ידיעות אחרונות 7 ימים

המחקרים לא משאירים מקום לספק: המסכים הורגים לילדים את המוח, הווטסאפ מוודא הריגה - והרילז הופכים את הריכוז שלהם לכזה של דג זהב. עכשיו מתגייסים יותר ויותר הורים ואנשי חינוך לקרב בלימה שמטרתו הוצאת הסמארטפונים מידיים צעירות מדי, בעיקר בשעות בית הספר: "אנחנו מגינים על הילדים שלנו מפני מפלצות כל כך חזקות" הצלצול לא בשבילכם

יה זמן כזה בחיים שלי, בית ספר יסודי, שבו ידעתי לשבת באוטובוס, לפעמים לזמן די ממושך, ולבהות החוצה מהחלון,

עם עצמי. מחשבות. דמיונות. חלומות בהקיץ. בהייה במדבקה "נא לא לזרוק בדלי סיגריות וגפרורים החוצה". הזמן הזה לא חזר ולא יחזור; תנו לי עשר שניות המתנה למעלית שתגיע, ואני בודק הודעות. הילדים שלי גרועים ממני; נתתי להם סמארטפונים הרבה לפני הזמן הנכון בדיוק כפי שנתתי להם כלב הרבה לפני הזמן הנכון (שהוא, אגב, אף פעם); אני לא הורה שעומד בלחצים, בטח לא מסוגת "אבל לכולם יש". כיום שניהם מכורים בנוהל. לכלב. אבל גם לאינסטגרם, טיקטוק, יוטיוב, לא יודע מה עוד, לא חייב לדעת. אין בזה שום דבר מומלץ או ראוי. אין לשיחות הטלפון הקוליות של ילדיכם הכבר־ לא־לגמרי־קטנים – אלו שמדגימות את חוסר מסוגלותם הכמעט משעשע לדעת מה, בכלל, אומרים לבן אדם חי נוסף בניסיון לקיים רוטינה בסיסית של "מה העניינים, מה אתה עושה היום, רוצה להיפגש" – שום צד חיובי. כולנו נאבקים בקרב בלימה חסר סיכוי מול ענקיות טק שהעסיקו ומעסיקות את המוחות הטובים והיקרים בעולם כדי לבסס אלגוריתמים שישאבו תשומת לב אנושית ביעילות של שדה נפט. הכל ידוע, או במילותיו של אסף גרנות: "אלה חברות שסוחרות בילדים שלנו, אין דרך אחרת להגיד את זה. זה סחר בילדים ובקשב שלהם, שמייצר נזק מטורף". הרטוריקה מכוונת. גרנות הוא האיש שהשיק את תנועת "מהפכת הקשב" לפני חמש שנים – לא היה לו מושג גדול מלבד העובדה שהבת שלו, אז בכיתה א', דרשה טלפון נייד – לא שום דבר יוצא דופן, אגב, הגיל הממוצע בישראל למתן טלפון ראשון לילד מתייצב, על – 6.2 ', על 25 פי דוח האינטרנט של בזק לשנת כיתה א' – מה שמחקרים מוכיחים שאינו שונה, עקרונית, מלתקוע לילד שלכם בגיל הזה סיגר בוער בפה. כך קורה שאתם מגיעים לבתי ספר על־ יסודיים בהפסקות, והדממה מחרישת אוזניים; האסירים יושבים בחצר ופשוט עסוקים בניידים. אחר כך הם חוזרים הביתה ושום דבר שהתחיל בביה"ס – חרמות, דחייה, בריונות – לא נפסק לעולם; קבוצות הווטסאפ ימשיכו לטרטר לאורך רוב שעות היממה. אין הפוגה. אין שחרורים. אין הקלות. "אני לא יכול להגן על הבת שלי", גרנות מסביר את מה שגילה לפני חמש שנים, "בטח לא לבד. כי רוב ההורים לא קובעים מתי הילדים שלהם יקבלו סמארטפון או טיקטוק. הם יקבלו כשכל שאר ההורים ייתנו". גרנות אירגן בשעתו הורים בבית הספר אחוז מהם 90 של הבת שלו והצליח להגיע עם להסכמה שהילדים לא יקבלו טלפונים לפני כיתה ד', ולא ווטסאפ לפני שלכולם יהיו טלפונים. "זה הליך שמאוד קשה לעשות כי זה מזיז לאנשים את הגבינה והנורמות ומייצר מתחים בתוך קהילה, כי 'מי אתה שתחליט עליי' ו'אתה תגיד לי מתי אני אתן לבן שלי?'" הוא אומר.

רענן שקד

05 . 0 6 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 40