ידיעות אחרונות 7 ימים

כל סדרה של היוצר המדובר ראיין מרפי ש"מבוססת על סיפור אמיתי", גם "סיפור אהבה: ג'ון קנדי ג'וניור וקרולין בסט" לוקחת לעצמה חופש אמנותי בלי להתחשב במיוחד באנשים שמאחורי הדמויות. לא במקרה היא התקבלה בכעס גדול מצד בני משפחת קנדי, שאפילו עבורם, מי שרגילים לאובססיה ההוליוודית עם השבט, זה היה קצת יותר מדי חופש אמנותי על חשבון טרגדיה גדולה. מאידך - ולמען ההגינות גם זה קורה הרבה בסדרותשל מרפי - פה ושם התסריט מייצר רגעים בדיוניים שמרגישים אמיתיים מאוד. למשל, כשאמא של בסט אומרת לה על ג׳ון קנדי ג׳וניור: ״כל מה שהוא יודע זה מי הוא אמור להיות: יורש העצר של קמלוט. זה הדבר היחיד שהעולם אי פעם אמר לו, כי אם אין קמלוט, אז מה היה הטעם בכל האובדן הזה?“ "האובדן הזה" הוא שרשרת טרגדיות בלתי פוסקת שרודפת את משפחת קנדי, והצורך להיות "קמלוט" הוא כנראה גם הברכה וגם הקללה של השושלת שהיא הדבר הכי קרוב למשפחת מלוכה שהיה לארה״ב: יופי, עושר, כוח פוליטי וגלאם יחד עם סיפור רצוף טרגדיות, קונספירציות, קללות ומיתוס תרבותי עצום. דימוי קמלוט, הטירה האגדית של אבירי השולחן העגול שהיו אצילים, צודקים וגיבורים, נדבק לקנדיז אחרי רצח . ג’קי קנדי, 1963 הנשיא ג׳ון קנדי ב־ הגברת הראשונה האהובה ביותר מאז המצאת הטלוויזיה, התראיינה אז , ציטטה את המיוזיקל Life למגזין "קמלוט" ואמרה שבעלה אהב במיוחד את השורה שסיימה את המיוזיקל: Don’t let it be forgot , that “ once there was a spot, for one brief shining moment, that ” - "אל was known as Camelot תיתנו לזה להישכח, שפעם, לרגע אחד קצר וזוהר, היה מקום שנקרא קמלוט". כך נולד המיתוס סביב הנשיאות הקצרה של ג׳ון קנדי כעידן קסום של תקווה ליברלית רטובת עיניים שנגדעה פתאום, מיתוס שגם התעצם עם כל טרגדיה שעברה על המשפחה. והיו כל כך הרבה טרגדיות. הבעיה עם מיתוסים מהסוג הזה, היא גם שהם לא עומדים במבחן המציאות, וגם שאי־אפשר להשתחרר מהם. והלחץ הזה יושב על כל מי ששייך לשבט הקתולי ממוצא אירי, שייצר הרבה מאוד צאצאים וכולם הולכים כל הזמן עם משקולת "קנדי" על הכתפיים. אבל אמריקה, ובוודאי הוליווד, לא שנה אחרי רציחתם 60 יודעת שובע.

DOUGLAS HEALEY, HYANNIS PORT צילומים: איי־פי /

53 ׀ ימ ים 7 ׀ 03 . 04 . 2026