים הלא־חוקיים בטלגרם מגיעים כבר שנים לפיקים בתקופות של מבחנים באוניברסיטה", אומר הרוקח הבכיר. "בכל פעם שיש תקופות מבחנים יש עלייה בצריכה של אמפטמינים, ריטלינים וקונצרטה למיניהם. אנחנו רואים את זה בבחינות לשכה של עורכי הדין, בבחינות הרישוי של רופאים ובכל בחינות ההסמכה הגדולות". אז יכול להיותשאנשים נכנסו לערוצים האלה כדי להשיג תרופות לריכוז לפני מבחן, ועכשיו כבר יודעים לאן לפנות כשקשה להם להירדם ואין להם מרשם זמין?

הלל. אלא שאף אחד לא יופתע אם גם השיא הזה כבר נשבר בשבועות האחרונים. ומה עם כדורי שינה בזמן הזה? אחוז דיווחו על 11 2023 "בדצמבר שימוש בכדורי שינה, שזה המון. בשגרה זה בסביבות ארבעה אחוזים". ואכן, הישראלים נוהרים לבתי המרקחת ומצטיידים בתרופות הרגעה ושינה. לפי דוד פפו, יו"ר הסתדרות הרוקחים, בשבועיים האחרונים רואים אחוז בצריכה של 30 עלייה של כ־ תרופות מדף מהסוג הזה (נתונים מדויקים על תרופות מרשם מצויים

27. 03 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 50