ידיעות אחרונות 7 ימים

תקיפת כוח איראני על ידי חיל האוויר. "המערכת לא מחליפה את האדם, אלא עוזרת לו להישאר ממוקד"

למטרות סיור ותצפית, אבל גם לביצוע סיכולים ממוקדים ותקיפות של מחבלים ומשגרי רקטות. כטמ"מים כאלה הם מרכיב מפתח שצה"ל AI במערכות ההגנה מבוססות ה־ מפעיל כיום. "פעם חיל האוויר היה מפעיל משימות צילום, היו נוחתים, מפתחים את הסרטים, עובדים כמה חודשים ואז אומרים איך נראה שדה התעופה של האויב", אומר יהודה, "היום, בזכות מערכת צי"ד (מערכת שליטה שאליה נגיע בהמשך – ט"ש) ומערכת הכטמ"מים 'כוכב', התהליכים האלה קורים במונחים של דקות. המשאית של האויב זוהתה, באותו רגע אומרים לשולט: 'הנה המשאית, תחליט אם לתקוף אותה'. התהליכים האלה מתרחשים בפחות מדקה". אבל העידן הדיגיטלי של הלוחמה גם יצר בעיה: הצפה של נתונים. כל אמצעי כזה בשטח, כמו כטמ"ם, פשוט מייצר כמות מטורפת של מידע, וכשכולם פועלים ביחד, מדובר באוקיינוס אדיר של דאטה, שקשה מאוד לברור מתוכו מה חשוב ומה פחות. קחו לדוגמה כטמ"ם שמצוי באוויר נגיד עשר שעות, מתוכן הוא צילם, לדוגמה, משגר טילים מוסווה במשך דקה. בזמן אמת, לא בטוח שמפעיל הכטמ"ם יעלה על זה. וכאן ה־ הופך לחיוני ממש. "יש המון נתונים AI מהחישה ומהפלטפורמות", מסביר תא"ל (מיל') כוכב, "ותוסיף לזה את כל המטרות מהמכ"ם ואת התמונה האווירית והאופטיקה וכל נתוני המודיעין ואת כל הסימים והההזנות. קיבלנו היצף. כשיושב לוחם הגנה אווירית ורואה אלף רקטות מל"טים - ללא 2,000 באוויר או נחיל של בינה מלאכותית הוא לא יכול להפיק מזה את המרב. וכאן נכנס העולם של הבינה מלאכותית". איפה זה בא לידי ביטוי במלחמה הנוכחית? זה ההבדל בין הלחימה מול איראן ביוני שנה שעברה לבין הלחימה הנוכחית? "יש מה שקראו לו פעם 'פנקס מטרות', ואחר כך, כשהמטרות התרבו, קראו לזה 'בנק המטרות' ואחר כך 'מפעל המטרות'. היכולת להבין איפה נמצאות המטרות במדינה עצומה כמו איראן - אדם, ואפילו הרבה בני אדם, פשוט לא יכול לעשות את זה. אני קורא לזה 'תיעוש של האינפורמציה'. אתה מכניס את כל הנתונים שאתה רוצה, ממקורות כמו אלינט (מודיעין אלקטרוני), סיגינט (מודיעין אותות ומכ"ם), יומינט (מודיעין אנושי) ומביא מידע ממקורות נוספים - נגיד אמריקאיים, נגיד פרסיים, נגיד תמונה אווירית, ומחבר אותו גם לשינויים בתמונת המודיעין. הבינה המלאכותית מאוד עוזרת לך. היא לא מחליפה את האנשים, היא לא משאירה את האדם מחוץ ללופ, היא פשוט עוזרת לאדם להיות ממוקד יותר". חלק מהטכנולוגיות ששופרו בתקופת הזמן הזאת הן המערכות שנועדו להשמיד יכולות שיגור מהצד האיראני. יש לנו אינדיקציה שהן באמת עושות את העבודה? "אני מדבר בשם עצמי, לא בשם חיל

צילום: דובר צה"ל

שמסייעת לזהות היכן יפגעו הטילים האיראניים מנתחת במהירות AI– מערכת ה אלף נתיבי הטיסה של כל הטילים והכטב"מים ששוגרו לעבר 60– את פרטיהם של כ באוקטובר ועד היום: מאיפה יצאו, באיזו שעה, היכן נפלו ועוד. ואז 7 ישראל מאז המערכת מציגה לפיקוד העורף המלצות ברורות - איזו התרעה להוציא, למי ומתי

במלחמות מעכשיו, הוא מי שישתמש טוב .AI יותר ב־ מי שזיהו מיד את המהפכה החדשה, היו כמובן התעשיותהביטחוניותהישראליות, שמיהרו להטמיע את הבינה המלאכותית בכל מקום שרק אפשר. לצידן גם מאות סטארטאפים בתחום הלוהט שמכונה דיפנס־טק, טכנולוגיות הגנה. הבינה המלאכותית פרוסה כעת בכל זרועות צה"ל, מניעה יכולות איסוף, ניתוח מודיעין, לוויינים, מטוסים, רחפנים, רובוטים קרקעיים וימיים, שריון וחי"ר, היא AI סייבר התקפי וגם הגנה אווירית. כבר לא רק כלי עזר – עכשיו היא מרכיב מרכזי בלחימה. המערכה הנוכחית תוכרע לא רק על ידי השאלה למי יש מטוסים טובים יותר, פצצות קטלניות יותר ואת המודיעין הכי מדויק – אלא מי יפתח את מערכות הבינה המלאכותית שייקחו את כל אלו רחוק יותר קדימה. × × × לפני כשלוש שנים החליט צה"ל לחשוף את העובדה שהוא משתמש בכטמ"מים (ראשי התיבות של כלי טיס מופעלים מרחוק, לא להתבלבל עם "כטב"מים" שהם ברוב המקרים פצצות מעופפות) שמבצעים תקיפות, ולא רק מספקים מודיעין וחוזי מהאוויר. השדרה המרכזית של הכטמ"מים התוקפים בחיל האוויר נשענת על "כוכב" (או הרמס ) של אלביט, שיכול לחוג בגובה רב 900 שעות; על ה"זיק" (או הרמס 36 במשך ), שהוא הגרסה המוקדמת של כוכב; 450 ) של התעשייה TP ועל ה"איתן" (הרון האווירית, שהוא המטוס ללא טייס הגדול ביותר של צה"ל, שיכול לשאת כמעט שלוש טונות בגובה עצום וזמן הטיסה שעות. כולם משמשים 45 שלו מגיע עד ל־

בשדה הקרב, AI הנה עוד דוגמה ל־ שכבר נמצאת בשימוש של צה"ל: מערכת שפיתחה אלביט, שמותקנת SkEye על כטמ"ם מסוג "כוכב" וצופה על שדה הקרב מגובה רב. מה שהתחיל בכיסוי 80 תא שטח קטן, מגיע היום לכיסוי קילומטרים רבועים של שטח צפוף ורוחש התרחשויות. המערכת מייצרת כמויות אדירות של נתונים, שמנותחים בזמן אמת על ידי בינה מלאכותית. היא מזהה אוטומטית אירועים, למשל היערכות לשיגור טיל ברגע שהיא מתחילה. יותר מזה – היא מסוגלת להריץ אירועים אחורה, כמו מסע בזמן, ולזהות מאיפה הגיע האיום ומה קרה לפני שזוהה. "זו מערכת שלא רק הצילה חיים, אלא יצרה הרבה מאוד ערך מודיעיני", אומר שוקי ) של CTO יהודה, סמנכ"ל הטכנולוגיות ( אלביט. "יש לה יכולת לתת למפקד או למפעיל אפשרויות, לעוץ לו מה לעשות. ככל שהמערכות האלה יותר אוטומטיות, הן מאפשרות לקבל החלטה יותר פשוטה וקלה". בהרבה מובנים, המערכה מול איראן הראשונה. נכון, הבינה AI היא מלחמת ה־ מלאכותית נטלה חלק גם בסבב הקודם, בלבנון ובעזה, ובמידה פחותה גם במלחמה באוקראינה. אבל נדמה שמעולם לא עמד לרשות מערכת הביטחון הישראלית AI מכפיל כוח עוצמתי כל כך, כמו ה־ בשאגת הארי. נולדה הבינה המלאכותית 2022 בסוף כמושאנחנומכיריםאותההיום,שמסוגלת לנהל שיח ולתת תשובות לשאלות. מאז התברר שקצב ההתפתחות שלה מהיר יותר מכל טכנולוגיה שהכרנו בעבר. הממשלות הבינו מהר מאוד את היכולת לעלות על בני אדם בכל תחום, AI של ה־ והיום הבינה המלאכותית נחשבת לכלי אסטרטגי במאבק הגיאופוליטי. מי שינצח

זרחי ישראל שהיו כאן במלחמת איראן הראשונה – זה היה בסך הכל לפני שמונה חודשים - יכולים להבחין שהפעם משהו בהתרעות על שיגור הטילים הבליסטיים השתנה. הן מגיעות מוקדם יותר, וגם המיקום המשוער של הנפילות מדויק הרבה יותר. מדובר ביכולת טכנולוגית חדשה, שלא הייתה קיימת בידי מדינת ישראל לפני כן. למעשה היא לא הייתה קיימת בשום מקום בעולם. היא נולדה בגלל שהבינה ) הגיעה לשלב כזה, AI המלאכותית ( שהיא מסייעת בהגנה על שמי ישראל. היכולת החדשה של מערך ההגנה האווירית הישראלי מבוססת על שני מרכיבים: כמות עצומה של נתונים, ויכולת עיבוד של הנתונים באמצעות מחשבי־על ואלגוריתמים של בינה מלאכותית. כמות הנתונים באמת בלתי נתפסת; המאגר כולל את כל פרטיהם של אלף נתיבי הטיסה של כל הטילים 60 כ־ 7 והכטב"מים ששוגרו לעבר ישראל מאז באוקטובר ועד היום: מאיפה יצאו, באיזו שעה, באיזה גובה, באיזו מהירות, וכל הפרטים על מקומות הנפילה - מה היה מזג האוויר, מה הייתה השעה, מה הייתה הצפיפות בכבישים, מה היה המיגון, וגם איפה יש בתי ספר, היכן נמצאים מתקנים אסטרטגיים של ישראל, מה המיקום של כל אמצעי היירוט, ועוד ועוד. כל הנתונים האלה מעובדים באמצעות בתוך חלקיקי שניות בעתשהשיגורים AI נורים, לפעמים עוד לפני. ואז המערכת מציגה לפיקוד העורף המלצות ברורות: איזו התרעה להוציא, למי ובאיזה רגע בדיוק. "זו מערכת מאוד מורכבת שכל הזמן לומדת ומשתפרת", אומר תא"ל (מיל') רן כוכב, מי שהיה מפקד מערך ההגנה האווירית, "גם על ידי אנשים, אבל בעיקר על ידי בינה מלאכותית".

0 6 . 03 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 16