ידיעות אחרונות 7 ימים

נחקר מקוטלג לפי מחלקה, פלוגה, גדוד וכן הלאה. מסמנים את נקודות הפריצה של כל חשוד ומתאימים אותן ליישובים שנחדרו. כל עצור נוסף שמגיע - וככל שהתמרון העמיק הגיעו עוד ועוד עצורים - מיד מוכנס למשבצת המתאימה, וכבר יש לו מעין “תעודת זהות” מוכנה: מי המפקדים שלו, ואם הוא אזרח אז מאיזו שכונה הוא, עם מי הוא נכנס, מאיפה, לאילו יישובים ומהם המעשים שנעשו שם. “החקירות מגיעות לפרטים הכי קטנים ברזולוציות הכי גבוהות, במטרה להגיע לפכ”מים (פרטים מוכמנים – ג”א)”, ממשיך רפ”ק אדרי. “למשל, הנחקר אמר שהוא נכנס לבית עם כד מצד ימין, והוא מתאר איך הוא ירה ואיפה הייתה הפגיעה ומה לבש הקורבן ואיזה קעקוע היה לו. ואז נשלח צוות לזירה ומצלם את הבית, ופותחים את תיק הגופה, ומשווים את התיאור לתמונות ומצליבים עם סרטונים”. בתום עבודת חקירה והצלבה מאומצת, החוקרים טוענים שהצליחו להגיע, לפחות בחלק גדול מהתיקים, לראיות משמעותיות. רפ”ק אדרי: “ברוב המקרים שבהן עלה שמחבל פגע במישהו, הצלחנו לזהות את הקורבן של אותו חשוד. וגם להפך: יש מעט קורבנות שאנחנו לא יודעים להגיד מי זה שפגע בהם”. × × × באוקטובר אלפי 7 עד כה נגבו בתיקי עדויות ונאספו טרה־בייטים של מידע דיגיטלי ומידע פורנזי נוסף. אלו איפשרו למשפטנים לגבש את כתבי האישום, שכ ־ תיבתם טרם הסתיימה, אבל בסיס מתק ־ דם שלהם כבר קיים. החוק המוצע מדבר על סעיפי אישום כמו פשעים כלפי העם היהודי, פשעים כלפי האנושות ופשעי מל ־ חמה. בקצה העליון של הסקאלה — עבירת השמדת העם, שהרשעה בה מחייבת עונש מוות. לצידה, עבירות של פגיעה בריבו ־ נות המדינה, גרימה למלחמה וסיוע לאויב בזמן מלחמה - עבירות שמאפשרות אך לא מחייבות מוות או מאסר עולם. מאחורי כתבי האישום האלה עומד ויכוח סוער ויצרי. ח"כ רוטמן, וכמוהו רבים בממשלה, סבור שיש להעמיד את רוב המחבלים לדין באשמת השמדת עם. "כשאתה קורא את עבירת השמדת העם די ברור שהיא חלה על אירוע מעין זה", אומר רוטמן. הייעוץ המשפטי, שנשען על ניסיון העבר כמו במשפט דמיאניוק, מעלה שאלה אחרת: מה יקרה לנרטיב הלאומי אם תיוחס עבירת ג'נוסייד (השמדת עם), ובסופו של תהליך, בגלל קשיים ראייתיים, יגיע זיכוי? זה יהיה ניצחון משפטי למי שטוען שלא הייתה כוונת השמדה ומכה קשה לישראל. הרשעה בג'נוסייד מחייבת הוכחה של מעשים ספציפיים נגד קבוצה מוגדרת – העם היהודי במקרה הזה – וקיומו של יסוד נפשי של "כוונה מיוחדת" להשמ ־ דעות לתוכנית כזאת. את כל אלו ּ דה ומו קשה להוכיח משפטית. למה? נניח שמח ־ בל נוח'בה שחדר לבארי נאשם בעבירת השמדת עם. התביעה תצטרך להוכיח שזו הייתה הכוונה שלו; שהמחבל הספציפי שחדר לבארי יצא מתוך רצון להשמיד את העם היהודי והכיר, גם אם בקווים כלליים, את התוכנית של סינוואר ודף. אם, למשל, נמצאו כתבים או הודעות של המחבל

צילומים: יואב דודקביץ, צילום מסך

החדירה למושב יכיני. "המשפט לא יכול לשנות את מה שקרה, אבל הוא יכול להביא צדק לנפגעים"

שבהם התבטא שזו מטרתו – זו ראיה טובה. אבל אם לא? לכן, גורמי המקצוע במשרד המשפטים נוטים לחשוב שזו עבירה פחות מתאימה. בסופו של דבר התביעה תקבל את ההחלטה לפי הראיות הקונקרטיות לגבי כל נאשם. החשש מפני אישומים שיסתיימו בזי ־ כוי הוביל את חברי הוועדה לחפש עבירות שאינן השמדת עם, ובכל זאת יהלמו את חומרת המעשים. הכלל היה שהחוק המוצע יתבסס על עבירות שקיימות בספר החוקים הישראלי, ולא על חוקים חדשים שלא ניתן להחיל אותם רטרואקטיבית על מעשים קודמים. מהבחינה הזאת, חשוב לציין שחוק עונש מוות למחבלים שעבר לאחרונה אינו באוקטובר. 7 רלוונטי למחבלי כך מצאו במשרד המשפטים סעיף נשכח בפרק עבירות הביטחון בחוק העו ־ נשין - עבירת פגיעה בריבונות המדינה. מדובר בעבירה ממשפחת עבירות הבגידה , כשדבר קיומה של 50 שחוקקה בשנות ה־ ישראל עוד היה מוטל בספק. הסעיף נוסח בשעתו כך: "מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו – מיתה או מאסר עולם". בעבירות האלה היסוד העובדתי רחב יותר ורף היסוד הנפשי נמוך יותר. כלומר: הרבה יותר קל להוכיח עבירה כזו בראיות – כל חדירה לגבול ישראל בחסות נשק ובזמן התקפת יישוביה היא פגיעה בריבונות. השימוש בסעיף הזה כמעט שלא נעשה מעולם, אבל הוא נמצא שם בחוק העונשין, ועכשיו יופעל באופן נרחב. זה, כמובן, לא יהיה סעיף האישום היחיד. לפי הצעת החוק, התביעה תוכל לבחור מתוך סל של עבירות: מהשמדת עם ופגיעה בריבונות - עבירות שכאמור דינן מוות - דרך עבירות מעשה טרור המוני והסתננות בחסות כוח מזוין - שמתאימות למרבית הנאשמים ומאפשרות מאסר עולם - ועד עבירות במדרג נמוך יותר. השילוב הזה, כך מקווים המחוקקים והתביעה, ישקף את חו ־ מרת המעשים. וכן, גם את הנרטיב הלאומי. ברוב המקרים יוגשו כתבי האישום למ ־ ספר נאשמים במשותף, בקבוצות לפי חו ־ מרת המעשים או התשתית הראייתית. כך תיווצר הבחנה בין מי שנתפס בשדה ואין ראיות שהיה קשור לרצח ספציפי, לבין מי שנתפס בזירות שבהן התחוללו זוועות. בדיוני הוועדה עלתה טענה כאילו הפרק ־ ליטות מנסה לצמצם את הקבוצה שכנגדה יוגשו כתבי אישום, אך פרקליט המחוז פדן הדף אותה. "אפילו מישהו שכל מה שאנ ־

שותף לאירוע הזה הוא בגדר מבצע עבירת רצח עם ודינו צריך להיות מוות". ואם בסופו של דבר אף אחד לא יוצא להורג? "זו תהיה תקלה מאוד־מאוד קשה של מערכת התביעה והמשפט הישראלית, אחרי שבחוק הזה העמדנו להן את כל הכ ־ לים והאפשרויות. אני לא מאמין שזה מה שיקרה". גם ח"כ מלינובסקי רואה בעונש מוות תוצאה מתבקשת. "ברור שזה מה שיקרה בסוף", היא אומרת, אבל מבקשת להוסיף: "לא לשם כך אני פועלת. אנשים מחפשים את הדם, אני מחפשת צדק". ופה, במילה החשובה הזו, "צדק", כדאי 7 להקשיב למה שאומרת פלטי קציר ל" ימים", והשמיעה גם לחברי הוועדה, למרות שכנראה אלו הדברים שהכי פחות היה להם

חנו יכולים להגיד עליו זה שהוא חצה את הגדר, גם הוא מבחינתנו צריך לעמוד לדין לפי חוק מניעת הסתננות – עבירה שדינה מאסר עולם", אמר. עכשיו, משהוחלט על העבירות שבהן יואשמו המחבלים, נותרה שאלת ההגנה. איזה עורך דין יסכים לקחת על עצמו את הייצוג של המחבלים? אחת האפשרויות היא שבית המשפט ימנה עורך דין מהשטחים, אבל במקרה המורכב יותר, הנאשם בעצ ־ מו יסרב להכיר בבית המשפט ולא יסכים לשתף פעולה. "אתגר הסנגוריה הוא דר ־ מטי", אמר סא"ל טל זיסקוביץ', פרקליט איו"ש בצה"ל, לחברי הוועדה. "אנחנו עדיין לא יודעים מי ייצג אותם, ואנחנו לא רוצים לשחק פה 'מול שער ריק'". התרחיש שמ ־ תאר הפרקליט הוא שבהיעדר הגנה הולמת יועלו טענות כי מדובר ב"משפט ראווה",

"כל מה שראינו עד עכשיו ח"כ מלינובסקי: בתקשורת, כל מה שסיפרו, זה כלום לעומת מה שיש בעדויות. אנשים שעד עכשיו אף אחד לא שמע ולא ראה אותם, עכשיו הם ידברו. והדברים שלהם יבואו עם חומרי חקירה, הכל ממוסמך ומתועד. יש המון חומרים וצילומים שייחשפו לראשונה במהלך המשפט"

נוח לשמוע. "יש חשיבות רבה מאוד לזה שייעשה צדק, אלה משפטים מאוד־מאוד חשובים", הבהירה. "אבל אני לא יכולה להתעלם מההקשר – החקיקה הזאת מת ־ קדמת, מקימים היכלי צדק ענקיים, וכל זה באוקטובר, 7 ימים אחרי 936 בזמן שאני, עוד לא קיבלתי תשובות. עוד אין ועדת חקירה ממלכתית. המידע ברובו מוסתר מאיתנו. אף אחד לא לוקח אחריות כלפי פנים, אבל כלפי חוץ מעמידים כבר מנג ־ נון שלם. אין לי חמלה על האנשים שטבחו בבני המשפחה שלי, הם ראויים לכל עני ־ שה מחמירה. אבל אני לא רוצה שזה כל מה שיישאר. אם אנחנו רוצים לדאוג לביטחו ־ ננו, צריך שהצדק ייעשה גם פנימה ולא רק כלפי חוץ. אחרת זה מראית עין של צדק. "אנחנו מעמידים לדין את מחבלי הנוח'בה. זה חשוב. אבל זה לא ייתן לנו את כל הצדק ואת כל האמת שאנחנו חייבים לדעת. אני מפחדת מאוד ממצב שבו יישא ־ רו אצלי שאלות פתוחות כל החיים - כי × החקירות לא מוצו גם אצלנו". guy-as@yedioth.co.il

והלגיטימיות של ההליך כולו תיפגע. החוק לא מציע פתרון לקושי הזה, אבל מדגיש שיהיה אשר יהיה הסנגור שימנה בית המשפט, הוא לא יהיה מטעם הסנגוריה הציבורית. רוטמן גם עמד על כך שהמימון של אותו סנגור לא יגיע מאוצר המדינה, אלא יקוזז מכספי הרשות הפלסטינית. הסוגיה נותרה פתוחה. × × × רוטמן אמנם מקווה שרוב הנאשמים יועלו בסוף לגרדום, אך גם לשיטתו זה לא העיקר. "העיקר זה שנשכיל להשתמש במשפט הזה כדי להעניק תחושה של צדק, גם לקורבנות, אבל גם למדינת ישראל וגם כלפי העולם – שנוכל לבוא ולהראות בצו ־ רה מסודרת את הסיפור של מה שקרה פה". אז בסופו של תהליך, בעוד מספר שנים, אנחנו הולכים לראות פה מאות הוצאות להורג? רוטמן: "אני בהחלט מקווה שכן. אני לא יודע להגיד מאות או עשרות, אבל אני בהחלט מהאנשים שסבורים שכל מי שהיה

01 . 05 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 28