ידיעות אחרונות 7 ימים

מבחוח וגילה שהוא נוסע לדובאי לפגוש נציג איראני ממשמרות המהפכה, "הם 'נדלקו' וחשבו שזו יכולה להיות הזדמנות מיוחדת להיפטר ממנו". כדי להגיע לדובאי, שמפעילה ביקורת גבולות קפדנית ואז לא היו לה קשרים דיפלומטיים עם ישראל, המוסד כמובן לא יכול היה להשתמש בדרכונים ישראליים. כך נוצרה קבוצה מעורבת של גברים ונשים שהשתמשו בדרכונים מאירלנד, בריטניה, אוסטרליה, צרפת, וגם בדרכון אחד מגרמניה. הדרכון הגרמני, על שם "מייקל בודנהיימר", הושג במרמה באמצעות סיפור כיסוי על הורים ילידי גרמניה ששרדו את השואה, ולמעשה הונפק כחוק על ידי הרשויות הגרמניות עבור אדם שלא היה קיים. ההחלטה לחסל אתמבחוח לא הניבה מבצע אחד אלא שרשרת של ניסיונות. הראשון התבסס על רעל חסר צבע וחסר טעם, שיוזלף לו במלון. לוחם "כידון" היה אמור לעבור לידו בארוחת הבוקר ולהזליף. הכול תוכנן. הכול תורגל. מבחוח שתה, הרגיש רע והלך מתנודד לחדרו, בקושי סוחב עצמו פנימה. לוחמי המוסד צפו בו, והיו בטוחים שזמן קצר אחרי שיקרוס למיטה יבוא סופו. אבל מבחוח איכשהו שרד, לא בפעם האחרונה, והצליח להזמין טיסה חזרה הביתה לדמשק. שם, בבית החולים המקומי, אישפז את עצמו לבדיקות והרופאים קבעו בביטחון שהוא סובל מ"מונו", מחלת הנשיקה. "קודם כל, זו אכזבה מעצמך וגם מהצוות", אומר דוד, לוחם המוסד. "זה אירוע שהתכוננת אליו, תכננת אותו, אימנו אותך אליו, ויש משהו שהתפקשש. אז חוזרים הביתה, מתחקרים, ויש מערכת שלמה שמחליטה אם זה שווה את המחיר של שוב

“הסוכנים חשבו שהם בלתי נראים". הצילומים מהמלון בדובאי

המבצעים של המוסד אז ולימים סגן ראש הארגון. הוא מתאר כיצד התגלו טיסות ג'מבו של "אייר איראן" שמגיעות לחרטום עמוסות בטילים. "עבדנו קשה כדי שהכל שם יתפוצץ. חיל האוויר עשה עבודה נפלאה, אבל בעזרתנו האדיבה". השיא היה הפצצה לילית בחרטום של מאות טונות של נשק ותחמושת. שמי חרטום הוארו שעות ארוכות באור להבות הפיצוצים. מבחוח היה אמור להיות שם, ובמוסד היו בטוחים שגופתו תימצא במתחם ‑ וכך ייפטרו גם מהמשלוח העצום וגם ממנו. אבל בימים שלאחר מכן התברר שמסיבה כלשהי מבחוח עזב את המקום שעות קודם להפצצה. אולמרט, שהיה משוכנע שחמאס מעולם לא רצה ולעולם לא ירצה שלום, קיבל יום אחד ביקור חריג במיוחד מראש המוסד. "הדבר הראשון הרגיש, היותר חריג, שדגן חלקאיתי כראשממשלה היה קשור למבחוח", משחזר אולמרט. "והוא פותח את הפגישה בזה שהוא מוציא מהתיק שלו תיקייה, שולף כמה דפי נייר עם תמונות של אנשים, סיפר לי על מבחוח, והביא לי הרבה מודיעין על האיש הזה, ואמר: 'אני חושב שאנחנו נצטרך להיפרד ממנו'". אולמרט אישר את הפעולה. "לא כל רשע צריך למות בדרך הזאת, רק אם הפעולה חיונית להגשמת אינטרס ביטחוני שבדרך אחרת אי אפשר להשיגו", הוא אומר. "וכשהגענו לצורך לקבל החלטה על מבחוח, חשבתי שצריך לעשות את זה. את הפעולה עצמה ואת הפורמט של הפעולה אני אישרתי, וזה היה הבסיס שממנו התפתחו תוכניות מבצעיות ביחס אליו".

רבנים". מבחוח סיפר שהוא ואנשיו ידעו שישראל בעקבותיהם: "עזבנו את הבתים שלנו. הרגשנו שעוקבים אחרינו כל הזמן". קובי ניהל את המרדף ההוא. "עצרנו את אשתו של מבחוח, שאמרה שהוא היה פה לא מזמן", סיפר. "עצרנו קרובי משפחה וסייענים, וכל הזמן קיבלנו ידיעות איפה הם נמצאים. כשהיינו מגיעים, גילינו גחלים או קפה חם. איחרנו בכל פעם במספר דקות". שנה. 20 החשבון נשאר פתוח במשך מבחוח הגיע לסוריה והצטרף למפקדה של החמאס, שם התקדם בסולם הדרגות, גם בזכותהעובדהשהבכיריםממנו זומנו למפגש , לאחר שחוסל עז 2004 מוקדם עם הבורא. ב־ א־דין שיח' ח'ליל, שריכז את הברחות הנשק של חמאס לעזה, מונה מבחוח ליורשו. "הייתי זה שהביא את הנשק", התגאה מבחוח. "היו לי קשרים, תודה לאל". × × × ראש אגף מודיעין במוסד, חיים תומר, היה זה שאמר למאיר דגן: "יש מספיק מודיעין בשביל להתחיל לייצר מבצעים. בוא נוסיף משימה: סיכול הברחות אמל"ח". דגן, שראה מול עיניו את הגרעין האיראני ואת הטרור בחו"ל כמשימותיו המרכזיות, השיב מיד: "בוא נלך על זה". המערכה כללה איסוף מידע מפורט על ידי המוסד, ובעקבותיו תקיפות ליליות של מטוסי חיל האוויר נגד שיירות נשק בסודן. "בתקופה ההיא הייתה שרשרת הברחות אמל"ח, וטיפלנו בכולה במרחב של הים האדום, תימן, מפרץ... היינו שם בכל מקום, נהלת ִ כולל אני", אומר אודי לביא, ראש מ

אולמרט: "הדבר הראשון הרגיש שדגן חלק איתי כראש ממשלה היה קשור למבחוח. הוא פתח את הפגישה בשליפת תיקייה ותמונות, סיפר לי על מבחוח, ואמר: 'אני חושב שאנחנו נצטרך להיפרד ממנו'"

לתכנן, לבצע, לתחקר, או לא". במוסד התפוצצו מכעס, ולא עזר שהצוות המפתח של הרעל טען שמבחוח לא שתה את כל תכולת הכוס. בארגון זכרו היטב את ניסיון החיסול הכושל של בכיר חמאס חאלד ', במה שכמעט גבה את 97 משעל בירדן ב־ חייהם של שני אנשי מוסד, שנעצרו ושוחררו רק לאחר שישראל סיפקה את הנוגדן שהציל את משעל. גם אז, רעל שהותז על הטרוריסט המבוקש לא סיים את העבודה. "אתה פועל בסיכון של הלוחמים, עם מאמץ עצום של כולנו, והצלחה מלאה ומוחלטת בכל הפעולות כמתוכנן, ובסוף הכל יורד לטמיון", אומר הבכיר לשעבר בארגון. בניסיון השני לחסלו המבצע השתכלל. הוצב לוחם מיוחד שתפקידו ללוות את המלצר שמפנה את השולחן למטבח, ולבדוק בדרך שמבחוח אכן שתה את כל הכמות. הכוס נמצאה ריקה. מבחוח שוב חש ברע, שוב היו בטוחים שהוא בדרך לפגוש את בוראו, ושוב הוא התאושש. המחסלים והמפקדים שלהם זעמו על

דגן, שנכנס למוסד והפך אותו לארגון "עם סכין בין השיניים", גיבש מערכת שלמה שמגויסת לטובת איתור והשמדת הסכנה. הוא היה חכם מאוד, גם בפוליטיקה הבין־ ארגונית של ישראל, ערמומי, אמיץ, פרוע ומשולל רסן. הוא פירק והרכיב מחדש את הארגון כדי לבצע חיסולים בלב מדינות אויב, מה שדגן עצמו העדיף לכנות "שימוש באלימות כנגד טרור", ככלי יחיד למנוע פעילות טרור עתידית מאנשים שנמצאים מחוץ להישג ידה של ישראל. עבור המבצע הזה נבחרה "קיסריה", חוד החנית של המודיעין הישראלי, ובתוכה תת־היחידה "כידון" שממונה, בין השאר, על חיסולים. לוחם "כידון", דוד, מספר כי "למוסד הישראלי יש קווים אדומים וגם לי יש קווים אדומים, אף פעם לא התנגשנו, שהייתי צריך להגיד ‘זה מסוכן, זה לא ראוי’ או ‘יש לי בעיה מוסרית עם העניין הזה’". הולגר שטארק, סגן עורך העיתון הגרמני "די צייט", שחקר וכתב רבות על הפרשה, מסביר שברגע שהמודיעין פרץ למייל של

33 ׀ ימ ים 7 ׀ 03 . 04 . 2026