ידיעות אחרונות 7 ימים

“לטרוף את הסל". עם הברוקלין נטס, מול לברון ג'יימס

את

בליגה הזו, אם לא תיקח, לא ייתנו לך. יששחקנים שצריכים קצת זמן להבין את זה. גם לדני אבדיה זה לא קרה מיד. ״נכון. עם הזמן אני כן מבין מה נדרש, ובתקופה האחרונה גם מיישם את זה יותר, אבל כן, לגמרי לקח לי קצת זמן. הכל נורא־נורא שונה ממה שהכרתי״. באיזו צורה? ״בעיקר האינטנסיביות. ידעתי לאיזו כמות משחקים אני הולך, קיבלתי הרבה עצות, אבל אם את לא עוברת את זה בעצמך, את לא יכולה להבין באמת כמה זה עמוס״. תן דוגמה לעומס. ״אפילו יום המשחק עצמו ארוך בטירוף. מתחילים את הבוקר עם קליעות, שעה־שעה וחצי, ואז אסיפת וידיאו, חזרה למלון, שנ״צ, חזרה לאולם שלוש שעות לפני המשחק, ואז גם המשחק עצמו הרבה יותר ארוך מבאירופה והרבה פעמים היום משחקים 82 כולו נגמר קרוב לחצות. יש כאלה בעונה, וכמה שהתכוננתי וידעתי, המפגש עם המציאות של זה היה לא פשוט״. פיזית, הרגשת שאתה מוכן מההתחלה להתמודד עם שחקנים שכל אחד מהם הוא ממש פריק של הטבע? ״מבחינת הגובה והכוח, אני מרגיש טוב. זה היה יותר הקושי להישאר עקבי, לבוא רענן בכל ערב, גם ברגליים וגם בראש. אני חושב שהקושי העיקרי היה מנטלי, כי פה את לא יכולה להגיע למשחק ולא להיות במצב של מאה אחוז בראש. כשרצף המשחקים כזה עמוס ואינטנסיבי, יש לפעמים נפילות, ובכל נפילה כזו יש מי שמחכה לתפוס את המקום שלך. אני אומר לעצמי כל הזמן ׳אתה חייב להיות מאה אחוז, אין פחות, אתה משחק נגד השחקנים הכי טובים שיש. אלה אנשים שיבואו ויאכלו אותך'״. הכישרון של שרף כל כך טבעי וברור, שההייפ סביבו בברוקלין התחיל בנקודת רתיחה. רק שמשם, כנראה, אפשר היה רק לרדת. עונת הרוקי שלו נראתה כמו הגלגל הענק של קוני איילנד: הוא פתח את העונה בחמישייה, לאחר מכן יצא לגמרי מהרוטציה והעביר תקופות G ארוכות בלונג איילנד נטס, קבוצת ה־ NBA - ליגת הפיתוח של ה־ L eague שמאפשרת לקבוצות לבשל שחקנים צעירים או לאפשר לפצועים לחזור לכושר. זה לא נעים לאגו, אבל המשחק בליגה הזו עוזר להשיב את הביטחון ולא ללכת לאיבוד, כי אם יש דבר שקל מאוד , זה ללכת NBA שיקרה לשחקן צעיר ב־ לאיבוד. בחודשיים האחרונים שרף שוב משחק באופן רצוף וגם עשה קפיצה ברורה ביכולת. ״הייתה לו עונת רוקי לא פשוטה״, אומר עיתונאי ניו־יורקי שמסקר את ברוקלין נטס, ״מצד אחד הוא מביא ניסיון מקצועני עשיר יחסית לרוקיז, אבל מצד שני הוא והנטס ידעו NBA מאוד בוסרי מבחינת ה־ שייקח לו זמן, אבל אני חושב שאולי לבן אישית היה קצת יותר קשה מהצפוי. זו ליגה קשה מאוד, אנשים אוכלים אחד את השני בשביל דקות משחק. למרות שהוא מאוד בוגר לגילו, למעשה הרבה יותר בוגר מבני גילו האמריקאים, הוא לאירופה. NBA חטף הלם מההבדל בין ה־ לא כל אחד הוא לוקה דונצ׳יץ׳. גם לדני

נוצץ בעיר שבה גרים יותר יהודים מבכל מקום מחוץ לארץ, שכולם רצו לגעת בו. לקח לשרף זמן להבין שהוא לא יכול גם להיות זמין לכולם, וגם להיות השחקן שהוא רוצה בליגה שכל כדורסלן בעולם חולם עליה ויש בה רק כמה מאות מקו ־ מות עבודה. אז כמו על המגרש, הוא עשה התאמות. ״זה היה קצת הלם בהתחלה״, אומר שרף, ביום מנוחה בין משחקים, ״ובמשך תקופה היה לי קשה להגיד ׳לא׳. אנשים מראים לך הרבה אהבה ואתה לא רוצה לאכזב אותם, אבל עם הזמן הבנתי שאני חייב לשים גבולות. וגם אם כן החלטתי שאני רוצה לצאת ולראות אנשים, אני כבר לא מתבייש להתחרט במקום״. אתה אוהב לחיות בניו־יורק? ״מאוד. אני גר בברוקלין, כך שיותר שקט לי, ואם אני רוצה קצת רעש אני יכול לנסוע למנהטן ולבלות. מאוד טוב לי כאן. כששיחקתי בגרמניה, היו לי את האנשים הישראלים שלי, אבל לא הרבה. כאן כבר ממש בניתי לי חיים. יש לי בת זוג, מצאתי חברים חדשים, אני יודע עכשיו בדיוק מה אני צריך לעשות על המגרש ומחוצה לו. למדתי פה כל כך הרבה השנה״. × × × הסנטימטרים שלו, 198 בן שרף, ו־ הגיע לליגה הטובה בעולם כשהוא רק בן , וברזומה שלו קבוצות אליצור נתניה, 19 עירוני קריית־אתא ואולם הגרמנית. בלי לפגוע באף אחת מהן, מדובר בקפיצה על טרמפולינה חזקה במיוחד, אבל שמו של שרף הסתובב בפנקסי מקבלי ההחלטות לפחות מאז נבחר ל־ של אליפות אירופה לנוער MVP .2024 ב־ נבחרת ישראל הגיעה אז למקום הרביעי, שרף העמיד נקודות למשחק, 28.1 ממוצע של ועכברי הדראפט למיניהם ננעלו על הרכז השמאלי, עם ראיית המשחק המצוינת והחיבה לכדורסל שהוא גם שואו. העובדה ששרף היה מאוד צעיר כשהחליט לצאת לדראפט, לא היוותה שיקול. ״הוא מאוד בוגר״, אומר סוכנו של שרף, נדב מור, , ״הוא גר לבד 15 שמלווה אותו מגיל מגיל צעיר, הוא תמיד שיחק עם יותר מבוגרים, יותר חזקים ויותר גדולים. , NBA ברגע שהיה עניין קונקרטי מה־ זו בכלל לא שאלה, בוודאי כשכל כך הרבה אנשים מאמינים בו״. גם שרף עצמו מבטל את הרעיון . ״אני NBA שהוא הגיע צעיר מדי ל־ חושב שמבחינת הבנת דינמיקה של קבוצה, חדר הלבשה, מאמנים, הגעתי מוכן״, הוא אומר, ״אולי אפילו מוכן מאוד ביחס לרוקיז האחרים״.

ליל הסדר האחרון חגג בן שרף עם חברים בניו־ יורק. הזמנות לארוחות

שבת וחגים בברוקלין, שבה הוא מתגורר NBA בדראפט ה־ 26 מאז נבחר במקום ה־ על ידי ברוקלין נטס ‑ באמת שלא חסרות לו. גם העובדה שיש לו בקבוצה חבר כמו דני וולף, יהודי אמריקאי ישראלי שמשחק בנבחרת ישראל, רק עוזרת. ההורים, ידיד ואלה, שחקני כדורסל בעברם, כבר ביקרו אותו כמה פעמים השנה וכך גם האחים. לא היה לו נעים בחורף של ניו־יורק, לפעמים הוא מתגעגע הביתה ובימי מלחמה גם מודאג מאוד. "יש לי חבר טוב מאוד בסיירת צנחנים“, הוא אומר, "ישלי בני דודים לוחמים, אני חושב עליהם כל הזמן. כשהם בלי טלפונים ואני לא יכול לדעת מה קורה איתם ואם הם בסדר, זה יכול לשגע". בחדר ההלבשה של הברוקלין נטס שואלים אותו לפעמים על המצב בארץ, בעיקר מתוך סימפתיה ועניין בשלום משפחתו. ״אני מנסה להסביר״, הוא אומר,

"אני מצליח להתנתק. אני לא קורא כלום, לא מחפש מה אומרים עליי באינטרנט. יש כמה אנשים שחשובים לי ותמיד אמרו לי את האמת. כשאני טוב הם לא אומרים שאני כוכב, וכשאני לא טוב הם לא אומרים שאני לא שווה. גם דני אבדיה הוא חבר טוב ומאוד עוזר. אני רואה איך הוא עובד ואיך תקופות קשות לא שברו אותו"

אבדיה לקח כמה שנים״. הוא יכול להגיע למקומות שבהם אבדיה נמצא? ״אני לא יודע, בעיקר בגלל ההבדל בגודל, בכוח ובזריקה מבחוץ, וגם כי שחקנים כמו אבדיה הם עדיין מצרך יקר בליגה, אבל גארדים מצוינים יש כמו בוטנים. ובכל זאת, הייתי בתוך ההייפ סביבו כשהוא נבחר ודעתי עליו לא השתנתה, הוא שחקן. יש דבר אחד שלא ידעתי על בן וראיתי השנה: הוא מאוד תחרותי ומאוד עקשן. הוא לא היה רגיל להילחם על דקות משחק, אבל הוא למד שזה מה שצריך לעשות פה״. חברו של שרף לקבוצה, מייקל פורטר ג׳וניור, שזכה באליפות עם דנבר נאגטס, אמר עליו ל"ניו יורק פוסט": ״כששחקן , NBA אמריקאי צעיר מגיע לראשונה ל־ לוקח לו רגע להפסיק להסתכל על הסופרסטארים האלה כמו שהיה מביט עליהם כילד, אבל עם שחקנים מחו"ל זה קצת שונה, כי הם משחקים כמקצוענים כל כך הרבה זמן. בן מאוד מרשים אותי, הוא , אבל רמת המקצועיות שלו, סתם 19 בן הצורה שבה מתנהל, זה הכל הרבה מעבר לשנותיו“. × × × הוא נולד ביוהנסבורג, דרום־אפריקה, שם עבד אביו בתעשיית היהלומים. בניגוד למה שאפשר היה לחשוב, למרות ששני הוריו היו שחקנים, הוא דווקא לא הוסלל לכדורסל. "אני לא מאלו שהלכו לישון עם כדורסל במיטה או שהיו מכדררים 7 בדרך לבית הספר", סיפר בעבר ל" ימים". מה שכן קיבל בבית, לצד קופסאות אוכל חם בדרך מבית הספר לאימון, הייתה החשיבות של התמדה ושמירה על פרופורציות. הרגליים אמנם ארוכות, אבל תמיד על הקרקע. ועם כל זה, לפני מספר שבועות קרה לבן שרף משהו שאין לזלזל בו במציאות

״אבל הם לא יכולים להבין מציאות של ריצות לממ״ד כל הלילה. זו לא אשמתם, למה שיבינו. הראיתי להם סרטון של טילים עפים לישראל, זה נראה להם כמו מלחמת הכוכבים״. לא פשוט להיות ישראלי מפורסם בעולם בכלל, ועכשיו גם בארה״ב בפרט. דני אבדיה דיבר קצת על השנאה שהוא סופג. אתה מרגיש את זה? ״לא, לא נתקלתי באנטישמיות אפילו פעם אחת מאז שהגעתי לכאן. בברוקלין זה בכלל מטורף, כמות האהבה שאני מקבל מדהימה

ומרגשת. אני מרגיש שדווקא בגלל התקופה הארוכה הזו שאנחנו נמצאים בה, יש תחושה של אחדות בקהילה כאן. אני משתדל ללכת לכל מיני מקומות, לבתי ספר, להחזיר כמה שאני יכול״. בשבוע הבא בן שרף . הוא בוגר וחכם, 20 יהיה בן וכשמדברים איתו, לפעמים קל לשכוח שהוא לא רק אדם מאוד צעיר, אלא גם השחקן הע ־ העונה, NBA שירי הכי צעיר ב־ ובאמת שעוד לא אמור לדעת הכל. למשל, זו הפעם הראשונה שהוא חי לא רק בעיר ה־גדולה, אלא אפילו סתם בעיר גדולה. לא עמק חפר, שבה גדל, ולא אולם בגרמניה, שם כיכב בק ־ בוצה המקומית ‑ יכלו להכין אותו לחיים בניו־יורק. בוודאי , NBA לא ככדורסלן ישראלי ב־ שהפך מהר מאוד לתכשיט הכי

“לא נתקלתי באנטישמיות". במדי נבחרת ישראל

10 . 04 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 38