ידיעות אחרונות 7 ימים

החיים טעם

/

/ נ י רה ו ר ו ת י ר ו ס ו /

חג החירום

חדר שעבר הכשר טחב, "ביצי חמינאי" בצלחת ומגבת על הראש: רגע כדי לספר איך מציינים 2226 לפני ליל הסדר, נירה ורותי קפצו לשנת צאצאינו את מציאות חיינו (ויש גם כרוב ממולא חגיגי, לכאן ועכשיו)

ל ָּ כ ׁ ֶ ש ּ נו ְ ד ַ מ ָ אן ל ָּ כ ִ ת. מ ֹ נו ֹ ו ּ ל ַ ח ַ ה ּ לו ְ פ ָ נ ְ ץ ו ֶ פ ּ ֶ נ ַ ה ׁ יש ְ כ ַ ן י ֹ טו ּ ֶ ב ַ ה ׁ ֶ ש ֹ פו ֹ י", סו ּ ִ נ ּ ֶ מ ִ ק מ ֹ חו ָ ה ר ֶ ר "ז ֵ מ ֹ או ָ ה . ֹ תו ֹ או מנהגי החג "מצוות הטחב". חודש הכשרת הבית: † לפני החג, כל משפחה בישראל מפסיקה לאוורר חדר אחד בבית. המטרה: להגיע לערב החג עם ניחוח עובש תקני ומקורי של . 1962 מקלט ציבורי משנת במהלך ימי החג נהוג אושפיזין הממ"ד: † להסתובב בין השכנים ולהתארח בחדרים הטחובים הללו. המהדרין יושבים שם יחד בשתיקה מוחלטת, כשלפחות אורח אחד חייב ללבוש חולצה תכלת ולשאת ארגז תכול מסתורי ומסקרן עם ריח של פיצה. תיקון שלוש (בשלוש לפנות בוקר): † בדומה לרמדאן, אבל עם הרבה יותר חרדה, קמים בשלוש לפנות בבוקר. אחד מחברי הקהילה לוקח על עצמו את תפקיד המש ח ים והוא מעיר את כולם באמצעות חיכוך ּ כ של שני צינורות חלודים או כל דבר שייצור רעש חזק, מחריד, צורמני וחורק. בתום ההשכמה נפגשים בחדר הטחוב ואוכלים חטיף בחושך בלי להוציא מילה ובלי לצחצח שיניים אחרי. ח � תשכחו מהלבן של חגים א בגדי החג: † רים. קוד הלבוש המחייב הוא טרנינג עם חורים, חולצה שלא קשורה אליו, קרוקס עם גרביים. שמיכת פיקה, חלוק, מגבת האביזרים: † גדולה על הגוף או על הראש. המהדרין חובשים כיפת ברזל ששולפים מהבוידעם לקראת החג. זהו המבחן האמיתי של סעודות החג: † הערב. הארוחה מתנהלת תחת חוקים נוק ח שים של חוסר נוחות. הארוחה תתנהל בח ח לקה בחדר הטחוב, במעגל או בשתי שורות, על כיסאות מתקפלים וללא שולחן. את יתר האוכל בימי החג אוכלים קר ובעמידה ורק בשעות שבין הארוחות. כדאי להימנע ממזון בריא, ממש כפי שעשו אבותינו (אנחנו יעני). בשונה מפסח, כאן נועלים הכיסא החסר: † את הדלת בבריח כפול ומקפידים שיהיו כי ח סאות כמספר האורחים פחות אחד. מישהו או לשבת על הרצפה. ֿ תמיד חייב לעמוד חובה להזמין מצוות "בר הפלוגתא": † לשולחן אדם אחד לפחות שאתם לא סובלים

א ֹ ן. ל ֹ ו ּ ל ַ ח ַ יף ה ִ ג ָ י ְ ת ו ֶ ל ּ ֶ ד ַ ר ה ּ ֹ ג ְ ס ִ ס - י ַ נ ְ כ ִ נ ְ ץ ו ָ ר ְ ד ַ א מ ָ צ ָ א מ ֹ ת. ל ֹ גו ֵ ר ְ ד ּ ַ מ ַ ד ל ֵ ר ֵ ן - י ָ ג ּ א מו ָ צ ָ מ ח יו ָ ד ָ י ַ יח ּ ִ נ ַ ה, י ֶ ד ׂ ּ ָ ש ַ י ה ֵ נ ּ ְ ל פ ַ ח ע ּ ַ ט ּ ַ ת ׁ ְ ש ִ ת - י ֹ גו ֵ ר ה ּ ֶ ב ְ ר ּ ַ מ ַ ל ה ָ כ ְ ת. ו ֹ ו ּ ק ּ ַ ר ד ׂ ֶ ש ֶ ין ע ּ ִ ת ְ מ ַ י ְ ו ֹ ו ּ פ ְ ר ָ ל ע ַ ע ח. ּ ָ ב ׁ ֻ ש ְ ה מ ֶ י ז ֵ ר ֲ ין - ה ּ ִ ת ְ מ ַ ה ְ ל ּ ִ נ ׁ ֶ ה ש ָ ע ׁ ּ ָ ש ִ ה אומר: "מ ָ י ָ חמ״ל ה ַ ה ֵ י מ ִ נ ּ ָ י ד ּ ִ ב ַ ר ח ים ִ ר ְ מ ֹ או ׁ ש ֵ ה? י ֶ ל ז ֹ ה קו ֶ יז ֵ י א ִ כ ְ ל": ו ֹ ו ּ ק ַ ע ה ַ מ ׁ ְ ש ה ָ י ָ ה ה ָ נ ֹ כו ְ ל מ ֹ ים קו ִ ר ְ מ ֹ או ׁ ש ֵ י ְ ה, ו ָ י ָ ר ה ָ פ ֹ ו ׁ ל ש ֹ קו א ֹ ם"? ל ֹ ד ָ ע א ַ ב ֶ א "צ ָ ר ְ ק ִ ה נ ּ ָ מ ָ ל ְ ד. ו ֵ ר ֹ יו ְ ה ו ֶ ל ֹ עו ׁ ֶ ש ְ פ ֹ ו ּ ת ד ֹ בו ָ ב ְ ּ ל ַ ה ּ יו ָ ה ׁ ֶ א ש ָ ּ ל ֶ ם, א ֹ ד ָ יר א ִ ו ֲ א ָ ה ה ָ י ָ ה ׁ ֶ ש ח . ׁ ש ׁ ָ ש ֲ ח ֵ מ ֹ ו ּ ב ְ ר ּ ין טו ִ ק ן ָ ת ֹ או ּ ְ ב ּ ו ׂ ש ָ ה ע ָ מ ּ ת": ו ֹ ו ּ ק ּ ַ ר ד ׂ ֶ ש ֶ ין ע ּ ִ ת ְ מ ַ י ְ "ו ים ִ ח ְ ת ֹ פו ּ יו ָ ין: ה ִ ר ְ פ ּ ֶ י ד ּ ִ ב ַ ר ר ַ מ ָ ת? א ֹ ו ּ ק ּ ַ ר ד ׂ ֶ ש ֶ ע ת ֶ ה א ֶ ים ז ִ ל ֲ א ֹ ו ׁ ש ְ ם ו ָ ד ָ י ּ ְ ב ׁ ֶ ן ש ָ ט ּ ָ ק ַ יר ה ׁ ִ ש ְ כ ּ ַ מ ַ ת ה ֶ א ."? ַ ח ּ טו ּ ְ ה ב ּ ָ ת ַ ם א ִ א ַ ?", "ה ּ ָ ת ְ ע ַ מ ׁ ָ ם ש ִ א ַ ה: "ה ֶ ז ׁ ֻ ש ּ ְ א ב ָ ּ ל ֶ ג א ֹ מו ָ ד נ ַ ח ּ ַ פ ַ ין ה ֵ א ׁ ֶ ש ּ נו ְ ד ַ מ ָ אן ל ָּ כ ִ מ ח ת. ּ פו ּ ָ ת ְ כ ַ מ ֹ תו ֹ או ּ ְ ה ב ָ י ָ ה ה ָ י מ ִ כ ְ ן: ו ָ נ ּ ָ ב ַ ר ּ נו ּ ָ א: ת ָ ר ָ מ ּ ְ ג ח ְ ק ּ ִ נ ׁ ֶ ר ש ָ ב ּ ָ ם ד ׁ ָ ה ש ָ י ָ ם: ה ָ ר ְ מ ַ י ע ּ ִ ב ַ ר ר ַ מ ָ יר? א ׁ ִ ש ח ת ֶ א ֹ ו ּ ת ב ֹ ו ׂ ש ּ ְ פ ַ ח ְ ת מ ֹ ו ּ י ִ ר ּ ְ ב ַ ה ּ יו ָ ה ְ ם", ו ָ ר ְ ג ֶ ל ֶ א "ט ָ ר ּ רו ְ מ ָ ה א ָ ן: "מ ֵ כ ׁ ּ ָ ש ַ ת ה ֶ ין א ִ ל ֲ א ֹ ו ׁ ש ּ יו ָ ה ׁ ֶ ד. ש ֹ ו ּ ס ַ ה ם ִ י ַ מ ׁ ּ ָ ש ַ ן ה ִ ל מ ֹ ת קו ּ ַ ה ב ָ ד ְ ר ָ י ּ ו ּ ל ִ א ְּ ם?", כ ָ ר ְ ג ֶ ל ֶ ט ּ ַ ב א. ֹ ב ָ יד ל ִ ת ָ ע ָ ת ה ֶ ם א ֶ ה ָ ה ל ָ ת ְ ּ ל ִ ג ְ ו ה ָ ת ְ י ָ ה ׁ ֶ ת ש ַ ח ַ ה א ָ נ ֵ כ ׁ ְ ש ּ ִ ה ב ׂ ֶ ש ֲ ע ַ א: מ ָ י ְ נ ּ ָ ד ת ֹ עו ְ ו ים ִ יל ִ ה ְ ב ַ ים מ ִ ר ָ ס ְ ת מ ֶ ל ּ ֶ ב ַ ק ְ ה מ ָ ת ְ י ָ ה ׁ ֶ ן, ש ָ י ְ נ ּ ִ ל ב ָ כ ּ ְ ב ן ֹ ו ׁ ש ְ ים - ל ִ ר ְ מ ֹ או ׁ ש ֵ י ְ אם" (ו ּ ַ פ ְ ים "ס ִ א ָ ר ְ ק ּ ִ נ ַ ה ם ָ ּ ל ֻּ ת כ ֶ ת א ֶ פ ּ ֶ ת ׁ ַ ש ְ ה מ ָ ת ְ י ָ ה ְ ה), ו ָ י ָ ז״ ה ּ יו ְ יק נ ְ י ֵ ״פ ל ַ מ ׁ ְ ש ַ א, ח ּ ָ ה ב ֶ ה ז ּ ֵ נ ִ ה ה ּ ֵ נ ִ ת: "ה ֶ ר ֶ מ ֹ או ְ ל ו ֹ דו ּ ָ ל ג ֹ קו ּ ְ ב ." ּ יו ְ ה ִ א י ֹ ם ל ִ י ַ מ ּ ה ו ֶ י ְ ה ִ א י ֹ ל ק ב' ֶ ר ּ ֶ ן - פ ּ ו ּ ג ִ ת מ ֶ כ ֶ ּ ס ַ מ ין ִ ח ְ ב ַ ה ְ ם ל ָ ד ָ ב א ּ ָ י ַ ץ - ח ֶ פ ּ ֶ נ ַ ע ה ַ מ ׁ ְ ש ִ ה: נ ָ נ ׁ ְ ש ּ ִ מ ַ ה ְ מ ֹ או ׁ ש ֵ י ְ ה" ו ָ יל ִ פ ְ ים "נ ִ ר ְ מ ֹ או ׁ ש ֵ ת. י ֹ לו ֹ ין קו ּ ֵ ב ח ם ִ ה ע ֶ ים ז ִ ח ְּ כ ַ ו ְ ת ִ ת מ ֹ ו ּ י ִ ר ּ ְ ב ַ ה ּ יו ָ ה ְ ט". ו ּ רו ֵ ים "י ִ ר א" ּ י הו ִ ל ֹ ל קו ַ ם ע ּ ו ּ ר "ב ֵ מ ֹ ה או ֶ ה: ז ָ כ ׁ ֵ ש ֲ ח ּ ַ ה ב ֶ ז ין ֵ א ְ יא". ו ִ ה ה ָ יע ִ ג ּ ְ ן - פ ֹ ו ּ ל ַ ח ַ ד ה ַ ע ָ ר "ר ֵ מ ֹ ה או ֶ ז ְ ו ה ָ ר ָ ה ְ ב ַ ה ַ ה ה ֶ ל ֲ ע ּ ַ ת ׁ ֶ ד ש ַ "ד ע ָ מ ּ ָ מ ַ ן ה ִ ים מ ִ א ְ צ ֹ יו יר. ׁ ִ ש ְ כ ּ ַ מ ּ ַ ב ַ ה ְ ים ל ִ ע ְ ד ֹ יו ּ יו ָ ן ה ִ י ּ ַ נ ִ ן: מ ָ נ ּ ָ ב ַ ר ּ נו ּ ָ א: ת ָ ר ָ מ ּ ְ ג ח ל ֹ ם קו ִ ס: א ּ ֵ ד ְ נ ַ ה ּ ְ מ ַ י ה ִ נ ֹ לו ּ ְ י פ ּ ִ ב ַ ר ר ַ מ ָ יל? א ּ ִ ד ְ ב א ּ ם הו ֵ ר ֹ ל צו ֹ ם קו ִ א ְ א, ו ּ ט הו ּ רו ֵ א - י ּ ם הו ּ מו ָ ע ֹ ו ּ ק ִ ה מ ָ נ ֵ כ ׁ ּ ְ ש ַ א ה ֹ ל ֲ ה ַ : ו ֹ לו ּ רו ְ מ ָ יא. א ִ ה ה ָ יל ִ פ ְ - נ ח ם: ֶ ה ָ ר ל ַ מ ָ ד! א ַ ע ָ ת ר ִ י ּ ַ ב ַ ה ׁ ֶ ת ש ֶ ר ֶ מ ֹ ה או ָ נ ֹ ו ׁ אש ִ ה ר ָ מ י ִ ב ְ ר ָ ה ה ָ מ ֹ ו ּ ק ּ ַ ת ב ֶ ל ּ ֶ ין ד ִ ק ְ ר ֹ טו ּ ו ּ ל ִ פ ֲ , א ֹ ה זו ָ נ ֵ כ ׁ ְ ש ח יא". ִ ה ה ָ מ ָ ד ֲ ת א ַ יד ִ ע ְ ת "ר ֶ ר ֶ מ ֹ יא או ִ ית, ה ִ ע ה ָ י ָ ה ׁ ֶ ד ש ָ ח ֶ ם א ָ ד ָ א ּ ְ ה ב ׂ ֶ ש ֲ ע ַ : מ ּ ינו ִ נ ׁ ָ ד ש ֹ עו ְ ו : ֹ לו ּ רו ְ מ ָ יר. א ׁ ִ ש ְ כ ּ ַ מ ּ ַ ם ב ֵ ל ְ צ ַ מ ּ ת ו ֶ ס ּ ֶ פ ְ ר ּ ִ מ ּ ַ ד ב ֵ מ ֹ עו ל ַ ם: "א ֶ ה ָ ה ל ָ נ ָ יא!". ע ִ ה ה ָ נ ָּ כ ַ ה, ס ָ ימ ִ נ ּ ְ ס פ ֵ נ ָּ כ ִ "ה ּ ֶ ט ַ ם ל ֵ ּ ל ַ צ ְ י מ ִ נ ֲ ת. א ֶ ר ֶ ח ַ ה א ָ נ ּ כו ׁ ְ ש ּ ִ ה ב ֶ , ז ּ או ָ יר ּ ִ ת ח ע ַ מ ׁ ְ ש ּ ִ נ ׁ ֶ ד ש ַ ים ע ִ ט ָ ע ֻ ים מ ִ ע ָ ג ְ ר ּ יו ָ א ה ֹ ם". ל ָ ר ְ ג ֶ ל

תחשבו רגע על בני ישראל במדבר, נגיד חמש שנים אחרי היציאה ממצרים. הם יושבים שם בחולות, מגרדים את הראש,

ובטוחים שעוד רגע, מקסימום אחרי החגים, הם מגיעים. אין מצב שזה ייקח עוד הרבה יותר. המנהיגים בטח גם מעודדים. עוד קצת. ואחרי חמש שנים במדבר, אין להם שנה מכל הטוב 35 מושג שיש לפניהם עוד הזה, שגרה לא הגיונית של נדודים, חוסר ודאות, פליטות. ותחשבו אם מישהו היה אומר להם שמ ח בחינת המורשת הקולינרית שהם פיתחו שנה במדבר, מה שהולך להטביע 40 במשך חותם ולהישאר לדור ודור זה שנדפק הבצק בלילה הראשון והוא לא תפח. אלפי שנים אחרי ימשיכו להזכיר את הפדיחה. ככה זה אצלנו. אנחנו עם שמתמחה בל ח קחת טראומות גולמיות, לתת להן להתקרר כמה מאות שנים בארון, ואז להגיש אותן כמתכון משפחתי מחייב. אנחנו כבר שנ ח תיים וחצי בתוך "האירוע". מלחמה שמשנה צורה כמו אמבה, שמתחילה בשבת ההיא באוקטובר ונמרחת דרך טילים מאיראן, מפונים ותחושה קבועה של "מה נשתנה" או בעצם, מה לא. ואחרי שנתיים וחצי לא ברור גם לנו אם , או שעוד רגע 40 אלו היו חמש שנים מתוך יהיה פה שקט ונוכל להתחיל לבנות, ועד 20 אז אנחנו מנסים להבין מה לעשות עם קילו קלמנטינות שקנינו מחקלאי שנתקע, 40 כי נשבר הלב, ושוברים את הראש אם קילו ריבה זה מוגזם במקלט. אז רגע לפני ליל הסדר, החלטנו לעשות ניסוי בזיכרון עתידי. להפעיל את מכונת שנה, כשהכל 200 הזמן ולהציץ איך בעוד כבר יהיה היסטוריה מנוקדת בפורמט הולו ח גרפי, יציינו את התקופה הזאת כחג יהודי תקני. מה יישאר מהממ"ד, מהמילואים ומהקרע בעם כשיהפכו אותם ל"סימנים" על צלחת? * * * טקסטים חדשים שייכנסו לארון הספרים היהודי: ק א' ֶ ר ּ ֶ ן – פ ּ ו ּ ג ִ ת מ ֶ כ ֶ ּ ס ַ מ ה ָ ע ׁ ּ ָ ש ִ ן? מ ָ ג ּ ו ּ מ ַ ין ל ִ ס ָ נ ְ כ ִ י נ ַ ת ָ ימ ֵ א ֵ ה: מ ָ נ ׁ ְ ש ּ ִ מ ַ ה ץ. ּ רו ָ ם ל ָ ד ָ ב א ּ ָ י ַ ל, ח ֹ ו ּ ק ַ ע ה ַ מ ׁ ְ ש ִ ל. נ ֹ ו ּ ק ַ ע ה ַ מ ׁ ְ ש ּ ִ נ ׁ ֶ ש

ושאתם חלוקים עליו בכל נושא (רצוי מי ח שהו שחסמתם ברשתות החברתיות). המצווה היא לריב איתו בצרחות עד לב השמיים, אבל תוך כדי הצעקות לחלוק איתו כיכר לחם אחת. במרכז השולחן יונח תפוח סימן הבגידה: † אחד עם תולעת גלויה. במהלך הארוחה, כל צד חייב להצביע על התפוח ולהאשים את

27. 03 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 80