ידיעות אחרונות 7 ימים

אחראי לקטין או כאשר ההורה אינו מסוגל לטפל בו. במציאות הקלינית, כאשר צוות בית חולים מזהה תינוק המאושפז ללא ליווי הורי מספק או כאשר עולה חשש להזנחה, העובדת הסוציאלית בבית החולים פועלת בהתאם לנוהלי המערכת". מבין השורות, עולה מתח הנוגע לגבולות האחריות על התינוקות הללו: מי שייקח אחריות, הוא גם מי שיידרש לתקצב את הפתרון. ואמנם, לאחר שהבהירו מדוע לדעתם אין צורך בחקיקה אמרו במשרד הרווחה כי כך או כך, בתקופת האישפוז האחריות לטיפול בתינוקות היא של

בעמותה - בעיקר עובדות סוציאליות, האמונות על הליך המיון, הקליטה וליווי המתנדבות - צומצם בכמחצית, בזמן שכמות הפניות הוכפלה. "כמה נוכל להמשיך לעבוד ככה? אני לא יודעת", אומרת יסעור. העובדות הסוציאליות בעמותה הן חלק בלתי נפרד ממה שמייחד את "חיבוק ראשון" לעומת ארגוני חסד אחרים - וכאלה יש הרבה - המבוססים על מתנדבים בבתי החולים. "אצלנו יש צוות מקצועי שמפקח כל הזמן - אין מצב שאנחנו לא יודעים מי המתנדבת, מתי היא הגיעה ומתי היא הלכה. מדובר בתינוקות חולים מאוד - אי־אפשר לשלוח אליהם סתם ככה כל אחד", אומרת יסעור. ההליך הקפדני הוא פרי החלטה פנימית של העמותה, ויסעור לא מסתירה את התסכול שלה כשהיא מדברת על היעדר הנכונותשל המדינה להכיר בו באופן רשמי ולתמוך בו. "למשרד הבריאות והרווחה נוח, כי אנחנו לוקחים הכל על עצמנו. אנחנו עובדים בדוחק מול משרדי ממשלה ערלי לב שלא עושים את הצעד הקטן של גיבוש נוהל”. ומה יהיה ביום שבו הנטל יהיה כבד מדי, והעמותה תיאלץ לסגור את שעריה? יסעור מקווה שהעובדות הסוציאליות ישמיעו קול צעקה שידחף סוף־סוף לפעולה. ואם לא? "התינוקות יישארו לבד", היא אומרת בצער. × × × פגיית בית החולים שניידר מוגנת מרוחות המלחמה. המחלקה הממוגנת באוקטובר, 7 החלה להיבנות עוד לפני והמלחמה זירזה את המעבר. בפינה אחת של החדר, המטפלת במוזיקה שרה לאם ולתינוקה: "כל שעה נשיקה, כל שעתיים חיבוק". במיטה הסמוכה מאושפזת כבר תקופה תינוקת שהוריה לא נמצאים עימה כאן: האשפוז ארוך, והילדים בבית זקוקים גם הם להוריהם. מתנדבת של העמותה נמצאת עימה, ממתינה לה בסבלנות שתתעורר על מנת שתוכל לאכול מבקבוק. הצינורות על גופה של התינוקת לא משאירים מקום לספק באשר לאתגרים הרפואיים שהיא נושאת עימה, ובוודאי עוד תישא בהמשך חייה. "הורים שנמצאים פה כבר כמה חודשים הרבה פעמים מאוד מתקשים להפריד בין התינוק שלהם לבין החלקים הרפואיים, המבאסים, הקשים", אומרת עו"ס עדי ברמן מהפגייה בשניידר, "המתנדבות מגיעות רעננות, והן רואות את המתיקות ואת החמידות מעבר לפגיעה". דנה קמינסקי, מתנדבת העמותה זה כחמש שנים, מסבירה שהצוות הפורמלי בבית החולים עושה ככל יכולתו על מנת לתת תשומת לב לכל התינוקות, "אבל מה לעשות, המיטות האחרות קוראות להם. לנו יש את האפשרות לשבת בסבלנות, לחכות שהתינוק יעשה גרעפס עוד פעם, כי זה מה שהוא צריך, וכי אני יכולה לתת לו את כל תשומת הלב". ובכל זאת, לאחר

צילומים: יריב כץ, שאטרסטוק

הם נמצאים. אי־אפשר לומר לי 'הם לא קיימים'". לפני כשנתיים ניסו לקדם בעמותה חקיקה שתסדיר את הטיפול בתינוקות הבודדים באמצעות תוספת לחוק הנוער - אותו חוק המגדיר את תפקידיה וסמכויותיה של העובדת הסוציאלית המומחית לתחום ומגדיר מהם קטינים נזקקים - שאינם זוכים לטיפול הולם מצד האחראים עליהם. על פי הצעת החוק, לשבעת הסעיפים המגדירים בחוק מיהו קטין נזקק (למשל: קטין שנמצא משוטט, או קטין שסובל מהזנחה), יתווסף גם סעיף המתייחס לאותם תינוקות בודדים השוהים באשפוז. כך, מאמינים בעמותה, המדינה תיאלץ להגדיר לראשונה מיהו קטין בודד ולגבש - וחשוב לא פחות: לתקצב - מענים מתאמים. הצעת החוק הונחה על שולחן הכנסת לפני קרוב לשנתיים בידי ח"כ דבי ביטון (יש עתיד) אך קידומה נבלם על רקע התנגדות משרד הבריאות ומשרד הרווחה. במשרד הרווחה הסבירו במענה לפניית ימים" כי לשיטתם אין צורך בחוק הזה, 7 " שכן כבר בנוסח הנוכחי של החוק ישנו סעיף המתייחס באופן כללי לילדים שהאחראים עליהם אינם מסוגלים לטפל בהם. "משרד הרווחה מכיר ברגישות המקרים בהם תינוקות שוהים בבתי חולים ללא טיפול הורי רציף", נמסר מהמשרד, "בתקופת האשפוז, האחריות לטיפול בהם היא של מערכת הבריאות, באמצעות הצוותים הרפואיים והעובדים הסוציאליים בבית

הצוותים הרפואיים בבתי החולים - כלומר מוטלת על מערכת הבריאות ולא על מערכת הרווחה. יסעור לא מופתעת. "משרד הרווחה ומשרד הבריאות, באופן שיטתי, מעבירים ביניהם את הכדור; משרד הרווחה אומר 'בית החולים מטפל', ובית החולים אומר 'מה אני אמור לעשות עם הילד הזה', כי מדובר לכאורה במקרה רווחה. מה בסך הכל ביקשנו? שיהיה נוהל שמסדיר את המצב". פעילות העמותה מבוססת על תקציב צנוע הנסמך על תרומות וללא כל תמיכה מצד המדינה. יסעור מכהנת בתפקיד המנכ"לית בהתנדבות. שלא לדבר על המתנדבות בבתי החולים. בחישוב גס, אומרת יסעור, שעות ההתנדבות של ה"מחבקות" מצטברות לסכום השווה מיליון שקלים בשנה. סכום 1.6־ לכ ש"נתרם" באופן ישיר לאוכלוסייה חסרת הישע ביותר במדינת ישראל. לאחרונה הנטל הולך ומכביד. "התכוונתי להתנדב כמנכ"לית

נוהל שינחה את בתי החולים כיצד לנהוג בתינוקות בודדים. בעמותה כבר שבעי ניסיונות מלנסות לגבש נוהל כזה גם ללא חוק מחייב: לפני כשנתיים נערכה פגישה בנושא עם נציגים ממשרד הבריאות - ובהם העו"סיות הראשיות בבתי החולים. הנוהל מעולם לא פורסם. במשרד הבריאות

אפרת יסעור, מנכ"לית העמותה: "בהתחלה ניסינו לקבל תמיכה ממשרדי הממשלה. אמרו לנו - מה, אין דבר כזה תינוקות נטושים. היום יש לנו מאגר מידע מאוד מסודר. הכל רשום וידוע. אני יכולה להוציא דוחות מסודרים, אי–אפשר לומר לי 'הם לא קיימים'"

לא הכחישו שפעילות העמותה מבורכת, אך עומדים על כך שאין שום צורך בנוהל ייעודי לנושא. "לאחר בחינת הדברים", נמסר מהמשרד, "לא נמצא צורך בנוהל חדש בנושא, שכן המענה למצבים אלו כבר מוסדר במסגרתחוק הנוער (פיקוח והשגחה), המגדיר עילות נזקקות ומקנה לעובדות הסוציאליות סמכות להתערב כאשר אין

החולים. במקרים שנדרשת מעורבות של שירותי הרווחה, בדרך כלל בתי החולים מעדכנים את המחלקה לשירותים חברתיים אשר אליהם מועבר המשך הטיפול עם שחרור התינוק". יסעור לא מקבלת את ההסבר הזה: החוק, היא אומרת, הוא התשתית שתחייב את משרד הרווחה ומשרד הבריאות לגבש

אשפוזים ארוכים, בשלב כלשהו יגיע הרגע להיפרד. "אני מאוד עובדת על עצמי, על העניין הזה של הפרידה", אומרת קמינסקי, ״להזכיר לעצמי שהתינוק יוצא לתחנה הבאה × שלו, וזהו. פה נגמר תפקידי". shira-k@ynet.co.il

שנה אחת, ובינתיים אני כאן כבר שש שנים. אין איך לשלם למנכ"ל, אז לאאקום ואעזוב". לדברי יסעור כוח האדם

43 ׀ ימ ים 7 ׀ 10 . 04 . 2026