אילת 01.08.25

גאווה מקומית באליפות העולם למחול: הרקדנית האילתית אריאל לוי קטפה את "הרגשתי שאני מייצגת את ישראל", ‰ מדליית הכסף בתחרות יוקרתית ספרד סיפרה לאחר הזכייה, "וזה גרם לי להתרגשות ולגאווה גדולה" הריקוד הסוחף של אריאל

בריונות בכביש חטיבת התביעות במשטרת מרחב אילת הגישה בשבוע שעבר כתב אישום ובקשת מעצר עד תום ההלי־ , תושב ריינה, 30 כים נגד צעיר בן בעקבות עבירות אלימות והחזקת סכין, זאת לאחר שהטיל אימה על בני זוג תושבי אילת בלב העיר. מחקירת האירוע עולה כי הנאשם הגיע רכוב על אופניים חשמליים למעבר החצייה הסמוך לכיכר התיירות, כשהוא רוכב בשביל המיועד להולכי רגל וללא קסדה. במהלך רכיבתו התנגש ברכב שבו נסעו בני זוג תושבי העיר, ובשל כך החל להכות באגרופים במכסה המנוע של הרכב ולבעוט בו. כאשר הנהג יצא מהרכב, המשיך הנאשם להכות ברכב, והניף סכין ששלף לעבר הנהג. כשביקש הנהג לחזור לרכב כדי לעזוב את המקום, המשיך הנאשם לתקוף לפגוע ברכב, סימן לעבר הנהג ובת זוגו תנועות של שיסוף גרון, והשליך בקבוק מים על הש־ משה הקדמית שניזוקה. בבקשתה למעצר עד תום ההליכים ציינה התביעה: "מדובר באירוע חמור שעלול היה להסתיים בפגיעה קשה, ורק בנס נמנע אסון. עצם הח־ זקת הסכין והשימוש בה כדי להטיל אימה על אזרחים תמימים במרחב ציבורי פעיל, מעידים על מסוכנות חריגה". כתב האישום מייחס לנאשם עבירות של החזקת סכין שלא כדין, איומים, היזק בזדון לרכוש, רכיבה אסורה על אופניים במעבר חצייה, רכיבה ללא קסדה ונסיעה בניגוד לכיוון התנועה. קצין וג'נטלמן מנהלי המחלקות במועצה האזו־ רית הערבה התיכונה נפרדו באירוע מרגש מתא"ל איתמר בן , שפורש 80 חיים, מפקד אוגדה מצה"ל. ראש המועצה, מאיר צור, העניק באירוע לתא"ל בן חיים, מגן הוקרה ואמר: "ברצוני להביע הערכה עמוקה לתא"ל איתמר בן חיים - קצין, מפקד ושותף אמת. איתמר ליווה אותנו בתקופה, מה־ מורכבות שידעה מדינת ישראל, ועמד בחזית בביטחון, באחריות ובנחישות". והוא גם הודה לשתי קצינות מסורות מהאוגדה: תהילה ואגם על "פועלכן, נוכחותכן ות־ מיכתכן לאורך הדרך. בהצלחה בכל אשר תפנינה".

אריאל לוי במהלך ההופעה צילום: | בספרד TWC

מניפה את דגל ישראל לאחר צילום: | הזכייה שרית קפון

עזרא ארבלי בימים שבהם כל קרן אור מקבלת משמ־ עות מיוחדת, מגיעה בשורה משמחת מה־ זירה הבינלאומית. בשבוע שעבר, בתחרות גמר גביע העולם למחול שנערכה בספרד, קטפה הרקדנית האילתית אריאל לוי את המקום השני היוקרתי וזכתה במדליית הכסף, הישג יוצא דופן ומעורר השראה. וחצי, תלמידת מגמת 16 לוי, רק בת המחול בתיכון "בגין" בעיר אילת, הפכה בתוך זמן קצר לשם מוכר בעולם הריקוד הבינלאומי. היא הגיעה לגמר בתחרות שנ־ חשבת מהחשובות בתחום, מול נציגים ונ־ ציגות מהמדינות המובילות בעולם המחול, והוכיחה שעם נחישות, התמדה, כישרון ובעיקר לב גדול, אפשר להגיע הכי רחוק. "הזכייה במקום השני גרמה לי להתר־ גשות עצומה כי באתי לתחרות בלי המון ציפיות", משתפת אריאל. "בתחרות שהת־ קיימה בארץ נקבע שחמש הרקדניות שי־ סיימו במקומות הראשונים יעלו לגמר. אני סיימתי במקום השמיני, וכבר הבנתי שאין לי סיכוי. אלא שאז, קבע מנהל התחרות שכל העשירייה הראשונה תעלה לגמר". למרות הספקות, לוי לא ויתרה. "האמנ־ תי שאם סיימתי במקום השמיני, הסיכויים שלי בתחרות בחו"ל לא גבוהים. אבל המ־ שכתי להשקיע שעות ארוכות כדי שאוכל להציג את ההכי טוב שאני יכולה". יחס חם מאחורי ההישג עומדת לא רק רקדנית מחוננת, אלא גם מתבגרת שמקדישה את חייה לאמנות המחול. לצד לימודיה בתיכון, היא משקיעה שעות רבות של אימונים מפ־ רכים, בהובלת המנטורית והכוריאוגרפית שלה, שרית קפון, שמלווה אותה כבר שנים,

"סולו הריקוד שלי מסמל בעצם את ההתמודדות שהחיילים עוברים בזירת המלחמה ואת מה שעברו המבלים במסיבת הנובה"

ומהווה דמות מפתח במסלול הצמיחה שלה כרקדנית וכאדם. "אני חייבת להודות למורה המדהימה שלי, שרית קפון, אחת המורות הכי מק־ צועיות שיש בתחום", אומרת אריאל בה־ תרגשות. "היא משקיעה הרבה מעבר לזמן שאני בסטודיו, וזה בא לידי ביטוי גם בחיים האישיים, בדאגה לבריאות שלי, וביחס האישי שהיא נותנת לכל רקדנית. אנחנו מרגישות כמו הבנות שלה. גם חברותיי לריקוד מאוד מפרגנות, וכל אחת מהן תו־ מכת בשנייה ומעודדת אותה להצליח. אבל יותר מכולם אני מבקשת להודות להוריי, שני וקובי, שמשקיעים ותומכים בי ללא גבול ובאופן שאני לא מוצאת מילים כדי לתאר". בתחרות הציגה לוי, שהופיעה עם כתם דם מדומה על חולצתה, ביצוע שזכה לש־ בחים מהשופטים, שהדגישו את הרגישות, השליטה המוחלטת בגוף, והביטוי האמנותי העמוק. רגע ההכרזה על הזכייה במדליית הכסף היה מרגש במיוחד, לא רק עבורה, אלא גם עבור כל מי שעקב בגאווה אחרי המסע הבינלאומי של הנציגה האילתית. "כתם הדם על החולצה מסמל בעיניי את התקופה האחרונה שאנחנו עוברים כי הנו־ שא הזה באמת פגש ונגע בי. סולו הריקוד שלי מסמל בעצם את ההתמודדות שה־ חיילים עוברים בזירת המלחמה ואת מה

שעברו המבלים במסיבת הנובה. רציתי משהו שיבטא את זה, ושאלתי את עצמי איך אוכל לבטא בריקוד את מה שעובר על מי שלעברו נורה כדור, פגע ופצע אותו". ומה לגבי המתח הפוליטי ששרר ברקע התחרות? אריאל לא מהססת להשיב, "בתוך הארנה לא הרגשנו כלום. להיפך, זכינו ליחס חם מאוד. מחוץ לארנה, זה כבר משהו אחר. ראינו הפגנות נגד ישראל ונאלצנו להצניע את היותנו ישראליות. כשזכיתי לעמוד על הפודיום, הרגשתי שאני מייצגת את ישראל וזה גרם לי להתרגשות ולגאווה גדולה". מעוררת השראה עבור אילת, עיר שמטפחת יצירה ותרבות למרות אתגרי הפריפריה, מדובר בהישג מרגש שמעלה את הרף. ובעבור הנוער המקומי, אריאל הפכה לדמות מעוררת השראה, הוכחה לכך שמאילת, בדיוק כמו בענף השייט, אפשר להגיע לבמות הגדו־ לות בעולם. אחרי החוויה העוצמתית, אריאל כבר חו־ זרת לשגרת האימונים, כשהעיניים נשואות קדימה, אל היעד הבא. היא יודעת שכישרון לבדו לא מספיק, ושבכל תנועה נדרשים גם כאב, שמחה, דמעה וחיוך. ואם לשפוט לפי מה שכבר הוכיחה, עוד נשמע עליה רבות.

עזרא ארבלי

"בתוך הארנה לא הרגשנו כלום. להיפך, זכינו ליחס חם מאוד. מחוץ לארנה, זה כבר משהו אחר. ראינו הפגנות נגד ישראל"

אירוע הפרידה

צילום: נעמי בקר, מועצה אזורית הערבה התיכונה

14

1.8.2025 ˆ ידיעות אילת