ידיעות אחרונות 7 ימים

צילום: יונתן בלום

שירה קדרי–עובדיה

אףתינוק לבד נשאר לא מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל חל זינוק דרמטי במספר התינוקות המאושפזים שהוריהם לא יכולים לשהות לצידם. לריק הזה נכנסת עמותת "חיבוק ראשון", שהמתנדבות שלה מתייצבות בבתי החולים כדי להעניק את החום והמגע שכל כך דרושים לילדים הרכים. עכשיו מספרות נשות העמותה על המצוקה הגוברת של משפחות בישראל, מדוע משרדי הבריאות והרווחה לא מפנים תקציבים למיזם החשוב ואיך מצליחים להיפרד מתינוק שטיפלת בו במסירות ואהבה, כשהוא עובר לתחנה הבאה

היא נזכרת. כעבור זמן קצר היא התייצבה במיון בית החולים. הצוות הרפואי ערך לו בדיקות, ואילו קלמן הדני הייתה שם בשביל להושיט יד לכל צורך אחר: להביא בגדים מהתינוקייה, לרחוץ, להאכיל. בשבע בערב החליפה אותה מתנדבת אחרת. למחרת בבוקר התינוק כבר נמסר למשפחת אומנה. "אני לא חושבת שהוא היה לבד אפילו שנייה", אומרת קלמן הדני. היא לא יודעת מה עלה בגורלו של התינוק לאחר שיצא מבית החולים, אבל אולי זה לא כל כך חשוב: התפקיד שלה, כמו של שאר מתנדבות העמותה, משמעותי להפליא אך מוגדר להחריד - לדאוג לכך שאף תינוק לא ייוותר לבד במהלך תקופת אשפוזו בבית החולים. לא יותר, לא פחות. אלה היו קווי היסוד של העמותה כשהוקמה

יד אוהבת הניחה את התינוק שננטש סמוך לסניף הביטוח הלאומי בחדרה בסוף חודש ינואר. כך, לפחות, רואה את הדברים אילנה קלמן הדני. "לא רעב, לא מיובש, לא מוזנח. הייתה

לצידו שקית עם הדברים שלו - בגדים וחיתולים", אומרת קלמן הדני, "ישר חשבתי על אמא שלו - באיזו מצוקה היא הייתה אם היא נאלצה להשאיר אותו כך". כמו רבים אחרים, קלמן הדני שמעה על המקרה בחדשות. כמה דקות אחר כך הגיעה שיחת הטלפון מעמותת "חיבוק ראשון": קלמן הדני, שמתגוררת לא רחוק משם, הוזעקה להתייצב בבית החולים הלל יפה ולשהות עם התינוק חסר השם. דווקא היו לה תוכניות באותו הבוקר, "אבל ביטלתי באותו הרגע",

“אני יכולה לתת לו את כל תשומת הלב". אתי סויסה

10 . 04 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 40