ידיעות אחרונות 7 ימים

אומרים את זה באולם. השאלה אם אתה מרשה את זה או לא, ואני לא". החוקים שהעבירה הממשלה בתחום, כמו הרחבת הסמכויות של בית הדין הרבני, לא ממש מעודדים את פלאי־רום. “החוק הזה בעצם מרחיב את סמכויות בית הדין הרבני, אבל רק בהסכמה. העניין הוא שהרבה פעמים זו הסכמה כפויה”, היא אומרת. “עד שמוניתי, הייתי מופיעה הרבה בבתי דין רבניים. אין לי שום דבר נגד בית הדין הרבני כשלעצמו, כל עוד הוא שופט לפי חוקי מדינת ישראל. הבעיה נובעת מזה שבעצם אין חופש להתחתן איך שרוצים. יש אנשים שרבים על רכוש, רבים על ילדים, אז מנצלים את כל הקטע הזה, מי שזה טוב לו הולך לבית דין רבני”. השופט גבאי־ריכטר חש אי נוחות גם מחוק עונש המוות למחבלים, שקידמה מפלגת עוצמה יהודית. “העונש הזה כבר קיים במקרה של בגידה ובחוק השיפוט הצבאי, ויש סיבות שעד היום לא דרשו אותו. ארצות־הברית היא המדינה שמוציאה להורג הכי הרבה נידונים למוות. לא יודע אם בזה אני רוצה להידמות לה. הבעיה הבסיסית עם עונש מוות היא שהוא בלתי הפיך. זאת אומרת, אנחנו נורא סומכים על עצמנו, אבל אין שיטה שהיא מושלמת, ואיך אני אחיה עם עצמי בידיעה שעשיתי טעות? יכול להיות שארשיע מישהו והוא ילך למחוזי ויחשבו שיש ספק סביר, כי הם רואים אחרת את מה שאני ראיתי. ומה יקרה במקרה של עונש מוות? אז לו רק בגלל זה, זה לא משהו שמתאים לשיטת המשפט. אנחנו עושים טעויות כל יום”. האם הצדק באמת עיוור בבית המשפט? “באים אלינו נוער גבעות, אנשים שחשודים בטרור נגד המדינה, אנשים מהעדה החרדית שלא מכירים במדינה או אנשים מהעדה האתיופית, כולם טוענים, וסליחה על הביטוי, שדופקים אותם. אם כך, סימן שאנחנו עושים משהו בסדר. אם כולם מרגישים שמחפשים אותם, אז כנראה שהחיפוש הזה הוא שוויוני”. לאור האווירה הציבורית, אתה מרגיש בנוח לספר לאנשים שאתה שופט? “בשנה הראשונה שלי כשופט הלכתי לקנותמאוורר, היהקיץחם, לבשתי גופייה, מכנסיים קצרים, אני מגיע לחנות, ומישהו משב”ס זיהה אותי וצועק לי מהעבר השני של החנות: ‘כבודו, מה נשמע?’. וכולם מסתובבים. וואי, איזה פדיחה. אבל זה מה שיש, וזה חלק בלתי נפרד מהעבודה. איפה שאני יכול לא להזדהות כשופט, אני לא מזדהה. זה גם חלק מכללי האתיקה שלנו. אם שואלים, לעולם לא אסתיר, אבל ככל שאני יכול, אני חומק מזה”. × × × לכולם קריירה ענפה, וכל אחד מהם סוחב עימו עדיין מקרה קשה שבו נתקל במסגרת העבודה. "יש סיפורים שילכו איתי עד סוף ימיי", אומרת לורך. "אם אני צריכה לשפוט בתיק של גננת שהתעללה בילדים, אני רואה את הנכדים שלי, זה ברור. אבל כשאתן את העונש, אני חייבת לעשות את ההפרדה מול הרגש. בתיק המתה, אני יכולה להרגיש בבטן שהבן אדם הזה רצח, אבל אם הראיות לא מספקות ‑ אזכה אותו. הגישה שלי היא שאתה יכול להתלבט עד הסוף, אבל ברגע שקיבלת

פלאי–רום: "הייתה תקופה, אמנם לא לי, שעשו לשופטות פוטושופ בעירום ופירסמו ברשת. פעם גם התקשרו אליי מהאבטחה ואמרו: 'עצור איים שירצח אותך'. אוקיי, עניתי, מה לעשות? אמרו לי: 'רק שימי לב'. התחושה היא שאתה לגמרי לבד" רות לורך: "אותי לא סופרים כמזרחית, אני נחשבת אשכנזייה בגלל שם נישואיי. במקור אני עמר, וחבל שלא השארתי אותו. בקליקה של השופטים זה לא משנה אם אתה מזרחי או אשכנזי. אולי האוכל יותר טעים. אנחנו גם עושים מימונה וחלק גדול מהשופטים מגיעים" גבאי–ריכטר: "באים אלינו נוער גבעות, אנשים מהעדה החרדית או מהעדה האתיופית, כולם טוענים, וסליחה על הביטוי, שדופקים אותם. אם כך, סימן שאנחנו עושים משהו בסדר. אם כולם מרגישים שמחפשים אותם, כנראה שהחיפוש הוא שוויוני"

צילומים: אלכס קולומויסקי, יריב כץ

“בג"ץ מנסה לעשות סדר בכאוס". ההפגנה במהלך הדיון בהדחת בן־גביר

שהם רוצים, מתעללים באנשים, כמו מלך שעושה תנועה ביד עם השרביט. ואני אומרת: איזה מחשכים? צריך לפתוח את הדלתיים הסגורות, ושכולם יראו שהכל בסדר”. "אני מוטרדת מזה מאוד", אומרת לורך. "יצא לי כמה פעמים להיתקל באנשים שלא הכרתי, וכשהם שמעו שאני עוסקת בשיפוט, הם התחילו עם כל האמירות שיש היום. כשסיפרתי להם, בלי שמות כמובן, על תיקי המתה או עבירות מין במשפחה, תיקים מאוד קשים בהם אני שופטת, הם היו בשוק: 'מה זאת אומרת?', הם שאלו, 'איך את חיה עם זה? איך את ישנה בלילה, איך את יכולה לחזור אחר כך לילדים שלך?'. אני מקווה שהסדרה הזאת, שבאמת חושפת את הציבור לצד האנושי של השופטים, תעשה היכרות יותר מעמיקה עם עבודת השופט ומה עובר עליו ותבנה אמון בינינו לציבור. זהו הבסיס לכל חברה. אחרת, מי ישפוט את הרעים? מי יפתור סכסוכים בין אנשים? מה, כל אחד יעשה מה שהוא רוצה?". לצד הכהונה כשופט בבית המשפט השלום בירושלים, המנהל את מחלקת חדלות פירעון, מכהן גבאי־ריכטר גם כשופט קהילתי, המנגיש את עולם המשפט לתלמידי תיכון. "כבר עשור שאני מנהל את פרויקט 'שופטים מלמדים'", הוא מספר. "ראיתי אלפי תלמידים, והשאלות הקבועות ששואלים אותי הן: 'האם קיבלת שוחד' ו'מה גובה השכר שלך'. אבל אף פעם לא שאלו מה צריך כדי להיות שופט. אף פעם לא בא אליי נער ואמר: 'אני רוצה להיות שופט'". האם הסיבה לכך לדעתך היא שאנשים צעירים פחות מכבדים את מערכת המשפט בישראל? "כחוקר בתחום של היסטוריה ומדע המדינה,אגידשישירידהמאודמשמעותית באמון במוסדות, מכל מיני סיבות, וזה לא ייחודי לישראל. בעיניי, ככל שיהיו יותר אנשים שייצאו מבית משפט בתחושה ששמעו אותם, ויספרו לאחרים שהיו מולם שופטים אנושיים, כך יגדל האמון, וזה לא משנה אם פסקתי לרעתם. קרה לא אחת שאדם אמר לי: ‘אני סומך על מה שתפסוק, כי הקשבת לי’. באופן כללי, השיח היום הרבה יותר מתלהם ופחות מכבד. מה שאת רואה שכותבים ברשתות החברתיות, גם

פרוטקציה ולא כלום”. פלאי־רום: “זהו, זה בדיוק העניין. זה משהו שהוא מאוד מרגיז. עובדתית יש במערכת המשפט המון שופטים מזרחים, דתיים, ימנים, מכל הגוונים והסוגים, וזה כבר קרה, עוד בזמן איילת שקד”. אז למה אף אחד לא בא ואומר: סליחה, זה כבר קרה? “כי לשופטים אסור לדבר. זה חלק “אני לא רוצה לדבר על דרג פוליטי, אבל אני יכולה להגיד שגורמים, כל מיני גורמים, כן יכולים לנצל את העניין הזה. בינתיים כל גורם יכול להגיד מה שהוא רוצה, ומערכת המשפט שותקת, היא לא יכולה להגיד שום דבר”. ומה עם שר המשפטים, יריב לוין? “אסור לי להיכנס לזה. אני הייתי בזמן איילת שקד וגדעון סער. גם סער ושקד עשו שינויים, אבל ביחד עם המערכת, לא נגדה. בתקופה של שקד באמת נכנסו המון שופטים שכביכול מתויגים כשמרנים או ימנים. שום דבר לא סטרילי, אבל המערכת המשפטית בהחלט ניסתה להיות ניטרלית, כלומר כן לשמור על אובייקטיביות ועל היעדר פוליטיות. וכעת זה לא שהמערכת המשפטית השתנתה, האנשים הם אותם אנשים, הרצון להיות ניטרלי, אובייקטיבי, הוא אותו רצון ‑ אולי אלה שאומרים עליה דברים איבדו את הבושה שלהם. פעם לא היו אומרים. אני חושבת שהם עושים בזה שימוש פוליטי”. × × × שלושתם מספרים שמה שהוביל אותם לחשוף, שלא כמקובל, טפח מתחת לגלימה השחורה היא האווירה הציבורית שרואה בבג”ץ, ובשופטים בכלל, בלתי לגיטימיים ואשמים בתחלואי המדינה. “כשאתה שופט יש עליך עוצר דיבור, וזה מצב מאוד מתסכל, בעיקר שיש עכשיו המון אנטי נגד מערכת המשפט ובסופו של דבר זה מתגלגל אל השופטים”, אומרת פלאי־ רום. “יש מחשבה ששופט בא כדי שירחשו לו כבוד, או כדי להרוס את חיי האנשים. המקטרגים אומרים שזו מערכתשמתנהלת במחשכים. שכאילו שופטים עושים מה מהבעיה של מערכת המשפט”. והדרג הפוליטי מנצל את זה?

39 ׀ ימ ים 7 ׀ 24 . 04 . 2026