ידיעות אחרונות 7 ימים

כטמ"ם "כוכב" ) של חיל 900 (הרמס האוויר. "אדם פשוט לא יכול לעשות את כל זה"

היו מהראשונות לפתח מל"טים (כנף קבועה) למשימות סיור ותקיפה. בשנים האחרונות צה"ל הצטייד בעשרות סוגים שונים של רחפנים, כמו למשל "רוכב שמים" שמופעל בגדוד מתמרן או "דוהר שמים" עבור רמת החטיבה. חלקם מופעלים לאיסוף מודיעין ותצפית על השטח, אחרים מסוגלים להיכנס לבניין, להעביר תמונה של מה שמתרחש בתוכו, אפילו לפרוץ דלת ולהיכנס לחדר. במקרים הנדרשים, רחפן קטן ממדים עם מעט חומר נפץ יכול להתפוצץ על מחבל ולחסל אותו. רחפנים מהסוג הזה כבר מייצגים את הדור הבא של הרחפנים, שאינם דורשים הטסה מרחוק עם ג'ויסטיקים. המפעיל מסמן להם את המטרה – והם טסים לשם באופן אוטונומי. חברת אקסטנד ), מהמובילות בתחום, פיתחה Xtend ( יכולת של הטסת רחפנים זעירים בתוך בטנו של רחפן גדול ממדים. "חיות כיס", מכנים את ההרכב הזה. כשרחפן האם מגיע למטרה הוא משחרר את הרחפנים הזעירים, שיוצאים במהירות - כמעט בלתי נראים – למשימות שרבות מהן נועדו לנטרול האויב. הטכנולוגיה הזו מעוררת הרבה מאוד עניין בעולם, וגם בישראל. חברת לוקהיד מרטין האמריקאית שילבה אותה בתוך מערכת השליטה והבקרה הענקית שהיא מציעה לצבא האמריקאי בימים אלה. אחד היתרונות שהיא מציעה הוא הפחתת "העומס הקוגניטיבי" על המפעילים. במילים פחות מסובכות, מדובר בהעברת חלק גדול מהמשימות לממד האוטונומי. הרחפן יקבל החלטות בעצמו, ולא יחכה למפעיל. ואכן, המגמה היא – כמו “התצפיתנית הדיגיטלית” – שהמערכות יפעלו כמה , AI שיותר אוטונומית. מקסימום מינימום עומס על הלוחם או המפקד. שוקי יהודה מדבר על מונח חדש: הפעלת "ערכות" של כלים אוטונומיים, לפעמים מדובר בקבוצת רחפנים או "נחיל רחפנים" ולפעמים בקבוצות של רחפנים עם רובוטים קרקעיים או ימיים. הטכנולוגיה הזו כבר הייתה בשימוש מבצעי, והיא לא מדע בדיוני. תיאורטית, היא מתאימה מאין כמוה לשימוש בשדה קרב כמו איראן בימים אלה, כששיתוף פעולה בין כלים שבשמיים לכלים שעל הקרקע יכול להיות אפקטיבי ביותר להגעה למטרות והשמדתן, תוך חיסכון בחיי אדם. "אפשר נניח שמטוס קילומטר 20 יירה ממרחק של F-16 מטר מהכוח הכחול 20 למטרה במרחק (הכינוי לכוח שלנו, לעומת הכוח האדום, שהוא האויב – ט"ש)", אומר יהודה. "האלגוריתמים אומרים לטייס מה משפך הירי שלו, כשהמטרה התקבלה

ובהסתברויות מאוד גבוהות. בשנים האחרונות היכולות האלה לא רק הקפיצו את האירוע לתצפיתנית, אלא ממש ניתחו אותו, זיהו את האיומים, ברמת זיהוי וסיווג מאוד מתקדמת". 7־ סליחה, אבל זה לא עבד הכי טוב ב באוקטובר. באוקטובר הבעיה לא היתה מיצוי 7 "ב־ המודיעין. הטכנולוגיות עבדו, המודיעין הטקטי שמערכות המרס והצי"ד אספו עבד בצורה מעולה". × × × הטכנולוגיה הלוהטת בתחום הבינה המלאכותית האזרחית היא טכנולוגיית שלא רק עונה AI – מערכת AI סוכני על שאלות, מציירת ציורים או מעבדת מידע, אלא מסוגלת לקבל משימה ולבצע אותה, להשיג את המידע שהיא זקוקה לו ולדווח על התקדמותה. הרעיון הזה כאילו נולד לשימושים צבאיים, שם רוצים לייצג משימות "שגר ושכח" לביצוע המשימה. AI ולסמוך על "יש לי סוכן שמוצא מטרות", אומר שוקי יהודה, "הוא מסתכל כל הזמן על תא שטח גדול וברגע שיש מטרה - הוא מוצא אותה. לצורך העניין זו 'תצפיתנית דיגיטלית'. אני מחליף את התצפיתניות שנמצאות בקו הגבול, ואנחנו עכשיו שעושות את AI הופכים אותן לסוכנות

בכלל ממקורות יבשתיים שגילו שני חמושים בתוך בית". × × × הביטחוני רקהולך AI מכיווןשתחוםה־ וגדל, הוקמה בדצמבר האחרון בצה"ל חטיבה שלמה שכולה מיועדת לנושא. "חטיבת המידע והבינה המלאכותית" יושבת בתוך אגף התקשוב, ובראשה עומד קצין בדרגת אל"מ. החטיבה מעורבת, כמובן, בפרויקטים רבים של בינה מלאכותית, רובם סודיים, אולם ניתן לומר כי בין הפיתוחים שכבר בוצעו בה היו מערכת לתמלול קשר מהיר בזמן אמת, וגם פרויקט מתחום אחר לגמרי – זיהוי ממוחשב ומהיר של חללים. מסביב לכל זה, רוחש כאמור עולם AI שלם של סטארטאפים שעוסקים ב־ בתחום הדיפנס־טק. אם בתחילת מהפכת חלק מהחברות האזרחיות הללו עוד AI ה־ ניסו לעטות על עצמן הגדרה של "שימוש דואלי" (גם אזרחי וגם צבאי), המלחמה באוקראינה ואחר כך המערכה בעזה ובלבנון הסירו כל חסם תדמיתי. השוק הזה רותח, רווי תקציבים, ואת הדיונים – שיח AI על אתיקה מלחמתית בעידן ה־ מרתק שאכן מתקיים עתה – משאירים בינתיים לאקדמיה. חלק מהסטארטאפים המבטיחים בתחום יצרו שיתוף פעולה עם התעשיות הביטחוניות הגדולות והוותיקות, שמצידן תומכות בהם כלכלית. אלביט, למשל, מפעילה חממת סטארטאפים. גם רפאל והתעשייה האווירית פועלות באופן דומה. מפא"ת של משרד הביטחון תומך בכמה מאות סטארטאפים. המוצרים של חלק מהם כבר נכנסו לשימוש בשדה הקרב – היא מרכיב מרכזי. AI ואצל כולם ה־ ), למשל, ReSight חברת ריסייט ( בכלל צמחה בעולמות הגיימינג ). אבל בהתבסס AR והמציאות הרבודה ( על טכנולוגיית משחק, היא פיתחה טכנולוגיה שמאפשרת לצלם ולמפות מבנים מבפנים באופן תלת־ממדי. המערכת משתמשת בכל סוגי המצלמות

הזמינות ובתוך שניות בונה את התמונה התלת־ממדית. עומרי שטיין, מנכ"ל החברה: "לפני שנכנסים למבנה אפשר לשלוח רחפן, אבל הוא נותן תמונה מאוד חלקית. אנחנו מתחברים לווידיאו שלך בזמן האמת, ותוך כדי שאתה נע אתה רואה את העולם התלת־ממדי שהולך , אתה Doom ונבנה סביבך. כמו במשחק רואה את ערפל המלחמה מתפזר. כל מה שאנחנו עושים - ההבנה המרחבית, ." AI יכולת הניווט - הכל מתבסס על גם התווך הימי זוכה ללא מעט תשומת ,) Sealartec לב. חברת סילרטק ( למשל, עוסקת באתגר שלא הרבה סטארטאפיסטים שמעו עליו: איך משחררים ומחזירים כלי שיט רובוטיים לספינת האם. אמיתי פלג, מנכ"ל החברה, הוא יוצא השייטת, ולאחר מכן עבד ברפאל בפיתוח כלי שיט רובוטיים. כאן התברר לו כמה נפוצות ספינות רובוטיות בעולם, מבלי שיש פתרון של ממש איך לאסוף 100 אותן לאחר המשימה. "יש בעולם מעל חברות שמפתחות כלי שיט רובוטיים, ויש רק אחת שעושה את מה שאנחנו עושים", שלנו הוא למידת מכונה AI הוא אומר, "ה־ של עיבוד תמונה ממוחשב". ויש, כמובן, את התחום של הרובוטים המעופפים למיניהם, שרק הולך וגדל. ) מפתחת Flyworks חברת פלייוורקס ( רחפן גדול ממדים שיכול לשאת ציוד במשקל של עד עשרה ק"ג למשך זמן של עד שעה וחצי ומשקלים קטנים יותר לזמן ארוך הרבה יותר. החברה, שצמחה בחממה של אלביט, פיתחה טכנולוגיית הנעה שמבוססת על מנוע דלק בתוספת מערכת חשמלית שמשפרת את הביצועים באוקטובר חיפשנו שימושים 7 שלו. "עד אזרחיים, אבל אז הכל השתנה והיה ברור שיש פה הזדמנות מאוד גדולה בצד הביטחוני", אומר גד פלג, מנכ"ל החברה. ואפשר לפרט על השימושים? "בוא נאמר ששיתוף הפעולה שלנו עם אלביט הוא שאנחנו מפתחים את החמור שסוחב מה שקשור אליו, והם מתמחים × במה שקושרים לחמור". tal.shahaf@gmail.com

מותקנת על כטמ"ם ומגובה רב מכסה שטח SkEye מערכת קמ"ר, על כל מה שמתרחש בו. היא מזהה 80 קרב של אוטומטית אירועים, למשל היערכות לשיגור טיל, כשזו רק מתחילה. יותר מזה - באמצעות הבינה המלאכותית היא מסוגלת להריץ אירועים אחורה, כמו מסע בזמן, ולזהות מאיפה הגיע האיום ומה קרה לפני שזוהה

צילומים: רונן אביסרור, מערכת ביטאון חיל האויר

זה". וכש"התצפיתנית הדיגיטלית" הזו מזהה משהו חשוד? מה קורה אז? יכולה AI "זה לא רק הגילוי: סוכנת להפעיל תהליכים אקטיביים, למשל לשלוח רחפנים לבחון מקום מסוים, לעשות זום־אין. במציאת מטרות אנחנו באלביט, ובכלל מדינת ישראל, אנחנו מאוד מתקדמים, מובילים עולמיים". היכולת של ישראל בתחום הרחפנים כבר לא זקוקה להצגה. חברות ישראליות

הרחפן הכבד של פלייוורקס. עשרה ק"ג למשך שעה וחצי באוויר

0 6 . 03 . 2026 ׀ ימ ים 7 ׀ 20